בוני התלמוד

    מסכת מעילה דף י״ז עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אמר ליה כי אקשינהו רחמנאבהמה טמאה וטהורה לשרצים לאו לפלוגי שיעורא בין נבילה מובדלת בין לנבילה שאינה מובדלת אלא לבל תשקצו וקמ"ל דאחת נבלת בהמה טמאה ואחת נבלת בהמה טהורה ואחד שרצים מחייב האוכלן משום בל תשקצו נמי ולאפושי לאו בנבלת בהמה טמאה לבד מלאו דנבלה דאיכא לאו דלא תשקצו ולאו דבהמה טמאה:

    מתני' דם השרץ ובשרו מצטרפיןלכעדשה לטמא:

    כלל אמר ר' יהושע כל שטומאתו ושיעורו שויןכגון נבלה ונבלה או חולד ועכבר:

    טומאתו ולא שיעורוכגון שרץ ונבלה דטומאתן שוה דשניהן הויין טומאת ערב ולא שיעורו דנבלה שיעור טומאתה בכזית [ושרץ בכעדשה]:

    ולא טומאתו[כגון נבלה ומת תרוייהו מטמאין בכזית] מת הויא טומאתו ז' ונבלה לא הויא אלא טומאת ערב:

    לא טומאתו ולא שיעורוכגון מת ושרץ דשרץ שיעורו בכעדשה וטומאתו עד הערב ומת שיעורו בכזית וטומאתו שבעה:

    גמ' אמר רב חנין וכו'כלומר הא דקתני דם השרץ והבשר מצטרפין דוקא בשרו של אותו שרץ עצמו שפירש ממנו הדם דהוי דם ובשר משרץ אחד ולא שהדם משרץ אחד והבשר משרץ אחר אבל אי אתו מב' שרצים לא מצטרף:

    הטמאיםה"א יתירא מלמד שמצטרף אפילו שרץ ושרץ כלומר כחצי שיעור משרץ זה וכחצי שיעור משרץ אחר מצטרפין חצי שיעור מחולד וחצי שיעור מעכבר מצטרפין וקשיא לרבי יוחנן:

    אמר רב יוסף כאן בכולו כאן במקצתואי הוו שרצים כולן שלימין בין משם אחד בין משני שמות ופירש חצי שיעור מזה וחצי שיעור מזה או מזה דם ומזה בשר כיון דאתו ממקום חשוב דתרווייהו השרצים שלימין נינהו וחשיבי מצטרפין והא דאמר ר' חנין וכו' היינו במקצתן דלא הוו השרצים שלימין אלא מקצתו של כל אחד ואחד מונח בכאן ופירש דם מזה ובשר מזה הואיל ולא אתו משרצים שלימין לא חשיבי ולא מצטרפי הדם עם הבשר אלא עם בשר אותו שרץ שפירש ממנו הדם:

    ומנא תימראדשני לן בין כולו למקצתו:

    נשפך על הרצפהרביעית דם שלימה והיה מקומו קטפרס ולהכי נקט רצפה שהרצפה היתה חלקה דהויא כמדרון ונתפשט הדם:

    איהל על מקצתושל רביעית דם כגון ששחה על מקצתו טהור משום דלא איהל על כל השיעור:

    איהל על כולועל הרביעית של דם טמא:

    והא א"ר חנינא רביעית דם שהגיס בהשהפך בה בכוש או בכרכר טהור ואע"ג דכי הגיס בה א"א שלא יאהיל על כולו קתני טהור אותו המגיס בו ואמאי קתני אידך ברייתא איהל על כולו טמא:

    אלא לאו ש"מ כאן בכולו כאן במקצתודהאי דקתני איהל על כולו טמא היינו היכא דאתי האי רביעית דם ממת שלם ולהכי חשיב דמטמא באהל והא דקתני שהגיס בה טהור היינו היכא דלא בא רביעית זה ממת שלם אלא שיצא ממקצתו שהיה מונח שם מקצת מת ופירש ממנו אותו דם אע"ג דאית ביה רביעית הואיל ואינו בא ממת שלם לא חשיב ואינו מטמא באהל וכן אמר רבי:

    א"ל דכתיב וזה לכם וגו'והאי קרא מיותר הוא לדרשא למידרש ביה הכי דהא כתיב קרא אחרינא (ויקרא יא) אלא הטמאים לכם:

    אמרו לולרבי מתיא תלמידיו של רבי מתיא:

    חכים לו בן יוחאיכבר נתחכם בן יוחאי שיודע לומר דבר זה:

    למוד ערוךולא אמרה מדעתו ומנלן דלמדה מרבי אלעזר בר רבי יוסי מהכא שפעם אחד וכו':

    וסיפר קומישגילח השער שעל מצחו והניח השער של אחריו כעין בלורית שהעובדי כוכבים עושין כדי שלא יכירו בו שהוא יהודי:

    מי שיש לו אויברצונו שיעשיר או רצונו שיעני:

    מעילה 17 עמוד א

    1אמר ליה: כי קא מקיש רחמנא (ויקרא כ כה) לבל תשקצו, אבל לשיעורין לא.

    מתני׳ · משנה

    2דם השרץ והבשר מצטרפין זה עם זה. כלל אמר רבי יהושע: כל שטומאתו ושיעורו שוין מצטרפין.

    3טומאתו ולא שיעורו, שיעורו ולא טומאתו, לא טומאתו [ולא] שיעורו אין מצטרפין.

    גמ׳ · גמרא

    4אמר רב חנין אמר רב זעירא, וכן׃

    5אמר רבי יוסי בר ר"ח (ויקרא יא לא) הטמאין מלמד שהן מצטרפין ואפילו שרץ ושרץ שרץ ודם בין משם אחד בין משני שמות׃

    6אמר רב יוסף לא קשיא כאן בכולו כאן במקצתו׃

    7ומנא תימרא מדתניא נשפך על הרצפה והיה מקומה קטפרס איהל על מקצתו טהור איהל על כולו טמא׃

    8מאי מקצתו אילימא מקצת דם והא אמר, רבי חנינא אמר רבי רביעית דם שהגיס בה טהורה׃

    9אלא לאו שמע מינה כאן בכולו כאן במקצתו ש"מ׃

    10שאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בן יוחאי בעיר [רומי] מנין לדם שרצים שהוא טמא א"ל דאמר קרא ״(ויקרא יא״, כט) וזה לכם הטמא׃

    11אמרו: לו תלמידיו חכים ליה בן יוחאי אמר להם תלמוד ערוך בפיו של רבי אלעזר בר רבי יוסי שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו את נדות׃

    12הלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי והלך וישב עמהם אמר להם מי שיש לו אויב יעני או יעשיר אמרו לו יעני אמר להם אם כן לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיענו אמרו טבית אמר ליבטל ובטלוה׃

    13חזר ואמר להם מי שיש לו אויב יכחיש או יבריא אמרו לו יכחיש אמר להם אם כן ימולו בניהם לשמונה ימים ויכחישו אמרו טבית אמר ובטלוה׃

    14חזר ואמר להם מי שיש לו אויב ירבה או יתמעט אמרו לו יתמעט אם כן לא יבעלו נדות אמרו טבית אמר ובטלוה׃

    15הכירו בו שהוא יהודי החזירום אמרו מי ילך ויבטל הגזרות?

    תוספות

    השרצים מצטרפין זה עם זהכגון שמונה שרצים החולד והעכבר וגו':

    כל שטומאתו ושיעורו שוין מצטרפיןכגון שרץ ושרץ נבילה ונבילה טומאתו ולא שיעורו כגון אבר מן המת וכזית מן המת שטומאה שוה באהל ולא שיעורו דכזית מטמא בבשר ואבר בכל שהוא לא טומאתו ולא שיעורו שרץ ונבלה:

    אמר רב חנין כו'פירוש הא דקאמר במתני' דם השרץ ובשרו מצטרפין היינו דווקא בעוד הדם בשרץ אבל פירש הדם מבשר השרץ אין מצטרפין מתיב ר' יוסי בר ר' חנינא הטמאים מלמד שמצטרפין ואפילו שרץ ושרץ שרץ ודם בין משם אחד בין משני שמות פירוש שני שמות שני שרצים כמו חולד ועכבר אז מצטרף דם השרץ עם שרץ אחר וכ"ש דם השרץ ובשרו שמצטרפין אפילו כי פירש אמר רב יוסף כאן בכולו כאן במקצתו כלומר הא דאמר הכא בברייתא שמצטרפין דם של שרץ זה ובשר שרץ אחר היינו דווקא בכולו שפירש הדם משרץ שלם וזו חשוב להצטרף והא דאמר גבי מתניתין דאין מצטרף אלא אם כן עודו בו היינו במקצתו שלא פירש הדם אלא מאבר אחד או מחתיכה אחת ואז אינו חשוב להצטרף ומנא תימרא שיש חילוק בין כשבא משרץ שלם בין כשבא משרץ שאינו שלם כדתניא נשפך על הרצפה והיה מקומה קטפרס פירוש נשפך רביעית דם המת במקום מדרון ולא היה מתעכב במקום אחד אלא כאן מעט וכאן מעט האהיל על מקצתו טהור לפי שלא האהיל על כל רביעית הדם איהל על כולו שאיהל על כל מקום שנשפך הדם כגון שאיהל ידו עליו טמא דאז איהל על רביעית דקסבר שהדם שבמקום זה מצטרף לדם שבמקום אחר:

    והא אמר רבי יוחנן רביעית דם שהגיס בו טהורפירוש מגיס הדם בכף או בקנה טהור לפי שאי אפשר שלא בלע הקנה ולא ישאר רביעית ואמאי טהור הא אמרינן איהל על מקצתו טמא אע"פ שלא האהיל על כל הרביעית [במקום אחד] אלא כאן בכולו כאן במקצתו הא דאמרינן איהל על מקצתו טמא היינו בכולו כלומר כשאותו דם בא ממת שלם והא דר' יוחנן טהור כשבא ממקצת המת ולא בא ממת שלם וקשיא לפירושו דכיון דמוקי ליה בעודו כו' כלומר שהדם בבשר השרץ מאי צירוף בעי בשר השרץ קרינא ביה בכוליה כיון שלא פירש מעולם ועוד קשיא מהיכא תיתי האי חילוק דבכולו למקצתו כיון דאיכא רביעית מה לי בא ממת שלם מה לי בא ממת חסר לכך נראה כמו שפי' רבינו נסים גאון דגרסי' א"ר חנין א"ר זעירי כו' פי' אמר ר' זעירי אמר ר"י (האמורה וכו') צריך שיהא אותו הדם מאותו השרץ שהבשר נבדלה ממנו כלומר אבל דם של שרץ זה אינו מצטרף עם בשר שרץ אחר ועל זה פריך מההיא שבאים ב' שמות דקאמר בהדיא דמצטרפין ואע"פ שבאים מב' שרצים ומשני כאן בכולו כאן במקצתו פירוש הא דקאמר התם דמצטרפין אע"ג דבאים משני שרצים כגון שנגע בכולו בדם ובבשר והא דקאמר זעירי דדוקא משרץ אחד ולא מב' שרצים כגון שלא נגע אלא במקצתו בדם או בבשר ולהכי קאמר דכי הם משרץ אחד דמצטרפין דהוי כאילו הדם והבשר מחוברין כאחד אבל כשהם משני שרצים כל חד וחד דבר בפני עצמו הוא ומנא תימרא דאיכא לפלוגי בהכי בין נגע בכולו בין נגע במקצתו כדתניא נשפך כו' איהל על מקצתו טהור כו' אלמא שיש חילוק בין איהל על כולו לאיהל על מקצתו והוא הדין שיש לחלק בנגיעה וא"ת אם כן אמאי מייתי תו והאמר ר' יוחנן רביעית דם כו' פי' השר מקוצי משום דאי לא ההיא דר' יוחנן הוה מצי למימר דהא דאמר הכא איהל על מקצתו טהור כגון דליכא רביעית ולהכי מייתי הא דר' יוחנן דמיירי אף ברביעית ומ"מ הוא טהור כיון שלא נגע אלא במקצתו:

    דכתיב וזה לכם הטמאמייתורא דוי"ו דוזה קדריש או מה"א דהטמא:

    חכים ליה בן יוחיכלומר נתחכם לעצמו:

    וסיפר קומיעשה כדי להתנכר שלא יכירו בו שהוא יהודי שיהודים אינם מספרים קומי:

    אמרו טביתכלומר נכון הדבר וטוב לעשות לבטל הגזרה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה דכתיב וכו' מייתורא דוי"ובמדרש רבה פ' ח"ש פ"ס רשב"י אומר טמא הטמא ר"א בן יוסי אומר זה וזה ועיין מנחות דף נא ע"ב תוספות ד"ה וי"ו:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מעילה דף י״ז עמוד א׳

    מסכת מעילה דף י״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־280 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    אמר ליה כי אקשינהו רחמנא בהמה טמאה וטהורה לשרצים לאו לפלוגי שיעורא בין נבילה מובדלת בין לנבילה שאינה מובדלת אלא לבל תשקצו וקמ"ל דאחת נבלת בהמה טמאה ואחת נבלת בהמה טהורה ואחד שרצים מחייב האוכלן משום בל תשקצו נמי ולאפושי לאו בנבלת בהמה טמאה לבד מלאו דנבלה דאיכא לאו דלא תשקצו ולאו דבהמה טמאה:

    מתני' דם השרץ ובשרו מצטרפין לכעדשה לטמא:

    כלל אמר ר' יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוין כגון נבלה ונבלה או חולד ועכבר:

    טומאתו ולא שיעורו כגון שרץ ונבלה דטומאתן שוה דשניהן הויין טומאת ערב ולא שיעורו דנבלה שיעור טומאתה בכזית [ושרץ בכעדשה]:

    ולא טומאתו [כגון נבלה ומת תרוייהו מטמאין בכזית] מת הויא טומאתו ז' ונבלה לא הויא אלא טומאת ערב:

    לא טומאתו ולא שיעורו כגון מת ושרץ דשרץ שיעורו בכעדשה וטומאתו עד הערב ומת שיעורו בכזית וטומאתו שבעה:

    גמ' אמר רב חנין וכו' כלומר הא דקתני דם השרץ והבשר מצטרפין דוקא בשרו של אותו שרץ עצמו שפירש ממנו הדם דהוי דם ובשר משרץ אחד ולא שהדם משרץ אחד והבשר משרץ אחר אבל אי אתו מב' שרצים לא מצטרף:

    הטמאים ה"א יתירא מלמד שמצטרף אפילו שרץ ושרץ כלומר כחצי שיעור משרץ זה וכחצי שיעור משרץ אחר מצטרפין חצי שיעור מחולד וחצי שיעור מעכבר מצטרפין וקשיא לרבי יוחנן:

    ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Meilah 17a · Sefaria

    תוספות

    השרצים מצטרפין זה עם זה כגון שמונה שרצים החולד והעכבר וגו':

    כל שטומאתו ושיעורו שוין מצטרפין כגון שרץ ושרץ נבילה ונבילה טומאתו ולא שיעורו כגון אבר מן המת וכזית מן המת שטומאה שוה באהל ולא שיעורו דכזית מטמא בבשר ואבר בכל שהוא לא טומאתו ולא שיעורו שרץ ונבלה:

    אמר רב חנין כו' פירוש הא דקאמר במתני' דם השרץ ובשרו מצטרפין היינו דווקא בעוד הדם בשרץ אבל פירש הדם מבשר השרץ אין מצטרפין מתיב ר' יוסי בר ר' חנינא הטמאים מלמד שמצטרפין ואפילו שרץ ושרץ שרץ ודם בין משם אחד בין משני שמות פירוש שני שמות שני שרצים כמו חולד ועכבר אז מצטרף דם השרץ עם שרץ אחר וכ"ש דם השרץ ובשרו שמצטרפין אפילו כי פירש אמר רב יוסף כאן בכולו כאן במקצתו כלומר הא דאמר הכא בברייתא שמצטרפין דם של שרץ זה ובשר שרץ אחר היינו דווקא בכולו שפירש הדם משרץ שלם וזו חשוב להצטרף והא דאמר גבי מתניתין דאין מצטרף אלא אם כן עודו בו היינו במקצתו שלא פירש הדם אלא מאבר אחד או מחתיכה אחת ואז אינו חשוב להצטרף ומנא תימרא שיש חילוק בין כשבא משרץ שלם בין כשבא משרץ שאינו שלם כדתניא נשפך על הרצפה והיה מקומה קטפרס פירוש נשפך רביעית דם המת במקום מדרון ולא היה מתעכב במקום אחד אלא כאן מעט וכאן מעט האהיל על מקצתו טהור לפי שלא האהיל על כל רביעית הדם איהל על כולו שאיהל על כל מקום שנשפך הדם כגון שאיהל ידו עליו טמא דאז איהל על רביעית דקסבר שהדם שבמקום זה מצטרף לדם שבמקום אחר:

    והא אמר רבי יוחנן רביעית דם שהגיס בו טהור פירוש מגיס הדם בכף או בקנה טהור לפי שאי אפשר שלא בלע הקנה ולא ישאר רביעית ואמאי טהור הא אמרינן איהל על מקצתו טמא אע"פ שלא האהיל על כל הרביעית [במקום אחד] אלא כאן בכולו כאן במקצתו הא דאמרינן איהל על מקצתו טמא היינו בכולו כלומר כשאותו דם בא ממת שלם והא דר' יוחנן טהור כשבא ממקצת המת ולא בא ממת שלם וקשיא לפירושו דכיון דמוקי ליה בעודו כו' כלומר שהדם בבשר השרץ מאי צירוף בעי בשר השרץ קרינא ביה בכוליה כיון שלא פירש מעולם ועוד קשיא מהיכא תיתי האי חילוק דבכולו למקצתו כיון דאיכא רביעית מה לי בא ממת שלם מה לי בא ממת חסר לכך נראה כמו שפי' רבינו נסים גאון דגרסי' א"ר חנין א"ר זעירי כו' פי' אמר ר' זעירי אמר ר"י (האמורה וכו') צריך שיהא אותו הדם מאותו השרץ שהבשר נבדלה ממנו כלומר אבל דם של שרץ זה אינו מצטרף עם בשר שרץ אחר ועל זה פריך מההיא שבאים ב' שמות דקאמר בהדיא דמצטרפין ואע"פ שבאים מב' שרצים ומשני כאן בכולו כאן במקצתו פירוש הא דקאמר התם דמצטרפין אע"ג דבאים משני שרצים כגון שנגע בכולו בדם ובבשר והא דקאמר זעירי דדוקא משרץ אחד ולא מב' שרצים כגון שלא נגע אלא במקצתו בדם או בבשר ולהכי קאמר דכי הם משרץ אחד דמצטרפין דהוי כאילו הדם והבשר מחוברין כאחד אבל כשהם משני שרצים כל חד וחד דבר בפני עצמו הוא ומנא תימרא דאיכא לפלוגי בהכי בין נגע בכולו בין נגע במקצתו כדתניא נשפך כו' איהל על מקצתו טהור כו' אלמא שיש חילוק בין איהל על כולו לאיהל על מקצתו והוא הדין שיש לחלק בנגיעה וא"ת אם כן אמאי מייתי תו והאמר ר' יוחנן רביעית דם כו' פי' השר מקוצי משום דאי לא ההיא דר' יוחנן הוה מצי למימר דהא דאמר הכא איהל על מקצתו טהור כגון דליכא רביעית ולהכי מייתי הא דר' יוחנן דמיירי אף ברביעית ומ"מ הוא טהור כיון שלא נגע אלא במקצתו:

    דכתיב וזה לכם הטמא מייתורא דוי"ו דוזה קדריש או מה"א דהטמא:

    חכים ליה בן יוחי כלומר נתחכם לעצמו:

    וסיפר קומי עשה כדי להתנכר שלא יכירו בו שהוא יהודי שיהודים אינם מספרים קומי:

    אמרו טבית כלומר נכון הדבר וטוב לעשות לבטל הגזרה:

    Tosafot on Meilah 17a · Sefaria

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה דכתיב וכו' מייתורא דוי"ו במדרש רבה פ' ח"ש פ"ס רשב"י אומר טמא הטמא ר"א בן יוסי אומר זה וזה ועיין מנחות דף נא ע"ב תוספות ד"ה וי"ו:

    Gilyon HaShas on Meilah 17a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מעילה, דף י״ז, עמוד א׳, בהיקף של כ־280 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 114 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה: כי קא מקיש רחמנא (ויקרא…״

    2. קטע 217 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ דם השרץ והבשר מצטרפין זה עם…״

      חכמים: רבי יהושע.

    3. קטע 312 מילים

      נפתחת ב״טומאתו ולא שיעורו, שיעורו ולא טומאתו, לא…״

    4. קטע 48 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ אמר רב חנין אמר רב זעירא,…״

      חכמים: רב חנין, רב זעירא.

    5. קטע 523 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוסי בר ר"ח (ויקרא יא…״

      חכמים: רבי יוסי.

    6. קטע 69 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יוסף לא קשיא כאן בכולו…״

      חכמים: רב יוסף.

    7. קטע 717 מילים

      נפתחת ב״ומנא תימרא מדתניא נשפך על הרצפה והיה…״

    8. קטע 816 מילים

      נפתחת ב״מאי מקצתו אילימא מקצת דם והא אמר,…״

      חכמים: רבי חנינא, רבי רביעית.

    9. קטע 99 מילים

      נפתחת ב״אלא לאו שמע מינה כאן בכולו כאן…״

    10. קטע 1026 מילים

      נפתחת ב״שאל רבי מתיא בן חרש את רבי…״

      חכמים: רבי מתיא, רבי שמעון.

    11. קטע 1134 מילים

      נפתחת ב״אמרו: לו תלמידיו חכים ליה בן יוחאי…״

      חכמים: רבי אלעזר בר רבי.

    12. קטע 1237 מילים

      נפתחת ב״הלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי…״

      חכמים: רבי ראובן.

    13. קטע 1326 מילים

      נפתחת ב״חזר ואמר להם מי שיש לו אויב…״

    14. קטע 1422 מילים

      נפתחת ב״חזר ואמר להם מי שיש לו אויב…״

      חכמים: רבה.

    15. קטע 1510 מילים

      נפתחת ב״הכירו בו שהוא יהודי החזירום אמרו מי…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • רב יוסף · דור שלישי לאמוראים

      סתם ר' יוסף שכתוב בגמרא ללא שם אביו הוא ר' יוסף בר חייא, חברו ובן מחלוקתו של רבה בר נחמני.

      מקור: מסכת מעילה דף י״ז עמוד א׳ · קטע 6 — “אמר רב יוסף לא קשיא כאן בכולו כאן במקצתו

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מעילה דף י״ז ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026