Job Chapter 30

גם כח ידיהם למה — היה לי באותן הימים רשעים היו ולא תועלת בהם כי פורענות בא על ידם:

עלימו אבד כלח — זקנה:

בחסר ובכפן — היו גלמוד:

העורקים ציה — שמבריחין אותן בימיו מקרב בני אדם לילך בחושך:

אמש שואה ומשואה — ברואינ"א בלע"ז:

הקוטפים מלוח עלי שיח — בהיותם במדברות היו קוטפים להם מלוחים על אילנות היערים ואכולי', מלוח שם עשב הוא ובל' ארמי נקרא קקו"לין ובל' משנה מלוחים מצו"ש בלע"ז כאותה ששנינו (קדושין סו ע"א) העלו מלוחים על שלחנות של זהב:

שיח — אילן כמו אחד השיחים (בראשית כא):

מן גו — מן קרב עיר היו נגרשין:

בערוץ נחלים — יש ארץ מלוחה מתבקעת ששם היו שוכבים בחורי העפר וחורי נקיקי הסלעים:

וכפים — תרגום של סלעים (ד"א בערוץ נחלים. הוא הנקיק שעושה הנחל סביבותיו):

חרול יסופחו — אורשיא"ש בלע"ז היו נאספים כמו ונספחו על בית יעקב (ישעיהו י״ד:א׳):

נכאו — בימי מן הארץ שהייתי משפילם ל' נכה רוח:

כי יתרי — פתח יתר קשתי פתח (כמו שאמרתי למעלה וקשתי תחליף) כלומר כחי התיש מי שבידו לעשות:

ורסן מפני שלחו — רסני שהיו מרוסנים בו שלחוהו מפני כי אינם יראים מעתה ממני:

על ימין — על ימיני עומדים פרחים קטנים כשאר הדיוטים שאיני חשוב בעיניהם להכנע מפני:

רגלי שלחו — אם המקום צר להם דוחפים אותי הלאה:

ויסולו עלי אורחות אידם — כל דרך נבלה שיש להם לעשות עושים מסילתן לפני ואצלי ולא ייראו:

נתסו נתיבתי — הטוב' ואין חוששין לה, נתסו כמו נתצו וסמ"ך מתחלפ' בצד"י:

להוותי יועילו — להקניטני מוסיפין:

כפרץ רחב — שבגדר שהכל באים ועוברים שם כן יאתיו יחד עלי להכלימני:

תחת שואה התגלגלו — כלומר מתגלגלים ובאין בסתר עד שמגיעין אצלי להקניטני כדי שלא אשמט מהם:

ההפך עלי — נהפך עלי:

בלהות — שדים:

תרדוף כרוח — רעה:

את נדיבתי — רוח נדיבה שהיה שורה עלי מתחלה:

ועתה — אל הצרה הזאת תשתפך נפשי כאדם שתתפעם רוחו כי יאחזוני וכופין אותי להשתפל נפשי:

ימי עוני — שאני בהם:

ניקר — כמו העיני האנשי' ההם תנקר (מדבר טז) ניקר פוריי"ר בלע"ז התולעים מנקרין בשרי מעל עצמי:

ועורקי — גידי אין להם מנוח' גיד בלשון ערבי עורק, כך פי' דונש לשון אחר עורקי רודפי המבריחין אותי:

יתחפש לבושי — משתנה לבושי גלד אחר גלד כשאדם פושט את בגדיו ולובש בגדים אחרים משונים מראשונים קורא אותם בגדי חופש כמו (מלכים א כב) התחפש ובא במלחמ' ומתורגם אישתני:

כפי כתנתי יאזרני — שאוזר ומעניק צוארי כן יאזרני אותי לבושי כל סביבי:

הורני לחומר — הורני ילמדני השחין הזה לישב כמו בחומר, כמו שאמרנו (למעלה ב) והוא יושב בתוך האפר ד"א הורני לחומר פי' השליכני לשון ירה בים (שמות טו):

ואתמשל — נדמיתי ובמדרש רבי תנחומא אמר ר' ברכיה סרס את המקרא אני נמשלתי לאברהם בצדקתי שקרא עצמו עפר ואפר (בראשית יא) והוא דנני כרשעי דור הפלגה (שמרדו בו בבנין המגדל) שכתוב בהם והחמר היה להם לחומר (שם יא):

עמדתי — לראות לשתוק ולהבין כמו ובפתחו עמדו כל העם ולא ענו עוד (נחמיה ח׳:ה׳):

ותתבונן בי — מחשב עלי לשנות את נגעי:

תשאני אל רוח — שדים:

תרכיבני ותמוגגני תושיה — חלשות ותשות כח היה ממוגגני:

ותמוגגני תושיה — לשון נקבה ועל תושיה עומד ואין תי"ו זו כתי"ו של תשאני:

כי ידעתי — כי יודע הייתי אשר למות תשיבני, מקום שהוא מועד לכל חי בקבר:

אך לא בעי — ובהשחת' היה רגיל השופט לשלוח יד כמו לעי השדה:

אם בפידו — אם היה שולח פיד שהוא שבר על בריותיו:

להן שוע — היה משעשען תנחומין במקצת וכן פירשו רבותינו אין הקב"ה מכה אומה ומושיב' צדו אלא מביא פיד לזו ומשעשע' בחברתה שלקתה כבר ומתנחמת בה הביא פיד לאשור ושעשע במצרי' שנא' התיטבי מנא אמון (נחום ג׳:ח׳) הביא פיד למצרי' ושעשע באשור שנא' הנה אשור בלבנון (יחזק' לא) ועוד יפתר להן שוע תפלה ותחינה מועלת בהם:

אם לא בכיתי לקשה יום — יודע ומכיר אם לא הייתי רחמני ובוכה על עניים קשי יום ועגמה נפשי לאביונים כי על כל אלה באתני זאת:

כי טוב קויתי וגו' — כלומר כי הגמול הזה ראוי לי:

ולא דמו — אין יכולין לידום ולהחריש:

בלא חמה — לא שזפתני השמש והנני קודר:

אח הייתי לתנים וגו' — תנים ובנות יענה עסוקים בבכי כל ימיה':

חרה — לשון דבר הנחרה ומתייבש מפני חום האש כמו נחר מפוח (ירמיהו ו׳:כ״ט) ותוכו ניחר (יחזקאל ט״ו:ד׳):

In contrast, Job’s present misery and humiliation — Even the outcasts and lowest dregs of society now look down on him.

Turning to his comforters, Job once again accuses them of faithlessness and a lack of sympathy for his great suffering.

Job begs the release of death.

Job had shown compassion for others, so did he not now deserve some kindness now?