בוני התלמוד

    מסכת מעילה דף כ׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מתני' נתנה לחברו הוא [מעל]הנותן מעל שהוציאה לחולין:

    גמ' מ"שדכי נטלה הוא דלא מעל ומ"ש כי נתנה לחברו דמעל:

    בגזבר המסורות לואותו אבן או אותו קורה עסקינן דכי נטלו הוא עדיין ברשותו הם וברשות הקדש נינהו כמתחלה אבל כי נתנה לחברו הרי שינהו מרשות הקדש לחול ומעל:

    כיון דשינהשפיחתה וחתכה אי נמי שבנאה בבנין מעל שהרי שינה אותה:

    שהניחה על פי ארובהכשהיא שלימה שלא בנאה כלום אלא הנחה בעלמא הוא דעבד בה הלכך לא מעל עד שידור תחתיה בשוה פרוטה (ל"א) כגון שסתם פי ארובה והיה פירות תחת הארובה ועכשיו נהנה ממנו הכי שאין הגשמים יורדים עליהם דכיון שהגין עליהן בשוה פרוטה מעל:

    וכיון דבני לה מיהת מעלהכי קתני (לעיל) כיון דבנה מעל דאע"פ שמחוברת היא בבנין חשיב לה כתלוש ואית בה מעילה:

    לימאמדהכא מעל דאע"ג דחיברו כתלוש דמי והיינו מסייע ליה לרב דאמר המשתחוה לבית אסרו דאע"ג דמחובר לקרקע הוא לענין עבודת כוכבים כתלוש דמי דאי אמרת כמחובר דמי לא אסריה דהכי גמרינן (ע"ז דף מה.) אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם ואי אמרת כמחובר דמי לא נאסר דהוי דומיא דהר ואי כמחובר דמי נמי לענין מעילה לא אית בזה מעילה דהא אין מועלין במחובר לקרקע:

    לעולם אימא לך דהמשתחוה לבית לא אסרו דכמחובר דמי וה"נ כיון דבני לה בסיד כמחובר דמי. ואי אמרת א"כ אמאי מועלין בה משום דהנאה הנראה לעינים אסרה תורה במעילה וקורה זו שבנאה בבנין הנאה הנראית לעינים היא ולהכי מועלין:

    לימאמדאמרינן הכא דמעל אע"פ שבנאו כתלוש דמי מסייע ליה הדר בבית של הקדש מעל דכתלוש דמי:

    אמר ריש לקישלעולם אימא לך בית כמחובר דמי ומהכא לא תסייע ואם אמרת א"כ אמאי מעל התם בשהקדיש האבנים והסיעם כשהן בתלוש ואח"כ בנאן דכיון דבשעת הקדש הוה תלוש הלכך אע"ג דשוב בנאו דמחובר הוא יש בו מעילה:

    וקא דייק אבל בנאו ולבסוף הקדישולאחר שהיה מחובר מאי לא מעל א"כ אמאי רהיט ותני הדר בבית של מערה של הקדש לא מעל:

    אמרי כו'הא ודאי ה"נ הוה מצי למיתני דודאי לא מעל אבל מש"ה נקט בית של מערה משום דפסיקא ליה דלעולם לית בה מעילה להכי (פסיקא הכי בא ליה למיתנייה):

    בית של אבנים דעלמא לא פסיקא ליהמילתא דיש הפרש בין בנאו ולבסוף הקדישו בין הקדישו ולבסוף בנאו להכי לא תנייה ולעולם דוקא הקדישו ולבסוף בנאו יש בו מעילה דכתלוש דמי:

    מתני' השליח שעשה:

    לא עשה שליחותואלא שינה ממה שאמר לו בעה"ב השליח מעל:

    תן בשרשל הקדש. אמר לו תן להם חתיכה חתיכה והוא אומר טלו ב' ב' והם נטלו ג' ג' כולן מעלו בעה"ב מעל לפי שנעשה שליחותו בחתיכה א' והשליח והאורחין מעלו שכל א' וא' הוסיף א' מדעתו:

    מעילה 20 עמוד א

    1נתנה לחברו הוא מעל, וחברו לא מעל. בנאה בתוך ביתו ה"ז לא מעל, עד שידור תחתיה בשוה פרוטה.

    2נטל פרוטה של הקדש ה"ז לא מעל. נתנה לחברו הוא מעל, וחברו לא מעל. נתנה לבלן, אע"פ שלא רחץ מעל, שהוא אומר לו: הרי המרחץ פתוח לפניך, הכנס ורחוץ.

    3אכילתו ואכילת חברו, הנייתו והניית חברו, אכילתו והניית חברו, הנייתו ואכילת חברו מצטרפין זה עם זה, ואפילו לזמן מרובה.

    גמ׳ · גמרא

    4מ"ש הוא, ומ"ש חבירו?! אמר שמואל: בגזבר, המסורות לו, עסקינן.

    5בנאה בתוך ביתו אינו חייב כו'. למה לי עד שידור תחתיה? כיון דשניה מעל! אמר רב: כגון שהניחה על פי ארובה.

    6וכיון דבני לה, מיהת מעל. לימא מסייע ליה לרב, דאמר רב: המשתחוה לבית אסרו.

    7אמר רב אחא בריה דרב איקא: הנאה הנראת לעינים אסרה תורה.

    8לימא מסייע ליה: הדר בבית של הקדש, כיון שנהנה ממנה מעל. אמר ריש לקיש: התם בשהקדישו ולבסוף בנאו.

    9אבל בנאו ולבסוף הקדישו, מאי לא מעל? מאי איריא רהיט ותני הדר בבית של מערה לא מעל. לימא הדר בבית של אבנים שבנאו ולבסוף הקדישו לא מעל!

    10אמרי: הא פסיקא ליה., הא לא פסיקא ליה.

    11הדרן עלך הנהנה מן ההקדש׃

    מתני׳ · משנה

    12השליח שעשה שליחותו בעל הבית מעל. לא עשה שליחותו השליח מעל.

    13כיצד? אמר לו: ״תן בשר לאורחים״, ונתן להם כבד; ״כבד״, ונתן להם בשר השליח מעל. אמר לו: ״תן להם חתיכה חתיכה״, והוא אומר: טלו שתים! והם נטלו שלש כולם מעלו.

    תוספות

    נתנה לחברו הוא מעלפירוש גזבר לפי שיצא לחולין מכי נתנה לחברו שהוציאה מרשותו:

    בנאה בתוך ביתו הרי זה לא מעלמפורש בגמ' כגון שלא שינה אותה אלא הניחה ע"פ ארובה דאי עשה בה שינוי קנאה הגזבר ויצאה לחולין:

    נתנה לבלן אע"פ שלא רחץ מעלבפרק הזהב (ב"מ דף מח.) מייתי מינה סיוע לריש לקיש דאמרינן משיכה מפורשת מה"ת ודייק מינה דוקא בלן דלא מיחסרא משיכה אבל שאר בעלי אומניות לא מעל עד דמשיך ומ"מ לר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות לא מותיב מינה דמצי לאוקומא בבלן עובד כוכבים דהתם ודאי בשאר אומניות לא מעל עד דמשיך דכיון דבישראל מעות קונות בעובד כוכבים קונה במשיכה כדאית' בבכורות (דף יג.) לעמיתך לישראל בחדא ולעובד כוכבים בחדא ואפ"ה הוי סייעתא לריש לקיש דלכאורה לא משתמע בבלן עובד כוכבים דומיא דלעיל דקתני נתנה לחברו דהתם בישראל מיירי מדקתני חברו:

    שהוא אומר לו הרי המרחץ פתוח הכנס רחוץכלומר הבלן יאמר אין הדבר מעכב בי שהרי הכל מוכן ואם כן קנה המעות:

    אכילתו ואכילת חברופירוש אוכל בחצי פרוטה והאכיל לחברו בחצי פרוטה הנייתו והניית חברו כגון שסך עצמו בשמן של הקדש בחצי פרוטה וסך חברו בחצי פרוטה מצטרפין זה עם זה ואפילו לזמן מרובה:

    מאי שנא הוא ומאי שנא חברודכי נטל לא מעל כו' נתנה לחברו מעל בגזבר המסורות לו כולה כדפי' במתני':

    למה לי עד שידורכיון דבנה מעל קס"ד השתא דבנאה מיירי שסתתה ותיקנה הרי לך שעשה בה שינוי וקנאה ומשני אמר רב כשהניחה על פי ארובה פירוש כשהיתה מתוקנת מקודם לכן ולא עשה בה שום שינוי רק הניחה על פי ארובה ומטיחה בטיט עד שנתחברה יפה וכיון דבני ליה מיהא מעל בניחותא כלומר לאחר שבנאה מועל בה אם דר תחתיה שוה פרוטה אע"ג דאין מעילה במחובר לקרקע היינו תלוש ולבסוף חיברו וקסבר הוי תלוש:

    לימא מסייע לרב דאמר המשתחוה לבית אסרודקא סבר תלוש ולבסוף חיברו הוי תלוש (וה"ה דהוה מצי לשנויי) ודחי ליה הנאה הנראת לעינים אסרה תורה כלומר לעולם תלוש ולבסוף חיברו הוי מחובר ושאני הכא משום דהוה ליה הנאה הנראת לעינים שהארובה נכרת היא מבחוץ:

    הדר בבית של הקדש כיון שנהנה מעלאלמא תלוש ולבסוף חיברו הוי תלוש וה"ה דהוה מצי לשנויי הנאה הנראת לעינים שאני ומשני אמר ריש לקיש התם כשהקדישו ולבסוף בנאו דהתם אפילו למ"ד הוי מחובר (ולא) מעל כיון שהקדישו קודם ותימה ע"כ לעיל דקאמר וכיון דבני מעל לימא מסייע ליה לרב אמאי לא דחי ליה ולאוקמא למתני' כשהקדישו ולבסוף בנאו אבל בנאו ולבסוף הקדישו לא אהני האי טעמא [וי"ל דאף דבנאו ואח"כ הקדישו ס"ל דלא מהני אלא משום הנאה הנראה לעינים הוא דאסור] והשתא אתי שפיר דמייתי סייעתא מהדר בבית של הקדש ולא מצי לדחויי הנאה הנראת לעינים שאני דקא סלקא דעתך השתא דמיירי בבנאו ולבסוף הקדישו דלא מהני ליה ההוא טעמא וכי דחי ריש לקיש כשהקדישו ולבסוף בנאו מטעם הנאה הנראה לעינים הוא:

    מתני' השליח שעשה שליחותו בעל הבית מעלכדאמרינן לעיל באידך פירקין (מעילה דף יח:) דילפינן חטא חטא מתרומה:

    אמר לו תן בשר לאורחים ונתן להם כבד כבד ונתן להם בשר שליח מעל - שהרי לא עשה שליחותו של בעל הבית שצוה לו:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מעילה דף כ׳ עמוד א׳

    מסכת מעילה דף כ׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 13 קטעים ממוספרים, כ־223 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מתני' נתנה לחברו הוא [מעל] הנותן מעל שהוציאה לחולין:

    גמ' מ"ש דכי נטלה הוא דלא מעל ומ"ש כי נתנה לחברו דמעל:

    בגזבר המסורות לו אותו אבן או אותו קורה עסקינן דכי נטלו הוא עדיין ברשותו הם וברשות הקדש נינהו כמתחלה אבל כי נתנה לחברו הרי שינהו מרשות הקדש לחול ומעל:

    כיון דשינה שפיחתה וחתכה אי נמי שבנאה בבנין מעל שהרי שינה אותה:

    שהניחה על פי ארובה כשהיא שלימה שלא בנאה כלום אלא הנחה בעלמא הוא דעבד בה הלכך לא מעל עד שידור תחתיה בשוה פרוטה (ל"א) כגון שסתם פי ארובה והיה פירות תחת הארובה ועכשיו נהנה ממנו הכי שאין הגשמים יורדים עליהם דכיון שהגין עליהן בשוה פרוטה מעל:

    וכיון דבני לה מיהת מעל הכי קתני (לעיל) כיון דבנה מעל דאע"פ שמחוברת היא בבנין חשיב לה כתלוש ואית בה מעילה:

    לימא מדהכא מעל דאע"ג דחיברו כתלוש דמי והיינו מסייע ליה לרב דאמר המשתחוה לבית אסרו דאע"ג דמחובר לקרקע הוא לענין עבודת כוכבים כתלוש דמי דאי אמרת כמחובר דמי לא אסריה דהכי גמרינן (ע"ז דף מה.) אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם ואי אמרת כמחובר דמי לא נאסר דהוי דומיא דהר ואי כמחובר דמי נמי לענין מעילה לא אית בזה מעילה דהא אין מועלין במחובר לקרקע:

    לעולם אימא לך דהמשתחוה לבית לא אסרו דכמחובר דמי וה"נ כיון דבני לה בסיד כמחובר דמי. ואי אמרת א"כ אמאי מועלין בה משום דהנאה הנראה לעינים אסרה תורה במעילה וקורה זו שבנאה בבנין הנאה הנראית לעינים היא ולהכי מועלין:

    ועוד 8 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Meilah 20a · Sefaria

    תוספות

    נתנה לחברו הוא מעל פירוש גזבר לפי שיצא לחולין מכי נתנה לחברו שהוציאה מרשותו:

    בנאה בתוך ביתו הרי זה לא מעל מפורש בגמ' כגון שלא שינה אותה אלא הניחה ע"פ ארובה דאי עשה בה שינוי קנאה הגזבר ויצאה לחולין:

    נתנה לבלן אע"פ שלא רחץ מעל בפרק הזהב (ב"מ דף מח.) מייתי מינה סיוע לריש לקיש דאמרינן משיכה מפורשת מה"ת ודייק מינה דוקא בלן דלא מיחסרא משיכה אבל שאר בעלי אומניות לא מעל עד דמשיך ומ"מ לר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות לא מותיב מינה דמצי לאוקומא בבלן עובד כוכבים דהתם ודאי בשאר אומניות לא מעל עד דמשיך דכיון דבישראל מעות קונות בעובד כוכבים קונה במשיכה כדאית' בבכורות (דף יג.) לעמיתך לישראל בחדא ולעובד כוכבים בחדא ואפ"ה הוי סייעתא לריש לקיש דלכאורה לא משתמע בבלן עובד כוכבים דומיא דלעיל דקתני נתנה לחברו דהתם בישראל מיירי מדקתני חברו:

    שהוא אומר לו הרי המרחץ פתוח הכנס רחוץ כלומר הבלן יאמר אין הדבר מעכב בי שהרי הכל מוכן ואם כן קנה המעות:

    אכילתו ואכילת חברו פירוש אוכל בחצי פרוטה והאכיל לחברו בחצי פרוטה הנייתו והניית חברו כגון שסך עצמו בשמן של הקדש בחצי פרוטה וסך חברו בחצי פרוטה מצטרפין זה עם זה ואפילו לזמן מרובה:

    מאי שנא הוא ומאי שנא חברו דכי נטל לא מעל כו' נתנה לחברו מעל בגזבר המסורות לו כולה כדפי' במתני':

    למה לי עד שידור כיון דבנה מעל קס"ד השתא דבנאה מיירי שסתתה ותיקנה הרי לך שעשה בה שינוי וקנאה ומשני אמר רב כשהניחה על פי ארובה פירוש כשהיתה מתוקנת מקודם לכן ולא עשה בה שום שינוי רק הניחה על פי ארובה ומטיחה בטיט עד שנתחברה יפה וכיון דבני ליה מיהא מעל בניחותא כלומר לאחר שבנאה מועל בה אם דר תחתיה שוה פרוטה אע"ג דאין מעילה במחובר לקרקע היינו תלוש ולבסוף חיברו וקסבר הוי תלוש:

    לימא מסייע לרב דאמר המשתחוה לבית אסרו דקא סבר תלוש ולבסוף חיברו הוי תלוש (וה"ה דהוה מצי לשנויי) ודחי ליה הנאה הנראת לעינים אסרה תורה כלומר לעולם תלוש ולבסוף חיברו הוי מחובר ושאני הכא משום דהוה ליה הנאה הנראת לעינים שהארובה נכרת היא מבחוץ:

    ועוד 3 קטעי פירוש על דף זה.

    Tosafot on Meilah 20a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מעילה, דף כ׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־223 מילים ב־13 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 13 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 118 מילים

      נפתחת ב״נתנה לחברו הוא מעל, וחברו לא מעל.…״

    2. קטע 229 מילים

      נפתחת ב״נטל פרוטה של הקדש ה"ז לא מעל.…״

    3. קטע 319 מילים

      נפתחת ב״אכילתו ואכילת חברו, הנייתו והניית חברו, אכילתו…״

    4. קטע 411 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מ"ש הוא, ומ"ש חבירו?! אמר שמואל:…״

      חכמים: שמואל.

    5. קטע 521 מילים

      נפתחת ב״בנאה בתוך ביתו אינו חייב כו'. למה…״

    6. קטע 614 מילים

      נפתחת ב״וכיון דבני לה, מיהת מעל. לימא מסייע…״

    7. קטע 711 מילים

      נפתחת ב״אמר רב אחא בריה דרב איקא: הנאה…״

      חכמים: רב אחא, רב איקא.

    8. קטע 818 מילים

      נפתחת ב״לימא מסייע ליה: הדר בבית של הקדש,…״

    9. קטע 927 מילים

      נפתחת ב״אבל בנאו ולבסוף הקדישו, מאי לא מעל?…״

    10. קטע 108 מילים

      נפתחת ב״אמרי: הא פסיקא ליה., הא לא פסיקא…״

    11. קטע 115 מילים

      נפתחת ב״הדרן עלך הנהנה מן ההקדש…״

    12. קטע 1212 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ השליח שעשה שליחותו בעל הבית מעל.…״

    13. קטע 1330 מילים

      נפתחת ב״כיצד? אמר לו: ״תן בשר לאורחים״, ונתן…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מעילה דף כ׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026