מתני' בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים — ואח"כ נכנס ושוב נזרק הדם:
ר' אליעזר אומר — אע"פ שנזרק הדם מועלין בו דס"ל לר"א דזריקה אינה מועלת ליוצא להוציאה מידי מעילה:
ואין חייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא — הואיל דיצא אינה קובעת בפיגול ונותר וטמא אלא זריקה כשירה:
ר"ע אומר — אפילו לא חזר והכניסן כיון שזרק אין מועלין בו דזריקה מועלת ליוצא:
וחייבין עליו כו' — דהא זריקה דיוצא קובעת בפיגול ונותר כזריקה כשרה. ויש ספרים שכתוב בהן אבל חייבין והאי אבל הוא כמו באמת אמרו כמו אבל אשמים אנחנו (בראשית מב):
אמר ר"ע — דבעי לאיתויי ראיה למאן דאמר זריקה מועלת ליוצא:
והרי שתיהן עומדות — ושחט את שתיהן וזרק של אחת מהן והויא לה אידך חברתה מותר חטאת משעה שנזרקה דמה של אחת:
לא כשם שדמה פוטרת — כלומר אי אתה מודה שכשם שאותה שנזרק דמה פוטרת בשרה מן המעילה כך פוטרת חברתה זו שלא נזרק דמה מן המעילה דכזבח אחד הן שהרי יכול לזרוק דמה של איזו מהן שירצה:
אם פטר את בשר חברתה מן המעילה — אע"ג דפסולה היא דהא הויא מותר חטאת דין הוא שיפטור זריקת דמה בשר של עצמה מן המעילה אע"פ שיש בהן פסול דיוצא הואיל ואשכחן דפוטר את בשר חברתה אע"פ שיש בה פסול מותר:
אימורי קדשים קלים שיצאו — וחזרו וזרק דמן:
ר"א אומר אין מועלין בהן — דהוו כמו לפני זריקה דזריקת יציאה אינה מביאה אימורי קדשים קלים לידי מעילה כמו זריקה כשרה:
ר"ע אומר מועלין בה — דזריקת יציאה מביאה אימורי קדשים קלים לידי מעילה:
גמ' הני תרתי — פלוגתא דפליגי רבי אליעזר ור"ע בבשר קדשי קדשים ובאימורי קדשים קלים:
למה לי — כיון דתנא חדא מילתא שמעינן אידך דכיון דאית ליה לרבי אליעזר דזריקה אינה מועלת ליוצא לאפוקי בשר קדשי קדשים מידי מעילה אינה מועלת נמי להביא קדשים קלים שיצאו לידי מעילה וכי היכי דאית ליה לר"ע דזריקה מועלת ליוצא להוציא בשר קדשי קדשים מן המעילה ה"נ מועלת להביא אימורי קדשים קלים לידי מעילה ולמה לי דפליגי בתרתי:
וזריקה כתיקנה — בלא פסול מפקא ממעילה:
שלא כתיקנה — כגון ליוצא:
אבל לאיתויי אימורי קדשים קלים למעילה — דהיינו לחומרא אימא מודה ליה לר"ע קמ"ל דבהא נמי פליגי:
איתמר א"ר יוחנן כי אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצא — היינו שיצא מקצת הבשר ולא יצא כולו דמגו דמהניא זריקה למקצת שבפנים מהניא נמי לההוא מקצת שיצא:
אבל יצא כולו לא אמר רבי עקיבא — דמהניא וכו' דכמו דליתיה לבשר דמי:
