מקרא

דברי הימים א פרק ה׳

דברי הימים א פרק ה׳פסוק א׳ / מ״א0%

השוואת נוסחים — מילה מול מילה

גודל האות

100%

גודל מקורי

א׳וּבְנֵ֨י רְאוּבֵ֥ן בְּכֽוֹר־יִשְׂרָאֵל֮ כִּ֣י ה֣וּא הַבְּכוֹר֒ וּֽבְחַלְּלוֹ֙ יְצוּעֵ֣י אָבִ֔יו נִתְּנָה֙ בְּכֹ֣רָת֔וֹ לִבְנֵ֥י יוֹסֵ֖ף בֶּן־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א לְהִתְיַחֵ֖שׂ לַבְּכֹרָֽה׃
ב׳כִּ֤י יְהוּדָה֙ גָּבַ֣ר בְּאֶחָ֔יו וּלְנָגִ֖יד מִמֶּ֑נּוּ וְהַבְּכֹרָ֖ה לְיוֹסֵֽף׃ {ס}
ג׳בְּנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן בְּכ֣וֹר יִשְׂרָאֵ֑ל חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא חֶצְר֥וֹן וְכַרְמִֽי׃
ד׳בְּנֵ֖י יוֹאֵ֑ל שְׁמַֽעְיָ֥ה בְנ֛וֹ גּ֥וֹג בְּנ֖וֹ שִׁמְעִ֥י בְנֽוֹ׃
ה׳מִיכָ֥ה בְנ֛וֹ רְאָיָ֥ה בְנ֖וֹ בַּ֥עַל בְּנֽוֹ׃
ו׳בְּאֵרָ֣ה בְנ֔וֹ אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה תִּלְּגַ֥ת פִּלְנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשֻּׁ֑ר ה֥וּא נָשִׂ֖יא לָרֽאוּבֵנִֽי׃
ז׳וְאֶחָיו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו בְּהִתְיַחֵ֖שׂ לְתֹלְדוֹתָ֑ם הָרֹ֥אשׁ יְעִיאֵ֖ל וּזְכַרְיָֽהוּ׃
ח׳וּבֶ֙לַע֙ בֶּן־עָזָ֔ז בֶּן־שֶׁ֖מַע בֶּן־יוֹאֵ֑ל ה֚וּא יוֹשֵׁ֣ב בַּעֲרֹעֵ֔ר וְעַד־נְב֖וֹ וּבַ֥עַל מְעֽוֹן׃
ט׳וְלַמִּזְרָ֗ח יָשַׁב֙ עַד־לְב֣וֹא מִדְבָּ֔רָה לְמִן־הַנָּהָ֖ר פְּרָ֑ת כִּ֧י מִקְנֵיהֶ֛ם רָב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גִּלְעָֽד׃
י׳וּבִימֵ֣י שָׁא֗וּל עָשׂ֤וּ מִלְחָמָה֙ עִם־הַֽהַגְרִאִ֔ים וַֽיִּפְּל֖וּ בְּיָדָ֑ם וַיֵּֽשְׁבוּ֙ בְּאׇ֣הֳלֵיהֶ֔ם עַֽל־כׇּל־פְּנֵ֖י מִזְרָ֥ח לַגִּלְעָֽד׃ {ס}
י״אוּבְנֵי־גָ֣ד לְנֶגְדָּ֗ם יָ֥שְׁב֛וּ בְּאֶ֥רֶץ הַבָּשָׁ֖ן עַד־סַלְכָֽה׃
י״ביוֹאֵ֣ל הָרֹ֔אשׁ וְשָׁפָ֖ם הַמִּשְׁנֶ֑ה וְיַעְנַ֥י וְשָׁפָ֖ט בַּבָּשָֽׁן׃
י״גוַאֲחֵיהֶ֞ם לְבֵ֣ית אֲבוֹתֵיהֶ֗ם מִיכָאֵ֡ל וּמְשֻׁלָּ֡ם וְ֠שֶׁ֠בַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן וְזִ֥יעַ וָעֵ֖בֶר שִׁבְעָֽה׃ {ס}
י״דאֵ֣לֶּה׀ בְּנֵ֣י אֲבִיחַ֗יִל בֶּן־חוּרִ֡י בֶּן־יָ֠ר֠וֹחַ בֶּן־גִּלְעָ֧ד בֶּן־מִיכָאֵ֛ל בֶּן־יְשִׁישַׁ֥י בֶּן־יַחְדּ֖וֹ בֶּן־בּֽוּז׃
ט״ואֲחִי֙ בֶּן־עַבְדִּיאֵ֣ל בֶּן־גּוּנִ֔י רֹ֖אשׁ לְבֵ֥ית אֲבוֹתָֽם׃
ט״זוַיֵּ֥שְׁב֛וּ בַּגִּלְעָ֥ד בַּבָּשָׁ֖ן וּבִבְנֹתֶ֑יהָ וּבְכׇֽל־מִגְרְשֵׁ֥י שָׁר֖וֹן עַל־תּוֹצְאוֹתָֽם׃
י״זכֻּלָּם֙ הִתְיַחְשׂ֔וּ בִּימֵ֖י יוֹתָ֣ם מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֖י יָרׇבְעָ֥ם מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
י״חבְּנֵי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֮ מִן־בְּנֵי־חַ֒יִל֒ אֲ֠נָשִׁ֠ים נֹשְׂאֵ֨י מָגֵ֤ן וְחֶ֙רֶב֙ וְדֹ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת וּלְמוּדֵ֖י מִלְחָמָ֑ה אַרְבָּעִ֨ים וְאַרְבָּעָ֥ה אֶ֛לֶף וּשְׁבַע־מֵא֥וֹת וְשִׁשִּׁ֖ים יֹצְאֵ֥י צָבָֽא׃
י״טוַיַּעֲשׂ֥וּ מִלְחָמָ֖ה עִם־הַהַגְרִיאִ֑ים וִיט֥וּר וְנָפִ֖ישׁ וְנוֹדָֽב׃
כ׳וַיֵּעָזְר֣וּ עֲלֵיהֶ֔ם וַיִּנָּתְנ֤וּ בְיָדָם֙ הַֽהַגְרִיאִ֔ים וְכֹ֖ל שֶׁ֣עִמָּהֶ֑ם כִּ֠י לֵאלֹהִ֤ים זָעֲקוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְנַעְתּ֥וֹר לָהֶ֖ם כִּי־בָ֥טְחוּ בֽוֹ׃
כ״אוַיִּשְׁבּ֣וּ מִקְנֵיהֶ֗ם גְּֽמַלֵּיהֶ֞ם חֲמִשִּׁ֥ים אֶ֙לֶף֙ וְצֹ֗אן מָאתַ֤יִם וַחֲמִשִּׁים֙ אֶ֔לֶף וַחֲמוֹרִ֖ים אַלְפָּ֑יִם וְנֶ֥פֶשׁ אָדָ֖ם מֵ֥אָה אָֽלֶף׃
כ״בכִּֽי־חֲלָלִ֤ים רַבִּים֙ נָפָ֔לוּ כִּ֥י מֵהָאֱלֹהִ֖ים הַמִּלְחָמָ֑ה וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתֵּיהֶ֖ם עַד־הַגֹּלָֽה׃ {פ}
כ״גוּבְנֵ֗י חֲצִי֙ שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֔ה יָשְׁב֖וּ בָּאָ֑רֶץ מִבָּשָׁ֞ן עַד־בַּ֧עַל חֶרְמ֛וֹן וּשְׂנִ֥יר וְהַר־חֶרְמ֖וֹן הֵ֥מָּה רָבֽוּ׃
כ״דוְאֵ֖לֶּה רָאשֵׁ֣י בֵית־אֲבוֹתָ֑ם וְעֵ֡פֶר וְיִשְׁעִ֡י וֶאֱלִיאֵ֡ל וְ֠עַזְרִיאֵ֠ל וְיִרְמְיָ֨ה וְהוֹדַוְיָ֜ה וְיַחְדִּיאֵ֗ל אֲנָשִׁים֙ גִּבּ֣וֹרֵי חַ֔יִל אַנְשֵׁ֣י שֵׁמ֔וֹת רָאשִׁ֖ים לְבֵ֥ית אֲבוֹתָֽם׃
כ״הוַיִּֽמְעֲל֔וּ בֵּאלֹהֵ֖י אֲבֹתֵיהֶ֑ם וַיִּזְנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהֵ֣י עַמֵּֽי־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־הִשְׁמִ֥יד אֱלֹהִ֖ים מִפְּנֵיהֶֽם׃
כ״ווַיָּ֩עַר֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ר֣וּחַ׀ פּ֣וּל מֶלֶךְ־אַשּׁ֗וּר וְאֶת־ר֙וּחַ֙ תִּלְּגַ֤ת פִּלְנֶ֙סֶר֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּגְלֵם֙ לָראוּבֵנִ֣י וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַ֠יְבִיאֵ֠ם לַחְלַ֨ח וְחָב֤וֹר וְהָרָא֙ וּנְהַ֣ר גּוֹזָ֔ן עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}
