בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת נדה דף כ״ד עמוד ב׳פרק 3 המפלת חתיכה

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדה דף כ״ד עמוד ב׳

    מסכת נדה דף כ״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־614 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    וּשְׁמוּאֵל מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: בֶּן אַרְבָּעָה לְדַקָּה, בֶּן שְׁמֹנֶה לְגַסָּה — הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה אָסוּר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, אֲבָל כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו — מוּתָּר. יָצָא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁנֵי שִׁדְרָאוֹת, דְּאַף עַל גַּב דְּכָלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו — אִם יָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם אָסוּר, בִּמְעֵי אִמּוֹ שְׁרֵי.

    תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב: הַמַּפֶּלֶת בְּרִיַּית גּוּף שֶׁאֵינוֹ חָתוּךְ, וּבְרִיַּית רֹאשׁ שֶׁאֵינוֹ חָתוּךְ, יָכוֹל תְּהֵא אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְגוֹ׳ וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל וְגוֹ׳״ —

    מִי שֶׁרָאוּי לִבְרִית שְׁמֹנָה, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִבְרִית שְׁמֹנָה. אֲמַר לֵיהּ רַב וְסַיֵּים בַּהּ הָכִי: וְשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁנֵי שִׁדְרָאוֹת.

    רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא סָבַר לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא כְּוָותֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא: מַאי דַּעְתָּיךְ לְחוּמְרָא? חוּמְרָא דְּאָתֵי לִידֵי קוּלָּא הוּא, דְּקָיָהֲבַתְּ לַהּ דְּמֵי טוֹהַר. עֲבֵיד מִיהָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב, דְּקַיְימָא לַן הִלְכְתָא כְּרַב בְּאִיסּוּרֵי, בֵּין לְקוּלָּא בֵּין לְחוּמְרָא.

    אָמַר רָבָא: הֲרֵי אָמְרוּ, אִשָּׁה יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה וְיוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה, בְּהֵמָה גַּסָּה יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה — יוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה אוֹ לֹא יָלְדָה?

    אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תָּא שְׁמַע, הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה אָסוּר. מַאי לָאו אַגַּסָּה? לָא, אַדַּקָּה.

    הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אַגַּסָּה — אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּבְאִשָּׁה חָיֵי, בִּבְהֵמָה נָמֵי חָיֵי, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא חָיֵי.

    אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אַדַּקָּה אִיתְּמַר, פְּשִׁיטָא! בַּת תְּלָתָא יַרְחֵי מִי קָא חָיֵי?!

    אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא: כֹּל בְּצִיר תְּרֵי יַרְחֵי חָיֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

    אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמַּפֶּלֶת דְּמוּת לִילִית, אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, וָלָד הוּא אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּנָפַיִם. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה בְּסִימוֹנְיָא בְּאַחַת שֶׁהִפִּילָה דְּמוּת לִילִית, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ: וָלָד הוּא אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּנָפַיִם.

    הַמַּפֶּלֶת דְּמוּת נָחָשׁ, הוֹרָה חֲנִינָא בֶּן אָחִיו שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה. הָלַךְ רַבִּי יוֹסֵף וְסִפֵּר דְּבָרִים לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, שָׁלַח לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הַנְהֵג בֶּן אָחִיךָ וָבֹא.

    בַּהֲלִיכָתָן, יָצְתָה כַּלַּת (רַבִּי) חֲנִינָא לִקְרָאתוֹ, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, הַמַּפֶּלֶת כְּמִין נָחָשׁ מַהוּ? אָמַר לָהּ: אִמּוֹ טְהוֹרָה. אָמְרָה לוֹ: וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרָה לִי חֲמוֹתִי אִמּוֹ טְמֵאָה? וְאָמַר לָהּ: מֵאֵיזֶה טַעַם? הוֹאִיל וְגַלְגַּל עֵינוֹ עָגוֹל כְּשֶׁל אָדָם. מִתּוֹךְ דְּבָרֶיהָ נִזְכַּר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שָׁלַח לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: מִפִּי הוֹרָה חֲנִינָא.

    אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ, צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דְּאָמַר מִילְּתָא — לֵימָא בַּהּ טַעְמָא, דְּכִי מַדְכְּרוּ לֵיהּ — מִדְּכַר.

    מַתְנִי' הַמַּפֶּלֶת שָׁפִיר מָלֵא מַיִם, מָלֵא דָּם, מָלֵא גְּנִינִים — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד. וְאִם הָיָה מְרוּקָּם — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל אוֹ שִׁלְיָא — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה.

    גְּמָ' בִּשְׁלָמָא דָּם וּמַיִם — לֹא כְּלוּם הִיא, אֶלָּא גְּנִינִים — נֵיחוּשׁ שֶׁמָּא וָלָד הֲוָה וְנִימּוֹחַ? אָמַר אַבָּיֵי: כַּמָּה יַיִן חַי שָׁתַת אִמּוֹ שֶׁל זֶה שֶׁנִּמּוֹחַ עוּבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ?

    רָבָא אָמַר: ״מָלֵא״ תְּנַן, וְאִם אִיתָא דְּאִתְּמוֹחֵי אִתְּמַח — מִחְסָר [הֲוָה] חָסַר. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר: ״גְּוָונִים״ תְּנַן, וְאִם אִיתָא דְּאִתְּמוֹחֵי אִתְּמַח — כּוּלֵּהּ בְּחַד גַּוְונָא הָוֵי קָאֵי.

    תַּנְיָא, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי, וְהָיִיתִי מִסְתַּכֵּל בַּעֲצָמוֹת שֶׁל מֵתִים. הַשּׁוֹתֶה יַיִן חַי — עַצְמוֹתָיו שְׂרוּפִין, מָזוּג — עַצְמוֹתָיו סְכוּיִין, כָּרָאוּי — עַצְמוֹתָיו מְשׁוּחִין. וְכׇל מִי שֶׁשְּׁתִיָּיתוֹ מְרוּבָּה מַאֲכִילָתוֹ — עַצְמוֹתָיו שְׂרוּפִין, אֲכִילָתוֹ מְרוּבָּה מִשְּׁתִיָּיתוֹ — עַצְמוֹתָיו סְכוּיִין, כָּרָאוּי — עַצְמוֹתָיו מְשׁוּחִין.

    תַּנְיָא, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי. פַּעַם אַחַת רַצְתִּי אַחַר צְבִי, וְנִכְנַסְתִּי בְּקוּלִית שֶׁל מֵת, וְרַצְתִּי אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת, וּצְבִי לֹא הִגַּעְתִּי, וְקוּלִית לֹא כָּלְתָה. כְּשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי, אָמְרוּ לִי: שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָיְתָה.

    תַּנְיָא, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי. פַּעַם אַחַת נִפְתְּחָה מְעָרָה תַּחְתַּי, וְעָמַדְתִּי בְּגַלְגַּל עֵינוֹ שֶׁל מֵת עַד חוֹטְמִי. כְּשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי, אָמְרוּ: עַיִן שֶׁל אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה.

    וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: אַבָּא שָׁאוּל נַנָּס הֲוָה — אַבָּא שָׁאוּל אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הֲוָה וְרַבִּי טַרְפוֹן מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַבִּי טַרְפוֹן אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הֲוָה וְרַבִּי מֵאִיר מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי מֵאִיר אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הֲוָה וְרַבִּי מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הֲוָה

    וְרַבִּי חִיָּיא מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַבִּי חִיָּיא אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הֲוָה וְרַב מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַב אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הֲוָה וְרַב יְהוּדָה מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַב יְהוּדָה אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הֲוָה וְאַדָּא דַּיָּילָא מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ,