Talmud Builders

    Megillah 30a

    Back to index

    English translation — Megillah 30a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Since Shekalim is read from the portion in the Torah immediately following the regular weekly Torah reading, people will mistakenly say that they merely extended the regular reading and then halted there, and they will not realize that the last reading was actually for the sake of Shekalim .

    2Rather, Abaye said: Six people read from “And you shall command” until but not including “And you shall make a copper laver,” which concludes with the portion used for Shekalim . And then one person repeats and reads Shekalim from “When you take the count” until but not including “And you shall make a copper laver.” The repetition of this portion serves to highlight the fact it was read for the sake of Shekalim .

    3The Gemara raises an objection from a baraita : If the Shabbat on which Shekalim is to be read occurs on the Shabbat on which the portion to be read for the regular weekly reading is adjacent to Shekalim , whether on the Shabbat preceding that Shabbat or following it, then they read and repeat Shekalim .

    4Granted, according to the opinion of Abaye, it works out well, for the conclusion of the baraita , that we repeat Shekalim , supports his opinion. But according to the opinion of Rabbi Yitzḥak Nappaḥa, it is difficult.

    5The Gemara answers: Rabbi Yitzḥak Nappaḥa could have said to you: And according to Abaye, does it really work out well? The reference of the baraita to a case where the Shabbat on which Shekalim is read precedes the Shabbat on which that portion will be read as part of the weekly reading works out well, since it can indeed occur. However, with regard to the reference to that Shabbat following the Shabbat on which that portion is read as part of the weekly reading, under what circumstances can this case be found? It never occurs like that.

    6Rather, perforce, what have you to say? That when the baraita refers to repeating Shekalim when the Shabbat on which Shekalim is read follows the Shabbat on which it is read as the regular weekly reading, it means that one repeats it by reading it on two successive Shabbatot . Similarly, here too, when the baraita refers to repeating Shekalim when the Shabbat on which Shekalim is read precedes the Shabbat on which it is read as the regular weekly reading, it means that one repeats it by reading it on two successive Shabbatot .

    7The Gemara considers a similar case: If the Shabbat on which Shekalim is to be read occurs on the Shabbat on which the regular portion itself begins with “When you take the count,” what should be done? Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said: Six people read from “And you shall make a copper laver” until but not including the portion of “And he assembled” (Exodus 30:17–34:35). This is the entire regular weekly portion of “When you take the count” without the opening passage, which is also the portion of Shekalim . And then one person goes back and reads the portion of Shekalim from “When you take the count” until but not including “And you shall make a copper laver.”

    8Abaye strongly objects to this: Now people will mistakenly say that they are reading the regular weekly portion out of sequence, and they will not realize that the last reading was actually for the sake of the portion of Shekalim . Rather, Abaye said: Six people read the entire portion of “When you take the count” until but not including the portion of “And he assembled” (Exodus 30:11–34:35), and then one person repeats and reads the portion of Shekalim from “When you take the count” until but not including “And you shall make a copper laver.”

    9The Gemara notes: It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Abaye: If the Shabbat on which Shekalim is to be read occurs on the Shabbat on which the regular portion itself is “When you take the count,” the first part of that portion is read once as part of the weekly reading and then repeated as the portion of Shekalim .

    10§ The mishna states: If the New Moon of Adar occurs during the middle of the week, the congregation advances the reading of Shekalim to the previous week. With regard to this, an amoraic dispute was stated: With regard to when the New Moon of Adar occurs on Friday, Rav said: The congregation advances the reading of the portion to the previous week. And Shmuel said: They defer the reading of the portion to the following day, and it is read on the coming Shabbat.

    11The Gemara explains the two opinions: Rav said: They advance the reading to the previous week, as, if one would read the portion only on the following day, there will be less than the required number of days, i.e., two weeks, that the announcement needs to precede the setting up of the money-changing tables on the fifteenth. And Shmuel said: They defer the reading of the portion to the following day. As for Rav’s argument, Shmuel could have said to you: Ultimately, in such a year the fifteenth of Adar also occurs on a Friday, and therefore the money-changing tables will not be brought out until Sunday. Consequently, there will still be a full two weeks between the announcement and the setting of the tables. Therefore, they can defer the reading to the following day.

    12The Gemara offers various proofs for Rav’s opinion: We learned in the mishna: If the New Moon occurs during the middle of the week, they advance the reading of that portion to the previous Shabbat, and in such a case they interrupt the reading of the four portions on the following Shabbat. The Gemara explains the proof: What; is it not that this is referring even to a case when the New Moon occurs on Friday? This would prove Rav’s opinion. No; it is referring specifically to a case where it occurs during the middle of the week.

    13Come and hear another proof from a baraita : Which is the first Shabbat of the four Shabbatot on which the special portions are read? The Shabbat of whichever week during which the New Moon of Adar occurs, and this is the case even if it occurs on Friday. The Gemara explains the proof: What, is it not that the baraita teaches that the case when it occurs even on Friday is similar to the case where it occurs during the middle of the week, and just as when it occurs during the middle of the week, they advance the reading to the previous Shabbat, so too, when it occurs on Friday, they advance the reading to the previous Shabbat? This would therefore prove Rav’s opinion.

    14Shmuel said: The baraita should be emended, and instead of saying: During which the New Moon occurs, it should say: On which the New Moon occurs, i.e., on Shabbat itself. And so the school of Shmuel taught: On which the New Moon occurs.

    15The Gemara suggests: This dispute between the amora’im is like a dispute between tanna’im , as it is taught in a baraita : With regard to the reading of the four special portions, they interrupt the flow of Shabbatot , i.e., there is a Shabbat in which no special portion is read; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabbi Shimon ben Elazar said: They do not interrupt the flow of Shabbatot . Rabbi Shimon ben Elazar said: When do I say that they do not interrupt the flow of Shabbatot ? When the New Moon of Adar occurs on Friday, since I hold that in that case Shekalim is read on the following day, and therefore the four portions are read on four consecutive weeks. However, when the New Moon of Adar occurs during the week, one advances and reads Shekalim on the previous Shabbat, although it is still the month of Shevat, and therefore on one of the Shabbatot in Adar there will be no reading. It would appear, then, that Shmuel holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar, whereas Rav holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.

    16§ The mishna states: On the second Shabbat of Adar, the Shabbat prior to Purim, they read the portion of “Remember [ zakhor ] what Amalek did” (Deuteronomy 25:17–19). The portion of Zakhor is associated with Purim because according to tradition, Haman was a descendant of Amalek, and so the victory over him and his supporters was a victory against Amalek. With regard to this, an amoraic dispute was stated: With regard to when Purim occurs on a Friday, Rav said: The congregation advances the reading of the portion of Zakhor to the previous Shabbat. And Shmuel said: They defer it to the Shabbat following Purim.

    17The Gemara explains the two opinions: Rav said: They advance it to the previous Shabbat, in order that the observance of Purim should not precede the remembrance of the destruction of Amalek, which is achieved through reading the portion of Zakhor . And Shmuel said: They defer its reading. And as for Rav’s argument, Shmuel could have said to you: Since there are the walled cities that observe Purim on the fifteenth, at least with regard to them, the observance and the remembrance come together on the same day, and that is sufficient.

    18The Gemara offers various proofs for Rav’s opinion: We learned in the mishna: On the second Shabbat they read the portion of Zakhor . The Gemara suggests: Is it not the case that when the New Moon of Adar occurs on Shabbat, Purim occurs on Friday, and yet the mishna teaches: On the second Shabbat they read the portion of Zakhor ? This supports Rav’s opinion that in all cases the portion is read before Purim. Rav Pappa said: There is no proof, because one could argue as follows: What is the intention of the mishna when it is referring to the second Shabbat? It could mean the second Shabbat on which a special portion is read, which, if Purim occurs on Friday, occurs only after the interruption of the previous Shabbat, during which no portion was read.

    19Come and hear another proof from a baraita : Which is the second Shabbat on which a special portion is read? The Shabbat of whichever week during which Purim occurs, and this is the case even if it occurs on Friday. The Gemara explains the proof: What, is it not that the baraita teaches that even if Purim occurs on Friday, the case is similar to the case when it occurs during the middle of the week, and therefore, just as when it occurs during the middle of the week we advance the reading to the previous Shabbat, so too, when it occurs on Friday, we should advance the reading to the previous Shabbat? This baraita would therefore prove Rav’s opinion.

    20Shmuel said: The baraita should be emended, and instead of saying: During which Purim occurs, it should say: On which Purim occurs, i.e., on Shabbat itself. And so the school of Shmuel taught: On which Purim occurs.

    21With regard to when Purim occurs on Shabbat itself, Rav Huna said: Everyone agrees, i.e., both Rav and Shmuel, that they do not advance the reading of the portion of Zakhor to the previous Shabbat, but it is read on that Shabbat. And Rav Naḥman said: Even in this case there is still a dispute, for Rav maintains that in all cases the remembrance of the destruction of Amalek, which is achieved through reading the portion of Zakhor , must always precede the observance of Purim. It was also stated that Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Abba said that Rav said: If Purim occurs on Shabbat, one advances and reads the portion of Zakhor on the previous Shabbat, as Rav Naḥman understood Rav’s opinion.

    22§ The mishna states: On the third Shabbat, they read the portion of the Red Heifer [ Para ] (Numbers 19:1–22). The Sages taught in a baraita : Which is the third Shabbat? Whichever Shabbat occurs immediately after Purim. It was also stated: Rabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, said: The Shabbat that is immediately before the New Moon of Nisan.

    23The Gemara comments: And these two statements do not disagree, as they refer to different cases: This statement of Rabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, is referring to a case where the New Moon of Nisan occurs on Shabbat itself. In that case, the portion of HaḤodesh is read then, and therefore the portion of Para is read on the preceding Shabbat. And that statement of the baraita is referring to a case where the New Moon of Nisan occurs during the middle of the week. Therefore, HaḤodesh is read on the Shabbat immediately preceding the New Moon, and Para is read on the Shabbat before that one, which is the Shabbat that is adjacent to Purim and after it.

    24§ The mishna states: On the fourth Shabbat, they read the portion of “This month [ haḥodesh ] shall be for you” (Exodus 12:1–20). The Sages taught in a baraita : When the New Moon of Adar occurs on Shabbat, they read “When you take the count” as the portion of Shekalim . And they read as the haftara the story involving Jehoiada the priest (II Kings 12:1–27). And which is the first Shabbat? The Shabbat of whichever week during which the New Moon of Adar occurs, and this is the case even if it occurs on Friday. On the second Shabbat, they read the portion of Zakhor , and they read as the haftara of “I remembered that which Amalek did” (I Samuel 15:1–34). And which is the second Shabbat? The Shabbat of whichever week during which Purim occurs, and this is the case even if it occurs on Friday.

    25On the third Shabbat, they read the portion of the Red Heifer [ Para ], and they read as the haftara the portion of “Then will I sprinkle clean water upon you” (Ezekiel 36:25–38). And which is the third Shabbat? That which is adjacent to Purim and after it. On the fourth Shabbat, they read the portion of “This month [ haḥodesh ] shall be for you,” and they read as the haftara the portion of “Thus says the Lord God: In the first month, on the first day of the month” (Ezekiel 45:18–46:18).

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אמרי אוקומי הוא דמוקמי התםכלומר אין הדבר ניכר לשם פרשת שקלים אלא סברי שלא נסתיימה פרשת ואתה תצוה עד כאן:

    וחד תאני וקריחוזר ושונה לקרות מכי תשא עד ועשית כיור נחושת וגו':

    כופלה בשבתותשקורין אותה שני שבתות זו אחר זו:

    רב אמר מקדימיןוקורין בכי תשא לשבת שעבר כדתנן במתני':

    רב אמר מקדימיןוקורין בכי תשא לשבת שעבר כדתנן במתני':

    דאם כןדמאחרין בצרי להו לשולחנות משני שבתות דאמרינן לעיל משום ששולחנות הוצרכו לישב במדינה בט"ו מקדימין וקורין מראש חודש שיהו דורשין שתי שבתות לפניהן כרבן שמעון בן גמליאל ואם תאחר עד למחרת ראש חדש אין כאן הקדמה שתי שבתות:

    חמיסר במעלי שבתא מיקלעואותו היום לא יתחילו לצאת ולישב במדינה מפני כבוד השבת:

    לא נפקי עד בחד בשבתוכי מאחרת נמי איכא שתי שבתות הלכך מאחרין כדי שלא תצטרך להפסיק בין ב' פרשיות:

    בתוך שבת דוקאדאי מאחרת ודאי בצרי להו יומי לשולחנות:

    אמר שמואלהאי בתוכה דקתני לאו תוך שבוע אלא תוך שבת עצמו:

    וכן תנא דבי שמואלבתוספתא דהך ברייתא אי זו היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בה ביום שבת עצמו ואפילו חל בערב שבת של אתמול כאילו חל בה אלמא מאחרין אשמועינן:

    מסרגיןלשון סירוגין כלומר מפסיקין לשבתות בין פרשה ראשונה לשניה כשחל ר"ח בחול שמקדימין לשעבר דא"כ בצרי להו יומי לשולחנות ומפסיקין לשבת הבאה ולשבת שלישית קורין זכור כדי שתהא סמוכה זכור לפורים:

    אין מסרגיןכדמפרש ואזיל:

    אימתי אני אומר אין מסרגין בזמן שחל להיות בערב שבתדכי נמי מאחרין לא בצרי יומי לשולחנות כדאמר שמואל לעיל סוף סוף שולחנות לא יתבי עד חד בשבת הלכך מאחרין ואין כאן סירוג:

    אבל בזמן שחל להיות בתוך השבתדאי מאחרת לה בצרי להו יומא לשולחנות על כרחך נקדים ויש כאן סירוג:

    הכי גרסינן כי היכי דלא ליקדום עשייה לזכירה:

    תנן בשניה זכורקא סלקא דעתך אראש חודש אדר שחל להיות בשבת קאי דמיירי ביה רישא דמתניתין:

    שניה להפסקהכלומר לאו ארישא קאי אלא אסיפא קאי דקתני חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת הבאה ועלה קאי ואמר בשבת של אחר הפסקה קורין זכור ובתוך שבוע שלאחריה יהא פורים:

    איזו היא שבת שניהכלומר שבת של פרשה שניה פרשת זכור:

    בתוכהלאחריה ואפילו חל פורים בערב שבת:

    בהביום שבת עצמו קורין הפרשה בו ביום ואפילו חל בערב שבת אתמול כאילו חל לשבת שלמחר והיינו כשמואל:

    חל להיות פורים בשבתדברי הכל אין קורין זכור לשעבר דהא השתא לא קדמה עשייה לזכירה וגבי מוקפין קדמה זכירה לעשייה:

    עדיין היא מחלוקתאף בזו אמר רב מקדימין כדי שתקדם זכירה לעשייה דעיירות:

    איזו היא שבת שלישיתשקורין בו פרשה שלישית:

    הא דאיקלע ראש חודש ניסן ביום השבתשלא הוצרך להקדים פרשת החודש לשבת שעברה קרינן לשבת שעברה פרה אדומה כרבי אחא בר' חנינא ולא בסמוכה לפורים לסמוך אזהרת טמאים לפסח והיכא דחל ראש חודש ניסן באמצע שבת שהוצרכנו לקרות פרשת החודש בשבת שלפניה הוזקקנו להקדים פרשת פרה לשבת שלפני שבת שהיא סמוכה לפורים מאחריה:

    תנו רבנן כו'ברייתא זו מפורשת למעלה בסירוגין לרב כדאית ליה ולשמואל כדאית ליה:

    מגילה 30 עמוד א

    1אמרי: אוקומי הוא דקא מוקמי התם.

    2אלא אמר אביי: קרו שיתא מואתה תצוה״ עד ״ועשית״, וחד תני וקרי מכי תשא״ עד ״ועשית״.

    3מיתיבי: חל להיות בפרשה הסמוכה לה, בין מלפניה בין מלאחריה קורין אותה וכופלין אותה.

    4בשלמא לאביי ניחא, אלא לר' יצחק נפחא קשיא!

    5אמר לך ר' יצחק נפחא: ולאביי מי ניחא? תינח לפניה, לאחריה היכי משכחת לה?

    6אלא מאי אית לך למימר: כופלה בשבתות, הכא נמי כופלה בשבתות.

    7חל להיות בכי תשא״ עצמה, א"ר יצחק נפחא: קרו שיתא מן ״ועשית״ עד ״ויקהל״, וחד קרי מכי תשא״ עד ״ועשית״.

    8מתקיף לה אביי: השתא אמרי למפרע הוא דקרי! אלא אמר אביי: קרו שיתא עד ״ויקהל״, וחד תני וקרי מכי תשא״ עד ״ועשית.

    Baraita

    9תניא כוותיה דאביי: חל להיות בכי תשא עצמה קורין אותה וכופלין אותה.

    10חל להיות בתוך השבת מקדימין לשבת שעברה. איתמר: ר"ח אדר שחל להיות בערב שבת, רב אמר: מקדימין, ושמואל אמר: מאחרין.

    11רב אמר מקדימין דאם כן בצרי להו יומי שולחנות. ושמואל אמר מאחרין אמר לך: סוף סוף חמיסר במעלי שבתא מיקלע, ושולחנות לא נפקי עד חד בשבא, הלכך מאחרין.

    12תנן: חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר, ומפסיקין לשבת אחרת. מאי לאו אפילו בע"ש לא, בתוך השבת דוקא.

    13ת"ש איזו היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת. מאי לאו: אפילו בע"ש דומיא דתוכה, מה תוכה מקדימין אף ע"ש מקדימין!

    14אמר שמואל: בה. וכן תנא דבי שמואל: בה.

    15כתנאי: מסרגין לשבתות, דברי ר' יהודה הנשיא. ר"ש בן אלעזר אומר: אין מסרגין. אמר ר"ש בן אלעזר: אימתי אני אומר אין מסרגין בזמן שחל להיות בע"ש אבל בזמן שחל להיות בתוך השבת מקדים וקורא משבת שעברה, אע"פ שהוא שבט.

    16בשנייה ״זכור״ וכו'. איתמר: פורים שחל להיות בע"ש רב אמר: מקדימין פרשת זכור, ושמואל אמר: מאחרין.

    17רב אמר מקדימין כי היכי דלא תיקדום עשיה לזכירה. ושמואל אמר מאחרין אמר לך: כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר, עשיה וזכירה בהדי הדדי קא אתיין.

    18תנן: בשניה ״זכור״. והא כי מיקלע ריש ירחא בשבת, מיקלע פורים בערב שבת, וקתני בשניה ״זכור״! אמר רב פפא: מאי שניה שניה להפסקה.

    19תא שמע: איזו שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת. מאי לאו: ערב שבת דומיא דתוכה, מה תוכה מקדימין אף ערב שבת מקדימין!

    20אמר שמואל: בה. וכן תנא דבי שמואל: בה.

    21חל להיות בשבת עצמה, אמר ר"ה לדברי הכל אין מקדימין. ורב נחמן אמר: עדיין היא מחלוקת. איתמר נמי, א"ר חייא בר אבא, אמר רבי אבא אמר רב: פורים שחל להיות בשבת מקדים וקורא בשבת שעברה ״זכור״.

    22בשלישית פרה אדומה וכו'. תנו רבנן: איזו היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה. איתמר, ר' חמא בר' חנינא אמר: שבת הסמוכה לר"ח ניסן.

    23ולא פליגי: הא דאיקלע ר"ח ניסן בשבת, הא דאיקלע באמצע שבת.

    24ברביעית (שמות יב, ב) ״החדש הזה לכם״. תנו רבנן: ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין ״כי תשא״, ומפטירין ביהוידע״. ואי זו היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת. בשניה ״זכור״, ומפטירין (שמואל א טו, ב) ״פקדתי. ואי זו היא שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת.

    25בשלישית פרה אדומה, ומפטירין (יחזקאל לו, ״כה) וזרקתי עליכם ואי זו היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה ברביעית החדש הזה ומפטירין (יחזקאל מה, ט) כה אמר ה' [אלהים] בראשון באחד לחדש״.

    Tosafot

    עדיין היא מחלוקת איתמר נמי וכו'קשיא אמאי לא פריך מברייתא דקתני איזוהי שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפילו בערב שבת ולרב הוי מצי למימר ואפי' בשבת שלאחר כך וכל שכן בערב שבת שלפניה שמקדימין לשבת שעברה וי"ל דהך ברייתא היינו ברייתא דבסמוך אחר מתני' דברביעית החדש הזה ואגב דתני ואפילו בערב שבת גבי שבת ראשונה וגבי שבת רביעית דהוי דוקא תנא נמי בהא בערב שבת ולא בשבת אף על גב דלא הוי דוקא:

    עדיין היא מחלוקת איתמר נמי וכו'קשיא אמאי לא פריך מברייתא דקתני איזוהי שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפילו בערב שבת ולרב הוי מצי למימר ואפי' בשבת שלאחר כך וכל שכן בערב שבת שלפניה שמקדימין לשבת שעברה וי"ל דהך ברייתא היינו ברייתא דבסמוך אחר מתני' דברביעית החדש הזה ואגב דתני ואפילו בערב שבת גבי שבת ראשונה וגבי שבת רביעית דהוי דוקא תנא נמי בהא בערב שבת ולא בשבת אף על גב דלא הוי דוקא:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    אתמר חל ר"ח אדר להיות בואתה תצוהאמר אביי קרו שיתא מואתה תצוה עד ועשית כיור נחשת וחד חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור נחשת. וקי"ל כוותיה. חל להיות ר"ח אדר בכי תשא עצמה. אמר אביי קרו ו' מכי תשא עד ויקהל. וחד חוזר וקורא מכי תשא ועד ועשית כיור נחשת וקי"ל כוותיה דתניא כוותיה:

    אתמר ר"ח אדר שחל להיות בע"ש רב אמר מקדימין וקורין פרשת שקלים בשבת שהיא כ"ו יום בשבט. שאם לא תקרא כך אלא בשבת שהיא ב' ימים באדר בצרי יומי דשלחנות דבעינן משעה שמשמיעין בשקלים עד ט"ו ואח"כ יוצאין השלחנות והנה אם תשמע בב' ימים לאדר נמצאו השלחנות יוצאין בי"ד יום. ופריק שמואל דאמר מאחרין וקורין בשבת שהיא שני ימים באדר כיון דשלחנות כל אימת דחל ר"ח אדר בע"ש לא נפקי עד חד בשבת לא בצרי ואקשינן לשמואל דתניא איזו היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בתוכה ודייקינן מאי לאו ע"ש דומיא דתוכה מה כשחל להיות בתוכה מקדמינן וקרינן פרשת שקלים אף כשחל ר"ח אדר בע"ש מקדמינן וקרינן משבת שעברה. ופריק שמואל לא תימא בתוכה אלא בה. וכך היא סוגיא דמתניתין.

    איזו היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בתוכהואפי' בע"ש פירוש בה בשב' עצמה. כשם כשחל ר"ח אדר בשבת עצמה קורין בה פרשת שקלים כך אפילו אם חל להיות בע"ש קורין בשבת עצמה. והא פלוגתא דרב ושמואל כתנאי היא דתניא מסרגין לשבתות דברי ר' יהודה כו'. פירוש מסרגין מפסיקין כדתנן קראה סירוגין ומפרשינן פיסקי פיסקי.

    ואמר ר' שמעון אימתי אני אומר אין מסרגיןכלומר שאין מפסיקין אלא שקורין שבת אחר שבת בזמן שחל ר"ח אדר להיות ע"ש מכלל דסבר שקורין פרשת שקלים למחר כשמואל ולפיכך אין מפסיקין. ות"ק סבר מקדימין וקורין משעה שעברה אע"פ שהיא שבט כרב ומפסיקין בשבת שהיא שני ימים באדר. וקי"ל כרב. ואע"ג דפריק שמואל לטעמיה לית הלכתא כוותיה:

    ת"ר ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בכי תשא ומפטירין ביהוידעואיזו היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בתוכה ואפילו בע"ש. בשניה זכור ומפטירין כה אמר ה' צבאות פקדתי. איזו היא שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפי' בע"ש.

    בשלישית פרה אדומה ומפטירין וזרקתי עליכםואיזו היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה. וזה כשחל ר"ח ניסן באמצע שבת אבל אם חל ר"ח ניסן להיות בשבת נמצאת שבת שלישית הסמוכה לר"ח ניסן. ברביעית החדש הזה. ומפטירין כה אמר ה' בראשון באחד לחדש כו' בחמישי' חוזרין לכסדרן.

    Babylonian Talmud · folio map

    Megillah 30a

    Megillah 30a. The full printed text of this folio side — 25 numbered segments, about 517 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אמרי אוקומי הוא דמוקמי התם כלומר אין הדבר ניכר לשם פרשת שקלים אלא סברי שלא נסתיימה פרשת ואתה תצוה עד כאן:

    וחד תאני וקרי חוזר ושונה לקרות מכי תשא עד ועשית כיור נחושת וגו':

    כופלה בשבתות שקורין אותה שני שבתות זו אחר זו:

    רב אמר מקדימין וקורין בכי תשא לשבת שעבר כדתנן במתני':

    רב אמר מקדימין וקורין בכי תשא לשבת שעבר כדתנן במתני':

    דאם כן דמאחרין בצרי להו לשולחנות משני שבתות דאמרינן לעיל משום ששולחנות הוצרכו לישב במדינה בט"ו מקדימין וקורין מראש חודש שיהו דורשין שתי שבתות לפניהן כרבן שמעון בן גמליאל ואם תאחר עד למחרת ראש חדש אין כאן הקדמה שתי שבתות:

    חמיסר במעלי שבתא מיקלע ואותו היום לא יתחילו לצאת ולישב במדינה מפני כבוד השבת:

    לא נפקי עד בחד בשבת וכי מאחרת נמי איכא שתי שבתות הלכך מאחרין כדי שלא תצטרך להפסיק בין ב' פרשיות:

    18 more comments on this page.

    Rashi on Megillah 30a · Sefaria

    Tosafot

    עדיין היא מחלוקת איתמר נמי וכו' קשיא אמאי לא פריך מברייתא דקתני איזוהי שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפילו בערב שבת ולרב הוי מצי למימר ואפי' בשבת שלאחר כך וכל שכן בערב שבת שלפניה שמקדימין לשבת שעברה וי"ל דהך ברייתא היינו ברייתא דבסמוך אחר מתני' דברביעית החדש הזה ואגב דתני ואפילו בערב שבת גבי שבת ראשונה וגבי שבת רביעית דהוי דוקא תנא נמי בהא בערב שבת ולא בשבת אף על גב דלא הוי דוקא:

    עדיין היא מחלוקת איתמר נמי וכו' קשיא אמאי לא פריך מברייתא דקתני איזוהי שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפילו בערב שבת ולרב הוי מצי למימר ואפי' בשבת שלאחר כך וכל שכן בערב שבת שלפניה שמקדימין לשבת שעברה וי"ל דהך ברייתא היינו ברייתא דבסמוך אחר מתני' דברביעית החדש הזה ואגב דתני ואפילו בערב שבת גבי שבת ראשונה וגבי שבת רביעית דהוי דוקא תנא נמי בהא בערב שבת ולא בשבת אף על גב דלא הוי דוקא:

    Tosafot on Megillah 30a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    אתמר חל ר"ח אדר להיות בואתה תצוה אמר אביי קרו שיתא מואתה תצוה עד ועשית כיור נחשת וחד חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור נחשת. וקי"ל כוותיה. חל להיות ר"ח אדר בכי תשא עצמה. אמר אביי קרו ו' מכי תשא עד ויקהל. וחד חוזר וקורא מכי תשא ועד ועשית כיור נחשת וקי"ל כוותיה דתניא כוותיה:

    אתמר ר"ח אדר שחל להיות בע"ש רב אמר מקדימין וקורין פרשת שקלים בשבת שהיא כ"ו יום בשבט. שאם לא תקרא כך אלא בשבת שהיא ב' ימים באדר בצרי יומי דשלחנות דבעינן משעה שמשמיעין בשקלים עד ט"ו ואח"כ יוצאין השלחנות והנה אם תשמע בב' ימים לאדר נמצאו השלחנות יוצאין בי"ד יום. ופריק שמואל דאמר מאחרין וקורין בשבת שהיא שני ימים באדר כיון דשלחנות כל אימת דחל ר"ח אדר בע"ש לא נפקי עד חד בשבת לא בצרי ואקשינן לשמואל דתניא איזו היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בתוכה ודייקינן מאי לאו ע"ש דומיא דתוכה מה כשחל להיות בתוכה מקדמינן וקרינן פרשת שקלים אף כשחל ר"ח אדר בע"ש מקדמינן וקרינן משבת שעברה. ופריק שמואל לא תימא בתוכה אלא בה. וכך היא סוגיא דמתניתין.

    איזו היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בתוכה ואפי' בע"ש פירוש בה בשב' עצמה. כשם כשחל ר"ח אדר בשבת עצמה קורין בה פרשת שקלים כך אפילו אם חל להיות בע"ש קורין בשבת עצמה. והא פלוגתא דרב ושמואל כתנאי היא דתניא מסרגין לשבתות דברי ר' יהודה כו'. פירוש מסרגין מפסיקין כדתנן קראה סירוגין ומפרשינן פיסקי פיסקי.

    ואמר ר' שמעון אימתי אני אומר אין מסרגין כלומר שאין מפסיקין אלא שקורין שבת אחר שבת בזמן שחל ר"ח אדר להיות ע"ש מכלל דסבר שקורין פרשת שקלים למחר כשמואל ולפיכך אין מפסיקין. ות"ק סבר מקדימין וקורין משעה שעברה אע"פ שהיא שבט כרב ומפסיקין בשבת שהיא שני ימים באדר. וקי"ל כרב. ואע"ג דפריק שמואל לטעמיה לית הלכתא כוותיה:

    ת"ר ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בכי תשא ומפטירין ביהוידע ואיזו היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בתוכה ואפילו בע"ש. בשניה זכור ומפטירין כה אמר ה' צבאות פקדתי. איזו היא שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפי' בע"ש.

    בשלישית פרה אדומה ומפטירין וזרקתי עליכם ואיזו היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה. וזה כשחל ר"ח ניסן באמצע שבת אבל אם חל ר"ח ניסן להיות בשבת נמצאת שבת שלישית הסמוכה לר"ח ניסן. ברביעית החדש הזה. ומפטירין כה אמר ה' בראשון באחד לחדש כו' בחמישי' חוזרין לכסדרן.

    Rabbeinu Chananel on Megillah 30a · Sefaria

    Rashba

    גמרא רב אמר מקדימין דאם כן בצרי להו יומי לשולחנות. הא דנקט האי טעמא אע"ג דלרבן שמעון בן גמליאל הוא לרבותא נקטיה, כלומר אפילו לרבן שמעון בן גמליאל בצרי להו יומי משום דמודה הוא בהא דמשום שולחנות בעינן שיהו מקדימין וקורין מראש חדש וכדאמרינן לעיל (שם), וכל שכן לרבנן דבעינן שלשים יום משום ששואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום כדאיתא לעיל (שם). ואינו מחוור בעיני, דאם איתא הא דפרקינן אליבא דשמואל כיון דסוף סוף חמיסר במעלי שבתא קא מיקלע ולא נפקי עד חד בשבא האי פירוקא לא סליק אלא אליבא דרבן שמעון בן גמליאל בלחוד אבל לרבנן דאית להו טעמא דשואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום לא סליק דהא חסרי להו משלשים, ואכתי תיקשי לשמואל מדרבנן. על כן נראה לי דלכולי עלמא אית לן טעמא דשולחנות, והא דאמרינן לעיל (שם) מתניתין דלא כרבן שמעון בן גמליאל דאי כרבן שמעון בן גמליאל בחמיסר סגיא דתניא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות ופרקינן אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל משום שולחנות, דאלמא משמע לכאורה דלרבנן לא הוי משום שולחנות אלא משום שאלת שלשים יום, לא היא דודאי מעיקרא הוה סבירא להו הכין משום דלא סליק אדעתייהו טעמא דשולחנות ומשום דלא אשכחן טעמא אחרינא להקדמת הקריאה תלו ליה בשאלת שלשים יום אבל למסקנא טעמא לכולהו משום שולחנות הוא. ובהא מיתרצא לי אחריתי דקשיא לי אשמעתין דלעיל, דאי טעמא דפרשת שקלים משום שאלת הלכות אם כן אף בעצרת ובחג נקדים ונקרא פרשת מועדות בבית הכנסת דמאי שנא. ועוד דבברייתא לא אמרו אלא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח אבל לקרות בפרשיות שבתורה לא שמענו. ועוד דאפילו שאלת הלכות אינה מחוייבת, כלומר שיהו דורשין כן לרבים, שלא נאמרו הדברים אלא לשאול בבית המדרש ולומר דמי ששואל אינו בכלל גולם ששואל שלא בענין וכמו שכתבתי למעלה בפרק ראשון (ד, א ד"ה מאי), וכדמוכח נמי בתוספתא דמכלתין בפרק שלישי (ה"ב עי"ש) דתניא התם בבית הועד שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום רבן שמעון בן גמליאל אומר אין פחות משתי שבתות, והיינו נמי דהכא תניא שואלין ולקמן בשלהי פירקין (מגילה לב, א) תניא משה תקן להם לישראל שיהו דורשין הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והכא תני שואלין, דאלמא בפסח ובעצרת ממש דורשין אבל קודם להן אין דורשין אלא שואלין. אלא ודאי עיקר הענין כמו שכתבתי דלמסקנא טעמא דכולהו משום שולחנות הוא, ואין מדקדקין במה שהיו סבורין מעיקרא כיון דלא סליק. כך נראה לי.

    מאי לאו אפילו בערב שבת לא בתוך השבת דוקא איכא למידק, מאי קא מקשה מינה לשמואל ואמר מאי לאו אפילו בערב שבת דמשמע דלרב אפילו בערב שבת קא מיירי, והא על כרחין אפילו לרב אי אפשר דמיירי בערב שבת מדקתני מתניתין (לעיל כט, א) בשניה זכור בשלישית פרה אדומה ומאי בשניה ובשלישית דקתני שניה ושלישית להפסקה ואסיפא קאי דקתני (שם) חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת הבאה כדבעינן למימר קמן ואפילו לרב, הלכך אי בשחל בתוך השבת ואפילו בערב שבת קאמר אם כן על כרחין מפסיקין בשבת שלאחר הפורים שהוא ששה עשר באדר והוא סימן ובי"ו כדאמרינן לקמן דפרשת פרה קורין אותה בשבת הסמוכה לראש חדש ניסן ואוקימנא בדאיקלע ראש חדש ניסן בשבת דהיינו דאיקלע ראש חדש אדר בערב שבת דאדר הסמוך לניסן לעולם חסר ואם כן אין קורין פרשת פרה בשלישית להפסקה אלא ברביעית וכן ברביעית החדש אינה אלא בחמישית, אלא על כרחין מתניתין בין לרב בין לשמואל לא מיירי בשחל בערב שבת. ויש לומר דהוא הדין דהוה מצי למימר ליה ולטעמיך לרב מי ניחא, אלא טובא איכא בגמרא דהוה מצי למימר ולטעמיך ולא אמר. והא נמי דאקשינן בשניה זכור והא הכא כיון דאיקלע ראש חדש אדר בשבת מיקלע פורים ערב שבת וקתני בשניה זכור ופריק רב פפא מאי שניה שניה להפסקה, הוא הדין דהוה מצי למיפרך ולטעמיך לרב מי ניחא דהא תינח שניה שלישית ורביעית מאי איכא למימר, דאי בשחל להיות בשבת קאי ומאי שניה שניה לשקלים אם כן מאי קאמר בשלישית פרה ברביעית החדש דאינה אלא ברביעית ובחמישית, דהא אין קורין פרשת פרה בשלישית לשקלים אלא ברביעית כדי שתהא סמוכה לפרשת החדש ומפסיקין בשבת שלאחר הפורים דהיא ט"ו לאדר וסימן זט"ו, ואם כן אם נאמר בשלישית לשקלים פרה אינה אלא רביעית וכן נמי ברביעית החדש אינה רביעית אלא חמישית, אלא דהוא הדין דהוה מצי למימר ולטעמיך לרב מי ניחא, והרבה איכא דכוותה דהוה מצי למימר ולטעמיך ולא אמר.

    איתמר נמי אמר רבי אבא אמר רבי חייא בר אשי אמר רב פורים שחל להיות בשבת מקדים וקורא זכור שבת שעברה. איכא למידק דאם כן לא תהא הפסקה בין פרשת שקלים לפרשת זכור, ואנן תנן (לעיל מגילה כט, א) חל להיות בתוך השבת מקדימין לשבת שעברה ומפסיקין לשבת הבאה. ויש לומר דאחד בשבת לא מיקרי בתוך השבת אלא התחלת השבת, ומתניתין לא מיירי כלל אליבא דרב בשחל להיות באחד בשבת.

    אמר רב פפא ולא פליגי הא דאיקלע ראש חדש ניסן בשבת הא דאיקלע באמצע שבת. כלומר, כל שהוא חל באמצע שבת לעולם קורין פרה בשבת הסמוכה לפורים מאחריהם, פירוש בשבת שהיא לאחר פורים של פרזים ושל כרכים דהיינו בשבת שלאחר חמשה עשר, וסימן ב"ו ד"ד שאם חל ראש חדש ניסן ביום ג' ראש חדש אדר חל בב' ואין מפסיקין אלא בשבת שלאחריו בלבד שהוא לו יום ו' וכן נמי בשחל בחמישי חל ראש חדש אדר בד' ואין מפסיקין אלא בשבת שלאחריו שהוא לו יום ד', אבל כשחל ראש חדש ניסן באחד בשבת וחל ראש חדש אדר בשבת אי אפשר לקרות פרשת פרה בשבת שלאחר פורים לבני עיירות דהיינו יום פורים לבני כרכים משום דבעינן שיהו קורין פרשת החדש בשבת הסמוך לראש חדש ניסן ואם היינו קורין פרשת פרה בשבת הסמוך לפורים דהיינו יום ט"ו באדר נמצא שהיינו צריכין לקרות פרשת החדש בשבת שניה לו דקאי בכ"ב באדר ונמצא סוף אדר בשבת ונמצא קורא פרשת החדש שתי שבתות קודם לראש חדש ניסן, ואם תאמר שיקראו פרשת פרה בשבת הסמוכה לפורים ויפסיקו בינה ובין פרשת החדש אי אפשר וכדאמרינן בירושלמי (פ"ג ה"ה) סימן לדבר בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה, וטעמא דמילתא כאידך דאיתמר בירושלמי (שם) דבדין היה שתקדים פרשת החדש לפרשת פרה שבאחד לחדש הוקם המשכן ולא נשרפה פרה אלא בשני אלא מפני מה הקדימוה מפני שהיא טהרתן של ישראל והלכך די לנו אם נקדים אותה שבת אחת קודם לפרשת החדש, וכיון שכן הא דתניא איזו היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה על כרחין מאחרי הפורים של פרזים ושל כרכים קאמר ומפסיקין בחמשה עשר וסימן זט"ו. והרב ר' אלחנן ז"ל נתן טעם אחר לדבר, משום דלשמואל דאמר פורים שחל להיות בערב שבת כלומר פורים דעיירות דהיינו ארבעה עשר מאחרין, אם כן נמצא קורא באותה שבת שתי פרשיות פרשת זכור ופרשת פרה ואינו בדין שיהו קורין שתים בשבת אחת.

    הא דאיקלע ראש חדש ניסן בשבת כלומר, קורין פרשת פרה בשבת הסמוכה לראש חדש ניסן ולא בשבת הסמוכה לפורים מאחריהם, ואע"פ שיש שבת אחת סמוכה מאחריהם שהיו יכולין לקרות בה. וטעמא נמי כדאמרית לעיל (בסמוך), דפרשת החדש קורין אותה בשבת עצמה שחל להיות בה ראש חדש ניסן וכיון שכן אי אפשר נמי להקדים ולהפסיק בינה ובין פרשת פרה, והלכך מפסיקין בשבת שלאחר פורים דקאי ביום י"ו לאדר והיינו סימן ובי"ו.

    Rashba on Megillah 30a · Sefaria

    Ritva

    אמרי למפרע קא קרו פי' שאין כאן הכר כיון שהוא סדר א' אלא שאומר אותו למפרע:

    ת"ש אי זו היא שבת א' וכו' כדתניא מסרגין לשבתו' פי' שמפסיקין בין שקלים לזכור מלשון סירוגין ודוקא בהן אבל בין פרה להחדש לדברי הכל אין מסרגין לעולם וסימניך בין הכוסות האלו אם רצה לשתות ישתה בין ג' לד' לא ישתה דברי ר' יהודה הנשיא רשב"ג אומר אין מסרגין אלא סומכין שקלי' לזכור:

    אמר רשב"גא אימתי אני אומ' אין מסרגין בזמן שחל להיות ר"ח אדר בע"ש שמקדימין שקלים לשעבר ומפסיקין בשבת שניה וקורין זכור לג' והלכתא כותיה ויהיב רבנן סימן ובי"ו כלומר שיום ראשון חדש אדר בו' יש ב' הפסקו' בב' באדר ובי"ו באדר הפסק' אחרת בין זכור לפרה וכד מקלע אדר בשבת קורין בו ביום שקלי' לשבת אחרת זכור לה סמיכה לפורים שהוא בו' דקי"ל כרב פורים שחל להיות בע"ש מקדימין ומפסיקין לשבת שלאחר פורים ולשבת אחרת פרה ולשבת אחרת החדש וסימן ז"טו כר"ח בז' היינו שבת הפסקה בט"ו לחדש דהיינו לשבת ג':

    וכד מקלע ר"ח בב' מקדימין שקלים לשעבר ואכתי ב' שבתות קודם פורים מפסיקין בשבת א' שאחר ר"ח ושוב אין מפסיקין וסימן בו' וכד מקלע ר"ח אדר בד' מפסיקין נמי לשבת שלאחריו בלבד וסימן ד"ד ולעולם לא מיקלע ר"ח באג"ה דא"כ הוי בד"ו פסח ולעולם לא בד"ו פסח:

    אמר רב פפא מאי שניה שניה להפסקה כלומר דכי קתני בב' זכור לא קאי ארישא ולא שהיא שבת שניה לשקלים אלא אסיפא קאי שחל בתוך השבת ומפסיקין בשבת ראשונה של אדר וקורין בשניה לה זכור ובג' פרה אדומה ובד' החדש דתו ליכא הפסקה וסימן ב"ו או ד"ד:

    וכד מקלע ער"ש דאיכא ב' הפסקות והוי סימן ובי"ו הא פרישנא לעיל דע"ש לא מיקרי תוך השבת וכ"ת לעיל דהוה פרכינן מדשמואל מסיפא ואמרי מאי לאו אפילו בע"ש נימא ליה ולטעמיך דס"ד בתוך השבת מיקרי אפילו ע"ש לרב מי ניחא והא קתני בג' פרה אדומה ומאי שלישי להפסקה והא אין קורין להפסקה כד מקלע ר"ח בע"ש דסימניך ובי"ו ולי"ו שבת ג' להפסקה היא וי"ל כדאמרן לעיל דאה"נ דמצינן למיפרך ולטעמיך ולא חייש א"נ והוא הנכון דרב פפא מילתא בעלמא קאמר שניה להפסקה אבל תנא לא נחית להני אלא סדר פרשיות הוא מונה ועל שם עצמם קורא אותם וג' וד' כלומר שניה לפרשיות וג' לפרשיות באי זו שבת דמקלע בין בשניה וג' לשבתות החדש או לא:

