דף ביאור
מסכת סוטה דף ג׳ עמוד א׳פרק 1 המקנא
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת סוטה דף ג׳ עמוד א׳
מסכת סוטה דף ג׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 24 קטעים ממוספרים, כ־434 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
אַלְמָא קָסָבְרִי דְּאָסוּר לְקַנּאוֹת.
וּמַאן דְּאָמַר מוּתָּר לְקַנּאוֹת, מַהוּ לְשׁוֹן ״קִינּוּי״? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֵין ״קִינּוּי״ אֶלָּא לְשׁוֹן הַתְרָאָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַיְקַנֵּא ה׳ לְאַרְצוֹ״.
תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָדָם עוֹבֵר עֲבֵירָה בַּסֵּתֶר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיז עָלָיו בְּגָלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה״, וְאֵין עֲבֵירָה אֶלָּא לְשׁוֹן הַכְרָזָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה״.
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵירָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ״, ״תִּשְׁטֶה״ כְּתִיב.
תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִפְּנֵי מָה הֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד בְּסוֹטָה — שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי קִינֵּא לָהּ, וְנִסְתְּרָה, וְעֵד אֶחָד מְעִידָהּ שֶׁהִיא טְמֵאָה.
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְהָא כִּי כְּתִיבָה קִינּוּי, בָּתַר סְתִירָה וְטוּמְאָה הוּא דִּכְתִיבָה!
אֲמַר לֵיהּ: ״וְעָבַר״ — וּכְבָר עָבַר.
אֶלָּא מֵעַתָּה: ״וְעָבַר לָכֶם כׇּל חָלוּץ״, הָכִי נָמֵי?
הָתָם, מִדִּכְתִיב ״וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה׳ וְאַחַר תָּשֻׁבוּ״ — מַשְׁמַע דִּלְהַבָּא. אֶלָּא הָכָא, אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּדִכְתִיבִי, ״וְעָבַר״ בָּתַר טוּמְאָה וּסְתִירָה — קִינּוּי לְמָה לִי?
תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֵין אָדָם מְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ״. מַאי רוּחַ?
רַבָּנַן אָמְרִי: רוּחַ טוּמְאָה. רַב אָשֵׁי אָמַר: רוּחַ טׇהֳרָה.
וּמִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר רוּחַ טׇהֳרָה. דְּתַנְיָא: ״וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ״ — רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רוּחַ טׇהֳרָה — שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רוּחַ טוּמְאָה, רְשׁוּת וְחוֹבָה לְעַיּוֹלֵי לְאִינִישׁ רוּחַ טוּמְאָה בְּנַפְשֵׁיהּ?
גּוּפָא: ״וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ״ — רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה. ״לָהּ יִטַּמָּא״ — רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה.
״לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ״ — רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה.
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי, וְאָמְרִי לַהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לְרָבָא: לֵימָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ הָכִי פְּלִיגִי, דְּמָר אָמַר רְשׁוּת וּמָר אָמַר חוֹבָה? אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בִּקְרָאֵי פְּלִיגִי.
״וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ״ — רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה.
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל — סָבַר לַהּ כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּלַפֵּי שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה ״לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ״, יָכוֹל כְּגוֹן זוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ״.
וְרַבִּי עֲקִיבָא: קִינּוּי אַחֲרִינָא כְּתִיב.
וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? אַיְּידֵי דְּבָעֵי לְמִיכְתַּב ״וְהִיא נִטְמָאָה״ ״וְהִיא לֹא נִטְמָאָה״ — כְּתִיב נָמֵי ״וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ״.
לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה וְנִישְׁנֵית — לֹא נִישְׁנֵית אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהּ.
״לָהּ יִטַּמָּא״ — רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה.
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל — אַיְּידֵי דִּכְתִיב: ״אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו״, אִיצְטְרִיכָא לְמִיכְתַּב ״לָהּ יִטַּמָּא״.
וְרַבִּי עֲקִיבָא מִ״כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ״ נָפְקָא, ״לָהּ יִטַּמָּא״ לְמָה לִי — לְחוֹבָה.
וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לָהּ מִיטַּמֵּא, וְאֵין מִיטַּמֵּא לְאֵיבָרֶיהָ.