Talmud Builders
    Login
    Hebrew Bible

    Job Chapter 13

    Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.

    Job Chapter 13Verse 1 / 280%
    Compare witnesses — word by word

    החיפוש מתעלם מניקוד, טעמים וסימני פיסוק — אפשר להקליד גם ללא ניקוד.

    Text size
    100%
    Original size

    Job 13 — English translation

    Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.

    1. 1My eye has seen all this; My ear has heard and understood it.
    2. 2What you know, I know also; I am not less than you.
    3. 3Indeed, I would speak to the Almighty; I insist on arguing with God.
    4. 4But you invent lies; All of you are quacks.
    5. 5If you would only keep quiet It would be considered wisdom on your part.
    6. 6Hear now my arguments, Listen to my pleading.
    7. 7Will you speak unjustly on God’s behalf— Speaking deceitfully
    8. 8And showing partiality? Will you plead God’s cause?
    9. 9Will it go well when you are examined? Will you fool [God] as you would a mortal?
    10. 10Surely you will be reproved If in your heart you show partiality.
    11. 11God’s threat will terrify you, And fear will seize you.
    12. 12Your briefs are empty platitudes; Your responses are unsubstantial.
    13. 13Keep quiet; I will have my say, Come what may upon me.
    14. 14How long! I will take my flesh in my teeth; I will take my life in my hands.
    15. 15I may well be slain; I may have no hope;. Yet I will argue my case before [God].
    16. 16In this too is my salvation: That no one impious can come into God’s presence.
    17. 17Listen closely to my words; Give ear to my discourse.
    18. 18See now, I have prepared a case; I know that I will win it.
    19. 19For who is it that would challenge me? I should then keep silent and expire.
    20. 20But two things do not do to me, So that I need not hide from You:
    21. 21Remove Your hand from me, And let not Your terror frighten me.
    22. 22Then summon me and I will respond, Or I will speak and You reply to me.
    23. 23How many are my iniquities and sins? Advise me of my transgression and sin.
    24. 24Why do You hide Your face, And treat me like an enemy?
    25. 25Will You harass a driven leaf, Will You pursue dried-up straw,
    26. 26That You decree for me bitter things And make me answer for the iniquities of my youth,
    27. 27That You put my feet in the stocks And watch all my ways, Hemming in my footsteps?
    28. 28One wastes away like a rotten thing, Like a garment eaten by moths.

    License: CC-BY-NC

    1. א׳הֶן־כֹּ֭ל רָאֲתָ֣ה עֵינִ֑י שָֽׁמְעָ֥ה אׇ֝זְנִ֗י וַתָּ֥בֶן לָֽהּ׃
    2. ב׳כְּֽ֭דַעְתְּכֶם יָדַ֣עְתִּי גַם־אָ֑נִי לֹֽא־נֹפֵ֖ל אָנֹכִ֣י מִכֶּֽם׃
    3. ג׳אוּלָ֗ם אֲ֭נִי אֶל־שַׁדַּ֣י אֲדַבֵּ֑ר וְהוֹכֵ֖חַ אֶל־אֵ֣ל אֶחְפָּֽץ׃
    4. ד׳וְֽאוּלָ֗ם אַתֶּ֥ם טֹפְלֵי־שָׁ֑קֶר רֹפְאֵ֖י אֱלִ֣ל כֻּלְּכֶֽם׃
    5. ה׳מִי־יִ֭תֵּן הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישׁ֑וּן וּתְהִ֖י לָכֶ֣ם לְחׇכְמָֽה׃
    6. ו׳שִׁמְעוּ־נָ֥א תוֹכַחְתִּ֑י וְרִב֖וֹת שְׂפָתַ֣י הַקְשִֽׁיבוּ׃
    7. ז׳הַ֭לְאֵל תְּדַבְּר֣וּ עַוְלָ֑ה וְ֝ל֗וֹ תְּֽדַבְּר֥וּ רְמִיָּֽה׃
    8. ח׳הֲפָנָ֥יו תִּשָּׂא֑וּן אִם־לָאֵ֥ל תְּרִיבֽוּן׃
    9. ט׳הֲ֭טוֹב כִּֽי־יַחְקֹ֣ר אֶתְכֶ֑ם אִם־כְּהָתֵ֥ל בֶּ֝אֱנ֗וֹשׁ תְּהָתֵ֥לּוּ בֽוֹ׃
    10. י׳הוֹכֵ֣חַ יוֹכִ֣יחַ אֶתְכֶ֑ם אִם־בַּ֝סֵּ֗תֶר פָּנִ֥ים תִּשָּׂאֽוּן׃
    11. י״אהֲלֹ֣א שְׂ֭אֵתוֹ תְּבַעֵ֣ת אֶתְכֶ֑ם וּ֝פַחְדּ֗וֹ יִפֹּ֥ל עֲלֵיכֶֽם׃
    12. י״בזִֽ֭כְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי־אֵ֑פֶר לְגַבֵּי־חֹ֝֗מֶר גַּבֵּיכֶֽם׃
    13. י״גהַחֲרִ֣ישׁוּ מִ֭מֶּנִּי וַאֲדַבְּרָה־אָ֑נִי וְיַעֲבֹ֖ר עָלַ֣י מָֽה׃
    14. י״דעַל־מָ֤ה׀ אֶשָּׂ֣א בְשָׂרִ֣י בְשִׁנָּ֑י וְ֝נַפְשִׁ֗י אָשִׂ֥ים בְּכַפִּֽי׃
    15. ט״והֵ֣ן יִ֭קְטְלֵנִי (לא) [ל֣וֹ] אֲיַחֵ֑ל אַךְ־דְּ֝רָכַ֗י אֶל־פָּנָ֥יו אוֹכִֽיחַ׃
    16. ט״זגַּם־הוּא־לִ֥י לִישׁוּעָ֑ה כִּי־לֹ֥א לְ֝פָנָ֗יו חָנֵ֥ף יָבֽוֹא׃
    17. י״זשִׁמְע֣וּ שָׁ֭מוֹעַ מִלָּתִ֑י וְ֝אַחֲוָתִ֗י בְּאׇזְנֵיכֶֽם׃
    18. י״חהִנֵּה־נָ֭א עָרַ֣כְתִּי מִשְׁפָּ֑ט יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־אֲנִ֥י אֶצְדָּֽק׃
    19. י״טמִי־ה֭וּא יָרִ֣יב עִמָּדִ֑י כִּֽי־עַתָּ֖ה אַחֲרִ֣ישׁ וְאֶגְוָֽע׃
    20. כ׳אַךְ־שְׁ֭תַּיִם אַל־תַּ֣עַשׂ עִמָּדִ֑י אָ֥ז מִ֝פָּנֶ֗יךָ לֹ֣א אֶסָּתֵֽר׃
    21. כ״אכַּ֭פְּךָ מֵעָלַ֣י הַרְחַ֑ק וְ֝אֵ֥מָתְךָ֗ אַֽל־תְּבַעֲתַֽנִּי׃
    22. כ״בוּ֭קְרָא וְאָנֹכִ֣י אֶעֱנֶ֑ה אֽוֹ־אֲ֝דַבֵּ֗ר וַהֲשִׁיבֵֽנִי׃
    23. כ״גכַּמָּ֣ה לִ֭י עֲוֺנ֣וֹת וְחַטָּא֑וֹת פִּֽשְׁעִ֥י וְ֝חַטָּאתִ֗י הֹדִיעֵֽנִי׃
    24. כ״דלָֽמָּה־פָנֶ֥יךָ תַסְתִּ֑יר וְתַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לָֽךְ׃
    25. כ״ההֶעָלֶ֣ה נִדָּ֣ף תַּעֲר֑וֹץ וְאֶת־קַ֖שׁ יָבֵ֣שׁ תִּרְדֹּֽף׃
    26. כ״וכִּֽי־תִכְתֹּ֣ב עָלַ֣י מְרֹר֑וֹת וְ֝תוֹרִישֵׁ֗נִי עֲוֺנ֥וֹת נְעוּרָֽי׃
    27. כ״זוְתָ֘שֵׂ֤ם בַּסַּ֨ד׀ רַגְלַ֗י וְתִשְׁמ֥וֹר כׇּל־אׇרְחוֹתָ֑י עַל־שׇׁרְשֵׁ֥י רַ֝גְלַ֗י תִּתְחַקֶּֽה׃
    28. כ״חוְ֭הוּא כְּרָקָ֣ב יִבְלֶ֑ה כְּ֝בֶ֗גֶד אֲכָ֣לוֹ עָֽשׁ׃

    Share this chapter

    Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.

    Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.

    Rashi's commentary

    1. Verse 3

      אוּלָ֗ם אֲ֭נִי אֶל־שַׁדַּ֣י אֲדַבֵּ֑ר וְהוֹכֵ֖חַ אֶל־אֵ֣ל אֶחְפָּֽץ׃

      אולם אני — איני מבקש אלא לדבר אליו ולהתווכח עמו אחפוץ:

    2. Verse 4

      וְֽאוּלָ֗ם אַתֶּ֥ם טֹפְלֵי־שָׁ֑קֶר רֹפְאֵ֖י אֱלִ֣ל כֻּלְּכֶֽם׃

      טופלי שקר — מחברי דברי שקר:

      רופאי אליל כולכם — כל אליל שבמקרא לשון אל ורבותינו פירשו זה גיד הצואר שאין לו רפואה ושמו אלל:

    3. Verse 6

      שִׁמְעוּ־נָ֥א תוֹכַחְתִּ֑י וְרִב֖וֹת שְׂפָתַ֣י הַקְשִֽׁיבוּ׃

      וריבות — הוכחות:

    4. Verse 7

      הַ֭לְאֵל תְּדַבְּר֣וּ עַוְלָ֑ה וְ֝ל֗וֹ תְּֽדַבְּר֥וּ רְמִיָּֽה׃

      הלאל תדברו עולה — אחרי אשר תחת אל באתם לריב לא טוב שתדברו עולה:

      ולו תדברו רמיה — בעבורו תדברו רמיה כמו (לקמן לג) הן אני כפיך לאל וכמו אל הארץ אשר דבר להם (דברים ט׳:כ״ח) לצורכם וכמו ילחם לכם (שמות י״ד:י״ד) האתם תריבון לבעל (שופטים ו׳:ל״א) הוקשה בעיני לדמותו כאן והוא דוגמת ביד משה לו על קרח (במדבר י״ז:ה׳):

    5. Verse 8

      הֲפָנָ֥יו תִּשָּׂא֑וּן אִם־לָאֵ֥ל תְּרִיבֽוּן׃

      הפניו תשאון — וכי להחניף לו בשאת פנים באתם:

      אם לאל — בשבילו תתווכחון על רמיה:

    6. Verse 9

      הֲ֭טוֹב כִּֽי־יַחְקֹ֣ר אֶתְכֶ֑ם אִם־כְּהָתֵ֥ל בֶּ֝אֱנ֗וֹשׁ תְּהָתֵ֥לּוּ בֽוֹ׃

      הטוב כי יחקור אתכם — ותמצאו שקרים:

      אם כהתל באנוש תהתלו בו — לומר לכבודך עשינו עצמינו שקרים:

    7. Verse 10

      הוֹכֵ֣חַ יוֹכִ֣יחַ אֶתְכֶ֑ם אִם־בַּ֝סֵּ֗תֶר פָּנִ֥ים תִּשָּׂאֽוּן׃

      הוכח יוכיח אתכם — הלא יודיע לכם דבתכם:

      אם בסתר — וכי בסתר שתעמדו לפניו בדין פנים תשאו לו לומר שם נשאנו פניך:

    8. Verse 11

      הֲלֹ֣א שְׂ֭אֵתוֹ תְּבַעֵ֣ת אֶתְכֶ֑ם וּ֝פַחְדּ֗וֹ יִפֹּ֥ל עֲלֵיכֶֽם׃

      הלא שאתו — גבהו ואימתו תבעת אתכם ויש אומרים שאתו שריפת אשו כמו וישאם דוד ואנשיו (שמואל ב ה) וכמו משאת העיר (שופטי' כ):

    9. Verse 12

      זִֽ֭כְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי־אֵ֑פֶר לְגַבֵּי־חֹ֝֗מֶר גַּבֵּיכֶֽם׃

      זכרוניכם — נמשל משלי אפר זכרוניכם נמשל לאפר, אתם סבורים להתמשל לאברהם שאמר אנכי עפר ואפר (בראשית י״ח:כ״ז):

      לגבי חומר — שוה לעפר יהי גביכם אצלו גביכם. גובה שלכם כמו ותבני לך גב (ביחזקאל טו):

    10. Verse 13

      הַחֲרִ֣ישׁוּ מִ֭מֶּנִּי וַאֲדַבְּרָה־אָ֑נִי וְיַעֲבֹ֖ר עָלַ֣י מָֽה׃

      ויעבור עלי מה — מה שיעבור עלי בעון צעקתי יעבור עלי ואל תחושו על מה אני צריך לשאת ולאחוז:

    11. Verse 14

      עַל־מָ֤ה׀ אֶשָּׂ֣א בְשָׂרִ֣י בְשִׁנָּ֑י וְ֝נַפְשִׁ֗י אָשִׂ֥ים בְּכַפִּֽי׃

      בשרי בשני — לייסרני ולכופני אל השתיקה:

      ונפשי אשים בכפי — להגיש נפשי למות בייסורי שתיקה:

    12. Verse 15

      הֵ֣ן יִ֭קְטְלֵנִי (לא) [ל֣וֹ] אֲיַחֵ֑ל אַךְ־דְּ֝רָכַ֗י אֶל־פָּנָ֥יו אוֹכִֽיחַ׃

      הן יקטלני — הלא אם יקטלני איני נפרד ממנו ותמיד לו אייחל על כן אין מרד ופשע בדברי:

      אך דרכי — ומדותי שנהגתי בהם:

      אל פניו אוכיח — לדעת מה יפשיעני:

    13. Verse 16

      גַּם־הוּא־לִ֥י לִישׁוּעָ֑ה כִּי־לֹ֥א לְ֝פָנָ֗יו חָנֵ֥ף יָבֽוֹא׃

      גם הוא — וכאשר אני שלם עמו כן הוא גם הוא לי לישועה ולא תמצאו אתם חן בעיניו:

      כי לא לפניו חנף יבוא — וזה שנא' להם (לקמן מב) כי לא דברתם אלי נכונה:

    14. Verse 18

      הִנֵּה־נָ֭א עָרַ֣כְתִּי מִשְׁפָּ֑ט יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־אֲנִ֥י אֶצְדָּֽק׃

      ערכתי משפט — הוכחת דברים סדרתי טענותי בלבי מה להשיב:

    15. Verse 19

      מִי־ה֭וּא יָרִ֣יב עִמָּדִ֑י כִּֽי־עַתָּ֖ה אַחֲרִ֣ישׁ וְאֶגְוָֽע׃

      אחריש ואגוע — אם לא אריב אחריש ואגוע:

    16. Verse 20

      אַךְ־שְׁ֭תַּיִם אַל־תַּ֣עַשׂ עִמָּדִ֑י אָ֥ז מִ֝פָּנֶ֗יךָ לֹ֣א אֶסָּתֵֽר׃

      אך שתים אל תעש עמדי — דין של מעלה ודין של מטה ואם באחת תבוא למשפט אז מפניך לא אסתר אם בדין של מעלה אני אומר חטאתי מכסה פשעיו לא יצליח וגו' (משלי כ״ח:י״ג) ואם בדין של מטה אף אנכי לא אודה כסוי חטאה ל"ש (סא"א):

    17. Verse 21

      כַּ֭פְּךָ מֵעָלַ֣י הַרְחַ֑ק וְ֝אֵ֥מָתְךָ֗ אַֽל־תְּבַעֲתַֽנִּי׃

      כפך מעלי הרחק — כפייתך כמו שהשיבו אליהוא ואכפי עליך לא יכבד (לקמן לג) ויש פותרים כפך כלומר ידך וקשה לי לאומרו כי לא מצינו כף לרעה כי אם להגן כמו ושכותי כפי (שמות לג):

    18. Verse 24

      לָֽמָּה־פָנֶ֥יךָ תַסְתִּ֑יר וְתַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לָֽךְ׃

      פניך תסתיר — לראות את דרכי יושרי:

    19. Verse 25

      הֶעָלֶ֣ה נִדָּ֣ף תַּעֲר֑וֹץ וְאֶת־קַ֖שׁ יָבֵ֣שׁ תִּרְדֹּֽף׃

      תערוץ — תפחיד:

    20. Verse 26

      כִּֽי־תִכְתֹּ֣ב עָלַ֣י מְרֹר֑וֹת וְ֝תוֹרִישֵׁ֗נִי עֲוֺנ֥וֹת נְעוּרָֽי׃

      מרורות — סרבניות אשר מריתי פיך אתה כותב ולא הטובות שפעלתי:

    21. Verse 27

      וְתָ֘שֵׂ֤ם בַּסַּ֨ד׀ רַגְלַ֗י וְתִשְׁמ֥וֹר כׇּל־אׇרְחוֹתָ֑י עַל־שׇׁרְשֵׁ֥י רַ֝גְלַ֗י תִּתְחַקֶּֽה׃

      בסד — בלשון ארמי סדנא בסדני' יתיב עץ גדול שנותנין בו רגלי האסורים ובל' יוני אשתו"ק:

      תתחקה — אתה עצמך מתחקה על פסיעותי כן פסע זה וכה פעל וכמו מחק הארץ (יחזק' מג) וחיק האמה (שם) זה היסוד אפיקיו"ל בלע"ז הן על כפים חקותיך (ישעיהו מ״ט:ט״ז):

    22. Verse 28

      וְ֭הוּא כְּרָקָ֣ב יִבְלֶ֑ה כְּ֝בֶ֗גֶד אֲכָ֣לוֹ עָֽשׁ׃

      והוא כרקב יבלה — הגוף הזה אשר תרדוף ירקב ויבלה ואין כבודך ברדיפתך:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 1

      הֶן־כֹּ֭ל רָאֲתָ֣ה עֵינִ֑י שָֽׁמְעָ֥ה אׇ֝זְנִ֗י וַתָּ֥בֶן לָֽהּ׃

      הן כל, על כל אלה לא תוכל לאמר ששכל האדם אינו משיג האמת מפני שאינו משיג רק את המוחשים לא אמתת הדברים בעצמם, כי כל אלה הדברים השגתי בחושי, בין בחוש הראות שכ"ז ראתה עיני, ולא תוכל לומר שחוש הראות הטעה אותי, כי כן שמעה אזני, עד שהתברר לי שגם אנשים אחרים ראו את המראה כמו שראיתיה אנכי, וא"א לומר שחוש הראות של כל בני אדם טועה בדרך אחד. וגם ותבן לה, וא"כ אינו דמיון וטעות רק השגה אמתית. וגם לא תוכלו לאמר שאתם משיגים את הדברים באופן אחר ממה שהשגתי אני, כי הדעת שלכם משונה מדעתי. כי:

    2. Verse 2

      כְּֽ֭דַעְתְּכֶם יָדַ֣עְתִּי גַם־אָ֑נִי לֹֽא־נֹפֵ֖ל אָנֹכִ֣י מִכֶּֽם׃

      כדעתכם ידעתי גם אני — דעתנו שוה באיכות וכולנו יודעים ומשיגים בדרך אחד. וגם לא תוכלו לאמר שעכ"פ דעתכם גדולה וגבוהה מדעתי בכמות, והשגתם גדולה מהשגתי. כי לא נופל אנכי מכם :

    3. Verse 3

      אוּלָ֗ם אֲ֭נִי אֶל־שַׁדַּ֣י אֲדַבֵּ֑ר וְהוֹכֵ֖חַ אֶל־אֵ֣ל אֶחְפָּֽץ׃

      (ג-ד) אולם — החלוף שביני וביניכם מה שדעתכם בלתי מסכים לדעתי, אינו מצד ההשגה או מצד המשיג. רק בא מצד התכלית והאמצעיים אשר שמנו לנו למטרה בוכוחנו. והמאמרים מקבילים, אני אל שדי אדבר ואולם אתם טופלי שקר. ר"ל אני מטרת וכוחי מה שאדבר ואתוכח הוא אל שדי, להצדיק הנהגתו מצד שהוא שדי, וראוי שמהנהגתו לא תצא עול, שאם נאמר שההנהגה הפרטיית היא מאתו, יהיה זה סותר אל חקי הצדק והמשפט שראוי אליו מצד שהוא שדי ומנהיג. ואתם טופלי שקר, שאתם רוצים להצדיק הנהגתו בדברי שקר, לא כפי האמת.

      ואני הוכח אל אל אחפץ ואתם רופאי אלל כלכם — אני מתוכח להוכיח דעתי מצד אלהותו, שמצד זה מוכרח שידע כל הדברים העתידים ושבכ"ז לא ימצא אצלו שינוי ידיעה וריבוי ידיעה ושיתחדש לו ידיעה, כמו שהוכיח בסי' י'. ואתם שיחסתם לו ריבוי ידיעה ושינוי וידיעות פרטים אין תכלית להם, ושבכ"ז תשאר טבע הבחירה אל האדם. אתם רופאי אליל, ר"ל לא רפאתם בזה עניני האלהות רק דבר שאינו נמצא במציאות כלל, כי שיהיה נמצא מי שיש בו תוארים שיש בהם סתירה בעצמותם וסותרים אל מציאותו, הוא דבר בלתי אפשר, כי כל דבר הסותר א"ע הוא דבר נמנע והוא אליל, ר"ל דבר שאינו במציאות והוא אפס ואין ולא:

    4. Verse 5

      מִי־יִ֭תֵּן הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישׁ֑וּן וּתְהִ֖י לָכֶ֣ם לְחׇכְמָֽה׃

      מי, וא"כ מי יתן החרש תחרישון — אחרי שכל תשובתכם הוא ששכל האדם א"א שישיג את הדברים האלה. ובזה היה טוב שתחרישו, כדרך גם אויל מחריש חכם יחשב. וזה היה נחשב לכם לחכמה. כי האומר איני יודע חכמתו הוא שיחריש, ולא יתוכח:

    5. Verse 6

      שִׁמְעוּ־נָ֥א תוֹכַחְתִּ֑י וְרִב֖וֹת שְׂפָתַ֣י הַקְשִֽׁיבוּ׃

      שמעו, מתחיל להתוכח אתם על שיצאו לריב אתו ולהרשיעהו בטענות של הבל — כאילו באו לחנף אל ה' ולדבר בעבורו רמי'. ועז"א שמעו נא תוכחתי שהוא גוף הוכוח. וגם הקשיבו ריבות שפתי. מה שאריב עמכם על כבודי אשר חללתם:

    6. Verse 7

      הַ֭לְאֵל תְּדַבְּר֣וּ עַוְלָ֑ה וְ֝ל֗וֹ תְּֽדַבְּר֥וּ רְמִיָּֽה׃

      הלאל תדברו עולה — כיון על שטת אליפז ובלדד שהם ייחסו עולה אל האל. שיעניש עונש כבד בעבור חטא קל לדעת אליפז, או שיגיע לו רע כדי שתמורת זה יתן לו אח"כ טוב כדעת בלדד. שזה ג"כ עולה. שיש אדם שלא ירצה בתמורה זאת.

      ולו ובעבורו תדברו רמיה — כיון על שטת צופר שיעניש ה' את הצדיק מפני שהוא רשע לפי נפשו ועצמותו הפנימי הגם שהוא יודע בעצמו שהוא צדיק. ושיעניש אותו בעבור רשע שכבר ידע ה' שיעשה אותו והוא מוכרח לעשותו. שזה רמיה:

    7. Verse 8

      הֲפָנָ֥יו תִּשָּׂא֑וּן אִם־לָאֵ֥ל תְּרִיבֽוּן׃

      הפניו — שלפעמים יחנפו אדם גדול בפניו ויצדיק את מעשיו שלא כדת מצד נשיאת פנים. ולפעמים יריבו בעבור כבודו אם שומעים חרפתו ובעבור זה ידברו עולה או רמיה. וכל זה לא שייך אצל ה' שהוא לא ירצה בשפת חונף ובלשון רמיה:

    8. Verse 9

      הֲ֭טוֹב כִּֽי־יַחְקֹ֣ר אֶתְכֶ֑ם אִם־כְּהָתֵ֥ל בֶּ֝אֱנ֗וֹשׁ תְּהָתֵ֥לּוּ בֽוֹ׃

      הטוב — אחר שאתם בעצמכם ידעתם שאין ממש בדבריכם. רק תחניפו את ה' להצדיק אותו בדברי שקר. דבר שה' שנא אותו כי הוא מבקש שידבר האדם אמת בפיו ובלבבו. וא"כ הכי ייטב זה בעיניכם אם ירצה ה' לחקור אתכם לנסות את אשר בלבבכם.

      אם כהתל באנוש תהתלו בו — שירצה לדעת אם התשובות שהשבתם להצדיק משפטי ה' דברתם באמונה ובהסכמת הלב. או היה רק דבר חונף והתלתם בו כמו שמהתלים באנוש לדבר בפניו שקרים א' בפה וא' בלב. וה' יחקור אתכם וינסה הדבר. במה.

    9. Verse 10

      הוֹכֵ֣חַ יוֹכִ֣יחַ אֶתְכֶ֑ם אִם־בַּ֝סֵּ֗תֶר פָּנִ֥ים תִּשָּׂאֽוּן׃

      שהוכח יוכיח אתכם — שיוכיח אתכם ביסורים. לראות אם בסתר פנים תשאון, אם בעת שתוכחו ביסורים ומכאובים תשאו עליו בסתר לבבכם להצדיק משפטי ה' ודיניו. והלא באמת אז תתרעמו על משפטיו. ואז יבורר שכל מה שהמלצתם בעד האל היה רק דברי מהתלות ואין לבכם כפיכם. כי כל מה שאמרתם להצדיק את האל היה רק מפחדו ומוראו. כי:

    10. Verse 11

      הֲלֹ֣א שְׂ֭אֵתוֹ תְּבַעֵ֣ת אֶתְכֶ֑ם וּ֝פַחְדּ֗וֹ יִפֹּ֥ל עֲלֵיכֶֽם׃

      (יא-יב) הלא שאתו תבעת אתכם ודברתם רמיה מצד יראתו לבד, לא מצד שאתם מחליטים כן בלבכם. ודלתות הכתוב מקבילים, הלא שאתו תבעת אתכם זכרוניכם משלי אפר, ופחדו יפול עליכם לגבי חומר גביכם. ר"ל שתדברו רמיה. או מצד יראת רוממותו ושאתו. או מצד יראת ופחד ענשו. שתבעת אתכם שאתו וגדולתו מצד שתחשבו שפלת ערככם נגד גדולתו. שזכרוניכם משולים כאפר נגדו. כענין מ"ש הנה הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר, שמצד זה תבעת אתכם שאתו. או שתפחדו פחד העונש כי יוכל להשוות גביכם לגבי חומר. מצייר שהאדם הוא נברא מן החומר והוא דומה כגב וגובה היוצא מן החומר. וכשמסלקים הגב משוים אותו שישוה עם יתר החומר שאצלו. כן יוכל להשיב את גופכם שהוא עפר מן האדמה שישוה אל האדמה שאצלו ולא יוכר ממנו רושם כלל. ומצד זה פחדתם וחנפתם לדבר מהתלות:

    11. Verse 13

      הַחֲרִ֣ישׁוּ מִ֭מֶּנִּי וַאֲדַבְּרָה־אָ֑נִי וְיַעֲבֹ֖ר עָלַ֣י מָֽה׃

      החרישו — ר"ל וא"כ אחר שכל מה שדברתם להצדיק את האל היה רק מצד היראה והפחד לא מצד האמת. א"כ מי הכריח אתכם לדבר. הלא כבר הייתם יוצאים ידי חובתכם אם הייתם שותקים. אחד שבלבכם אתם יודעים שהאמת אתי רק שיראתם לדבר כדברי. היה לכם להחריש ממני ואדברה אני, הגם שיעבר עלי מה. כי אני בלתי מתירא עוד משום דבר. כי.