    Ritva on Megillah 30a · Sefaria

    Meiri

    ראש חדש אדר שחל להיות בואתה תצוה שהיא סמוכה לכי תשא שהיא פרשת שקלים לפי סוגית ההלכה קורין חמשה בפרשת תצוה וששי בכי תשא ושביעי חוזר וקורא בכי תשא ומתוך כפילתו ניכר לכל שהיא פרשת שקלים ומ"מ שני ספרי תורה אין כאן הואיל והפרשה סמוכה ואין צריך גלילה ועכשו נוהגין להוציא שני ספרי תורה וקורין ששה בואתה תצוה ושביעי בכי תשא והוצאת הספר נותן היכר לכל על ענין הפרשה ויש נוהגין בזו בספר תורה אחת וקורין שבעה בואתה תצוה ומפסיקין בקדיש וקורא מפטיר בפרשת שקלים והקדיש מודיע הפרשה וכן נוהגין כשחל להיות בכי תשא עצמה ולפי ההלכה חל להיות בכי תשא עצמה קורין ו' כל הפרשה ואחר חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור לפי מנהגינו שאנו עושין פקוד ופסח בפשוטה סגור ופסח במעוברת אין פרשת שקלים באה לא בואתה תצוה ולא בכי תשא אלא בפשוטה או במשפטים או בתרומה ובמעוברת או באלה פקודי או בויקרא אבל בגלילות פורווינצא שעושין פקוד ופסח אף במעוברת וחולקין הסדרים לשנים באה לפעמים בואתה תצוה ולפעמים בכי תשא ודין קריאתה על הדרך שהזכרנו ומפשוטה של סוגיא אתה למד שכל שיש שני ספרי תורה קורין ששה בראשונה ושביעי בשניה ולא שיוציאו את השניה בשביל מפטיר כמו שנוהגין בהרבה מקומות אלא שיש אומרים שבאותם הזמנים היה המפטיר מכלל השבעה ואין נראה כן שהרי שאלו בו אם עולה למנין שבעה אם לאו ואע"פ שנהגו כן במקצת מקומות אינו מנהג נאה וכל שכן כשהמפטיר קטן אף גדולי הדורות למדו מסוגיא זו שכל שבת שיארע בו ראש חדש קורין בשניה מתחלת פרשת צו וביום השבת ובראשי חדשיכם ממה שאמרו בה אלא למאן דאמר פרשת צו מאי שני ואם לא כן הא שני שבכל שבת שיארע בו ראש חדש קורא מוביום השבת ובשקלים קורא מצו אלא שאף בכל שבת קורא מפרשת צו ואין זה הכרח שמ"מ הנכנסין חושבין שבתחלת הפרשה התחילו ואף אותם שעמדו הואיל ופרשה אחת היא אין כאן הוכחה:

    ארבע פרשיות אלו לעולם אין קורין אותן בארבע שבתות רצופין אלא בהפסקה פעמים בהפסקה אחת פעמים בשתים והדבר תלוי בדברים אלו לעולם אם חל ראש חדש אדר בשבת קורין פרשת שקלים בו וכן בראש חדש ניסן שחל בשבת קורין פרשת החדש בו ביום ואם הגיעו באמצע שבת קורין פרשה בשבת הסמוכה להם ר"ל של שקלים בשבת הסמוכה לאדר ושל חדש בשבת הסמוכה לניסן ופרשת זכור לעולם אין קריאתה אלא בשבת שלפני פורים ופרשת פרה אין לה זמן קבוע אלא שלעולם סומכין אותה לפרשת החדש ואין מפסיקין בין שתיהם ר"ל בין פרה לחדש אחר שתדע הקדמות אלו צריך שתדע שאין אדר הסמוך לניסן בא באג"ה שלא יבא פסח בבד"ו ונמצא שאין אדר בא אלא בזבד"ו כשבא בשבת קורין שקלים בו ביום וזכור לשבת שניה שהרי יחול פורים בששי שבה ומפסיקין לשבת של מחרת פורים שהוא יום ט"ו בחדש בין זכור לפרה שאלו היינו קורין פרה ביום ט"ו היה יום כ"ב באדר זמן קריאת חדש הואיל ואין מפסיקין בין פרה לחדש ואינה שבת הסמוכה לניסן שהרי יום כ"ט של אדר שבת ומחרתו ר"ח ניסן נמצא שהוצרכנו להפסיק בט"ו ובשבת כ"ב קורין פרה ובשבת של כ"ט קורין חדש וסי' זט"ו ואם חל ר"ח ביום ב' הרי קראו שקלים בשבת שעברה והרי יש מכאן ועד פורים שתי שבתות והוצרכנו לשבת הסמוכה לפורים בקריאת זכור נמצא שהוצרכנו להפסיק בין שקלי' לזכור שבת ראשונה של אדר שהוא יום ו' בו ושבת שלאחריה שהוא י"ג לאדר קורין [זכור] ומחרתו פורים וסי' ב"ו ואם חל ר"ח אדר בד' הרי קראו שקלים בשבת שעברה ויש מכאן ועד פורים ב' שבתות שבת ד' באדר ושבת י"א באדר וא"כ צריכין להפסיק בשבת ד' ולקרוא זכור בשבת י"א שהיא סמוכה לפורים ושבת שהוא י"ח קורין פרה ושבת שהוא כ"ה קורין חדש ויום ה' שבאותו שבוע ר"ח ניסן וסי' ד"ד ואם חל ר"ח אדר בו' כבר קראו שקלים בשבת שעברה ויש מכאן ועד פורים שבת ב' אדר ושבת יום ט' בו וצריכים אנו להפסיק בשבת יום ב' כדי לקרוא זכור בשבת יום ט' שהיא סמוכ' לפורים שיחול ביום ה' שהוא י"ד לחדש וכן אנו צריכין להפסיק בשבת שאחר פורים שהוא י"ו לאדר שהרי ניסן בא בשבת ואין בו הקדמה לקריאת חדש ונמצא שבת כ"ג באדר בין שבת שאמר פורים לשבת שבו ר"ח ניסן ומפני זה חוזרין ומפסיקין בשבת שאחר פורים שהוא י"ו לאדר ושבת שהוא כ"ג באדר קורין בפרה ושבת שהוא יום ל' והוא ראש חדש ניסן קורין חדש וסימן ובי"ו:

    Meiri on Megillah 30a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה שנייה להפסקה כו' אלא אסיפא קאי דקתני חל להיות בתוך השבת כו' ומפסיקין לשבת כו' עכ"ל אין רצונו אסיפא דחל בתוך השבת דמפסיקין דהא השתא לשמואל בחל להיות ר"ח בשבת נמי מפסיקין אלא אסיפא דקתני מפסיקין בין שחל ראש חדש בשבת בין בתוך השבת קאי וק"ל:

    Chidushei Halachot on Megillah 30a · Sefaria

    Penei Yehoshua

    בגמרא אלא אמר אביי קרי שיתא מואתה תצוה עד ועשית וחד קרי מכי תשא עד ועשית, ויש לתמוה טובא דמשמע הכא בפשיטות דלאביי הא דקאמרינן במתניתין דקורין בפ' שקלים אהפטרה לחודה קאי אבל שיתא קמאי לעולם קורין כסדרן ובסמוך ע"ב אפיסקא דבה' חוזרין לכסדרן דפליגי רבי אמי ורבי ירמיה לסדר מאי מסיק אביי גופא דכוותיה דרבי אמי מסתברא דלסדר פרשיות הוא חוזר אלמא דבפ' שקלים כל הז' קורין בכי תשא וכמו שכתב רש"י להדיא לקמן. והנראה בזה דאביי הדר ביה מהך דלקמן וכן מוכח ממ"ש כל הפוסקים בפשיטות בהאי דלקמן דלסדר הפטרות הוא חוזר כדרבי ירמיה אע"ג דרבי אמי ואביי הו"ל תרי לגבי רבי ירמיה ועוד דאביי בתראה הוא לגבי ר' ירמיה אע"כ דאפ"ה פסקו כר"י כיון דמסוגיא דהכא משמע דאביי גופא הדר ביה מהאי דלקמן והא דלא אמרינן איפכא דהדר ביה מהך דהכא אע"ג דהך דלקמן דאחריתא הוא ואית לן למימר דהדר ביה מקמא כדאשכחן בש"ס טובא אלא דש"ה דמייתי סתמא דתלמודא ברייתא דת"כ דאביי דחל להיות בכי תשא קורין אותה וכופלין אותה ומייתי נמי לאידך ברייתא דחל להיות בפרשה הסמוכה בין מלפניה ובין מלאחריה קורין אותה וכופלין אותה ומסקינן דהיינו שכופלין אותה בשבתות וא"כ ע"כ היינו כדרבי ירמיה דלסדר הפטרות הוא חוזר כן נ"ל ברור בטעם שיטת הפוסקים אלא דלע"ד נראה עוד דאפשר דלא קשיא כלל דאביי אדאביי דלקמן דקאי אביי אמתני' דחמישית חוזרין לכסדרן משמע ליה לאביי כרבי אמי דלסדר הפרשיות הוא חוזר דבפרשת שקלים כל הז' קורין באותה פרשה דכי תשא עצמה ואין חשש בדבר כיון דמעיקר דין המשנה אין סדר הקריאה כסדרן מעכב כלל אפילו בשאר שבתות השנה תדע דהא במערבא פסקו לדאורייתא בתלת שנין כדאמרינן לעיל בסמוך וא"כ ע"כ הדבר מסור לכל לקרות ז' הקרואים באיזה ענין שירצה וא"כ שפיר קאמר אביי בפ' שקלים יוכל לקרות הז' קרואים באותה פרשה עצמה והא דקתני במתניתין חוזרין לכסדרן היינו לסדר פרשיות ודייק לה שפיר דהוי דומיא דסיפא דלכל מפסיקין והיינו לענין פרשיות משא"כ בסוגיא דהכא דר' יצחק ואביי איירי לפי האמת דלא קי"ל כבני מערבא אלא שעיקר קריאת התורה צריך להשלים כסדרן בכל שנה ושנה כדאמר רבי אמי גופא בפ"ק דברכות לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור ואמרינן עלה דרבי ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכיפורא וכו' אלמא דהכי הלכתא ונראה דהיינו אי משום דקיי"ל כברייתא דרשב"א לקמן דאמר עזרא וכו' תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבת"כ קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה ויהיב טעמא למלתא אלמא שמעיקר התקנה לקרות כל התורה כסדרן לפי סדר השבתות ולהשלימן בכל שנה ושנה ודלא כבני מערבא או משום דנהי דבזמן המשנה לא היה דבר קבוע לקרותה דוקא כסדרן אעפ"כ אח"כ נשתנה הדבר כיון דאשכחן הכי להדיא בהנך ברייתות דחל להיות בשבת הסמוכה או בכי תשא דמסקינן שכופלין אותה בשבתות וכה"ג אשכחן לעיל בפ"ג דאף שלפי דין המשנה לא היו מברכין כי אם הפותח לפניה והמסיים לאחריה אפ"ה אמרינן התם דהאידנא כל הקורין צריכין לברך לפניה וא"כ ה"נ דכוותיה וכבר אפשר דהא בהא תליא דכיון שכל א' מברך לפניה ולאחריה אינו בדין שיברכו ז' פעמים לפניה ולאחריה על פרשה אחת לכופלה כמה פעמים מאי דלא אשכח בשאר פרשיות התורה ואין להאריך כאן יותר:

    סליק פירקא וסליקא לה מסכת מגילה

    Penei Yehoshua on Megillah 30a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Megillah, daf 30, Amud Aleph, about 517 words in 25 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 25 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 16 words

      Opens “אמרי: אוקומי הוא דקא מוקמי התם.…”

    2. Segment 216 words

      Opens “אלא אמר אביי: קרו שיתא מואתה תצוה״…”

      Named: אביי.

    3. Segment 314 words

      Opens “מיתיבי: חל להיות בפרשה הסמוכה לה, בין…”

    4. Segment 48 words

      Opens “בשלמא לאביי ניחא, אלא לר' יצחק נפחא…”

      Named: אביי.

    5. Segment 514 words

      Opens “אמר לך ר' יצחק נפחא: ולאביי מי…”

      Named: אביי.

    6. Segment 611 words

      Opens “אלא מאי אית לך למימר: כופלה בשבתות,…”

    7. Segment 720 words

      Opens “חל להיות בכי תשא״ עצמה, א"ר יצחק…”

    8. Segment 822 words

      Opens “מתקיף לה אביי: השתא אמרי למפרע הוא…”

      Named: אביי.

    9. Segment 912 words

      Opens “תניא כוותיה דאביי: חל להיות בכי תשא״…”

      Named: אביי.

    10. Segment 1020 words

      Opens “חל להיות בתוך השבת מקדימין לשבת שעברה.…”

      Named: רב שבת, רב אמר, שמואל.

    11. Segment 1128 words

      Opens “רב אמר מקדימין דאם כן בצרי להו…”

      Named: רב אמר, שמואל.

    12. Segment 1218 words

      Opens “תנן: חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר,…”

    13. Segment 1326 words

      Opens “ת"ש איזו היא שבת ראשונה כל שחל…”

      Named: רב שבת.

    14. Segment 148 words

      Opens “אמר שמואל: בה. וכן תנא דבי שמואל:…”

      Named: שמואל.

    15. Segment 1539 words

      Opens “כתנאי: מסרגין לשבתות, דברי ר' יהודה הנשיא.…”

    16. Segment 1616 words

      Opens “בשנייה ״זכור״ וכו'. איתמר: פורים שחל להיות…”

      Named: רב אמר, שמואל.

    17. Segment 1725 words

      Opens “רב אמר מקדימין כי היכי דלא תיקדום…”

      Named: רב אמר, שמואל.

    18. Segment 1823 words

      Opens “תנן: בשניה ״זכור״. והא כי מיקלע ריש…”

      Named: רב שבת, רב פפא.

    19. Segment 1926 words

      Opens “תא שמע: איזו שבת שניה כל שחל…”

      Named: רב שבת.

    20. Segment 208 words

      Opens “אמר שמואל: בה. וכן תנא דבי שמואל:…”

      Named: שמואל.

    21. Segment 2136 words

      Opens “חל להיות בשבת עצמה, אמר ר"ה לדברי…”

      Named: רב נחמן, רבי אבא, אבא.

    22. Segment 2224 words

      Opens “בשלישית פרה אדומה וכו'. תנו רבנן: איזו…”

    23. Segment 2311 words

      Opens “ולא פליגי: הא דאיקלע ר"ח ניסן בשבת,…”

    24. Segment 2454 words

      Opens “ברביעית (שמות יב, ב) ״החדש הזה לכם״.…”

      Named: רב שבת, שמואל.

    25. Segment 2532 words

      Opens “בשלישית פרה אדומה, ומפטירין (יחזקאל לו, ״כה)…”

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Megillah 30a · Segment 14 — “אמר שמואל: בה. וכן תנא דבי שמואל: בה.

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Megillah 30a · Segment 2 — “אלא אמר אביי: קרו שיתא מואתה תצוה״ עד ״ועשית״,…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Megillah 30a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026