מקרא

דברי הימים א פרק ח׳

דברי הימים א פרק ח׳פסוק א׳ / מ׳0%

השוואת נוסחים — מילה מול מילה

גודל האות

100%

גודל מקורי

א׳וּבִ֨נְיָמִ֔ן הוֹלִ֖יד אֶת־בֶּ֣לַע בְּכֹר֑וֹ אַשְׁבֵּל֙ הַשֵּׁנִ֔י וְאַחְרַ֖ח הַשְּׁלִישִֽׁי׃
ב׳נוֹחָה֙ הָרְבִיעִ֔י וְרָפָ֖א הַחֲמִישִֽׁי׃
ג׳וַיִּהְי֥וּ בָנִ֖ים לְבָ֑לַע אַדָּ֥ר וְגֵרָ֖א וַאֲבִיהֽוּד׃
ד׳וַאֲבִישׁ֥וּעַ וְנַעֲמָ֖ן וַאֲחֽוֹחַ׃
ה׳וְגֵרָ֥א וּשְׁפוּפָ֖ן וְחוּרָֽם׃
ו׳וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י אֵח֑וּד אֵ֣לֶּה הֵ֞ם רָאשֵׁ֤י אָבוֹת֙ לְי֣וֹשְׁבֵי גֶ֔בַע וַיַּגְל֖וּם אֶל־מָנָֽחַת׃
ז׳וְנַעֲמָ֧ן וַאֲחִיָּ֛ה וְגֵרָ֖א ה֣וּא הֶגְלָ֑ם וְהוֹלִ֥יד אֶת־עֻזָּ֖א וְאֶת־אֲחִיחֻֽד׃
ח׳וְשַׁחֲרַ֗יִם הוֹלִיד֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב מִן־שִׁלְח֖וֹ אֹתָ֑ם חוּשִׁ֥ים וְאֶֽת־בַּעֲרָ֖א נָשָֽׁיו׃
ט׳וַיּ֖וֹלֶד מִן־חֹ֣דֶשׁ אִשְׁתּ֑וֹ אֶת־יוֹבָב֙ וְאֶת־צִבְיָ֔א וְאֶת־מֵישָׁ֖א וְאֶת־מַלְכָּֽם׃
י׳וְאֶת־יְע֥וּץ וְאֶת־שָֽׂכְיָ֖ה וְאֶת־מִרְמָ֑ה אֵ֥לֶּה בָנָ֖יו רָאשֵׁ֥י אָבֽוֹת׃
י״אוּמֵחֻשִׁ֛ים הוֹלִ֥יד אֶת־אֲבִיט֖וּב וְאֶת־אֶלְפָּֽעַל׃
י״בוּבְנֵ֣י אֶלְפַּ֔עַל עֵ֥בֶר וּמִשְׁעָ֖ם וָשָׁ֑מֶד ה֚וּא בָּנָ֣ה אֶת־אוֹנ֔וֹ וְאֶת־לֹ֖ד וּבְנֹתֶֽיהָ׃
י״גוּבְרִעָ֣ה וָשֶׁ֔מַע הֵ֚מָּה רָאשֵׁ֣י הָאָב֔וֹת לְיוֹשְׁבֵ֖י אַיָּל֑וֹן הֵ֥מָּה הִבְרִ֖יחוּ אֶת־י֥וֹשְׁבֵי גַֽת׃
י״דוְאַחְי֥וֹ שָׁשָׁ֖ק וִירֵמֽוֹת׃
ט״ווּזְבַדְיָ֥ה וַעֲרָ֖ד וָעָֽדֶר׃
ט״זוּמִיכָאֵ֧ל וְיִשְׁפָּ֛ה וְיוֹחָ֖א בְּנֵ֥י בְרִיעָֽה׃
י״זוּזְבַדְיָ֥ה וּמְשֻׁלָּ֖ם וְחִזְקִ֥י וָחָֽבֶר׃
י״חוְיִשְׁמְרַ֧י וְיִזְלִיאָ֛ה וְיוֹבָ֖ב בְּנֵ֥י אֶלְפָּֽעַל׃
י״טוְיָקִ֥ים וְזִכְרִ֖י וְזַבְדִּֽי׃
כ׳וֶאֱלִיעֵינַ֥י וְצִלְּתַ֖י וֶאֱלִיאֵֽל׃
כ״אוַעֲדָיָ֧ה וּבְרָאיָ֛ה וְשִׁמְרָ֖ת בְּנֵ֥י שִׁמְעִֽי׃
כ״בוְיִשְׁפָּ֥ן וָעֵ֖בֶר וֶאֱלִיאֵֽל׃
כ״גוְעַבְדּ֥וֹן וְזִכְרִ֖י וְחָנָֽן׃
כ״דוַחֲנַנְיָ֥ה וְעֵילָ֖ם וְעַנְתֹתִיָּֽה׃
כ״הוְיִפְדְיָ֥ה (ופניאל) [וּפְנוּאֵ֖ל] בְּנֵ֥י שָׁשָֽׁק׃
כ״ווְשַׁמְשְׁרַ֥י וּשְׁחַרְיָ֖ה וַעֲתַלְיָֽה׃
כ״זוְיַעֲרֶשְׁיָ֧ה וְאֵלִיָּ֛ה וְזִכְרִ֖י בְּנֵ֥י יְרֹחָֽם׃
כ״חאֵ֣לֶּה רָאשֵׁ֥י אָב֛וֹת לְתֹלְדוֹתָ֖ם רָאשִׁ֑ים אֵ֖לֶּה יָשְׁב֥וּ בִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
כ״טוּבְגִבְע֥וֹן יָשְׁב֖וּ אֲבִ֣י גִבְע֑וֹן וְשֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ מַעֲכָֽה׃
ל׳וּבְנ֥וֹ הַבְּכ֖וֹר עַבְדּ֑וֹן וְצ֥וּר וְקִ֖ישׁ וּבַ֥עַל וְנָדָֽב׃
ל״אוּגְד֥וֹר וְאַחְי֖וֹ וָזָֽכֶר׃
ל״בוּמִקְל֖וֹת הוֹלִ֣יד אֶת־שִׁמְאָ֑ה וְאַף־הֵ֗מָּה נֶ֧גֶד אֲחֵיהֶ֛ם יָשְׁב֥וּ בִירוּשָׁלַ֖͏ִם עִם־אֲחֵיהֶֽם׃ {ס}
ל״גוְנֵר֙ הוֹלִ֣יד אֶת־קִ֔ישׁ וְקִ֖ישׁ הוֹלִ֣יד אֶת־שָׁא֑וּל וְשָׁא֗וּל הוֹלִ֤יד אֶת־יְהֽוֹנָתָן֙ וְאֶת־מַלְכִּישׁ֔וּעַ וְאֶת־אֲבִינָדָ֖ב וְאֶת־אֶשְׁבָּֽעַל׃
ל״דוּבֶן־יְהוֹנָתָ֖ן מְרִ֣יב בָּ֑עַל וּמְרִ֥יב בַּ֖עַל הוֹלִ֥יד אֶת־מִיכָֽה׃
ל״הוּבְנֵ֖י מִיכָ֑ה פִּית֥וֹן וָמֶ֖לֶךְ וְתַאְרֵ֥עַ וְאָחָֽז׃
ל״ווְאָחָז֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יְהוֹעַדָּ֔ה וִיהוֹעַדָּ֗ה הוֹלִ֛יד אֶת־עָלֶ֥מֶת וְאֶת־עַזְמָ֖וֶת וְאֶת־זִמְרִ֑י וְזִמְרִ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־מוֹצָֽא׃
ל״זוּמוֹצָ֖א הוֹלִ֣יד אֶת־בִּנְעָ֑א רָפָ֥ה בְנ֛וֹ אֶלְעָשָׂ֥ה בְנ֖וֹ אָצֵ֥ל בְּנֽוֹ׃
ל״חוּלְאָצֵל֮ שִׁשָּׁ֣ה בָנִים֒ וְאֵ֣לֶּה שְׁמוֹתָ֗ם עַזְרִיקָ֥ם׀בֹּ֙כְרוּ֙ וְיִשְׁמָעֵ֣אל וּשְׁעַרְיָ֔ה וְעֹבַדְיָ֖ה וְחָנָ֑ן כׇּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י אָצַֽל׃
ל״טוּבְנֵ֖י עֵ֣שֶׁק אָחִ֑יו אוּלָ֣ם בְּכֹר֔וֹ יְעוּשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י וֶאֱלִיפֶ֖לֶט הַשְּׁלִשִֽׁי׃
מ׳וַיִּהְי֣וּ בְנֵֽי־א֠וּלָ֠ם אֲנָשִׁ֨ים גִּבּוֹרֵי־חַ֜יִל דֹּ֣רְכֵי קֶ֗שֶׁת וּמַרְבִּ֤ים בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים מֵאָ֖ה וַחֲמִשִּׁ֑ים כׇּל־אֵ֖לֶּה מִבְּנֵ֥י בִנְיָמִֽן׃ {פ}

שיתוף הפרק כולו

שתפו את הפרק במלואו, או העתיקו את כל המלל עם מספרי הפסוקים.

השיתוף כפוף לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות של האתר.

פירוש רש״י

פסוק א׳׳
וּבִ֨נְיָמִ֔ן הוֹלִ֖יד אֶת־בֶּ֣לַע בְּכֹר֑וֹ אַשְׁבֵּל֙ הַשֵּׁנִ֔י וְאַחְרַ֖ח הַשְּׁלִישִֽׁי׃
ובנימין הוליד את בלע בכורו — כבר יחסו (לעיל ז') ולפי שרצה ליחס עד שאול המלך מתחיל ליחס מבנימן ושמות אחרים קוראם כאן וכל היחס למפרע והרוצה לדקדק רוב ערי הלוים ומגרשיהם האמורים כאן למפרע הן ביהושע כי עזרא ספרים מצא:
פסוק ו׳׳
וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י אֵח֑וּד אֵ֣לֶּה הֵ֞ם רָאשֵׁ֤י אָבוֹת֙ לְי֣וֹשְׁבֵי גֶ֔בַע וַיַּגְל֖וּם אֶל־מָנָֽחַת׃
ויגלום אל מנחת — מי הגלם ומפרש אחריו בפסוק ונעמן ואחיה וגרא הוא הגלם:
מנחת — שם מדינה כדכתיב (לעיל ב') הרואה חצי המנחות וכתיב וחצי המנחתי (שם):
פסוק ח׳׳
וְשַׁחֲרַ֗יִם הוֹלִיד֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב מִן־שִׁלְח֖וֹ אֹתָ֑ם חוּשִׁ֥ים וְאֶֽת־בַּעֲרָ֖א נָשָֽׁיו׃
ושחרים הוליד — הוא היה אחד מן הגולים ולאחר ששלחו אותו מן הגלות הוליד את אלה:
חושים ואת בערא נשיו — כך היו שמותיהם של נשיו:
פסוק י״א׳
וּמֵחֻשִׁ֛ים הוֹלִ֥יד אֶת־אֲבִיט֖וּב וְאֶת־אֶלְפָּֽעַל׃
ומחשים הוליד — זאת חושים אשתו שהזכירה למעלה ולפי שהפסיקה בחדש אשתו:
פסוק י״ד׳
וְאַחְי֥וֹ שָׁשָׁ֖ק וִירֵמֽוֹת׃
ואחיו ששק — כל אלה בני אלפעל, ע"א ועיקר מן אחיו ששק עד ויוחא כל אלה בני בריעה ומזבדיה עד יובב כל אלה בני אלפעל ומן ויקים עד ושמרת כל אלה בני שמעי:
פסוק כ״ט׳
וּבְגִבְע֥וֹן יָשְׁב֖וּ אֲבִ֣י גִבְע֑וֹן וְשֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ מַעֲכָֽה׃
ובגבעון ישבו אבי גבעון — פרשה זו עד כל אלה בני אצל כתובה ב' פעמים בספר זה גם פרשת והיושבים הראשונים אשר באחוזתם בעריהם (ל' סי' ט') ופרשת ומן הכהנים ידעיה ויהויריב, כמו כן בס' עזרא (ר"ל נחמיה י״א:ג׳) דכתיב ואלה ראשי המדינה וזהו שמפרש בסוף מגילת ירושלמי ג' ספרים מצא עזרא ספר מעונים ספר זאטוטי ספר האחים ובטלו דברי האחד וקיימו דברי השנים וכן מצאו הרבה ספרי יחוסין כשנמצא ג' או ה' בטלו המועט וקיימו המרובים וכשנמצאו זוגות כמו ובגבעון ישבו אבי גבעון הוצרך לכתוב שתי פעמים שאין סדר יחוסן שוה וכן היושבים הראשונים מצא זוגות וחלוקים זה על זה כתבוהו שני פעמים בכאן ובספרו ולמה לא כתב שתיהן כאן אותם שבעזרא ואלה ראשי המדינה וגומר ולפי שייחס לשם עד ואלה הכהנים הלוים ומיחס עד ידעיה שהיה לאחר עזרא ומה ענין לפרש ולייחס בכאן בדברי הימים דורות יחד ולאחר עזרא כי אם אותם שהיו בבית ראשון ובפרשה האחרת של ובגבעון ישבו וגו' ועוד אמרו חכמים בספר' ולאצל ששה בנים תליסר אלפי גמלי טעוני מדרשות:

מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

פירוש מלבי״ם

פסוק א׳׳
וּבִ֨נְיָמִ֔ן הוֹלִ֖יד אֶת־בֶּ֣לַע בְּכֹר֑וֹ אַשְׁבֵּל֙ הַשֵּׁנִ֔י וְאַחְרַ֖ח הַשְּׁלִישִֽׁי׃
ובנימין הוליד — בתורה חושב בני בנימין שהיו ראשי משפחות בלע אשבל אחירם שפופם חופם (כ"ה בפ' פנחס), ובימי עזרא שינו מקצת בתי אבות את שמם, תחת אחירם אחרח, תחת שפופם נוחה, ותחת חופם רפא (ובכר וגרא וראש שבפ' ויגש נחסרו כי לא הולידו משפחות):
פסוק ג׳׳
וַיִּהְי֥וּ בָנִ֖ים לְבָ֑לַע אַדָּ֥ר וְגֵרָ֖א וַאֲבִיהֽוּד׃
ויהיו בנים לבלע — בתורה נאמרו לבלע שני ראשי משפחות ארד ונעמן, והם הכתובים בפ' ויגש בין בני בנימין, והיו בני בניו, וכתובים פה בשם אדר ונעמן, וברבות הימים נתוספו עליהם ראשי משפחות למשפחת אדר (בן בלע) נתוספו גרא ואביהוד ואבישוע, ולמשפחת נעמן (בן בלע) נתוספו אחוח וגרא ושפופן וחורם:
פסוק ו׳׳
וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י אֵח֑וּד אֵ֣לֶּה הֵ֞ם רָאשֵׁ֤י אָבוֹת֙ לְי֣וֹשְׁבֵי גֶ֔בַע וַיַּגְל֖וּם אֶל־מָנָֽחַת׃
ואלה — ר"ל ואלה האחרונים שהם שפופן וחורם היו בני אחוד, שאיש שמו אחוד ממשפחות נעמן הוליד אותם, והם ר"ל שפופן וחורם בני אחוד היו ראשי אבות ליושבי גבע, שבעת שהיה המעשה של פלגש בגבעה היו הם הראשים שמה
ויגלום אל מנחת — ואחר המלחמה של ישראל על גבע הגלו את הראשים שפופן וחורם אל מנחת, שם עיר או מקום, שישראל לא הניחום לגור ביניהם מפני שהם היו הראשים ולא מיחו בדבר:
פסוק ז׳׳
וְנַעֲמָ֧ן וַאֲחִיָּ֛ה וְגֵרָ֖א ה֣וּא הֶגְלָ֑ם וְהוֹלִ֥יד אֶת־עֻזָּ֖א וְאֶת־אֲחִיחֻֽד׃
ונעמן — ואז הלך אחוד אביהם והגלה לשם גם את נעמן ואחוח וגרא, ר"ל יתר ראשי בתי אבות של משפחות אלה שיצאו מנעמן בן בלע, כדי שיהיו כולם במקום אחד, וז"ש הוא הגלם, ר"ל אחוד הנזכר הוא הגלה את נעמן ואחיה (שהוא אחוח) וגרא
והוליד — ואז הוליד (אחוד) את עזרא ואת אחיחוד ואת שחרים, ומפרש שאת שחרים הוליד בשדה מואב (כי שני בנים הקודמים הוליד במנחת), אבל בעת שהוליד את שחרים גר בשדה מואב מן שלחו אותם. ר"ל שאחוד היה לו שלש נשים, שם האחת שלחו אותם, ושם השניה חושים, ושם השלישית את בערא, ומן שלש נשיו אלה הוליד שלשה הבנים הנזכרים, וז"ש שהוליד (הבנים הנזכרים) מן שלחו אותם ומן חושים ומן את בערא, שלשת נשיו. ואל תתמה שמלת את בערא יהיה שם, שכבר הבאתי כמה דוגמאות לזה (למעלה ב, יח) על ואת יריעות, וכן על שם שלחו אותם לא תתמה, שנמצא כאלה. וכן הרד"ק פי' בפי' א' ששלחו אותם הוא שם, ולמ"ש לקמן פסוק ל"א, פירושו הוא ששחרים הוליד, עיי"ש:
