מסכת זבחים דף ק״ז עמוד ב׳פרק 13 השוחט והמעלה

תֵּיתֵי מִבֵּינַיָּיא.

אִם כֵּן, לֹא יֵאָמֵר בִּזְרִיקָה, וְתֵיתֵי מִבֵּינַיָּיא!

וְתֵיתֵי מִשְּׁחִיטָה – מָה לִשְׁחִיטָה, שֶׁכֵּן נִפְסֶלֶת שֶׁלֹּא לְשֵׁם אוֹכְלִין בַּפֶּסַח; תֵּיתֵי מֵהַעֲלָאָה – מָה לְהַעֲלָאָה, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָהּ בַּמִּנְחָה; וְתֵיתֵי מִבֵּינַיָּיא;

לְהָכִי כְּתִיב קְרָא, לְמֵימַר דְּלָא אֲתָא מִבֵּינַיָּיא.

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: שָׁחַט וְזָרַק – לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל חַיָּיב אַחַת, לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא חַיָּיב שְׁתַּיִם.

אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ [לְדִבְרֵי] רַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, דְּאָמַר קְרָא: ״שָׁם תַּעֲשֶׂה״ – הַכָּתוּב עֲשָׂאָן לְכוּלָּן עֲבוֹדָה אַחַת.

זָרַק וְהֶעֱלָה – לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל חַיָּיב שְׁתַּיִם, לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת.

אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ [לְדִבְרֵי] רַבִּי עֲקִיבָא חַיָּיב שְׁתַּיִם; לְהָכִי פַּלְגִינְהוּ קְרָא: ״שָׁם תַּעֲלֶה״ וְ״שָׁם תַּעֲשֶׂה״.

שָׁחַט וְזָרַק וְהֶעֱלָה – לְדִבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב שְׁתַּיִם.

תָּנוּ רַבָּנַן: ״בַּמַּחֲנֶה״ – יָכוֹל הַשּׁוֹחֵט עוֹלָה בַּדָּרוֹם יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״.

יָכוֹל חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת? (תַּלְמוּד לוֹמַר ״אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה״.) מִנַּיִן אַף בְּמַחֲנֵה לְוִיָּיה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּמַּחֲנֶה״.

אִי בַּמַּחֲנֶה, יָכוֹל הַשּׁוֹחֵט עוֹלָה בַּדָּרוֹם יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״.

מָה חוּץ לַמַּחֲנֶה מְיוּחָד – שֶׁאֵין רָאוּי לִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים וְלִשְׁחִיטַת כׇּל זֶבַח; יָצָא דָּרוֹם – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רָאוּי לִשְׁחִיטַת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, רָאוּי לִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים קַלִּים.

אָמַר עוּלָּא: הַשּׁוֹחֵט עַל גַּגּוֹ שֶׁל הֵיכָל – חַיָּיב, הוֹאִיל וְאֵין רָאוּי לִשְׁחִיטַת כׇּל זֶבַח. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: אִם כֵּן, נִיכְתּוֹב קְרָא ״(אֶל) מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״, וְלָא בָּעֵי ״אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״; ״אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ לְמָה לִי? לָאו לְמַעוֹטֵי גַּגּוֹ?

וּלְרָבָא – אִם כֵּן נִכְתּוֹב: ״אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״; ״בַּמַּחֲנֶה״ ״(וְאֶל) מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ לְמָה לִי? לָאו לְאֵתוֹיֵי גַּגּוֹ?

אָמַר רַב מָרִי: לְאֵיתוֹיֵי כּוּלָּהּ בִּפְנִים וְצַוָּארָהּ בַּחוּץ.

[צַוָּארָהּ] בַּחוּץ – פְּשִׁיטָא! אַמַּאי קָפֵיד רַחֲמָנָא – אַשְּׁחִיטָה; וּשְׁחִיטָה בַּחוּץ הִיא! אֶלָּא לְאֵיתוֹיֵי כּוּלָּהּ בַּחוּץ וְצַוָּארָהּ בִּפְנִים.

אִיתְּמַר: הַמַּעֲלֶה בִּזְמַן הַזֶּה – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר.

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב – קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר פָּטוּר – קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא.

נֵימָא דְּבִפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קָמִיפַּלְגִי? דִּתְנַן, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּשֶׁהָיוּ בּוֹנִין בַּהֵיכָל – הָיוּ עוֹשִׂים קְלָעִים בַּהֵיכָל, קְלָעִים בָּעֲזָרוֹת; אֶלָּא שֶׁבַּהֵיכָל בּוֹנִין מִבַּחוּץ, וּבָעֲזָרָה בּוֹנִין מִבִּפְנִים.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת, וְאוֹכְלִים קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קְלָעִים, קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חוֹמָה; מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא.

לָאו מִכְּלָל דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר לֹא קִידְּשָׁה?

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: מִמַּאי? דִּלְמָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא – קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא; וּמָר מַאי דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ קָאָמַר, וּמָר מַאי דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ קָאָמַר! וְכִי תֵּימָא: קְלָעִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמָה לִי? לִצְנִיעוּתָא בְּעָלְמָא.

אִיתְּמַר: הַמַּעֲלֶה וְאֵין בּוֹ כְּזַיִת, וְעֶצֶם מַשְׁלִימוֹ לִכְזַיִת – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר.

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב – חִיבּוּרֵי עוֹלִין כְּעוֹלִין דָּמֵי. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר פָּטוּר – חִיבּוּרֵי עוֹלִין לָאו כְּעוֹלִין דָּמוּ.

בָּעֵי רָבָא: הַמַּעֲלֶה