בוני התלמוד

    מסכת מעילה דף ו׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מתני' בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמיםואח"כ נכנס ושוב נזרק הדם:

    ר' אליעזר אומראע"פ שנזרק הדם מועלין בו דס"ל לר"א דזריקה אינה מועלת ליוצא להוציאה מידי מעילה:

    ואין חייבין עליו משום פיגול ונותר וטמאהואיל דיצא אינה קובעת בפיגול ונותר וטמא אלא זריקה כשירה:

    ר"ע אומראפילו לא חזר והכניסן כיון שזרק אין מועלין בו דזריקה מועלת ליוצא:

    וחייבין עליו כו'דהא זריקה דיוצא קובעת בפיגול ונותר כזריקה כשרה. ויש ספרים שכתוב בהן אבל חייבין והאי אבל הוא כמו באמת אמרו כמו אבל אשמים אנחנו (בראשית מב):

    אמר ר"עדבעי לאיתויי ראיה למאן דאמר זריקה מועלת ליוצא:

    והרי שתיהן עומדותושחט את שתיהן וזרק של אחת מהן והויא לה אידך חברתה מותר חטאת משעה שנזרקה דמה של אחת:

    לא כשם שדמה פוטרתכלומר אי אתה מודה שכשם שאותה שנזרק דמה פוטרת בשרה מן המעילה כך פוטרת חברתה זו שלא נזרק דמה מן המעילה דכזבח אחד הן שהרי יכול לזרוק דמה של איזו מהן שירצה:

    אם פטר את בשר חברתה מן המעילהאע"ג דפסולה היא דהא הויא מותר חטאת דין הוא שיפטור זריקת דמה בשר של עצמה מן המעילה אע"פ שיש בהן פסול דיוצא הואיל ואשכחן דפוטר את בשר חברתה אע"פ שיש בה פסול מותר:

    אימורי קדשים קלים שיצאווחזרו וזרק דמן:

    ר"א אומר אין מועלין בהןדהוו כמו לפני זריקה דזריקת יציאה אינה מביאה אימורי קדשים קלים לידי מעילה כמו זריקה כשרה:

    ר"ע אומר מועלין בהדזריקת יציאה מביאה אימורי קדשים קלים לידי מעילה:

    גמ' הני תרתיפלוגתא דפליגי רבי אליעזר ור"ע בבשר קדשי קדשים ובאימורי קדשים קלים:

    למה ליכיון דתנא חדא מילתא שמעינן אידך דכיון דאית ליה לרבי אליעזר דזריקה אינה מועלת ליוצא לאפוקי בשר קדשי קדשים מידי מעילה אינה מועלת נמי להביא קדשים קלים שיצאו לידי מעילה וכי היכי דאית ליה לר"ע דזריקה מועלת ליוצא להוציא בשר קדשי קדשים מן המעילה ה"נ מועלת להביא אימורי קדשים קלים לידי מעילה ולמה לי דפליגי בתרתי:

    וזריקה כתיקנהבלא פסול מפקא ממעילה:

    שלא כתיקנהכגון ליוצא:

    אבל לאיתויי אימורי קדשים קלים למעילהדהיינו לחומרא אימא מודה ליה לר"ע קמ"ל דבהא נמי פליגי:

    איתמר א"ר יוחנן כי אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצאהיינו שיצא מקצת הבשר ולא יצא כולו דמגו דמהניא זריקה למקצת שבפנים מהניא נמי לההוא מקצת שיצא:

    אבל יצא כולו לא אמר רבי עקיבאדמהניא וכו' דכמו דליתיה לבשר דמי:

    מעילה ו עמוד ב

    מתני׳ · משנה

    1בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים,׃

    2ר' אליעזר אומר: מועלין בו, ואין חייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא.

    3ר"ע אומר: אין מועלין בו, וחייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא.

    4אמר ר"ע והרי המפריש חטאתו ואבדה, והפריש אחרת תחתיה, ואחר כך נמצאת הראשונה, והרי שתיהן עומדות.

    5לא כשם שדמה פוטר את בשרה, כך הוא פוטר את בשר חברתה?

    6אם פטר דמה את בשר חברתה מן המעילה, דין הוא שיפטר את בשר עצמה!