פסוק ט׳׳
וַיּ֖וֹלֶד מִן־חֹ֣דֶשׁ אִשְׁתּ֑וֹ אֶת־יוֹבָב֙ וְאֶת־צִבְיָ֔א וְאֶת־מֵישָׁ֖א וְאֶת־מַלְכָּֽם׃
ויולד — אח"כ נשא אשה חדשה, ועז"א חדש אשתו, או שהיה שמה חדש, וממנה הוליד אח"כ את יובב ואת צביא וכו' ואת יעץ וכו'
אלה בניו — היו ראשי אבות:
פסוק י״א׳
וּמֵחֻשִׁ֛ים הוֹלִ֥יד אֶת־אֲבִיט֖וּב וְאֶת־אֶלְפָּֽעַל׃
ומחשים הוליד — אח"כ הוליד מן אשתו חושים (הנזכר פסוק ח), את אביטוב ואת אלפעל:
פסוק י״ב׳
וּבְנֵ֣י אֶלְפַּ֔עַל עֵ֥בֶר וּמִשְׁעָ֖ם וָשָׁ֑מֶד ה֚וּא בָּנָ֣ה אֶת־אוֹנ֔וֹ וְאֶת־לֹ֖ד וּבְנֹתֶֽיהָ׃
ובני אלפעל עבר וכו' הוא בנה — ר"ל שמר בנה את אונו, וכן בריעה ושמע היו בני אלפעל והמה הבריחו את יושבי גת:
פסוק י״ד׳
וְאַחְי֥וֹ שָׁשָׁ֖ק וִירֵמֽוֹת׃
ואחיו ששק וירמות — מפרש בני בריעה (יד - טו) ויתר בני אלפעל (יז - יח), ובני שמעי (יט - כא). ואח"כ חוזר אל יחוס בני ששק (כב - כה), ואח"כ בני ירוחם, שכפי הנראה כיון על בני ירמות (כו - כז):
פסוק כ״ח׳
אֵ֣לֶּה רָאשֵׁ֥י אָב֛וֹת לְתֹלְדוֹתָ֖ם רָאשִׁ֑ים אֵ֖לֶּה יָשְׁב֥וּ בִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
אלה, לתולדותם ראשים — ר"ל ראשים לבית אב שלהם
אלה ישבו בירושלם — גם לקמן (ט, ז - ח) חשב בני בנימין שישבו בירושלים, שם חשב הראשים על כולם, ופה מפרש הראשים על תולדותם לבד, כי יכניה בן ירוחם שחשב שם היה ראש על הכלל, ובני ירוחם שחשב פה היו ראשים רק על תולדותם לבד:
פסוק כ״ט׳
וּבְגִבְע֥וֹן יָשְׁב֖וּ אֲבִ֣י גִבְע֑וֹן וְשֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ מַעֲכָֽה׃
ובגבעון ישבו — זה הוכפל לקמן סי' ט' (לה - לט) בתוס' קצת
אבי גבעון — ולקמן באר שהיה שמו יעואל
ושם אשתו מעכה — ולקמן (שם, לה) ושם אחותו מעכה, י"ל שהי"ל גם אחות ששמה מעכה (ובמנחת שי תקן ששם אשתו כמו כאן):
פסוק ל׳׳
וּבְנ֥וֹ הַבְּכ֖וֹר עַבְדּ֑וֹן וְצ֥וּר וְקִ֖ישׁ וּבַ֥עַל וְנָדָֽב׃
ובעל — ולקמן (שם, לו) ובעל ונר ונדב:
פסוק ל״ב׳
וּמִקְל֖וֹת הוֹלִ֣יד אֶת־שִׁמְאָ֑ה וְאַף־הֵ֗מָּה נֶ֧גֶד אֲחֵיהֶ֛ם יָשְׁב֥וּ בִירוּשָׁלַ֖͏ִם עִם־אֲחֵיהֶֽם׃ {ס}
ומקלות — שם כתב וזכריה ומקלות, ומקלות הוליד את שמעם, ומזה נודע לנו שבכ"מ שכתב כזאת, השם נמשך למעלה ולמטה, כמ"ש הרשב"ם פ' וישלח עמ"ש ותמנע היתה פילגש ששם תמנע נמשך למעלה ולמטה, וכן תראה מבואר שלקמן (שם, מא - מב) ותרחע ואחז הוליד, מבואר פה ותארע ואחז, ואחז הוליד, ולפ"ז ה"ה במ"ש למעלה (ד, ח) ואתנן וקוץ הוליד, צל"פ ואתנן וקוץ, וקוץ הוליד, וכן (שם, יד) ובני עתניאל חתת ומעונתי הוליד, צל"פ חתת ומעונתי, ומעונתי הוליד, וכן (שם, יז) ואשראל ובן עזרא יתר, (להמפרשים בן עזרא, בני עזרא) צל"פ ואשראל ובן עזרא, ובן עזרא הוליד, וכן במ"ש (למעלה פסוק ח) ואת אחיחוד ושחרים הוליד, צל"פ ואת אחיחוד ושחרים, ושחרים הוליד, ויהיו כל הבנים הנחשבים בני שחרים
ואף המה — אח"כ נתישבו גם מקלות ושמעה בירושלים עם אחיהם שחשב למעלה שישבו בירושלים כמ"ש (פסוק כח), וזה היה נגד אחיהם, ר"ל התנגדות אל דעת אחיהם שישבו בגבעון:
פסוק ל״ג׳
וְנֵר֙ הוֹלִ֣יד אֶת־קִ֔ישׁ וְקִ֖ישׁ הוֹלִ֣יד אֶת־שָׁא֑וּל וְשָׁא֗וּל הוֹלִ֤יד אֶת־יְהֽוֹנָתָן֙ וְאֶת־מַלְכִּישׁ֔וּעַ וְאֶת־אֲבִינָדָ֖ב וְאֶת־אֶשְׁבָּֽעַל׃
ונר הוליד את קיש — הנה זה סותר למ"ש (בפסוק כט - ל) שאבי גבעון (שהיה שמו יעיאל כמ"ש לקמן ט' ל"ה) היה אבי קיש ונר ונדב, ומבואר שאבי גבעון היה נקרא ג"כ בשם נר, ובש"א מבואר שהיה נקרא גם בשם אביאל, ששם (ט, א) קיש בן אביאל, ושם (יד, נ - נא) אבנר בן נר דוד שאול, ושם, אבנר בן נר בן אביאל, מבואר שקיש ונר אבי שאול ואבי אבנר היו בני אביאל, כי יעיאל הנזכר שהיה אבי גבעון היה נקרא גם אביאל, וגם נר. ומ"ש פה בפי' הגר"א ווילנער וז"ל, ונר קאי אלמעלה, שגם הוא היה מבני יעיאל והוא הוליד את קיש, ולא נר שמו אלא אביאל שמו, הכותב לא כיון שמועתו יפה, ובודאי שמע שנר הוא יעיאל בעצמו ושגם אביאל שמו, והדברים פלאים
ואת אשבעל — הוא איש בושת, שבושת ובעל, אחד הוא, מזבחות לבושת מזבחות לקטר לבעל (ירמיה יא, יג), וכן ירובעל (שופטים ו), ירובשת (ש"ב יא), וזה שלא להזכיר שם הבעל:
פסוק ל״ד׳
וּבֶן־יְהוֹנָתָ֖ן מְרִ֣יב בָּ֑עַל וּמְרִ֥יב בַּ֖עַל הוֹלִ֥יד אֶת־מִיכָֽה׃
מריב בעל — ובשמואל מפי בושת:
פסוק ל״ט׳
וּבְנֵ֖י עֵ֣שֶׁק אָחִ֑יו אוּלָ֣ם בְּכֹר֔וֹ יְעוּשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י וֶאֱלִיפֶ֖לֶט הַשְּׁלִשִֽׁי׃
ובני עשק — פי' המפ' שר"ל בני אלעשה, ובפשוט שלא חשב בפסוק ל"ז כל בני מוצא רק החשובים והי"ל עוד בן ששמו עשק:

מהדורה: Malbim on I Chronicles -- Wikisource. רישוי: Public Domain. Sefaria.

תנ״ך · מדריך קריאת פרק

דברי הימים א פרק 8

דברי הימים א פרק 8 מציג 40 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

ספרפרק (1–29)פסוק

היעד שנמצא: דברי הימים א פרק ח׳

פתיחה בקורא

שיתוף הפרק כולו

פירוש רש״י

פירוש מלבי״ם

דברי הימים א פרק 8

מפת הטקסט

מפתח לקריאה

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

חיפוש מקורות חכם