דף ביאור
מסכת נזיר דף נ״א עמוד ב׳פרק 7 כהן גדול
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נזיר דף נ״א עמוד ב׳
מסכת נזיר דף נ״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 11 קטעים ממוספרים, כ־271 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
שִׁכְבַת זֶרַע בִּמְעֵי אִשָּׁה, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּלָא אִיתְּצַר — כִּי גוּפַהּ דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּמֵעָלְמָא קָאָתֵי — לָא?
בָּעֵי רַב פָּפָּא: פִּירְשָׁהּ, מַהוּ? כֵּיוָן דְּלָא מִקַּיְימָא בִּדְלָא אָכְלָה — חַיּוּתָא הוּא, אוֹ דִלְמָא הָא נָמֵי מֵעָלְמָא אָתֵי? בָּעֵי רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: עוֹרוֹ מַהוּ? בָּעֵי רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ: כִּיחוֹ וְנִיעוֹ מַהוּ?
אֲמַר לֵיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַחָא לְרַב פָּפָּא: וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כׇּל הָנֵי דְּקָאָמַר הָוֵי גַּלְגַּלִּין, רָקָב דִּמְטַמֵּא הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ! דְּאַשְׁקְיֵיהּ מֵי דְקָלִים, וְסַכְיֵא נָשָׁא, וּשְׁלָקוֹ בְּמֵי טְבֶרְיָא.
אָמַר אַבָּיֵי, נָקְטִינַן: מֵת שֶׁטְּחָנוֹ — אֵין לוֹ רָקָב. אִיבַּעְיָא לְהוּ: טְחָנוֹ וְחָזַר וְהִרְקִיב, מַהוּ? מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא דְּאִיכָּא בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת, וְהָאִיכָּא. אוֹ דִּלְמָא כִּבְרִיָּיתוֹ בָּעִינַן, וְלֵיכָּא? תֵּיקוּ.
תָּנֵי עוּלָּא בַּר חֲנִינָא: מֵת שֶׁחָסַר — אֵין לוֹ רָקָב וְלֹא תְּפוּסָה וְלֹא שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.
מֵיתִיבִי: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּמֵת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רוֹב וְרוֹבַע אוֹ מְלֹא תַרְווֹד רָקָב — תֹּאמַר בְּחַי, שֶׁאֵין לוֹ לֹא רוֹב, וְלֹא רוֹבַע, וְלֹא מְלֹא תַרְווֹד רָקָב?!
הֵיכִי דָּמֵי — דְּאַרְקִיב חַד אֵבֶר, דִּכְווֹתֵיהּ גַּבֵּי מֵת: אֲפִילּוּ חַד אֵבֶר אִיכָּא רָקָב! מִי קָתָנֵי הָא מֵת? הָא קָא מַשְׁמַע לַן: שׁוּם מֵת — יֵשׁ לוֹ רָקָב, שׁוּם חַי — אֵין לוֹ רָקָב.
בָּעֵי רָבָא: הִרְקִיב כְּשֶׁהוּא חַי, וְחָזַר וּמֵת, מַהוּ? כִּי גְּמִירִי רָקָב, דְּאִירְקִיב כְּשֶׁהוּא מֵת. אוֹ דִלְמָא הַשְׁתָּא מִיהָא הָא מָיֵית?
תָּא שְׁמַע: לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּמֵת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רוֹב וְרוֹבַע וּמְלֹא תַרְווֹד רָקָב, תֹּאמַר בְּחַי כּוּ׳.
טַעְמָא מִשּׁוּם חַי, הָא מֵת יֵשׁ לוֹ רָקָב! מִי קָתָנֵי הָא מֵת? הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּשׁוּם מֵת — יֵשׁ לוֹ רָקָב, שׁוּם חַי — אֵין לוֹ רָקָב.
בָּעֵי רָבָא: נְמָלָה שֶׁחָסְרָה, מַהוּ? שִׁיעוּרָא גְּמִירִין לַהּ — וְהָא חֲסַר. אוֹ בְּרִיָּה גְּמִירִי לַהּ — וְהָאִיכָּא.