    7אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים,׃

    8רבי אליעזר אומר: אין מועלין בהן, ואין חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא. רבי עקיבא אומר: מועלין בהן, וחייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא.

    גמ׳ · גמרא

    9והני תרתי למה לי?

    10צריכי, דאי איתמר בקדשי קדשים, הוה אמינא: בהא קא אמר ר' אליעזר מועלין בו, משום דזריקה כתיקנה מפקא מידי מעילה, שלא כתיקנה לא מפקא מידי מעילה.

    11אבל לאיתויי לידי מעילה מודי לר"ע דאפילו שלא כתיקנה מייתא לידי מעילה,׃

    12ואי איתמר גבי קדשים קלים, הוה אמינא: גבי קדשים קלים הוא דאמר ר"ע מועלין בהן, דאפילו זריקה שלא כתיקנה מייתא לידי מעילה,׃

    13אבל קדשי קדשים, דלאפוקי הוא, שלא כתיקנה לא מפקא מידי מעילה, קמ"ל׃

    14אתמר, אמר ר' יוחנן: כי אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצא שיצא מקצתו, אבל יוצא כולו לא אמר ר"ע׃

    15א"ל רב אסי לרבי יוחנן: כבר לימדוני חבירי שבגולה׃

    תוספות

    בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דם רבי אליעזר אומר מועליןלמאן דאמר היתר אכילה שנינו ולמ"ד היתר זריקה צריך לפרש דמיירי קודם שנראה לזריקה ולמ"ד היתר שחיטה דמיירי קודם שנראה לקבל דם ולכך מועלין משום דאית ליה לרבי אליעזר דאין זריקה מועלת ליוצא לאפוקי מידי מעילה ואין חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא דבעינן יותר לטהורים והכא כיון דיצא לא נותר לטהורים הוא וגבי נותר ילפינן חילול מטומאה כדאמרינן פרק בית שמאי (זבחים דף מד.) וגבי פיגול נמי אמרינן בזבחים (דף כח:) כהרצאת כשר כך הרצאת פסול דבעינן שיקרבו כל מתיריו וכיון דיצא תו לא מיקרי כל מתיריו ר' עקיבא אומר מועלין דקסבר זריקה מועלת ליוצא א"ר עקיבא המפריש חטאתו וכו' והרי שתיהן עומדות כלומר ששחט את שתיהן בבת אחת כדאמר בגמ' דרצה מזה זורק רצה מזה זורק לא כשם שדמה פוטר את בשרה ממעילה כו' כלומר אי אתה מודה שכשם שדמה פוטר בשרה ממעילה כך לא ימעלו בבשר חבירתה ואע"פ שהיא פסולה ואם כן שכך הוא אף לדבר זה דין הוא שיפטר את של עצמה פירוש כל שכן שיפטר את של עצמה אע"פ שיצא ודוקא פסול יוצא אתה למד דמהניא ליה זריקה כדפירשנו אבל שאר פסולים דחמירי מודה ר"ע שאין דומים כמפריש שהרי כמה פסולין יש בזבחים דמודה בהן ר"ע דלא מהניא בהו זריקה אלא פסול יוצא דוקא מסתברא ליה דמועיל:

    אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים רבי אליעזר אומר אין מועליןלפי שעדיין לא הוברר חלק גבוה מאחר שנפסל ביוצא דאין זריקה מועלת ליוצא ואין חייבין עליו משום פיגול ונותר כדפי' לעיל טעמא בכולהו ר"ע אומר מועלין בהם דקסבר זריקה מועלת ליוצא:

    והני תרתי ל"ללאשמועינן פלוגתא דר"ע ור"א בקדשי קדשים ואימורי קדשים קלים:

    שלא כתיקונה לא מפקא מידי מעילה אבל לאיתויי לידי מעילהכגון באימורי קדשים קלים אימא מודה ליה לר"ע דמועלין כו' תימה דהכא משמע שיש לו להביא יותר מידי מעילה ולעיל משמע איפכא דקאמר דזריקה שלא כתקונה לא מייתי לידי מעילה ומ"מ מפקע מידי מעילה ואמר מורי רבינו ה"ר פרץ שי' דלעיל איכא טעמא והכא איכא טעמא דלעיל כשנעשית הזריקה עצמה בפסול שפיגל בשחיטה או בקבלה הילכך אינה מביאה לידי מעילה בקדשים קלים דלא קרינא ביה קדשי ה' אבל מוציאה מידי מעילה בקדשי קדשים דאשכחן דאחשביה רחמנא זריקה לענין לאיחיובי כרת באכילה דבעיא הרצאה בפיגול ואפ"ה אמר רחמנא דהאי כל פיגול חייב כרת ואם כן לענין מעילה קרינא בהו ראוי לאכילת אדם ופקע להו קדשי ה' כי זה טעם וזה חילוק פירש מורי למעלה גבי ההיא דרב גידל אבל הכא מיירי שהזריקה נעשית בהכשר אלא נזרק על דבר שאינו ראוי שיצא הבשר הילכך לענין להוציא מידי מעילה לא מהניא הזריקה דאכתי לא אישתרי באכילה דלא אשכחן דחשביה רחמנא זריקה בכי האי גוונא שהזריקה בהכשר על דבר שאין ראוי אבל להביא לידי מעילה אימא מודה ליה לר"ע דמועלין דהא נעשית הזריקה עצמה בהכשרה אלא שהיא נעשית על דבר שאין ראוי ואם כן קרינן בהו קדשי ה' לענין מעילה דהא קאמר עלה לא ירד:

    כי אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצא שיצא מקצתהדמגו דמהני זריקה להאי דגואי אהני נמי להאי דבראי ואף על גב דיליף ליה ממפריש היינו מקצתו יצא דדמי ליה:

    א"ל רב אסי לרבי יוחנן כבר לימדוני חברי מחשבין על האבוד ועל השרוף - אם אבדה חצי הזבח או נשרפה והוא זורק את הדם ע"מ לאכול כזית מאותו חלק שאבד או נשרף [חוץ לזמנו] מחשבתו מועלת לקבוע פיגול בשאר הבשר (שהרי) שהיא בעין והא אבד ושרף דליתנהו סיומא דקושיא היא דהא שאינו כלל בעולם קאמר דמחשבתו מחשבה לפגל וא"כ הכי נמי גבי יצא כולו אמאי לא מהניא זריקה אלא ודאי דר"ע מיירי אף כשיצא כולו ומי אמר רב אסי הכי קושיא דמקשי הש"ס מרב אסי ארב אסי כדמסקינן וקשיא מה היא התשובה שהשיב רב אסי על דברי רבי יוחנן דמדמה שאר פסולין ליוצא דהא פירשתי במתניתין שאין לדמות לכן נראה לי כגירסת הספרים שגורסים א"ר אסי כבר למדוני חבירי כו' ומילתיה באפי נפשיה ולא להשיב על דברי רבי יוחנן והא דקאמר והא אבוד ושרוף דליתא בהו בעולם תחילת דברי המקשן הוא שבא להקשות ומי אמר רב אסי כו' כלומר דאף על גב דליתנהו בעולם אפילו הכי מחשבין:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מעילה דף ו׳ עמוד ב׳

    מסכת מעילה דף ו׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־208 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מתני' בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים ואח"כ נכנס ושוב נזרק הדם:

    ר' אליעזר אומר אע"פ שנזרק הדם מועלין בו דס"ל לר"א דזריקה אינה מועלת ליוצא להוציאה מידי מעילה:

    ואין חייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא הואיל דיצא אינה קובעת בפיגול ונותר וטמא אלא זריקה כשירה:

    ר"ע אומר אפילו לא חזר והכניסן כיון שזרק אין מועלין בו דזריקה מועלת ליוצא:

    וחייבין עליו כו' דהא זריקה דיוצא קובעת בפיגול ונותר כזריקה כשרה. ויש ספרים שכתוב בהן אבל חייבין והאי אבל הוא כמו באמת אמרו כמו אבל אשמים אנחנו (בראשית מב):

    אמר ר"ע דבעי לאיתויי ראיה למאן דאמר זריקה מועלת ליוצא:

    והרי שתיהן עומדות ושחט את שתיהן וזרק של אחת מהן והויא לה אידך חברתה מותר חטאת משעה שנזרקה דמה של אחת:

    לא כשם שדמה פוטרת כלומר אי אתה מודה שכשם שאותה שנזרק דמה פוטרת בשרה מן המעילה כך פוטרת חברתה זו שלא נזרק דמה מן המעילה דכזבח אחד הן שהרי יכול לזרוק דמה של איזו מהן שירצה:

    ועוד 11 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Meilah 6b · Sefaria

    תוספות

    בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דם רבי אליעזר אומר מועלין למאן דאמר היתר אכילה שנינו ולמ"ד היתר זריקה צריך לפרש דמיירי קודם שנראה לזריקה ולמ"ד היתר שחיטה דמיירי קודם שנראה לקבל דם ולכך מועלין משום דאית ליה לרבי אליעזר דאין זריקה מועלת ליוצא לאפוקי מידי מעילה ואין חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא דבעינן יותר לטהורים והכא כיון דיצא לא נותר לטהורים הוא וגבי נותר ילפינן חילול מטומאה כדאמרינן פרק בית שמאי (זבחים דף מד.) וגבי פיגול נמי אמרינן בזבחים (דף כח:) כהרצאת כשר כך הרצאת פסול דבעינן שיקרבו כל מתיריו וכיון דיצא תו לא מיקרי כל מתיריו ר' עקיבא אומר מועלין דקסבר זריקה מועלת ליוצא א"ר עקיבא המפריש חטאתו וכו' והרי שתיהן עומדות כלומר ששחט את שתיהן בבת אחת כדאמר בגמ' דרצה מזה זורק רצה מזה זורק לא כשם שדמה פוטר את בשרה ממעילה כו' כלומר אי אתה מודה שכשם שדמה פוטר בשרה ממעילה כך לא ימעלו בבשר חבירתה ואע"פ שהיא פסולה ואם כן שכך הוא אף לדבר זה דין הוא שיפטר את של עצמה פירוש כל שכן שיפטר את של עצמה אע"פ שיצא ודוקא פסול יוצא אתה למד דמהניא ליה זריקה כדפירשנו אבל שאר פסולים דחמירי מודה ר"ע שאין דומים כמפריש שהרי כמה פסולין יש בזבחים דמודה בהן ר"ע דלא מהניא בהו זריקה אלא פסול יוצא דוקא מסתברא ליה דמועיל:

    אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים רבי אליעזר אומר אין מועלין לפי שעדיין לא הוברר חלק גבוה מאחר שנפסל ביוצא דאין זריקה מועלת ליוצא ואין חייבין עליו משום פיגול ונותר כדפי' לעיל טעמא בכולהו ר"ע אומר מועלין בהם דקסבר זריקה מועלת ליוצא:

    והני תרתי ל"ל לאשמועינן פלוגתא דר"ע ור"א בקדשי קדשים ואימורי קדשים קלים:

    שלא כתיקונה לא מפקא מידי מעילה אבל לאיתויי לידי מעילה כגון באימורי קדשים קלים אימא מודה ליה לר"ע דמועלין כו' תימה דהכא משמע שיש לו להביא יותר מידי מעילה ולעיל משמע איפכא דקאמר דזריקה שלא כתקונה לא מייתי לידי מעילה ומ"מ מפקע מידי מעילה ואמר מורי רבינו ה"ר פרץ שי' דלעיל איכא טעמא והכא איכא טעמא דלעיל כשנעשית הזריקה עצמה בפסול שפיגל בשחיטה או בקבלה הילכך אינה מביאה לידי מעילה בקדשים קלים דלא קרינא ביה קדשי ה' אבל מוציאה מידי מעילה בקדשי קדשים דאשכחן דאחשביה רחמנא זריקה לענין לאיחיובי כרת באכילה דבעיא הרצאה בפיגול ואפ"ה אמר רחמנא דהאי כל פיגול חייב כרת ואם כן לענין מעילה קרינא בהו ראוי לאכילת אדם ופקע להו קדשי ה' כי זה טעם וזה חילוק פירש מורי למעלה גבי ההיא דרב גידל אבל הכא מיירי שהזריקה נעשית בהכשר אלא נזרק על דבר שאינו ראוי שיצא הבשר הילכך לענין להוציא מידי מעילה לא מהניא הזריקה דאכתי לא אישתרי באכילה דלא אשכחן דחשביה רחמנא זריקה בכי האי גוונא שהזריקה בהכשר על דבר שאין ראוי אבל להביא לידי מעילה אימא מודה ליה לר"ע דמועלין דהא נעשית הזריקה עצמה בהכשרה אלא שהיא נעשית על דבר שאין ראוי ואם כן קרינן בהו קדשי ה' לענין מעילה דהא קאמר עלה לא ירד:

    כי אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצא שיצא מקצתה דמגו דמהני זריקה להאי דגואי אהני נמי להאי דבראי ואף על גב דיליף ליה ממפריש היינו מקצתו יצא דדמי ליה:

    א"ל רב אסי לרבי יוחנן כבר לימדוני חברי מחשבין על האבוד ועל השרוף - אם אבדה חצי הזבח או נשרפה והוא זורק את הדם ע"מ לאכול כזית מאותו חלק שאבד או נשרף [חוץ לזמנו] מחשבתו מועלת לקבוע פיגול בשאר הבשר (שהרי) שהיא בעין והא אבד ושרף דליתנהו סיומא דקושיא היא דהא שאינו כלל בעולם קאמר דמחשבתו מחשבה לפגל וא"כ הכי נמי גבי יצא כולו אמאי לא מהניא זריקה אלא ודאי דר"ע מיירי אף כשיצא כולו ומי אמר רב אסי הכי קושיא דמקשי הש"ס מרב אסי ארב אסי כדמסקינן וקשיא מה היא התשובה שהשיב רב אסי על דברי רבי יוחנן דמדמה שאר פסולין ליוצא דהא פירשתי במתניתין שאין לדמות לכן נראה לי כגירסת הספרים שגורסים א"ר אסי כבר למדוני חבירי כו' ומילתיה באפי נפשיה ולא להשיב על דברי רבי יוחנן והא דקאמר והא אבוד ושרוף דליתא בהו בעולם תחילת דברי המקשן הוא שבא להקשות ומי אמר רב אסי כו' כלומר דאף על גב דליתנהו בעולם אפילו הכי מחשבין:

    Tosafot on Meilah 6b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מעילה, דף ו׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־208 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 18 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת…״

    2. קטע 212 מילים

      נפתחת ב״ר' אליעזר אומר: מועלין בו, ואין חייבין…״

    3. קטע 311 מילים

      נפתחת ב״ר"ע אומר: אין מועלין בו, וחייבין עליו…״

    4. קטע 416 מילים

      נפתחת ב״אמר ר"ע והרי המפריש חטאתו ואבדה, והפריש…״

    5. קטע 512 מילים

      נפתחת ב״לא כשם שדמה פוטר את בשרה, כך…״

    6. קטע 614 מילים

      נפתחת ב״אם פטר דמה את בשר חברתה מן…״

    7. קטע 77 מילים

      נפתחת ב״אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים,…״

    8. קטע 824 מילים

      נפתחת ב״רבי אליעזר אומר: אין מועלין בהן, ואין…״

      חכמים: רבי אליעזר, רבי עקיבא.

    9. קטע 95 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ והני תרתי למה לי?…״

    10. קטע 1026 מילים

      נפתחת ב״צריכי, דאי איתמר בקדשי קדשים, הוה אמינא:…״

    11. קטע 1112 מילים

      נפתחת ב״אבל לאיתויי לידי מעילה מודי לר"ע דאפילו…״

    12. קטע 1222 מילים

      נפתחת ב״ואי איתמר גבי קדשים קלים, הוה אמינא:…״

    13. קטע 1312 מילים

      נפתחת ב״אבל קדשי קדשים, דלאפוקי הוא, שלא כתיקנה…״

    14. קטע 1418 מילים

      נפתחת ב״אתמר, אמר ר' יוחנן: כי אמר ר"ע…״

    15. קטע 159 מילים

      נפתחת ב״א"ל רב אסי לרבי יוחנן: כבר לימדוני…״

      חכמים: רב אסי, רבי יוחנן.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מעילה דף ו׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026