בוני התלמוד

    מסכת מעילה דף ז׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    נזרק דמה וכו'נפסלה השניה במותר חטאת:

    דין שיפטור את בשרהואע"פ שיש פסול יוצא:

    תשובה גנובה השיבוכלומר לא היתה מעלייתא הא דהשיבו ושחט את שתיהן דמשמע דבבת אחת אז דמה פוטר בשר חבירתה אע"ג דפסול הוא דהכי משמע דכי היכי דמפרש רבי אלעזר לעיל דלא אמר רבי עקיבא אלא ששחט שתיהן בבת אחת האי דאמר רבי עקיבא נמי הכא ושחט את שתיהן היינו בבת אחת הא שחטן בזה אחר זה לא והיינו תשובה גנובה כיון דפסול הוא דמשעה שזרק דמה של אחת מהן נפסל השניה במותר חטאת:

    מה לי בבת אחת מה לי בזה אחר זההואיל וסבירא ליה לר' עקיבא דדמה פוטר בשר חבירתה אע"ג דפסול משום מותר חטאת כי היכי דחשבת להו כגוף אחד בשחטן נמי בזה אחר זה תהא דמה פוטר את של חבירתה אלא ודאי תשובה גנובה היא דלא שנא:

    א"ל ר' יוחנן לר"ל ואתה אי אתה אומר כןדחשבת להו כגוף אחד אף כי שחטן בזה אחר זה דדמה פוטר בשר חבירתה:

    אילו הפריש שני אשמות לאחריותשאם יאבד אחד מהן שיתכפר באחר. והאי דנקיט שני אשמות וכל שכן שתי חטאות דחטאת חמירא קדושתיה מאשם:

    ושחט את שניהם וקדם והעלה אימורין של אחד מהן קודם זריקהואח"כ זרק הדם מאשם שלא קרבו אימורין:

    אי אתה מודה שאם עלואותן אימורין שירדו דזריקת דם דאידך לא מהניא להני אימורין דלאו דידיה משום דמגופא אחרינא נינהו:

    ואי ס"דכדקאמרת בזה אחר זה נמי פוטר בשר חבירתה משום טעמא דאמרת דכחד גופא הוא הכא אם עלו אמאי ירדו:

    האמר עולאגבי גוף אחד אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמים לא ירדו שנעשו לחמו של מזבח דקלטן מזבח דכיון דחד גופא הוא כי הדר וזריק הדם לאחר העלאת אימורין הויא זריקה ולא ירדו ואם כדבריך דטעמיה דר"ע הוי משום דכחד גופא דמו כי קדם והעלה אימורין ושוב נזרק הדם דאידך דלא העלו אימורין ליהני ליה דאם עלו לא ירדו אלא מדאמרינן דירדו שמע מינה דלאו משום דחד גופא הוא אלא היינו טעמיה דר"ע דכי שחט שתיהן בבת אחת דמה פוטר בשר חבירתה דרצה מזה זורק ורצה מזה זורק ולא אוקמינן טעמא משום דחד גופא הוא ולא תשובה גנובה השיבו:

    אישתיקר"ל:

    אמר רבי יוחנן קצצתינון לרגליה דינוקאר"ל קרי ינוקא לפי שהיה בחור ממנו דאותביה הכי ולא ידע להשיבו. לישנא אחרינא דדייקא דדייק דקאי הכי. ואי קשיא לך מ"ש גבי חטאות בבת אחת דכי זרק דמה של אחת מהן דפוטר את בשר חבירתה והכא לא מרצה זריקה דחד האימורין דאידך דאמרינן אם עלו ירדו הא לא קשיא דודאי גבי מעילה אמרינן דדמה של אחת מהן פוטרת את חבירתה מן המעילה אבל לרצות האימורין במזבח ודאי לא מרצה אלא זריקת דם שלו בעינן אע"ג דשחט שתיהן בבת אחת:

    מתני' מעשה דמיםהיינו זריקה:

    לאחר זריקת דמים אין מועלין בבשרדכבר יש בו שעת היתר לכהנים והיינו להקל דשוב אין בו מעילה:

    על זה וזהעל האימורין ועל הבשר לאחר זריקה חייב משום פיגול ונותר וטמא והיינו להחמיר דקודם זריקה אין חייבין בכל [הני אבל] לאחר זריקה נקבעו בכל הני:

    לאחר זריקת דמים מועלין באימוריןוהיינו להחמיר דקודם זריקה לא הוה בהו מעילה כלל והשתא איתא מעילה באימורין:

    ועל זה ועל זה וכו'והיינו נמי להחמיר כדפרישית לעיל:

    נמצא מעשה דמים וכו':

    גמ' קתנירישא בשר קדשי קדשים לאחר זריקה אין מועלין בבשר:

    מעילה הוא דליכאמשמע הא איסורא איכא לכהן האוכלן ואמאי הא ממונא דכהן הוא:

    נסיב בסיפאוהאי דקתני אין מועלין לאו דוקא דמשמע מעילה הוא וכו' אלא משום דתנא רישא קודם זריקה מועלין בבשר דהא מועלין דוקא הוא דאכתי אין בו היתר לכהנים תנא סיפא נמי אין מועלין:

    אימא סיפא כו' מעילה הוא דליכאבבשר [הא איסורא איכא] לישראל האוכלו:

    והא ממונא [דבעלים] הוא וכו'והכא ליכא למימר משום דנסיב רישא מועלין תנא סיפא נמי אין מועלין דבתרוייהו [בסיפא] דרישא [ובסיפא] דסיפא אין מועלין קתני וכי היכי דדייקינן הכא הא איסורא איכא ה"נ דייקינן בסיפא [דרישא] ואמאי אית ביה איסור אכילה:

    א"ר חנינא ליוצאכגון שיצא הבשר חוץ למחיצתו ושוב נזרק הדם ור"ע היא דאמר זריקה מועלת ליוצא (דם) דכי אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצא להוציאו ממעילה ולהביאו לשריפה ולאלתר כמו שאר קדשים פסולין ולהכי מהניא ליה זריקה שאינו נשרף לאלתר אלא עד שתעובר צורתו:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מעילה ז עמוד ב

    1נזרק דם של אחד מהם, אי אתה מודה שכשם שדמה פוטר את בשרה מן המעילה, אף יפטור בשר חבירתה מן המעילה?

    2אם הציל בשר חבירתה מן המעילה, אף על פי שהוא פסול, דין הוא שיציל את בשרה!

    3אמר ריש לקיש משום רב אושעיא: תשובה גנובה השיבו רבי עקיבא לאותו תלמיד, בבת אחת אין, בזה אחר זה לא,׃

    4דכיון דפסול הוא, מה לי בבת אחת, מה לי בזה אחר זה?!

    5א"ל רבי יוחנן לריש לקיש: ואתה, אי אתה אומר כן?

    6אילו הפריש שתי אשמות לאחריות, ושחט את שניהן, וקדם והעלה אימורין של אחד מהן קודם זריקה, אי אתה מודה שאם עלו ירדו?

    7ואי ס"ד חד גופא הוא, אמאי אם עלו ירדו? האמר עולא: אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דם לא ירדו, נעשה לחמו של מזבח!

    8אישתיק. אמר ר' יוחנן: קצצתינון לרגלוהי דינוקא.

    מתני׳ · משנה

    9(יש) מעשה דמים בקדשי קדשים להקל ולהחמיר, ובקדשים קלים כולהו להחמיר.

    10כיצד? קדשי קדשים לפני זריקת דמים מועלין באימוריהן ובבשר. לאחר זריקת דמים מועלין באימוריהן, ואין מועלין בבשר.

    11ועל זה ועל זה חייב משום פיגול, נותר, וטמא. נמצא, מעשה דמים בקדשי קדשים להקל ולהחמיר,׃

    12ובקדשים קלים כולן להחמיר. כיצד? קדשים קלים לפני זריקת דמים אין מועלין לא באימורין ולא בבשר, לאחר זריקת דמים מועלין באימורין ואין מועלין בבשר.

    13על זה ועל זה חייבין עליו משום פיגול, נותר, וטמא. נמצא מעשה דמים בקדשים קלים כולן להחמיר.

    גמ׳ · גמרא

    14קתני ״אין מועלין בבשר״ מעילה הוא דליכא, הא איסורא איכא, ואמאי? הא ממונא דכהן הוא!

    15לא קשיא, משום דנסיב רישא ״מועלין״, נסיב סיפא ״אין מועלין״.

    16אימא סיפא: ״בקדשים קלים כולהו להחמיר. כיצד? בשר קדשים קלים לפני זריקת דמים אין מועלין בהן ובאימוריהן, ואין חייבין עליהן משום פיגול, נותר, וטמא. לאחר זריקת דמים מועלין באימוריהן ואין מועלין בבשר״.

    17מעילה הוא דליכא, הא איסורא איכא, ואמאי? הא ממונא דבעלים הוא!

    18אמר ר' חנינא: ליוצאין, ור"ע היא.

    19כי אמר ר"ע זריקה מועלת, ליוצא לשריפה,׃

    תוספות

    תשובה גנובהפי' עלומה ומכוסה כי יש להשיב עליה ולא בא לסתור התשובה שהשיב ר"ע לר"ש דודאי יפה השיבו אלא הלשון אינו מיושב יפה דנקט בבת אחת דכיון דפסל הוא השני ואפילו הכי קאמר ר"ע דזריקת הכשר פוטרתו מידי מעילה א"כ סבירא ליה לר"ע דחשבינן ליה כזבח אחד וכיון דחשבינן כזבח אחד מה לי בזה אחר זה אמר ליה ר' יוחנן לריש לקיש ואתה אי אתה אומר כן בתמיה כלומר והא ודאי דבבת אחת בעינן דכחד לא חשיב להו דהא אילו הפריש שני אשמות לאחריות ושחט שתיהן וקדם והעלה אימורים של אחד מהם קודם זריקה אי אתה מודה שירדו הכי גרסינן ה"פ קדם והעלה אימורים של אחד מהם קודם זריקת חבירו ואחר כך זרק חבירו שלא העלה אימורים אי אתה מודה שירדו האימורים של אותו שהעלה בלא זריקת דמו ואי ס"ד חד גופא הוא אם כן הוה לאחשובי הני אימורין כאילו היו מאותן שזרק דמן ולא הוה ליה למימר ירדו דהאמר עולא אימורי קדשים קלים כו' והא דנקט קדשים קלים לרבותא נקט וכ"ש קדשי קדשים דקדשי טפי וקליט להו מזבח וכן לעיל דנקט אשמות כ"ש חטאות:

    אמר רבי יוחנן קצצתינון רגלוהי דינוקאכלומר סתרתי דברי ר"ל דודאי לאו טעמא דר"ע משום דחד גופא הוא דא"כ גבי מפריש שני אשמות וכו' שהבאתי למעלה הוה לן למימר לא ירדו כדפרישית דנעשו לחמו של מזבח אלא ודאי טעמיה דר"ע משום בת אחת וא"ת מ"מ כיון דמהני טעמא דבבת אחת לענין לפטור הבשר מן המעילה למה לא יועיל באימורין לעשותן לחמו של מזבח כמו דמדמה להו בטעמא דחד גופא הוא י"ל דלא דמי דאמרינן דטעמא גבי לפטור בשר מן המעילה משום בת אחת ניחא דודאי כיון דרצה מזה זורק רצה מזה זורק דין הוא שיפטור מן המעילה אף בשר חברתה שלא נזרק דמה אבל ליעשות לחמו של מזבח ולומר דלא ירדו לא חשיבא כל כך האי טעמא אלא אי אמרת דטעמא משום חד גופא א"כ הוי טעם חשוב אף לענין שלא ירדו:

    ועל זה וזה חייבין עליו משום פיגול נותר וטמאפירוש על זה ועל זה על הבשר ועל האימורים [בקדשי קדשים] נמצא מעשה דמים [להקל ולהחמיר] פירוש להקל שע"י זריקת הדמים אין מועלין דלא מיקרו תו קדשי ה' ולהחמיר לחייב עליו משום פיגול נותר וטמא:

    הא איסורא איכאשאסור לאכול והא ממונא דכהן הוא קושיא היא דבהדיא כתיב בקרא (ויקרא ז) דכהנים אכלי להו:

    הא ממונא דבעלים הואולא משני כדלעיל דאגב מועלין באימורים קתני אין מועלין בבשר דודאי לעיל משני שפיר דאיידי דתנא רישא מועלין באימורים ובבשר גבי לפני זריקת דמים תנא נמי גבי אחר זריקה ואין מועלין בבשר אע"ג דאיסורא נמי ליכא אלא הכא גבי קדשים קלים דלא שייכא שום מעילה בבשר אף קודם זריקה לית ליה למיתני אין מועלין בבשר אגב מועלין באימורים ונראה דלא פריך אלא למ"ד היתר אכילה שנינו דאי למ"ד היתר זריקה אם כן לאחר זריקה ר"ל לאחר שניתר לזריקה ואף על פי שלא נזרק ואם כן מאי פריך הכא ממונא דבעלים הוא ודאי דאיסורא כיון שלא נזרק הדם:

    כי אמר רבי עקיבא מועלת ליוצא לשרפהפירוש אין הכי נמי דאיסורא איכא דמיירי בבשר שיוצא עד כאן לא קאמר ר"ע דזריקה מועלת ליוצא אלא לענין לאקבועי בפיגול ונותר וטמא וצריך עיבור צורה לשרפן שאין זה קרוי פסולו בגופו דאמר בפסחים (דף פב.) ישרף מיד דזריקה מהניא ליה ומשוי ליה כאילו לא יצא והויא ליה פסולו מחמת דבר אחר דאמרינן בפסחים (שם) שצריך עיבור צורה אבל לאכילה לא מרצה כלומר אבל לענין שיאכל לא מהניא זריקה ולא נראה דמה לו להזכיר עיבור צורה דלא איירי ביה ר"ע הל"ל עד כאן לא קאמר ר"ע אלא לאקבועי במעילה ולחיוביה משום פיגול ונותר וטמא ועוד קשיא דבפסחים (דף פב.) משמע דלא מהניא זריקה להצריך עיבור צורה דאמר התם נטמא הפסח או שיצא ישרף מיד ונראה לפרש דה"נ קאמר כי קאמר רבי עקיבא זריקה מועלת ליוצא כלומר לענין דברים האמורים במשנה לאקבועי בפיגול אבל מכל מקום לשריפה אזיל מיד דלא פליג אמתני':

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מעילה דף ז׳ עמוד ב׳

    מסכת מעילה דף ז׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־300 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    נזרק דמה וכו' נפסלה השניה במותר חטאת:

    דין שיפטור את בשרה ואע"פ שיש פסול יוצא:

    תשובה גנובה השיבו כלומר לא היתה מעלייתא הא דהשיבו ושחט את שתיהן דמשמע דבבת אחת אז דמה פוטר בשר חבירתה אע"ג דפסול הוא דהכי משמע דכי היכי דמפרש רבי אלעזר לעיל דלא אמר רבי עקיבא אלא ששחט שתיהן בבת אחת האי דאמר רבי עקיבא נמי הכא ושחט את שתיהן היינו בבת אחת הא שחטן בזה אחר זה לא והיינו תשובה גנובה כיון דפסול הוא דמשעה שזרק דמה של אחת מהן נפסל השניה במותר חטאת:

    מה לי בבת אחת מה לי בזה אחר זה הואיל וסבירא ליה לר' עקיבא דדמה פוטר בשר חבירתה אע"ג דפסול משום מותר חטאת כי היכי דחשבת להו כגוף אחד בשחטן נמי בזה אחר זה תהא דמה פוטר את של חבירתה אלא ודאי תשובה גנובה היא דלא שנא:

    א"ל ר' יוחנן לר"ל ואתה אי אתה אומר כן דחשבת להו כגוף אחד אף כי שחטן בזה אחר זה דדמה פוטר בשר חבירתה:

    אילו הפריש שני אשמות לאחריות שאם יאבד אחד מהן שיתכפר באחר. והאי דנקיט שני אשמות וכל שכן שתי חטאות דחטאת חמירא קדושתיה מאשם:

    ושחט את שניהם וקדם והעלה אימורין של אחד מהן קודם זריקה ואח"כ זרק הדם מאשם שלא קרבו אימורין:

    אי אתה מודה שאם עלו אותן אימורין שירדו דזריקת דם דאידך לא מהניא להני אימורין דלאו דידיה משום דמגופא אחרינא נינהו:

    ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Meilah 7b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    תשובה גנובה פי' עלומה ומכוסה כי יש להשיב עליה ולא בא לסתור התשובה שהשיב ר"ע לר"ש דודאי יפה השיבו אלא הלשון אינו מיושב יפה דנקט בבת אחת דכיון דפסל הוא השני ואפילו הכי קאמר ר"ע דזריקת הכשר פוטרתו מידי מעילה א"כ סבירא ליה לר"ע דחשבינן ליה כזבח אחד וכיון דחשבינן כזבח אחד מה לי בזה אחר זה אמר ליה ר' יוחנן לריש לקיש ואתה אי אתה אומר כן בתמיה כלומר והא ודאי דבבת אחת בעינן דכחד לא חשיב להו דהא אילו הפריש שני אשמות לאחריות ושחט שתיהן וקדם והעלה אימורים של אחד מהם קודם זריקה אי אתה מודה שירדו הכי גרסינן ה"פ קדם והעלה אימורים של אחד מהם קודם זריקת חבירו ואחר כך זרק חבירו שלא העלה אימורים אי אתה מודה שירדו האימורים של אותו שהעלה בלא זריקת דמו ואי ס"ד חד גופא הוא אם כן הוה לאחשובי הני אימורין כאילו היו מאותן שזרק דמן ולא הוה ליה למימר ירדו דהאמר עולא אימורי קדשים קלים כו' והא דנקט קדשים קלים לרבותא נקט וכ"ש קדשי קדשים דקדשי טפי וקליט להו מזבח וכן לעיל דנקט אשמות כ"ש חטאות:

    אמר רבי יוחנן קצצתינון רגלוהי דינוקא כלומר סתרתי דברי ר"ל דודאי לאו טעמא דר"ע משום דחד גופא הוא דא"כ גבי מפריש שני אשמות וכו' שהבאתי למעלה הוה לן למימר לא ירדו כדפרישית דנעשו לחמו של מזבח אלא ודאי טעמיה דר"ע משום בת אחת וא"ת מ"מ כיון דמהני טעמא דבבת אחת לענין לפטור הבשר מן המעילה למה לא יועיל באימורין לעשותן לחמו של מזבח כמו דמדמה להו בטעמא דחד גופא הוא י"ל דלא דמי דאמרינן דטעמא גבי לפטור בשר מן המעילה משום בת אחת ניחא דודאי כיון דרצה מזה זורק רצה מזה זורק דין הוא שיפטור מן המעילה אף בשר חברתה שלא נזרק דמה אבל ליעשות לחמו של מזבח ולומר דלא ירדו לא חשיבא כל כך האי טעמא אלא אי אמרת דטעמא משום חד גופא א"כ הוי טעם חשוב אף לענין שלא ירדו:

    ועל זה וזה חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא פירוש על זה ועל זה על הבשר ועל האימורים [בקדשי קדשים] נמצא מעשה דמים [להקל ולהחמיר] פירוש להקל שע"י זריקת הדמים אין מועלין דלא מיקרו תו קדשי ה' ולהחמיר לחייב עליו משום פיגול נותר וטמא:

    הא איסורא איכא שאסור לאכול והא ממונא דכהן הוא קושיא היא דבהדיא כתיב בקרא (ויקרא ז) דכהנים אכלי להו:

    הא ממונא דבעלים הוא ולא משני כדלעיל דאגב מועלין באימורים קתני אין מועלין בבשר דודאי לעיל משני שפיר דאיידי דתנא רישא מועלין באימורים ובבשר גבי לפני זריקת דמים תנא נמי גבי אחר זריקה ואין מועלין בבשר אע"ג דאיסורא נמי ליכא אלא הכא גבי קדשים קלים דלא שייכא שום מעילה בבשר אף קודם זריקה לית ליה למיתני אין מועלין בבשר אגב מועלין באימורים ונראה דלא פריך אלא למ"ד היתר אכילה שנינו דאי למ"ד היתר זריקה אם כן לאחר זריקה ר"ל לאחר שניתר לזריקה ואף על פי שלא נזרק ואם כן מאי פריך הכא ממונא דבעלים הוא ודאי דאיסורא כיון שלא נזרק הדם:

    כי אמר רבי עקיבא מועלת ליוצא לשרפה פירוש אין הכי נמי דאיסורא איכא דמיירי בבשר שיוצא עד כאן לא קאמר ר"ע דזריקה מועלת ליוצא אלא לענין לאקבועי בפיגול ונותר וטמא וצריך עיבור צורה לשרפן שאין זה קרוי פסולו בגופו דאמר בפסחים (דף פב.) ישרף מיד דזריקה מהניא ליה ומשוי ליה כאילו לא יצא והויא ליה פסולו מחמת דבר אחר דאמרינן בפסחים (שם) שצריך עיבור צורה אבל לאכילה לא מרצה כלומר אבל לענין שיאכל לא מהניא זריקה ולא נראה דמה לו להזכיר עיבור צורה דלא איירי ביה ר"ע הל"ל עד כאן לא קאמר ר"ע אלא לאקבועי במעילה ולחיוביה משום פיגול ונותר וטמא ועוד קשיא דבפסחים (דף פב.) משמע דלא מהניא זריקה להצריך עיבור צורה דאמר התם נטמא הפסח או שיצא ישרף מיד ונראה לפרש דה"נ קאמר כי קאמר רבי עקיבא זריקה מועלת ליוצא כלומר לענין דברים האמורים במשנה לאקבועי בפיגול אבל מכל מקום לשריפה אזיל מיד דלא פליג אמתני':

    Tosafot on Meilah 7b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מעילה, דף ז׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־300 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 121 מילים

      נפתחת ב״נזרק דם של אחד מהם, אי אתה…״

    2. קטע 216 מילים

      נפתחת ב״אם הציל בשר חבירתה מן המעילה, אף…״

    3. קטע 320 מילים

      נפתחת ב״אמר ריש לקיש משום רב אושעיא: תשובה…״

      חכמים: רב אושעיא, רבי עקיבא.

    4. קטע 412 מילים

      נפתחת ב״דכיון דפסול הוא, מה לי בבת אחת,…״

    5. קטע 510 מילים

      נפתחת ב״א"ל רבי יוחנן לריש לקיש: ואתה, אי…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    6. קטע 622 מילים

      נפתחת ב״אילו הפריש שתי אשמות לאחריות, ושחט את…״

    7. קטע 724 מילים

      נפתחת ב״ואי ס"ד חד גופא הוא, אמאי אם…״

      חכמים: עולא.

    8. קטע 87 מילים

      נפתחת ב״אישתיק. אמר ר' יוחנן: קצצתינון לרגלוהי דינוקא.…״

    9. קטע 912 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ (יש) מעשה דמים בקדשי קדשים להקל…״

    10. קטע 1017 מילים

      נפתחת ב״כיצד? קדשי קדשים לפני זריקת דמים מועלין…״

    11. קטע 1116 מילים

      נפתחת ב״ועל זה ועל זה חייב משום פיגול,…״

    12. קטע 1224 מילים

      נפתחת ב״ובקדשים קלים כולן להחמיר. כיצד? קדשים קלים…״

    13. קטע 1317 מילים

      נפתחת ב״על זה ועל זה חייבין עליו משום…״

    14. קטע 1416 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ קתני ״אין מועלין בבשר״ מעילה הוא…״

    15. קטע 1510 מילים

      נפתחת ב״לא קשיא, משום דנסיב רישא ״מועלין״, נסיב…״

    16. קטע 1632 מילים

      נפתחת ב״אימא סיפא: ״בקדשים קלים כולהו להחמיר. כיצד?…״

    17. קטע 1711 מילים

      נפתחת ב״מעילה הוא דליכא, הא איסורא איכא, ואמאי?…״

    18. קטע 186 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' חנינא: ליוצאין, ור"ע היא.…״

    19. קטע 197 מילים

      נפתחת ב״כי אמר ר"ע זריקה מועלת, ליוצא לשריפה,…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מעילה דף ז׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026