בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת נדה דף ס״ג עמוד ב׳פרק 9 האשה שהיא עושה

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדה דף ס״ג עמוד ב׳

    מסכת נדה דף ס״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 23 קטעים ממוספרים, כ־512 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    בְּשׁוֹפַעַת דָּם טָמֵא מִתּוֹךְ דָּם טָהוֹר.

    וּכְמִין צְמַרְמוֹרוֹת וְכוּ׳. ״וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: לְאֵתוֹיֵי אִשָּׁה שֶׁרֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ, וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִים עָלֶיהָ, וְרוֹתֶתֶת, וְגוֹסָה.

    אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲרֵי אָמְרוּ לְיָמִים — שְׁנַיִם, לִוְסָתוֹת — אַחַת, לְמַה שֶּׁלֹּא מָנוּ חֲכָמִים — שְׁלֹשָׁה.

    לְמַה שֶּׁלֹּא מָנוּ חֲכָמִים. לְאֵתוֹיֵי מַאי? אָמַר רַב יוֹסֵף: לְאֵתוֹיֵי רֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ, וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ, וְרוֹתֶתֶת, וְגוֹסָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? מַתְנִיתִין הִיא! דְּהָא פָּרְשַׁהּ רַבָּה בַּר עוּלָּא. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לְאֵתוֹיֵי אָכְלָה שׁוּם וְרָאֲתָה, וְאָכְלָה בְּצָלִים וְרָאֲתָה, כָּסְסָה פִּלְפְּלִים וְרָאֲתָה.

    אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא שְׁמִיעַ לִי הָא שְׁמַעְתָּא.

    אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַתְּ אַמְרִיתַהּ נִיהֲלַן, וְאַהָא אַמְרִיתַהּ נִיהֲלַן — הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וְזֶה אֲסוּרִין. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְיוֹם עֶשְׂרִים — הוּתַּר יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְקָבְעָה לָהּ יוֹם עֶשְׂרִים, שֶׁאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.

    וַאֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּר רַבִּי, שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: רָאֲתָה — אֵינָהּ צְרִיכָה לֹא לִשְׁנוֹת וְלֹא לְשַׁלֵּשׁ.

    וְאָמְרִינַן לָךְ: לִשְׁנוֹת אָמְרַתְּ לַן, לְשַׁלֵּשׁ מִיבַּעְיָא? וַאֲמַרְתְּ לַן: לִשְׁנוֹת — בִּוְסָתוֹת, לְשַׁלֵּשׁ — בְּיָמִים.

    וְנֵימָא: זוֹ דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל! הָא קָא מַשְׁמַע לַן שְׁמוּאֵל, דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לֵיהּ.

    מַתְנִי' הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה בִּתְחִלַּת הַוְּסָתוֹת — כׇּל הַטְּהָרוֹת שֶׁעָשְׂתָה בְּתוֹךְ הַוְּסָתוֹת טְמֵאוֹת. בְּסוֹף הַוְּסָתוֹת — כׇּל הַטְּהָרוֹת שֶׁעָשְׂתָה בְּתוֹךְ הַוְּסָתוֹת טְהוֹרוֹת.

    רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף יָמִים וְשָׁעוֹת וְסָתוֹת. הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה עִם הָנֵץ הַחַמָּה — אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא עִם הָנֵץ הַחַמָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל הַיּוֹם שֶׁלָּהּ.

    גְּמָ' תָּנָא: כֵּיצַד אָמַר רַבִּי יוֹסֵי יָמִים וְשָׁעוֹת וְסָתוֹת? הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה מִיּוֹם עֶשְׂרִים לְיוֹם עֶשְׂרִים, וּמִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת לְשֵׁשׁ שָׁעוֹת. הִגִּיעַ יוֹם עֶשְׂרִים וְלֹא רָאֲתָה — אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ כׇּל שֵׁשׁ שָׁעוֹת רִאשׁוֹנוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת, וְחוֹשֶׁשֶׁת בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת.

    עָבְרוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת, וְלֹא רָאֲתָה — אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה.

    הָיְתָה לְמוּדָה. וְהָתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל הַלַּיְלָה שֶׁלָּהּ!

    לָא קַשְׁיָא — הָא דִּרְגִילָה לִרְאוֹת בִּתְחִלַּת יְמָמָא, וְהָא דִּרְגִילָה לִרְאוֹת בְּסוֹף לֵילְיָא.

    תָּנֵי חֲדָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹסְרָהּ לִפְנֵי וִסְתָּהּ, וּמַתִּירָהּ לְאַחַר וִסְתָּהּ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: אוֹסְרָהּ לְאַחַר וִסְתָּהּ, וּמַתִּירָהּ לִפְנֵי וִסְתָּהּ.

    וְלָא קַשְׁיָא — הָא דִּרְגִילָה לְמִחְזֵי בְּסוֹף לֵילְיָא, הָא דִּרְגִילָה לְמִחְזֵי בִּתְחִלַּת יְמָמָא.

    אָמַר רָבָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, וּמִי אָמַר רָבָא הָכִי? וְהָתַנְיָא: ״וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטּוּמְאָתָם״ — מִכָּאן אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: אַזְהָרָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּפְרְשׁוּ מִנְּשׁוֹתֵיהֶן סָמוּךְ לְוִסְתָּן.

    וְכַמָּה? אָמַר רָבָא: עוֹנָה. מַאי לַָאו עוֹנָה אַחֲרִיתִי? לָא, אוֹתָהּ עוֹנָה.

    וְתַרְתֵּי לְמָה לִי? צְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָא — הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי לִטְהָרוֹת, אֲבָל לְבַעְלָהּ — לָא. קָא מַשְׁמַע לַן.

    וְאִי מֵהַהִיא — הֲוָה אָמֵינָא ״סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ״ עוֹנָה אַחֲרִיתִי. קָא מַשְׁמַע לַן אוֹתָהּ עוֹנָה.

    מַתְנִי' הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְשִׁינְּתָה לִהְיוֹת רוֹאָה לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין. שִׁינְּתָה פַּעֲמַיִם לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין.

    שִׁינְּתָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְיוֹם עֶשְׂרִים — הוּתַּר חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְקָבְעָה לָהּ יוֹם עֶשְׂרִים, שֶׁאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְאֵינָהּ מִטַּהֶרֶת מִן הַוֶּסֶת עַד שֶׁתֵּעָקֵר מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.