כ״זבְּנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּרְשׁ֕וֹן קְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃
כ״חוּבְנֵ֖י קְהָ֑ת עַמְרָ֣ם יִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵֽל׃ {ס}
כ״טוּבְנֵ֣י עַמְרָ֔ם אַהֲרֹ֥ן וּמֹשֶׁ֖ה וּמִרְיָ֑ם {ס} וּבְנֵ֣י אַֽהֲרֹ֔ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא אֶלְעָזָ֖ר וְאִיתָמָֽר׃
ל׳אֶלְעָזָר֙ הוֹלִ֣יד אֶת־פִּֽינְחָ֔ס פִּֽינְחָ֖ס הֹלִ֥יד אֶת־אֲבִישֽׁוּעַ׃
ל״אוַאֲבִישׁ֙וּעַ֙ הוֹלִ֣יד אֶת־בֻּקִּ֔י וּבֻקִּ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־עֻזִּֽי׃
ל״בוְעֻזִּי֙ הוֹלִ֣יד אֶת־זְרַֽחְיָ֔ה וּֽזְרַֽחְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־מְרָיֽוֹת׃
ל״גמְרָיוֹת֙ הוֹלִ֣יד אֶת־אֲמַרְיָ֔ה וַאֲמַרְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־אֲחִיטֽוּב׃
ל״דוַֽאֲחִיטוּב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־צָד֔וֹק וְצָד֖וֹק הוֹלִ֥יד אֶת־אֲחִימָֽעַץ׃
ל״הוַאֲחִימַ֙עַץ֙ הוֹלִ֣יד אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וַעֲזַרְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־יוֹחָנָֽן׃
ל״ווְיוֹחָנָ֖ן הוֹלִ֣יד אֶת־עֲזַרְיָ֑ה ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר כִּהֵ֔ן בַּבַּ֕יִת אֲשֶׁר־בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
ל״זוַיּ֥וֹלֶד עֲזַרְיָ֖ה אֶת־אֲמַרְיָ֑ה וַאֲמַרְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־אֲחִיטֽוּב׃
ל״חוַֽאֲחִיטוּב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־צָד֔וֹק וְצָד֖וֹק הוֹלִ֥יד אֶת־שַׁלּֽוּם׃
ל״טוְשַׁלּוּם֙ הוֹלִ֣יד אֶת־חִלְקִיָּ֔ה וְחִלְקִיָּ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־עֲזַרְיָֽה׃
מ׳וַעֲזַרְיָה֙ הוֹלִ֣יד אֶת־שְׂרָיָ֔ה וּשְׂרָיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־יְהוֹצָדָֽק׃
מ״אוִיהוֹצָדָ֣ק הָלַ֔ךְ בְּהַגְל֣וֹת יְהֹוָ֔ה אֶת־יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלָ֑͏ִם בְּיַ֖ד נְבֻכַדְנֶאצַּֽר׃ {פ}

שיתוף הפרק כולו

שתפו את הפרק במלואו, או העתיקו את כל המלל עם מספרי הפסוקים.

השיתוף כפוף לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות של האתר.

פירוש רש״י

פסוק א׳׳
וּבְנֵ֨י רְאוּבֵ֥ן בְּכֽוֹר־יִשְׂרָאֵל֮ כִּ֣י ה֣וּא הַבְּכוֹר֒ וּֽבְחַלְּלוֹ֙ יְצוּעֵ֣י אָבִ֔יו נִתְּנָה֙ בְּכֹ֣רָת֔וֹ לִבְנֵ֥י יוֹסֵ֖ף בֶּן־יִשְׂרָאֵ֑ל…
ובני ראובן בכור ישראל — ואם תאמר אם כן שהיה בכור למה לא יצא ממנו מלכות כי הוא בודאי הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף ואם תאמר אם כן למה לא מלכו בני יוסף לכך אמר ולא להתייחס לבכורה חלק בכורות ולא בכור כי יהודה אפילו לא חלל ראובן הבכורה ולא נלקחה ממנו אפילו הכי היה הגון יהודה למלך:
פסוק ב׳׳
כִּ֤י יְהוּדָה֙ גָּבַ֣ר בְּאֶחָ֔יו וּלְנָגִ֖יד מִמֶּ֑נּוּ וְהַבְּכֹרָ֖ה לְיוֹסֵֽף׃ {ס}
כי יהודה גבר באחיו — שנאמר גור אריה יהודה (בראשית מ"ט):
ולנגיד ממנו — שיצא ממנו מלכות ועל שם כך נקרא המלך נגיד שהוא המוציא והמביא והבכורה והמלכות נטלה מראובן ונתנה המלכות ליהודה כדכתיב כי יהודה גבר באחיו אבל חלק הבכורה נתנה ליוסף לשני בניו:
פסוק ג׳׳
בְּנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן בְּכ֣וֹר יִשְׂרָאֵ֑ל חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא חֶצְר֥וֹן וְכַרְמִֽי׃
בני ראובן בכור ישראל — מתחיל עתה כבראשונה:
פסוק ד׳׳
בְּנֵ֖י יוֹאֵ֑ל שְׁמַֽעְיָ֥ה בְנ֛וֹ גּ֥וֹג בְּנ֖וֹ שִׁמְעִ֥י בְנֽוֹ׃
בני יואל — דורות דורות קחשיב:
פסוק ו׳׳
בְּאֵרָ֣ה בְנ֔וֹ אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה תִּלְּגַ֥ת פִּלְנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשֻּׁ֑ר ה֥וּא נָשִׂ֖יא לָרֽאוּבֵנִֽי׃
אשר הגלה תלגת פלנאסר — קודם לסנחרב וכן היה סדרן פול (מלכים ב ט״ו:כ״ט) הי' כשמלך מנחם בן גדי ובימי פקח בן רמליה (שם) בא תגלת פלנאסר מלך אשור ובימי הושע בן אלה (שם י"ז) בא שלמנאסר מלך אשור (שם ט"ו) ובימי חזקיהו סנחרב ופירשו רבותינו פול וכולם סנחרב:
הוא נשיא לראובני — באותו זמן שהגלוהו תלגת פלנאסר:
פסוק ז׳׳
וְאֶחָיו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו בְּהִתְיַחֵ֖שׂ לְתֹלְדוֹתָ֑ם הָרֹ֥אשׁ יְעִיאֵ֖ל וּזְכַרְיָֽהוּ׃
בהתיחש לתולדותם הראש יעיאל וזכריהו — פתרון הרי לא יחסתי לך מן ראובן כי אם קצת ועיקר יחוסו במקום יחוסו על דברי הימים למלכי ישראל היה יעיאל וזכריה הראש שעל ידן כלה יחוסן:
פסוק ח׳׳
וּבֶ֙לַע֙ בֶּן־עָזָ֔ז בֶּן־שֶׁ֖מַע בֶּן־יוֹאֵ֑ל ה֚וּא יוֹשֵׁ֣ב בַּעֲרֹעֵ֔ר וְעַד־נְב֖וֹ וּבַ֥עַל מְעֽוֹן׃
ועד נבו ובעל מעון — שבימים קדמונים קודם שבאו לידי ישראל נקראו נבו ובעל מעון ע"ש תועבותם כי כן היה מנהג עובדי כוכבים ומזלות עד היום ההוא לקראת תועבותיהם בשם עיירותיהם אבל כשבאו לידי ישראל הסבו שמותם כדכתיב ואת נבו ואת בעל מעון מוסבות שם (במדבר ל״ב:ל״ז-ל״ח) כלו' ישראל הסבו שמותם ואת שבמה לפי שלא נקראה ע"ש תועבותיה לא הסבו שמה ובמגילה מפרש כי נבו ובעל מעון שם עבודת כוכבים הם:
פסוק י׳׳
וּבִימֵ֣י שָׁא֗וּל עָשׂ֤וּ מִלְחָמָה֙ עִם־הַֽהַגְרִאִ֔ים וַֽיִּפְּל֖וּ בְּיָדָ֑ם וַיֵּֽשְׁבוּ֙ בְּאׇ֣הֳלֵיהֶ֔ם עַֽל־כׇּל־פְּנֵ֖י מִזְרָ֥ח לַגִּלְעָֽד׃ {ס}
עם ההגראים — הם הישמעאלים וע"ש אמם קוראם הגראים בני הגר היו:
וישבו באהליהם — שכן מנהג ערביים לישב באהלים:
פסוק י״א׳
וּבְנֵי־גָ֣ד לְנֶגְדָּ֗ם יָ֥שְׁב֛וּ בְּאֶ֥רֶץ הַבָּשָׁ֖ן עַד־סַלְכָֽה׃
ובני גד לנגדם ישבו — אצלם כמו ואלכה לנגדך (ראשי' י"ג):
פסוק י״ג׳
וַאֲחֵיהֶ֞ם לְבֵ֣ית אֲבוֹתֵיהֶ֗ם מִיכָאֵ֡ל וּמְשֻׁלָּ֡ם וְ֠שֶׁ֠בַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן וְזִ֥יעַ וָעֵ֖בֶר שִׁבְעָֽה׃ {ס}
ואחיהם לבית אבותיהם — במקום יחוסן:
מיכאל ומשלם — אלו היו ראשי אבותיהם של אותו היחס כי כולם התיחסו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל:
פסוק י״ח׳
בְּנֵי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֮ מִן־בְּנֵי־חַ֒יִל֒ אֲ֠נָשִׁ֠ים נֹשְׂאֵ֨י מָגֵ֤ן וְחֶ֙רֶב֙ וְדֹ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת וּלְמוּדֵ֖י מִלְחָמָ֑ה אַרְבָּעִ֨ים…
בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה מן בני חיל וגו' — כלומר כולם נתקבצו ועשו מלחמה עם ההגריאים:
פסוק י״ט׳
וַיַּעֲשׂ֥וּ מִלְחָמָ֖ה עִם־הַהַגְרִיאִ֑ים וִיט֥וּר וְנָפִ֖ישׁ וְנוֹדָֽב׃
ויטור ונפיש — בניו של ישמעאל הם:
פסוק כ׳׳
וַיֵּעָזְר֣וּ עֲלֵיהֶ֔ם וַיִּנָּתְנ֤וּ בְיָדָם֙ הַֽהַגְרִיאִ֔ים וְכֹ֖ל שֶׁ֣עִמָּהֶ֑ם כִּ֠י לֵאלֹהִ֤ים זָעֲקוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְנַעְתּ֥וֹר לָהֶ֖ם כִּי־בָ֥טְחוּ…
ויעזרו עליהם — כי ה' עזרם:
וינתנו בידם ההגריאים וכל שעמהם — אומות אחרים לעזרם:
ונעתור להם — דוגמת ויעתר להם ה':
פסוק כ״ה׳
וַיִּֽמְעֲל֔וּ בֵּאלֹהֵ֖י אֲבֹתֵיהֶ֑ם וַיִּזְנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהֵ֣י עַמֵּֽי־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־הִשְׁמִ֥יד אֱלֹהִ֖ים מִפְּנֵיהֶֽם׃