    12. Verse 14

      עַל־מָ֤ה׀ אֶשָּׂ֣א בְשָׂרִ֣י בְשִׁנָּ֑י וְ֝נַפְשִׁ֗י אָשִׂ֥ים בְּכַפִּֽי׃

      על מה אשא בשרי בשני — שאנשוך את בשרי בשני מרוב המכאוב למען יהיה פי סתום ולא יצעק. כדרך הכואב שרוצה להכריח את עצמו לשתוק שנושך אצבעו בשיניו. אחר שבכ"ז נפשי אשים בכפי. שבכ"ז הנני בסכנה כל רגע הגם שאני מחריש. וא"כ טוב יותר שאדבר:

    13. Verse 15

      הֵ֣ן יִ֭קְטְלֵנִי (לא) [ל֣וֹ] אֲיַחֵ֑ל אַךְ־דְּ֝רָכַ֗י אֶל־פָּנָ֥יו אוֹכִֽיחַ׃

      הן, ר"ל הכי אירא שיקטלני כשאדבר נגדו — הלא לו איחל הלא זאת תוחלתי שימהר להמיתני כדי שאפטר מן היסורים הקשים ממות.

      אך דרכי אל פניו אוכיח, ואברר לו שאני צדיק בדיני, ובהפך:

    14. Verse 16

      גַּם־הוּא־לִ֥י לִישׁוּעָ֑ה כִּי־לֹ֥א לְ֝פָנָ֗יו חָנֵ֥ף יָבֽוֹא׃

      גם הוא לי לישועה — שבהכרח שעי"ז שאברר לפניו האמת עי"כ יהיה לי לישועה ולא יענישני בעבור זה. כי ה' אינו רוצה שיחנפו אותו בדברי שקר כי לא לפניו חנף יבא. ולא ירצה שאשתוק ולא אגיד האמת והצדק:

    15. Verse 17

      שִׁמְע֣וּ שָׁ֭מוֹעַ מִלָּתִ֑י וְ֝אַחֲוָתִ֗י בְּאׇזְנֵיכֶֽם׃

      שמעו את המלות, ואת אשר אחוה ואודיע באזניכם — ר"ל שתשמעו גוף ראיותי וטענותי. וגם את המלות שבם סדרתי את דברי:

    16. Verse 18

      הִנֵּה־נָ֭א עָרַ֣כְתִּי מִשְׁפָּ֑ט יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־אֲנִ֥י אֶצְדָּֽק׃

      הנה, ר"ל שאחרוש ולא אתוכח להראות צדקי לא יצוייר רק בשני אופנים.

      • א) אם עדיין לא ערכתי וסדרתי את הוכוח וקשה בעיני לסדר את הראיות והטענות.

      • ב) גם אם טענותי מסודרות יצוייר שאשתוק אם אני מסופק אם אצא זכאי בהשפטי. אבל אחר שכבר ערכתי משפט. וכל דברי הוכוח כבר ערוכים ומסודרים אצלי. וגם ידעתי כי אני אצדק ואיני מסתפק כלל שבודאי אצא זכאי בדיני. וא"כ.

    17. Verse 19

      מִי־ה֭וּא יָרִ֣יב עִמָּדִ֑י כִּֽי־עַתָּ֖ה אַחֲרִ֣ישׁ וְאֶגְוָֽע׃

      מי הוא זה (אשר) יריב עמדי לאמר לי כי עתה (הגם שאצא צדיק בדיני) אחריש ולא אציע דברי וכוח. רק אגוע כמת חייב ורשע בדינו:

    18. Verse 20

      אַךְ־שְׁ֭תַּיִם אַל־תַּ֣עַשׂ עִמָּדִ֑י אָ֥ז מִ֝פָּנֶ֗יךָ לֹ֣א אֶסָּתֵֽר׃

      • א) אך — אחר שאני מתקרב להתוכח עמך. אני מבקש שאז בעת הוכוח. אשר מפניך לא אסתר ואעמוד לפניך פנים אל פנים להתוכח אתך כאשר יתוכח איש עם רעהו. אז שתים אל תעש עמדי. והוא.

    19. Verse 21

      כַּ֭פְּךָ מֵעָלַ֣י הַרְחַ֑ק וְ֝אֵ֥מָתְךָ֗ אַֽל־תְּבַעֲתַֽנִּי׃

      כפך מעלי הרחק — שבעת הוכוח יחדלו המכות שאתה מכה אותי בידך. וגם אימתך אל תבעתני. שלא אתבהל אז מאימת גדולתך ורוממותך. שע"י שתי אלה יסתמו טענותי, מיראת הרוממות או מיראת המכות:

    20. Verse 22

      וּ֭קְרָא וְאָנֹכִ֣י אֶעֱנֶ֑ה אֽוֹ־אֲ֝דַבֵּ֗ר וַהֲשִׁיבֵֽנִי׃

      וקרא — ואז תקרא אתה ותחשב עונותי ואנכי אענך להודות עליהם. או אם לא תרצה לקרא. עכ"פ אדבר אנכי ואתה השיבני. והוא שתקרא.

    21. Verse 23

      כַּמָּ֣ה לִ֭י עֲוֺנ֣וֹת וְחַטָּא֑וֹת פִּֽשְׁעִ֥י וְ֝חַטָּאתִ֗י הֹדִיעֵֽנִי׃

      כמה לי עונות ופשעים — שתודיעני את מספר עונותי וכמותם. או עכ"פ פשעי וחטאתי הודיעני. אם לא תודיעני כמותם ומספרם הודיעני מהותם. כי אני אומר שלא לבד שלא חטאתי חטאים רבים שיכנסו בגדר המספר כי גם לא חטאתי כלל:

    22. Verse 24

      לָֽמָּה־פָנֶ֥יךָ תַסְתִּ֑יר וְתַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לָֽךְ׃

      למה — ואתה עושה בהפך. שלא לבד שאינך רוצה לעמוד כנגדי להתוכח אתי. כי תסתיר פניך. ואינך רוצה להתוכח ולהודיעני חטאתי. ובכ"ז תחשבני לאויב לך :

    23. Verse 25

      הֶעָלֶ֣ה נִדָּ֣ף תַּעֲר֑וֹץ וְאֶת־קַ֖שׁ יָבֵ֣שׁ תִּרְדֹּֽף׃

      (כה-כו) העלה — דלתות הכתובים מקבילות.

      העלה נדף תערוץ כי תכתב עלי מרורות — העלה היה מיוחד לכתיבה בימים קדמונים. ודברים טובים היו כותבים על עלים שלמים. אבל אותי תחשוב לעלה נדף הבלתי ראוי לכתוב עליו דברים טובים. ולכן תכתב עלי מרורות. (שיציין היסורים והמכות הנרשמים על גופו ככתיבה על ספר. כמ"ש (לקמן ל"א ל"ה) הן תוי שדי יענני) ואת קש יבש תרדף כי תורישני עונות נעורי. שהקש בעודו אביב ומלא תבואה רודפים אחריו לדושו להוציא התבואה מן השבולת שעליו. אבל הקש היבש אין רודפים אחריו. וממליץ שאתה תרדוף את הקש היבש מצד שתזכר לה ימי הנעורים שאז היתה מלאה תבואה. וכן הגם שעתה בלותי מזקנה ורפיון. תרדפני כי תורישני עונות נעורי שהייתי מלא עלומים וכח ואז חטאתי לפניך:

    24. Verse 27

      וְתָ֘שֵׂ֤ם בַּסַּ֨ד׀ רַגְלַ֗י וְתִשְׁמ֥וֹר כׇּל־אׇרְחוֹתָ֑י עַל־שׇׁרְשֵׁ֥י רַ֝גְלַ֗י תִּתְחַקֶּֽה׃

      ותשם בסד רגלי — לבל יוכלו לנוע ממקומם. וחוץ מזה תשמור כל ארחותי שאני הולך. הגם שאיני הולך בכחי כי רגלי בסד. ור"ל הגם שמעשי מוכרחים תשמור ארחותי להענישני כאילו אני הולך בבחירתי. והלא אם על שרשי רגלי תתחקה לדרוש השרש שממנו יוצא תנועת רגלי. הלא אז תראה כי.

    25. Verse 28

      וְ֭הוּא כְּרָקָ֣ב יִבְלֶ֑ה כְּ֝בֶ֗גֶד אֲכָ֣לוֹ עָֽשׁ׃

      הוא כרקב יבלה — שכח הבליה והרקב נמצא בו בעצמו. וגם הוא כבגד אכלו עש. שנשחת ע"י משחית חוצה לו כן גוף האדם עלול להפסד. הן מצד מזגו והרכבתו הן מצד הסבות שחוצה לו:

    Edition: Malbim on Job -- Wikisource. License: Public Domain. Sefaria.

    Tanakh · chapter reading guide

    Job Chapter 13

    Job Chapter 13 presents 28 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Open the full commentary page

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    Continue the sequence

    Parallel sources

    Lessons and study tools

    A unit-by-unit map of all 28 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 17 words

      Opens “הֶן־כֹּ֭ל רָאֲתָ֣ה עֵינִ֑י שָֽׁמְעָ֥ה אׇ֝זְנִ֗י וַתָּ֥בֶן לָֽהּ׃…”

    2. Verse 26 words

      Opens “כְּֽ֭דַעְתְּכֶם יָדַ֣עְתִּי גַם־אָ֑נִי לֹֽא־נֹפֵ֖ל אָנֹכִ֣י מִכֶּֽם׃…”

    3. Verse 37 words

      Opens “אוּלָ֗ם אֲ֭נִי אֶל־שַׁדַּ֣י אֲדַבֵּ֑ר וְהוֹכֵ֖חַ אֶל־אֵ֣ל אֶחְפָּֽץ׃…”

    4. Verse 46 words

      Opens “וְֽאוּלָ֗ם אַתֶּ֥ם טֹפְלֵי־שָׁ֑קֶר רֹפְאֵ֖י אֱלִ֣ל כֻּלְּכֶֽם׃…”

    5. Verse 56 words

      Opens “מִי־יִ֭תֵּן הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישׁ֑וּן וּתְהִ֖י לָכֶ֣ם לְחׇכְמָֽה׃…”

    6. Verse 65 words

      Opens “שִׁמְעוּ־נָ֥א תוֹכַחְתִּ֑י וְרִב֖וֹת שְׂפָתַ֣י הַקְשִֽׁיבוּ׃…”

    7. Verse 76 words

      Opens “הַ֭לְאֵל תְּדַבְּר֣וּ עַוְלָ֑ה וְ֝ל֗וֹ תְּֽדַבְּר֥וּ רְמִיָּֽה׃…”

    8. Verse 84 words

      Opens “הֲפָנָ֥יו תִּשָּׂא֑וּן אִם־לָאֵ֥ל תְּרִיבֽוּן׃…”

    9. Verse 97 words

      Opens “הֲ֭טוֹב כִּֽי־יַחְקֹ֣ר אֶתְכֶ֑ם אִם־כְּהָתֵ֥ל בֶּ֝אֱנ֗וֹשׁ תְּהָתֵ֥לּוּ בֽוֹ׃…”

    10. Verse 106 words

      Opens “הוֹכֵ֣חַ יוֹכִ֣יחַ אֶתְכֶ֑ם אִם־בַּ֝סֵּ֗תֶר פָּנִ֥ים תִּשָּׂאֽוּן׃…”

    11. Verse 117 words

      Opens “הֲלֹ֣א שְׂ֭אֵתוֹ תְּבַעֵ֣ת אֶתְכֶ֑ם וּ֝פַחְדּ֗וֹ יִפֹּ֥ל עֲלֵיכֶֽם׃…”

    12. Verse 124 words

      Opens “זִֽ֭כְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי־אֵ֑פֶר לְגַבֵּי־חֹ֝֗מֶר גַּבֵּיכֶֽם׃…”

    13. Verse 136 words

      Opens “הַחֲרִ֣ישׁוּ מִ֭מֶּנִּי וַאֲדַבְּרָה־אָ֑נִי וְיַעֲבֹ֖ר עָלַ֣י מָֽה׃…”

    14. Verse 147 words

      Opens “עַל־מָ֤ה׀ אֶשָּׂ֣א בְשָׂרִ֣י בְשִׁנָּ֑י וְ֝נַפְשִׁ֗י אָשִׂ֥ים בְּכַפִּֽי׃…”

    15. Verse 158 words

      Opens “הֵ֣ן יִ֭קְטְלֵנִי (לא) [ל֣וֹ] אֲיַחֵ֑ל אַךְ־דְּ֝רָכַ֗י אֶל־פָּנָ֥יו…”

    16. Verse 166 words

      Opens “גַּם־הוּא־לִ֥י לִישׁוּעָ֑ה כִּי־לֹ֥א לְ֝פָנָ֗יו חָנֵ֥ף יָבֽוֹא׃…”

    17. Verse 175 words

      Opens “שִׁמְע֣וּ שָׁ֭מוֹעַ מִלָּתִ֑י וְ֝אַחֲוָתִ֗י בְּאׇזְנֵיכֶֽם׃…”

    18. Verse 186 words

      Opens “הִנֵּה־נָ֭א עָרַ֣כְתִּי מִשְׁפָּ֑ט יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־אֲנִ֥י אֶצְדָּֽק׃…”

    19. Verse 196 words

      Opens “מִי־ה֭וּא יָרִ֣יב עִמָּדִ֑י כִּֽי־עַתָּ֖ה אַחֲרִ֣ישׁ וְאֶגְוָֽע׃…”

    20. Verse 207 words

      Opens “אַךְ־שְׁ֭תַּיִם אַל־תַּ֣עַשׂ עִמָּדִ֑י אָ֥ז מִ֝פָּנֶ֗יךָ לֹ֣א אֶסָּתֵֽר׃…”

    21. Verse 215 words

      Opens “כַּ֭פְּךָ מֵעָלַ֣י הַרְחַ֑ק וְ֝אֵ֥מָתְךָ֗ אַֽל־תְּבַעֲתַֽנִּי׃…”

    22. Verse 225 words

      Opens “וּ֭קְרָא וְאָנֹכִ֣י אֶעֱנֶ֑ה אֽוֹ־אֲ֝דַבֵּ֗ר וַהֲשִׁיבֵֽנִי׃…”

    23. Verse 237 words

      Opens “כַּמָּ֣ה לִ֭י עֲוֺנ֣וֹת וְחַטָּא֑וֹת פִּֽשְׁעִ֥י וְ֝חַטָּאתִ֗י הֹדִיעֵֽנִי׃…”

    24. Verse 245 words

      Opens “לָֽמָּה־פָנֶ֥יךָ תַסְתִּ֑יר וְתַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לָֽךְ׃…”

    25. Verse 256 words

      Opens “הֶעָלֶ֣ה נִדָּ֣ף תַּעֲר֑וֹץ וְאֶת־קַ֖שׁ יָבֵ֣שׁ תִּרְדֹּֽף׃…”

    26. Verse 266 words

      Opens “כִּֽי־תִכְתֹּ֣ב עָלַ֣י מְרֹר֑וֹת וְ֝תוֹרִישֵׁ֗נִי עֲוֺנ֥וֹת נְעוּרָֽי׃…”

    27. Verse 278 words

      Opens “וְתָ֘שֵׂ֤ם בַּסַּ֨ד׀ רַגְלַ֗י וְתִשְׁמ֥וֹר כׇּל־אׇרְחוֹתָ֑י עַל־שׇׁרְשֵׁ֥י רַ֝גְלַ֗י…”

    28. Verse 286 words

      Opens “וְ֭הוּא כְּרָקָ֣ב יִבְלֶ֑ה כְּ֝בֶ֗גֶד אֲכָ֣לוֹ עָֽשׁ׃…”

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.