מסכת מעילה דף י״א עמוד א׳

ואם עד שלא כיפרו הבעלים - באחרת נמצאו ורוצין להתכפר בדמי אותה שהיא בעלת מום הואיל ומסאבא וקיימא תמכר לאלתר ויביא בדמיה חטאת ואותה שעברה שנתה תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה אחרת. ועושה תמורה ומועלין בה הואיל וקדושה קדושת דמים:

גמ' ומאי שנא הני רישא דלא קא מפליג בהו - ואמר דלעולם ימותו בין משכיפרו בין עד שלא כיפרו:

רישא פסיקא ליה - דלעולם ימותו דמאי הפלגה איכא לפלוגי ברישא התם ליכא למימר כיפרו ולא כיפרו דולד חטאת ותמורת חטאת אינהו גופייהו לא הוו חטאת וחטאת שמתו בעליה נמי הא מתו להו בעלים אבל בסיפא איכא לפלוגי:

הא תנא ליה גבי תמורה - כי האי גוונא:

תנא התם משום תמורות - איידי דאיירי בתמורה איירי נמי במעילה:

והכא תנא משום מעילה - ואיידי דאיירי במעילה איירי נמי בתמורה:

מתני' המפריש מעות לנזירותו - ולא פירש אלו לחטאת ואלו לעולה ואלו לשלמים:

לא נהנין ולא מועלין - בכל אותן מעות:

מפני שהן ראויין להביא בכולן שלמים - כלומר דבכל מנה ומנה מצינן למימר זה הפריש לשלמים ושלמים קדשים קלין נינהו ואין בהן מעילה כדתנן בפ' קמא (לעיל מעילה דף ז:) קדשים קלין לפני זריקת דמים אין מועלין בהן ומאי טעמא אזיל לקולא דאי אמרת (נימא) כולן ראויין להביא עולה ואיכא מעילה בכולהו מכל מקום דמי שלמים איכא בינייהו דאינן בני מעילה ואי מייתי עלייהו קרבן מעילה אישתכח דקא מייתי חולין לעזרה הלכך לקולא דלא נהנין ולא מועלין:

מעות סתומות - דלא פריש:

יפלו לנדבה - דהלכה היא בנזיר:

דמי חטאת ילכו לים המלח - דחטאת שמתו בעליה היא:

דמי עולה יביאו עולה - דדורון בעלמא היא דלאו לכפרה אתיא וכדאמרינן בקינין (פ"ב משנה ה) האשה שמתה יביאו יורשיה עולתה:

ונאכלין ליום א' - כדין שלמי נזיר:

ואינן טעונין לחם - משום דכתיב ביה (במדבר ו׳:י״ט) ונתן על כפי הנזיר ואין כאן נזיר:

גמ' מתקיף לה ריש לקיש - הואיל וקתני במתניתין לא נהנין ולא מועלין מפני שהן ראויין כו' ליתני נמי המפריש מעות לקינין כו' דלא נהנין ולא מועלין כדקתני בני יונה שעבר זמנן שכבר הן צהובין ותורין קטנים שלא הגיע זמנן לא נהנין ולא מועלין דכיון דאינן ראויין לקרבן דפסולין נינהו לא קרינא בהו מקדשי ה' ולית בהו מעילה:

אמר רבא - לא דמי מפריש מעות לנזירותו למפריש מעות לקינו דגבי נזירות אמרה תורה במעות סתומים הבא שלמים משום דאיחייב נמי להביא במקצתו שלמים הלכך אמרינן מפני שראויין להביא בכולן שלמים לית בהו מעילה אבל הכא במפריש מעות לקינו מי אמרה תורה הבא תורין שלא הגיע זמנן שאינן ראויין למזבח כלל למאי מייתי להו הילכך לא תני להו הכא:

מתני' יצא לנחל קדרון מועלין בו - מדרבנן אבל במקדש אין מועלין בו אפילו מדרבנן לפי שאין גוזרין גזירות במקדש דהא לנחל קדרון לאחר זריקה הוא כדתנן (יומא דף נח:) אלו ואלו מתערבין לאמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בהן והאי מעילה מדרבנן היא ולא מדאורייתא אבל מדרבנן מועלין כגון לאחר שיצא לנחל קדרון:

גמ' וקבעי עלה מ"ט דמ"ד אין מועלין - בו מדאורייתא. לישנא אחרינא ה"ג ע"כ לא פליגי וכו' מנא ה"מ דאין מועלין בדמים מדאורייתא:

מה לאחר כפרה אין בו מעילה - דנעשית מצותו:

ואימא הכי לאידך גיסא מה לפני כפרה יש בו מעילה - שהרי לא נעשית מצותו וכו' ואוקימנא דאידי ואידי יש בו מעילה לטעמיה דר' יוחנן קאמר דדריש הוא וקא"ל מאי חזית דדרשת הכי:

אמר ליה ר' יוחנן וכי יש לך כו' - אלא ודאי הכי מיסתבר כדאמינא: