Talmud Builders

    Megillah 30b

    Back to index

    English translation — Megillah 30b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1And which is the fourth Shabbat? The Shabbat of whichever week during which the New Moon of Nisan occurs, and this is the case even if it occurs on Friday.

    2§ The mishna states: On the fifth Shabbat, we resume the regular weekly order. The Gemara clarifies the mishna’s intent: To the order of what does one resume? Rabbi Ami said: One resumes the regular weekly order of Torah portions. Rabbi Ami holds that on the weeks on which the special portions are read, the regular weekly Torah portion is not read at all, and therefore the cycle is resumed only on the fifth Shabbat. Rabbi Yirmeya said: One resumes the regular weekly order of the haftarot . Rabbi Yirmeya holds that even on the Shabbatot on which the special portions are read, the regular weekly portion is still read; the special portion is read by the last reader as the maftir . However, the haftara of the regular cycle is entirely replaced with a portion from the Prophets that parallels the special portion. As such, it is the cycle of haftarot that is resumed on the fifth Shabbat.

    3Abaye said: It stands to reason that one should rule in accordance with the opinion of Rabbi Ami, as we learned in the mishna: For all special days, we interrupt the regular order of readings, and a special portion relating to the character of the day is read. This applies to the New Moons, to Hanukkah, and to Purim, to fast days, and to non-priestly watches, and to Yom Kippur.

    4Abaye explains his proof: Granted, according to the one who said that one resumes the regular weekly order of Torah portions, this statement in the mishna is referring to the fact that there is a reading of the weekly Torah portion on weekdays. If one of the special days listed in the mishna occurs on Monday or Thursday, the weekly Torah reading is replaced by the special portion for that day. However, according to one who said that one resumes the regular weekly order of haftarot , what could the mishna mean when it says that the regular cycle is interrupted? Is there a haftara on weekdays? The mishna therefore supports Rabbi Ami’s opinion.

    5And the other one, Rabbi Yirmeya, would counter: This case is as it is, and that case is as it is. On days when there is a haftara , the reference in the mishna is to the order of the haftarot . On weekdays, when there is no haftara , the reference is to the order of the Torah readings. Therefore, no proof can be deduced from the mishna.

    6The Gemara asks: But on fast days, why do I need to have any interruption of the regular order of Torah readings? Let us read in the morning the regular weekly portion of the matter of the day, and in the afternoon service let us read the portion of a fast day. The Gemara comments: This supports the statement of Rav Huna, for Rav Huna said: From the morning of communal fasts, a gathering is held in the synagogue. The community leaders examine the conduct of the townspeople and admonish those whose behavior is found wanting. Therefore, there is no time in the morning to read the Torah portion for fast days.

    7The Gemara asks: What does the community do on a public fast day? Abaye said: From the morning until the middle of the day, the community gathers in the synagogue, and the leaders examine the affairs of the town to determine whether and how the people’s conduct needs to be improved. From the middle of the day until the evening, a quarter of the day is spent reading from the Torah and reading the haftara , and a quarter of the day is spent praying, as it is stated: “And they read in the book of the Torah of the Lord their God one quarter of the day, and a quarter of the day they confessed, and they prostrated themselves before the Lord their God” (Nehemiah 9:3).

    8The Gemara objects: But perhaps I should reverse the order, and the first half of the day should be spent reading from the Torah and praying, and the second half of the day should be spent examining the affairs of the townspeople. The Gemara answers: It should not enter your mind to say this, as it is written: “Then everyone who trembled at the words of the God of Israel due to the transgression of the exiles gathered around me, and I sat appalled until the evening offering” (Ezra 9:4), and it is written in the next verse: “And at the evening offering I arose from my fast, and having rent my garment and my mantle; I fell on my knees, and I spread out my hands to the Lord my God” (Ezra 9:5). This indicates that the first half of a public fast should be dedicated to an inspection of the community’s behavior, and the rest of the day should be devoted to prayer.

    9MISHNA: On the first day of Passover, the congregation reads from the portion of the Festivals of Leviticus (Leviticus 22:26–23:44). On Shavuot they read the portion of “Seven weeks” (Deuteronomy 16:9–12). On Rosh HaShana they read the portion of “And on the seventh month on the first of the month” (Leviticus 23:23–25). On Yom Kippur they read the portion of “After the death” (Leviticus 16). On the first Festival day of Sukkot they read from the portion of the Festivals of Leviticus (Leviticus 22:26–23:44), and on the other days of Sukkot they read selections from the portion of the offerings of Sukkot (Numbers 29:12–39).

    10On each day of Hanukkah they read selections from the portion of the dedication of the altar by the tribal princes (Numbers 7). On Purim they read the portion of “And Amalek came” (Exodus 17:8–16). On the New Moon they read the portion of “And in the beginnings of your months” (Numbers 28:11–15). And in the non-priestly watches they read the act of Creation (Genesis 1:1–2:3). The Jewish people were divided into twenty-four watches. Each week, it would be the turn of a different watch to send representatives to Jerusalem to be present in the Temple to witness the sacrificial service. Those remaining behind would fast during the week, from Monday to Thursday, offer special prayers, and read the account of Creation from the Torah. On fast days,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ואי זו היא שבת רביעית כו' ואפילו בערב שבתבהא מודה שמואל דערב שבת דומיא דתוכה ומקדימין דא"א מאחרין קדמה עשייה לשמיעה ואנן נוהגין בכולהו כרב חוץ מפורים שחל להיות בשבת עצמה דההיא לא איקלע כלל דא"כ הוי ר"ח אדר באחד בשבת וראש חודש ניסן בשני בשבת שהרי אדר לעולם חסר וא"כ הוה ליה פסח בשני בשבת וקיימא לן דלא בד"ו פסח לעולם וימים הראויין לקביעת ראש חודש אדר זבד"ו וסימן מסורת הפסקת פרשיות כך זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו זהו פירוש זט"ו אם בא ראש חודש אדר בשבת יהא לך הפסקת פרשה ביום חמשה עשר ולא יותר שהרי ביום ראש חודש קורין פרשת שקלים ולשבת הבאה פרשת זכור כדתניא בברייתא אי זו היא שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפילו בערב שבת ומתני' נמי תנן בשניה זכור והיינו כרב דאמר פורים שחל להיות בע"ש מקדימין ועכשיו יחול פורים בערב שבת ואנו מקדימין כרב אבל לשבת שלישית של אדר שהוא יום ט"ו לחודש מפסיקין ובשבת רביעית (לחודש) שהיא סמוכה לפורים של מוקפין מאחריהן קורין פרה אדומה דתניא בברייתא אי זו היא שבת של פרשת פרה כל שסמוכה לפורים מאחריה ואוקימנא היכא דחל ר"ח ניסן בחול וזה יחול באחד בשבת שהוא חול ופרשת החודש קורין בשבת שלאחרי' שהרי היא סמוכה לר"ח ניסן הרי לך פי' זט"ו פירוש ב"ו אם בא ר"ח אדר בשני בשבת תהא הפסקה בשבת שלאחר ר"ח שהוא יום ששה לאדר שהרי הקדמת פרשת שקלים בשבת שעברה כדתנן חל להיות בתוך השב' מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת הבאה ושוב אין לך הפסקה בהן שהרי שבת שלאחריה נקראת פרשת זכור והוא יום י"ג לחודש ופורים ליום מחר ושבת של אחריה פרשת פרה אדומה שהיא סמוכה מאחריה ושבת של אחריה יום כ"ז לחודש קורין פרשת החודש שהיא סמוכה לר"ח ניסן והרי לך פירוש ב"ו פירוש ד"ד אם בא ר"ח אדר בד' בשבת תהא לך הפסקה בד' לחודש שבת של אחר ר"ח שהרי הקדמת פרשת שקלים בשבת שלפני ר"ח כל הטעם כטעם פירושו של ב"ו ואין לך עוד הפסקה בהן והרי לך פירוש ד"ד פירוש ובי"ו אם בא ר"ח בששי בשבת יהא לך הפסקה אחת ליום מחר שהוא שני לחודש והשניה ביום ששה עשר הראשונה ביום מחר כדתניא חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת שניה דסבירא לן כרב דאמר ע"ש כאמצע שבת ומקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת הבאה ופרשת זכור בשבת של אחריה שהוא יום תשעה לחודש והיא סמוכה לפורים ובשבת שלאחר פורים שהוא ששה עשר לחודש יפסיק פעם שניה ואף על פי שסמוכה מאחריה לא תקרא פרה אדומה כדאמר רב חמא בר חנינא לעיל דהיכא דחל ראש חדש ניסן בשבת קורין פרשה שלישית בשבת הסמוכה לר"ח ניסן כדי שתקרא פרשת החודש בשבת של ראש חודש ופרשת פרה בשבת שלפניה והוא יום כ"ג לחדש. דרך קצרה סימן ימי קביעת ר"ח אדר זבד"ו וסימן ההפסקות זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו חל ר"ח אדר בשבת ביום ז' ההפסקה בט"ו עשר לחודש ולא יותר חל ר"ח אדר ביום ב' הפסקה בו' לחודש ולא יותר חל ראש חדש אדר ביום ד' הפסקה ביום ד' ולא יותר חל ראש חודש אדר ביום ששי הפסקה ביום ב' לחדש וביום י"ו לחדש:

    לסדר פרשיותשבשבתות הללו הפסיקו סדר פרשיות דלא קראו אלא ארבע פרשיות הללו:

    לסדר הפטרות הוא חוזרשעד הנה מפטירין מעין ארבע פרשיות הללו השנויות לעיל בברייתא:

    לתעניות ולמעמדותעל כרחך הני בשבת לא הוו וקתני מפסיקין ובחול ליכא הפטרה:

    הא כדאיתא כו'ודאי מפסיקין בחול פרשת היום אבל בשבת שיש הפטרה מפסיקין בהפטרות וקורין בהפטרה מעין המאורע:

    ובתעניות למה לי הפסקתפרשיות לרבי ירמיה פריך דאמר היכא דאפשר לא מפסקינן תעניות כיון דאיכא קריאה במנחה למה יפסקו שחרית:

    מצפרא כינופיאמאספין בני אדם ובודקין ומזהירין אם יש בידם עבירה ויחדלו כדי שיתקבל התענית לפיכך אין פנאי בשחרית לקרות בתורה:

    במילי דמתאבודקים אם תהיה עבירה בידם:

    ואיפוך אנאלומר דהני ב' רביעיות דקרא שחרית פלגינהו:

    ובמנחת הערב וגו'וסיפא דקרא ואפרשה כפי אל ה' אלמא לפניא בעו רחמי והני קראי תרוייהו בספר עזרא:

    מתני' פרשת מועדות שבתורת כהניםשור או כבש (ויקרא כב) וביומא קמא מיירי ובברייתא אמרינן בה ושאר כל ימות הפסח מלקט וקורא מענינו של פסח ומאי דשייר במתני' תנא בברייתא:

    שבעה שבועותדכל הבכור:

    בחדש השביעידשור או כשב:

    קורין בקרבנות החגבפרשת פינחס כיצד יום ראשון ויום שני קורא המפטיר בחמשה עשר ואע"פ שיום שני הוא אין קורין בו וביום השני להראות שהוא ספק יום שני דגנאי הוא לקרות יו"ט בספק חול יום ראשון של חול המועד שהוא ספק שני ספק שלישי קורא ראשון ביום השני ותניינא ביום השלישי תליתאה ביום הרביעי הרביעי שהוא נוסף בשביל חש"מ הוא קורא את ספיקי היום ומה הן ספיקי היום ביום השני וביום השלישי וכן למחר קורא ראשון ביום השלישי שני קורא ביום הרביעי שלישי קורא ביום החמישי והרביעי ביום השלישי וביום הרביעי שהן ספיקי היום וכן תמיד הרביעי קורא מה שקרא ראשון ושני חוץ מיום אחרון של חש"מ שא"א לקרות ביום השמיני לפי שאינו מימי החג אלא רגל לעצמו לפיכך יום ז' של חש"מ ראשון קורין ביום החמישי שני קורא ביום הששי שלישי קורא ביום השביעי והרביעי קורא ביום הששי וביום הז' שהן ספיקי היום:

    בחנוכה בנשיאיםדהוי נמי חנוכת המזבח:

    במעשה בראשיתבמסכת תענית בפרק בתרא (דף כו.) שנויה סדר קריאתן ביום הראשון בראשית ויהי רקיע בשני יהי רקיע ויקוו המים בג' יקוו המים ויהי מאורות ברביעי יהי מאורות וישרצו המים בחמישי ישרצו המים ותוצא הארץ בששי תוצא הארץ ויכולו השמים והתם (דף כז:) מפרש טעמא מאי קורין במעשה בראשית במעמדות שבשביל הקרבנות מתקיימים שמים וארץ:

    מגילה 30 עמוד ב

    1ואיזו היא שבת רביעית כל שחל ר"ח ניסן להיות בתוכה, ואפילו בע"ש:

    2בחמישית חוזרין לכסדרן וכו'. לסדר מאי? ר' אמי אמר: לסדר פרשיות הוא חוזר. ר' ירמיה אמר: לסדר הפטרות הוא חוזר.

    3אמר אביי: כוותי' דר' אמי מסתברא, דתנן: לכל מפסיקין, לראשי חדשים, לחנוכה, ולפורים, לתעניות, ולמעמדות, וליוה"כ׃

    4בשלמא למ"ד לסדר פרשיות הוא חוזר היינו דאיכא פרשה בחול. אלא למ"ד לסדר הפטרות הוא חוזר הפטרה בחול מי איכא?

    5ואידך הא כדאיתא והא כדאיתא.

    6ובתעניות למה לי הפסקה? ליקרי מצפרא בענינא דיומא, ובמנחה בתעניתא! מסייע ליה לר"ה דאמר ר"ה מצפרא כינופיא.

    7היכי עבדינן? אמר אביי: מצפרא לפלגיה דיומא מעיינינן במילי דמתא. מפלגיה דיומא לפניא, ריבעא דיומא קרא ומפטרי, וריבעא דיומא בעו רחמי, שנאמר: ״(נחמיה ט״, ג) ״ויקראו בספר תורת ה' אלהיהם רביעית היום ורביעית (היום) מתוודים ומשתחוים״.

    8ואיפוך אנא? לא ס"ד דכתיב: ״(עזרא ט״, ד) ״ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה ואני יושב משומם עד למנחת הערב״, וכתיב: ״ובמנחת הערב קמתי מתעניתי״.

    Mishna

    9בפסח קורין בפרשת מועדות של תורת כהנים. בעצרת (דברים טז, ט) ״שבעה שבועות״. בראש השנה (ויקרא כג, כד) ״בחדש השביעי באחד לחדש״. ביוה"כ (ויקרא טז, א) ״אחרי מות״. ביו"ט הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים, ובשאר כל ימות החג בקרבנות החג.

    10בחנוכה (במדבר ז, ב) בנשיאים. בפורים (שמות יז, ח) ״ויבא עמלק״. בראשי חדשים (במדבר כח, יא) ״ובראשי חדשיכם״. במעמדות במעשה בראשית. בתעניות׃

    Tosafot

    ושאר ימות החג קורין בקרבנות החגוהא שאנו מעמידין ספר תורה שניה במועדות וקורין בקרבנות היום לא מצינו סמך בתלמוד אך בסדר רב עמרם ישנו וקצת יש סמך לדבר מהא דאמר לקמן (מגילה דף לא:) אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע וכו' אמר לו הקב"ה כבר תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקורין בהן:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    לסדרן מאי ר' ירמיה אמר לסדר הפטרות וקי"ל כוותיהואקשינן לר' ירמיה ממשנתנו דתני לכל מפסיקין לתעניות ולמעמדות כלומר מניחין ענינו של יום וקורין [בענין] תעניות ובענין המעמדו' ענין מעמדות כדתנן במעמדו' במעשה בראשית. ומפורש בפ' בשלשה פרקים הכהנים כו' תעניות כדתנן ברכות וקללות ואי אמרת לסדר ההפטרות הפטרה בחול מי איכא דפסיק לה ואמר הפטרה דתעניות והפטרה דמעמדות. ופריק במקום שיש הפטרה כגון אלו השבתות שפירשנו מפסיקין להפטרה וקורין בהפטרה של זה הענין ובמקום שאין הפטרה בחול כגון שני וחמישי מפסיקין לסדר פרשיות ולא קשיא הא כדאיתא והא כדאיתא:

    ירושלמי ר' בא בשם ר' חייא בר אשי אין מפסיקין בין פורים לפרה. ר' לוי אמר אין מפסיקין בין פרה להחודש. וסימניהן של פרשיות הללו בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה. ובדין הוא שיקדום החדש לפרה שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני ימים בניסן נשרפה הפרה. ולמה הקדימוה. מפני שהיא טהרתו של כל ישראל.

    ואקשינן בתעניות למה לי הפסקה ליקרו בצפרא בענינא דיומא כו'ואוקימנא מצפרא כנופיא ועד פלגיה דיומא מעייני במילי דמתא.

    ומפלגיה דיומא רבעא דיומ' קרו ומפטרי ורבעא דיומא בעו רחמי שנאמר ויקראו בספר תורת האלהים רביעית היום [ורביעית] מתודים ומשתחוים לה' אלהיהם.

    וכתיב ובמנחת הערב קמתי מתעניתיש"מ דתפלה דתענית' במנחת הערב:

    Babylonian Talmud · folio map

    Megillah 30b

    Megillah 30b. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 221 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ואי זו היא שבת רביעית כו' ואפילו בערב שבת בהא מודה שמואל דערב שבת דומיא דתוכה ומקדימין דא"א מאחרין קדמה עשייה לשמיעה ואנן נוהגין בכולהו כרב חוץ מפורים שחל להיות בשבת עצמה דההיא לא איקלע כלל דא"כ הוי ר"ח אדר באחד בשבת וראש חודש ניסן בשני בשבת שהרי אדר לעולם חסר וא"כ הוה ליה פסח בשני בשבת וקיימא לן דלא בד"ו פסח לעולם וימים הראויין לקביעת ראש חודש אדר זבד"ו וסימן מסורת הפסקת פרשיות כך זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו זהו פירוש זט"ו אם בא ראש חודש אדר בשבת יהא לך הפסקת פרשה ביום חמשה עשר ולא יותר שהרי ביום ראש חודש קורין פרשת שקלים ולשבת הבאה פרשת זכור כדתניא בברייתא אי זו היא שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפילו בערב שבת ומתני' נמי תנן בשניה זכור והיינו כרב דאמר פורים שחל להיות בע"ש מקדימין ועכשיו יחול פורים בערב שבת ואנו מקדימין כרב אבל לשבת שלישית של אדר שהוא יום ט"ו לחודש מפסיקין ובשבת רביעית (לחודש) שהיא סמוכה לפורים של מוקפין מאחריהן קורין פרה אדומה דתניא בברייתא אי זו היא שבת של פרשת פרה כל שסמוכה לפורים מאחריה ואוקימנא היכא דחל ר"ח ניסן בחול וזה יחול באחד בשבת שהוא חול ופרשת החודש קורין בשבת שלאחרי' שהרי היא סמוכה לר"ח ניסן הרי לך פי' זט"ו פירוש ב"ו אם בא ר"ח אדר בשני בשבת תהא הפסקה בשבת שלאחר ר"ח שהוא יום ששה לאדר שהרי הקדמת פרשת שקלים בשבת שעברה כדתנן חל להיות בתוך השב' מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת הבאה ושוב אין לך הפסקה בהן שהרי שבת שלאחריה נקראת פרשת זכור והוא יום י"ג לחודש ופורים ליום מחר ושבת של אחריה פרשת פרה אדומה שהיא סמוכה מאחריה ושבת של אחריה יום כ"ז לחודש קורין פרשת החודש שהיא סמוכה לר"ח ניסן והרי לך פירוש ב"ו פירוש ד"ד אם בא ר"ח אדר בד' בשבת תהא לך הפסקה בד' לחודש שבת של אחר ר"ח שהרי הקדמת פרשת שקלים בשבת שלפני ר"ח כל הטעם כטעם פירושו של ב"ו ואין לך עוד הפסקה בהן והרי לך פירוש ד"ד פירוש ובי"ו אם בא ר"ח בששי בשבת יהא לך הפסקה אחת ליום מחר שהוא שני לחודש והשניה ביום ששה עשר הראשונה ביום מחר כדתניא חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת שניה דסבירא לן כרב דאמר ע"ש כאמצע שבת ומקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת הבאה ופרשת זכור בשבת של אחריה שהוא יום תשעה לחודש והיא סמוכה לפורים ובשבת שלאחר פורים שהוא ששה עשר לחודש יפסיק פעם שניה ואף על פי שסמוכה מאחריה לא תקרא פרה אדומה כדאמר רב חמא בר חנינא לעיל דהיכא דחל ראש חדש ניסן בשבת קורין פרשה שלישית בשבת הסמוכה לר"ח ניסן כדי שתקרא פרשת החודש בשבת של ראש חודש ופרשת פרה בשבת שלפניה והוא יום כ"ג לחדש. דרך קצרה סימן ימי קביעת ר"ח אדר זבד"ו וסימן ההפסקות זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו חל ר"ח אדר בשבת ביום ז' ההפסקה בט"ו עשר לחודש ולא יותר חל ר"ח אדר ביום ב' הפסקה בו' לחודש ולא יותר חל ראש חדש אדר ביום ד' הפסקה ביום ד' ולא יותר חל ראש חודש אדר ביום ששי הפסקה ביום ב' לחדש וביום י"ו לחדש:

    לסדר פרשיות שבשבתות הללו הפסיקו סדר פרשיות דלא קראו אלא ארבע פרשיות הללו:

    לסדר הפטרות הוא חוזר שעד הנה מפטירין מעין ארבע פרשיות הללו השנויות לעיל בברייתא:

    לתעניות ולמעמדות על כרחך הני בשבת לא הוו וקתני מפסיקין ובחול ליכא הפטרה:

    הא כדאיתא כו' ודאי מפסיקין בחול פרשת היום אבל בשבת שיש הפטרה מפסיקין בהפטרות וקורין בהפטרה מעין המאורע:

    ובתעניות למה לי הפסקת פרשיות לרבי ירמיה פריך דאמר היכא דאפשר לא מפסקינן תעניות כיון דאיכא קריאה במנחה למה יפסקו שחרית:

    מצפרא כינופיא מאספין בני אדם ובודקין ומזהירין אם יש בידם עבירה ויחדלו כדי שיתקבל התענית לפיכך אין פנאי בשחרית לקרות בתורה:

    במילי דמתא בודקים אם תהיה עבירה בידם:

    8 more comments on this page.

    Rashi on Megillah 30b · Sefaria

    Tosafot

    ושאר ימות החג קורין בקרבנות החג והא שאנו מעמידין ספר תורה שניה במועדות וקורין בקרבנות היום לא מצינו סמך בתלמוד אך בסדר רב עמרם ישנו וקצת יש סמך לדבר מהא דאמר לקמן (מגילה דף לא:) אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע וכו' אמר לו הקב"ה כבר תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקורין בהן:

    Tosafot on Megillah 30b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    לסדרן מאי ר' ירמיה אמר לסדר הפטרות וקי"ל כוותיה ואקשינן לר' ירמיה ממשנתנו דתני לכל מפסיקין לתעניות ולמעמדות כלומר מניחין ענינו של יום וקורין [בענין] תעניות ובענין המעמדו' ענין מעמדות כדתנן במעמדו' במעשה בראשית. ומפורש בפ' בשלשה פרקים הכהנים כו' תעניות כדתנן ברכות וקללות ואי אמרת לסדר ההפטרות הפטרה בחול מי איכא דפסיק לה ואמר הפטרה דתעניות והפטרה דמעמדות. ופריק במקום שיש הפטרה כגון אלו השבתות שפירשנו מפסיקין להפטרה וקורין בהפטרה של זה הענין ובמקום שאין הפטרה בחול כגון שני וחמישי מפסיקין לסדר פרשיות ולא קשיא הא כדאיתא והא כדאיתא:

    ירושלמי ר' בא בשם ר' חייא בר אשי אין מפסיקין בין פורים לפרה. ר' לוי אמר אין מפסיקין בין פרה להחודש. וסימניהן של פרשיות הללו בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה. ובדין הוא שיקדום החדש לפרה שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני ימים בניסן נשרפה הפרה. ולמה הקדימוה. מפני שהיא טהרתו של כל ישראל.

    ואקשינן בתעניות למה לי הפסקה ליקרו בצפרא בענינא דיומא כו' ואוקימנא מצפרא כנופיא ועד פלגיה דיומא מעייני במילי דמתא.

    ומפלגיה דיומא רבעא דיומ' קרו ומפטרי ורבעא דיומא בעו רחמי שנאמר ויקראו בספר תורת האלהים רביעית היום [ורביעית] מתודים ומשתחוים לה' אלהיהם.

    וכתיב ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ש"מ דתפלה דתענית' במנחת הערב:

    Rabbeinu Chananel on Megillah 30b · Sefaria

    Meiri

    מנהג חכמים בתעניותיהם שהיו מתפללין שחרית כדרכן ואח"כ מפשפשין במעשי העיר עד חצות היום מחצי היום ואילך רביעית היום קורין ומפטירין ורביעית הנשאר מאריכין בתפלה עד הערב:

    המשנה הה' בפסח וכו' כוונת המשנה לבאר מה שכיון בשלפניה ואמר שבפסח קורין בפ' מועדות שבתורת כהנים ר"ל שור או כשב בעצרת שבעה שבועות בכל הבכור בר"ה בחודש השביעי ואין זו הלכה ביה"כ אחרי מות ביום ראשון של חג בפרשת מועדות שבתורת כהנים והוא שור או כשב ושאר ימות החג בקרבנות החג שבפרשת פנחס בחנוכה בנשיאים שבפרשת נשא בפורים ויבא עמלק ואע"פ שאין בה אלא תשעה פסוקים הואיל וסליק עניינא מותר כמו שהתבאר בראשי חדשים ובראשי חדשיכם במעמדות במעשה בראשית על הדרך שבארנו במסכת תענית בתעניות ברכות וקללות פירוש שבתורת כהנים ופרשוה בתענית צבור של גשמים ואינו אלא בא"י כמו שהתבאר במסכת תענית והוא שנוהגין עכשו לקרות בויחל משה:

    Meiri on Megillah 30b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה ואי זו היא שבת רביעי כו' איזהו שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפילו בע"ש ומתני' כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Megillah 30b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Megillah, daf 30, Amud Bet, about 221 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 112 words

      Opens “ואיזו היא שבת רביעית כל שחל ר"ח…”

    2. Segment 220 words

      Opens “בחמישית חוזרין לכסדרן וכו'. לסדר מאי? ר'…”

    3. Segment 316 words

      Opens “אמר אביי: כוותי' דר' אמי מסתברא, דתנן:…”

      Named: אביי.

    4. Segment 420 words

      Opens “בשלמא למ"ד לסדר פרשיות הוא חוזר היינו…”

    5. Segment 55 words

      Opens “ואידך הא כדאיתא והא כדאיתא.…”

    6. Segment 617 words

      Opens “ובתעניות למה לי הפסקה? ליקרי מצפרא בענינא…”

    7. Segment 736 words

      Opens “היכי עבדינן? אמר אביי: מצפרא לפלגיה דיומא…”

      Named: אביי.

    8. Segment 829 words

      Opens “ואיפוך אנא? לא ס"ד דכתיב: (עזרא ט,…”

      Named: רב קמתי.

    9. Segment 944 words

      Opens “מתני׳ בפסח קורין בפרשת מועדות של תורת…”

    10. Segment 1022 words

      Opens “בחנוכה (במדבר ז, ב) בנשיאים. בפורים (שמות…”

    Sages named on this page

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Megillah 30b · Segment 3 — “אמר אביי: כוותי' דר' אמי מסתברא, דתנן: לכל מפסיקין,…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Megillah 30b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026