Talmud Builders

    Megillah 23a

    Chapter 3 - HaKorei Omed

    גם: מגילה דף כ״ג ע״א, פרק ג׳ הקורא עומד

    English translation - Megillah 23a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and Rava, who would bend their heads and not actually prostrate themselves on the ground.

    2We learned in the mishna: On a Festival, five people read; on Yom Kippur, six people read; and on Shabbat, seven people read. One may not decrease the number of readers, but one may add to them. The Gemara asks: Who is the tanna of the mishna? It is not Rabbi Yishmael and not Rabbi Akiva, as it is taught in a baraita : On a Festival, five people read from the Torah; and on Yom Kippur, six people read; and on Shabbat, seven people read. One may not decrease or add to the required number of readers. This is the statement of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva disagrees and says: On a Festival, five people read from the Torah; and on Yom Kippur, seven people read; and on Shabbat, six people read. One may not decrease these numbers, but one may add to them.

    3Who is the tanna of the mishna? If you say it is Rabbi Yishmael, it is difficult due to the ruling with regard to adding, as the mishna states that one may add additional readers but Rabbi Yishmael holds that one may not do so. If you say it is Rabbi Akiva, it is difficult due to the ruling concerning the days on which there are six and seven readers.

    4Rava said: It is the tanna of the school of Rabbi Yishmael, as it was taught in the school of Rabbi Yishmael: On a Festival, five people read from the Torah; on Yom Kippur, six people read; on Shabbat, seven people read. One may not decrease these numbers but one may add to them. This is the statement of Rabbi Yishmael.

    5The Gemara comments: If so, there is a contradiction between the opinion of Rabbi Yishmael, as expressed in the mishna, and the opinion of Rabbi Yishmael himself, as recorded in the baraita . The Gemara responds: Two tanna’im , students of Rabbi Yishmael, expressed different opinions in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael.

    6The Gemara asks: Who is the tanna who taught that which is taught in a baraita : On a Festival, one is slow to arrive at the synagogue because one is busy preparing for the festive meal, and one is quick to leave in order to eat; on Yom Kippur, one is quick to arrive at the synagogue and slow to leave; and on Shabbat, one is quick to arrive, as the meal has been prepared before Shabbat, and quick to leave in order to eat the Shabbat meal? Let us say it is Rabbi Akiva, who holds that an additional man reads from the Torah on Yom Kippur, which prolongs the service on that day. The Gemara rejects this suggestion: Even if you say it is Rabbi Yishmael, one leaves the synagogue late because the order of the day, i.e., the prayer service, is very long, as it includes many supplications and confessions.

    7A question is raised with regard to the number of readers on different days. Corresponding to what were these three, five, and seven, readers instituted? Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani and one other Sage who was with him disagree about this. And who was that other scholar? Rabbi Shimon ben Pazi. And some say that this was a matter of dispute between Rabbi Shimon ben Pazi and one other scholar who was with him. And who was that other scholar? Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani, and some say it was Rabbi Shmuel bar Naḥmani. One said: These numbers correspond to the number of Hebrew words in the three verses of the Priestly Benediction. And one said: These numbers correspond to the three guards of the door (II Kings 25:18), five of the officers who saw the king’s face (II Kings 25:19), and the seven officers who saw the king’s face (Esther 1:14).

    8Similarly, Rav Yosef taught a baraita : The three, five, and seven people who read from the Torah correspond to the three guards of the door, five of the officers who saw the king’s face, and the seven officers who saw the king’s face. When Rav Yosef taught this, Abaye said to him: What is the reason that until now the Master did not explain the matter to us in this way? Rav Yosef said to him: I did not know that you needed this information, as I thought that you were already familiar with the baraita . Have you ever asked me something and I did not tell you?

    9Ya’akov of Mina said to Rav Yehuda: Corresponding to whom were these six readers on Yom Kippur instituted? Rav Yehuda said to him: The number six corresponds to the six people who stood to Ezra’s right and the six people who stood to his left, as it is stated: “And Ezra the Scribe stood upon a platform of wood, which they had made for the purpose, and beside him stood Mattithiah, and Shema, and Anaiah, and Uriah, and Hilkiah, and Maaseiah, on his right hand, and on his left hand, Pedaiah, and Mishael, and Malchiah, and Hashum, and Hashbadanah, Zechariah, Meshullam” (Nehemiah 8:4).

    10The Gemara challenges this answer: Those that stood to his left were seven and not six. The Gemara responds: Zechariah is the same as Meshullam, that is to say, they are not two separate people, but rather one person with two names. And why was he called Meshullam? Because he was perfect [ mishlam ] in his actions.

    11§ The Sages taught in a Tosefta ( Megilla 3:11): All people count toward the quorum of seven readers, even a minor and even a woman. However, the Sages said that a woman should not read the Torah, out of respect for the congregation.

    12A dilemma was raised before the Sages: With regard to the reader who concludes [ maftir ] the Torah reading and reads from the Prophets [ haftara ], what is the halakha ; does he count toward the quorum of seven readers? Rav Huna and Rabbi Yirmeya bar Abba disagreed about this matter. One said: He counts, and one said: He does not count. The one who said that he counts toward the seven readers holds that opinion because he reads from the Torah.

    13And the one who said that he does not count holds in accordance with the opinion of Ulla, as Ulla said: For what reason must the one who concludes with a reading from the Prophets read from the Torah first? It is due to respect for the Torah, so that those present should not conclude that he was called up only to read from the Prophets because the honor due the Torah and the honor due the Prophets are equal. And since he reads only out of respect for the Torah, he is not included in the quorum of seven readers.

    14The Gemara raises an objection based upon the following baraita : The one who concludes with a reading from the Prophets may not read fewer than twenty-one verses, corresponding to the seven who read from the Torah. Each one who reads from the Torah must read at least three verses, for a total of at least twenty-one verses. And if it is so, that the one who reads the haftara does not count toward the quorum of seven readers, and he is an eighth reader, the minimum number of verses that must be read from the Torah is twenty-four and not twenty-one. The Gemara answers: Since the one who reads the haftara reads from the Torah first only due to respect for the Torah,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    דמצלי אצלויי - על צידיהן ולא נופלין על פניהן ממש לפי שאין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו:

    הכי גרסינן תנא דבי ר' ישמעאל היא:

    ביו"ט מאחרין לבא - לבית הכנסת שצריך לטרוח בסעודת יו"ט כך מפורש במסכת סופרים:

    וממהרין לצאת - משום שמחת יום טוב:

    ובשבת ממהרין לבא - שכבר תיקנו הכל מערב שבת ויפה למהר ביאתן לקרות שמע כוותיקין:

    וממהרין לצאת - משום עונג שבת:

    ברכת כהנים - שלשה תיבות בפסוק ראשון וחמשה בפסוק שני ושבעה בפסוק שלישי:

    חמשה מרואי פני המלך ושבעה רואי פני המלך - שבעה הם כדכתיב שבעת שרי פרס ומדי ומהם יש חמשה חשובים כדכתיב בסוף מלכים שלשה שומרי הסף בסוף ספר מלכים וכנגדן תיקנו אלו מעין דבר מלכות:

    דמישלם בעובדיה - תמים במעשיו:

    מפני כבוד תורה - שלא יהא כבוד תורה וכבוד נביא שוה וכיון דמשום כבוד תורה הוא ולא משום חובה לאו ממנינא הוא:

    כנגד ז' שקראו בתורה - לא פיחת כל אחד משלשה פסוקים:

    ואם איתא - דאינו עולה מן המנין הוו להו שמונה שקראו בתורה וכ"ד בעינן בנביא:

    מגילה 23 עמוד א

    1ורבא דמצלי אצלויי.

    2ביו"ט חמשה, ביוה"כ ששה כו'. מתני' מני? לא ר' ישמעאל ולא רבי עקיבא. דתניא: ביו"ט חמשה, וביוה"כ ששה, ובשבת שבעה, אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן, דברי ר' ישמעאל. ר"ע אומר: ביו"ט חמשה, וביום הכפורים שבעה, ובשבת ששה, אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן.

    3מני? אי ר' ישמעאל קשיא תוספת! אי ר"ע קשיא ששה ושבעה!

    4אמר רבא: תנא דבי רבי ישמעאל היא. דתנא דבי ר' ישמעאל: ביום טוב חמשה, ביוה"כ ששה, בשבת שבעה, אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן, דברי ר' ישמעאל.

    5קשיא דר' ישמעאל אדר' ישמעאל! תרי תנאי אליבא דרבי ישמעאל.

    6מאן תנא להא דתניא: ביו"ט מאחרין לבוא, וממהרין לצאת. ביום הכפורים ממהרין לבוא, ומאחרין לצאת. ובשבת ממהרין לבוא, וממהרין לצאת. לימא ר"ע דאית ליה גברא יתירא? אפילו תימא רבי ישמעאל דנפיש סידורא דיומא.

    7הני שלשה חמשה ושבעה כנגד מי? פליגי בה רבי יצחק בר נחמני וחד דעמיה, ומנו רבי שמעון בן פזי. ואמרי לה: ר' שמעון בן פזי וחד דעמיה, ומנו רבי יצחק בר נחמני, ואמרי לה ר' שמואל בר נחמני. חד אמר: כנגד ברכת כהנים, וחד אמר: כנגד שלשה שומרי הסף, חמשה מרואי פני המלך, שבעה רואי פני המלך.

    8תני רב יוסף: ג' חמשה ושבעה שלשה שומרי הסף, חמשה מרואי פני המלך, שבעה רואי פני המלך. אמר ליה אביי: עד האידנא מאי טעמא לא פריש לן מר? אמר ליה: לא הוה ידענא דצריכתו ליה, ומי בעיתו מינאי מילתא ולא אמרי לכו?!

    9אמר ליה יעקב מינאה לרב יהודה: הני ששה דיוה"כ כנגד מי? אמר ליה: כנגד ששה שעמדו מימינו של עזרא וששה משמאלו, שנאמר: ״(נחמיה ח״, ד) ״ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ויעמוד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על ימינו ומשמאלו פדיה ומישאל ומלכיה וחשום וחשבדנה זכריה משלם״.

    10הני שבעה הוו! היינו ״זכריה״ היינו ״משלם״, ואמאי קראו ״משלם״? דמישלם בעובדיה.

    Baraita

    11ת"ר הכל עולין למנין שבעה, ואפילו קטן ואפילו אשה. אבל אמרו חכמים: אשה לא תקרא בתורה, מפני כבוד צבור.

    12איבעיא להו: מפטיר, מהו שיעלה למנין שבעה? רב הונא ור' ירמיה בר אבא, חד אמר: עולה, וחד אמר: אינו עולה. מ"ד עולה דהא קרי,׃

    13ומ"ד אינו עולה כדעולא. דאמר עולא: מפני מה המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה מפני כבוד תורה, וכיון דמשום כבוד תורה הוא למנינא לא סליק.

    14מיתיבי: המפטיר בנביא לא יפחות מעשרים ואחד פסוקין, כנגד שבעה שקראו בתורה. ואם איתא, עשרים וארבעה הויין! כיון דמשום כבוד תורה הוא׃

    Tosafot

    הני שלשה וחמשה כנגד מי - אבל מששה של יום הכפורים לא בעי עד לקמן קשיא אמאי לא בעי מד' של ראש חדש כנגד מי וכן של חולו של מועד וי"ל דקים ליה דטעמא דמוסף חשיב לטפויי חד גברא אבל לטפויי כל כך ביו"ט וביוה"כ ובשבת לא ס"ל משום כרת וסקילה אי לא משכחינן כנגד מי:

    שבעה רואי פני המלך - פירש הקונטרס דאחשורוש וקשיא לומר שתקנו חכמים כנגד ענינו של אותו רשע לכך פירש ר"ת אותן הכתובים בספר ירמיה (נב) ובמלכים (ב כה) כתיב ה' ובירושלמי מפרש שהשנים שלא הוזכרו במלכים הם סופרי הדיינין:

    אמר יעקב - מצעה גרסינן שאם הוה מין לא היה מזכירו יעקב דהא כתיב שם רשעים ירקב (משלי י׳:ז׳):

    חד אמר עולה וחד אמר אין עולה - פסק ר"ת דקיימא לן כמ"ד עולה ולכך אנו נוהגין בתעניות במנחה ובט"ב שהשלישי מפטיר וכן ביום הכפורים במנחה אבל בשבתות ובימים טובים וביוה"כ שחרית המפטיר לא הוי מן המנין דכיון שמותר להוסיף עליהם יכולין אנו לעשות מנהגינו אליבא דכולי עלמא דאי הוי הלכה כמ"ד אין עולה עבדינן שפיר ואפילו הוי נמי הלכה כמאן דאמר עולה מ"מ אין לחוש שהרי מותר להוסיף ואע"ג דאמרינן לקמן (מגילה דף כט:) חל להיות בואתה תצוה קורין שיתא בואתה תצוה וחד בכי תשא מכל מקום נהגו עכשיו לקרות המפטיר שהוא שמיני כל זה כדי לנהוג מנהגינו וחזן שטעה וגמר כל הסדר של שבת יחזור ויקרא השביעי וכן אם הוא יו"ט וקרא כל המנין שהוא צריך ושכח לקרות בחובת היום יחזור ספר תורה ויקרא אחר בחובת היום ואחרון שקרא קודם הוי כמאן דליתיה אבל בשבת של חנוכה או בר"ח של חנוכה אין צריך כדאיתא בילמדנו דחנוכה דהלכתא אין משגיחין בחנוכה כל עיקר וימים שיש בהן קרבן מוסף גומר קדיש קודם שיוציא ספר תורה ובימים שאין בהן קרבן מוסף אין גומר קדיש קודם ובשבת לא יקרא פחות מאחד ועשרים פסוקים לשבעה בני אדם כל חד וחד שלשה פסוקים ובמנחה ובשני ובחמישי עשרה פסוקים ואם שכח ולא קרא כל כך יחזור ויקרא:

    כיון דמשום כבוד תורה הוא כנגדו נמי לא בעי - וקשיא לפי מנהגינו שאנו נוהגין בכל שבתות השנה שהמפטיר חוזר וקורא מה שקראו הראשונים ואין קורא כלל אחר כך אם כן מאי קא משני כיון דמשום כבוד התורה הוא כנגדו נמי לא בעינן אדרבה היה לו לומר כיון דאין קורא אלא מה שקראו הראשונים כנגדו לא בעינן אלא שמע מינה דבימי התנאים היה המפטיר קורא מה שלא קראו הראשונים והכי נמי משמע מדתקינו ג' פסוקים כנגדו למפטיר בנביא כנגד מה שקרא בתורה למאן דאמר עולה כדאמרינן בסמוך א"כ שמע מינה שהוא קורא מה שלא קראו הראשונים וא"כ קשה למה אין אנו נוהגין לעשות כן ונראה לפי שבימי החכמים לא היו אומרים קדיש בין אותן שקראו קודם המפטיר והמפטיר ולכך היה המפטיר מסיים אבל אחר שנסדר הש"ס ותקנו לומר קדיש בין אותם שקראו ראשונה והמפטיר כמו שתקנו לומר ברוך ה' לעולם אמן ואמן ויראו עינינו אחר השכיבנו שלא היו אומרים בימי התנאים והם תקנוהו להודיע שתפלת ערבית רשות והכי נמי תקנו לומר קדיש בין השבעה למפטיר להודיע שאינו ממנין השבעה והר"ר אליהו הנהיג את בני עירו שאפילו כשמוציאין שני ספרי תורות או שלשה נוהג מנהג זה שיקראו הראשונים הכל והמפטיר חוזר וקורא ממה שקראו הראשונים וכן הנהיג רבינו משלם וכן נוהגין עכשיו בכל צרפת ושינו את מנהג רש"י ורבותיו ור"ת והא שאין מוציאין ב' ספרי תורות בכל השבתות לקרוא בשניה וביום השבת כמו שעושין ביו"ט נראה לפי שאין בפרשה אלא שני פסוקים ואין קורין בתורה פחות מג' פסוקים ואין להתחיל בפרשה שלמעלה או לסיים בפרשה שלמטה משום דלא הוי מענינו של יום ועוד י"ל לפי שצריך להפטיר בכל שבת מענינו של יום ואי קרינן בשל שבת א"כ יהא צריך להפטיר בדסליק מיניה והיינו בשבת וא"כ יהו כל ההפטרות מענין אחד ועוד י"ל לפי שלעולם אין קורין בספר תורה שני בקרבנות אלא באותן שבאין לכפרה כדפירש לקמן פרק בני העיר (מגילה דף לא.) שקורין בהן ביו"ט ומהני לישראל כאילו הקריבום אבל קרבנות שבת אינן באין לכפרה ומש"ה אין קורין בהן:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    בי"ט ה' - וביוה"כ ו' בשבת ז' אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן. וכשמוסיפין ב' קורין בס"ת מאחרין לצאת וכשפוחתין ממהרין לצאת. הני ג' שקורין בשני ובחמישי ובשבת במנחה ובתעניות ובט' באב וכיוצא בהן. וה' שקורין ביו"ט וז' שקורין בשבת כנגד [ברכת] כהנים הפסוק הראשון ג' תיבות והשני ה' והשלישי ז' תני רב יוסף ג' כנגד שומרי הסף ה' מרואי פני המלך שנא' וחמשה אנשים מרואי פני המלך.

    שבעה מרואי פני המלך דכתיב ושבעה אנשים מרואי פני המלך ו' דיוה"כ כנגד ששה שעמדו מימינו של עזרא ומשמאלו שנאמר ויעמד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על ימינו ומשמאלו פדיה וגו':

    ירושלמי משה התקין לישראל שיהיו קורין בתורה בשבתות ובי"ט ובר"ח ובחוש"מ שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל עזרא תיקן שיהיו קורין ג' בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה אבל הקריאה בתורה מימות משה רבינו היתה שלא ישארו ג' ימים בלא קריאה בתורה והוא תיקן טבילה לבעלי קריין ושיהו בתי דינין יושבין בעיירות בב' ובה' ושיהו רוכלין כו'. הלעוזות לא נהגו להיות קורין גהו"ז אלא אחד קורא כל הפרשה היה אחד יודע כל הפרשה קורין אותה כולה. ז' יודעין ג' פסוקים כולן קורין אותן אחד יודע ג' פסוקים קורא חוזר וקורא. ר' זעירא בשם ר' ירמיה העבד עולה למנין ז'. והא אסור לאדם ללמד עבדו תורה תיפתר בשלמד מעצמו או שלמדו רבו כטבי. וידבר עולה מג' פסוקים [רבי חלבו רבי מתנה שמואל בר שילת] משמיה דרב ז' חוץ המפטיר התיב ר' חנינא כו':

    ת"ר הכל עולין למנין ז' אפילו אשה אפילו קטן אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד הצבור המפטיר שקורא בתורה חד אמר עולה למנין ז' וחד אמר אינו עולה ואותבינן על מאן דאמר אינו עולה למנין שבעה אלא צריך ז' והוא.

    מהא דתניא המפטיר בנביא לא יפחות מכ"א פסוקים ג' פסוקים לכל אחד כנגד ז' שקראו בתורה ואם איתא דתמני בעינן בהדי המפטיר כ"ד פסוקי בעינן. ופרקינן המפטיר כיון דמשום כבוד תורה קרי פי' שלא בנביאים עד שיקרא בתורה. כנגדו לא צריך והדעת נוטה שאינו עולה ואי סליק ענין ההפטרה לא חיישינן לכ"א פסוקים וכן אי איכא תורגמן אפי' לא קרא מזה ההפטרה אלא בי' פסוקים פוסק כר' יוחנן ודיו:

    Babylonian Talmud · folio map

    Megillah 23a

    Megillah 23a. The full printed text of this folio side - 14 numbered segments, about 381 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Megillah 23a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026