ויזנו אחרי אלהי עמי הארץ אשר השמיד אלהים מפניהם — פתרון הם זנו אחרי אלהי עמי הארץ ואיזה עם אשר השמידם אלהים מפניהם שאלהיהם לא היה יכול לעוזרם ולא שמו על לבם אחרי השמידם מפניהם ולא היה יכול לעזרם ולנו כמו כן לא יעזור:
פסוק ל״ו׳
וְיוֹחָנָ֖ן הוֹלִ֣יד אֶת־עֲזַרְיָ֑ה ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר כִּהֵ֔ן בַּבַּ֕יִת אֲשֶׁר־בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה — יש מפרשים עזריה הוא היה עזריה הראשון ומעזריה עד שריה שהיה בחורבן הבית ח' כהנים ומכאן הוגהו ביומא בפ' א' ובויקרא רבה ובספרי פ' פנחס שמנה כהנים שמשו בבית הראשון ויש אומרים שמנה עשר ולא זה וזה יש בהם רוח חיים כי צדוק הוא היה הראשון שכהן בימי שלמה ועוד איזה אמריה היה בימי יהושפט דכתיב והנה אמריהו כהן הראש (ד"ה ב' י"ט) והוא (אמריה) בן עזריהו שהיה בימי עוזיהו בימי חזקיה שהיה אחרי יהושפט וא"ת עזריהו אבי שריה היה והיכן חלקיהו הכהן הגדול שהיה בימי יאשיהו אלא מצדוק יש לחשוב שנים עשר כהנים היו מצדוק עד שריה וכן מצינו בויקרא רבא מדוייק ומ"ש בעזריה הוא אשר כהן בבית מפורש בסיפרי ירוש' כך וכי הוא לבדו כהן בימי שלמה (כהן) והלא גם שאר כהנים כמו כן כהנו אלא לפי שמסר נפשו על קדושת הבית שלא הניח את עוזיהו להקטיר לכך נאמר הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה והוא עזריה שהיה בימי עוזיה (לקמן ב' כו) ובימי חזקיהו ועזריהו בן אחימעץ הוא אמריהו שכהן בימי יהושפט כמו שנקרא עוזיה עזריה דכתיב (במלכים ב ט״ו:א׳) בשנת עשרים וז' שנים לירבעם וגו' מלך עזריה ונקרא עזריה בן אחימעץ זכריהו דכתיב ויהי לדרוש אלהים (לקמן ב' כו) בימי זכריהו המבין ביראת אלהים וגו':
פסוק מ״א׳
וִיהוֹצָדָ֣ק הָלַ֔ךְ בְּהַגְל֣וֹת יְהֹוָ֔ה אֶת־יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלָ֑͏ִם בְּיַ֖ד נְבֻכַדְנֶאצַּֽר׃ {פ}
ויהוצדק הולך בהגלות ה' את יהודה וירושלים — ומ"ש בספר (חגי א') יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול לא יהוצדק שמש מעולם בכהונה גדולה דהא הוגלה לבבל בימי יכניה כדכתיב ויהוצדק הלך בהגלות וגו' אלא יהושע בנו היה כהן גדול כשעלו מבבל בבית שני ומה שלא היה עזרא בן שריה הסופר כהן גדול ובן אחיו יהושע בן יהוצדק כיהן זהו הטעם לפי כי יהושע עלה עם זרובבל כמה ימים ושנים קודם שעלה עזרא:

מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

פירוש מלבי״ם

פסוק א׳׳
וּבְנֵ֨י רְאוּבֵ֥ן בְּכֽוֹר־יִשְׂרָאֵל֮ כִּ֣י ה֣וּא הַבְּכוֹר֒ וּֽבְחַלְּלוֹ֙ יְצוּעֵ֣י אָבִ֔יו נִתְּנָה֙ בְּכֹ֣רָת֔וֹ לִבְנֵ֥י יוֹסֵ֖ף בֶּן־יִשְׂרָאֵ֑ל…
כי הוא הבכור — מפרש מ"ש בכור ישראל, מפני שהוא היה הבכור שנולד ראשון, ומה שנתנה הבכורה לבני יוסף היה רק לקחת פי שנים, שלכן היה ממנו שני שבטים מנשה ואפרים, אבל לא להתיחס לבכורה, שלענין היחוס נשאר ראובן הבכור כי הוא נולד ראשונה. ובמדרש יש פלוגתא בזה ר' לוי ור' סימון, חד אמר ליוסף מיחסין ולא לראובן, וח"א אין מיחסין ליוסף אלא לראובן, ולמ"ד הראשון פי' שנתן הבכורה לבני יוסף ולא להתיחס, שראובן לא יתיחס עוד לבכורה, ורש"י פי' כפי' השני, ואמר שהגם שנתנה הבכורה ליוסף לא נתנה לו, לא להתיחס וגם לא לענין שיגיע לו המלוכה:
פסוק ב׳׳
כִּ֤י יְהוּדָה֙ גָּבַ֣ר בְּאֶחָ֔יו וּלְנָגִ֖יד מִמֶּ֑נּוּ וְהַבְּכֹרָ֖ה לְיוֹסֵֽף׃ {ס}
כי יהודה גבר באחיו (וגבר) לנגיד ממנו — (פעל גבר נמשך לשנים), שגבר מיוסף להיות הוא הנגיד, והלמ"ד פי' לענין הנגידות והמלוכה גבר ממנו, ורק הבכורה שדינה לקחת פי שנים נשארה ליוסף. (וע"ד דרוש התבאר אצלי במק"א כי האבות עצמם היו מסופקים אם דינם כב"נ או כישראל, וכמו שהאריך בזה פרשת דרכים, ואם היה להם דין ישראל מגיע הבכורה ליוסף, כי קדושי רחל שקדשה בכסף בשכר עבודה קדמו לקדושי לאה, ונשואי לאה שהיתה אחות אשתו היו שלא כדין, אבל אם היו כדין ב"נ שאין נוהג בם קדושי כסף קדושי לאה קודמים ומגיע הבכורה לראובן, וע"י שחלל יצועי אביו שאין לו תקנה רק כפי דין ישראל, שבדין ישראל פילגש אביו מותר כי נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו וה"ה פלגש אביו שהיא בלא קדושין, היה זה תקנתו מה שלקחו ממנו הבכורה להורות שהם נדונים בדין ישראל ולא חטא באשת אביו):
פסוק ד׳׳
בְּנֵ֖י יוֹאֵ֑ל שְׁמַֽעְיָ֥ה בְנ֛וֹ גּ֥וֹג בְּנ֖וֹ שִׁמְעִ֥י בְנֽוֹ׃
בני יואל — א' מן הנשיאים, שממנו התחילה הנשיאות ונמשכה דור אחר דור בירושה עד בארה שהיה הנשיא האחרון בזמן גלות מלך אשור שהיה בימי פקח בן רמליהו:
פסוק ז׳׳
וְאֶחָיו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו בְּהִתְיַחֵ֖שׂ לְתֹלְדוֹתָ֑ם הָרֹ֥אשׁ יְעִיאֵ֖ל וּזְכַרְיָֽהוּ׃
ואחיו למשפחותיו בהתיחש — ר"ל בעת שהתיחסו, שזה היה בימי ירבעם ובימי יותם כמו שיאמר בפסוק י"ז, אז היה ראש המשפחות יעיאל וזכריה:
פסוק ח׳׳
וּבֶ֙לַע֙ בֶּן־עָזָ֔ז בֶּן־שֶׁ֖מַע בֶּן־יוֹאֵ֑ל ה֚וּא יוֹשֵׁ֣ב בַּעֲרֹעֵ֔ר וְעַד־נְב֖וֹ וּבַ֥עַל מְעֽוֹן׃
בן שמע בן יואל — הוא שמעי בן גוג בן בנו של יואל הנזכר בפסוק ד'
הוא יושב בערוער — הנה מלבד שכל הדברים מיותרים, שכבר נזכר בתורה ובס' יהושע נחלת ראובן ונחלת גד ומה ישמיענו פה, חוץ מזה נבוכו המפ' שהלא ערוער היתה בנחלת גד והם בנו אותה, כמפורש בפ' מטות (לב, לד), ואיך אמר כי ראובן ישב שם. וכן מ"ש בפסוק י"א שבני גד ישבו בארץ הבשן יפלא ג"כ, הלא בשן היה מנחלת בני מנשה כמפורש בס' דברים (ג, יג)? ולכן נראה כי בעל הספר יודיענו חדשות, שבימי שאול שאז נלחמו עם ההגריאים וירחיבו את גבולם למזרח (כמ"ש בפסוק י), אז עשו ביניהם חלוקה אחרת, שבני גד נתנו לבני ראובן את ערוער שהיתה מחלקם, כי בני ראובן לא יכלו להתפשט הרבה חוץ לגבולם מפני נהר פרת, כמ"ש (פסוק ט) למזרח ישב עד לבוא מדברה למן הנהר פרת, ולכן נתנו בני גד להם את ערוער, ובני מנשה התפשטו חוץ מגבולם לשניר, שתחלה היה גבולם רק בתחלת הר חרמון אח"כ המה רבו ויוציאו את גבולם לחוץ לצד דמשק, והתפשטו יותר לצד מזרח, עד שלפי מה שהתפשטו חוץ לגבולם יותר לצד גלעד (כי עקר הגלעד היה לבני מנשה, כמ"ש (דברים ג, טו) ולמכיר נתתי את הגלעד, והגריאים היו במזרח לגלעד כמ"ש בפסוק י' וישבו באהליהם על פני כל המזרח לגלעד) הגיע רוב הכיבוש החדש לבני מנשה, ולכן נתנו בני מנשה חלקם בבשן, לבני גד, ובני גד נתנו מחלקם לבני ראובן, וחידוש זה למדנו סופרנו פה, והגם שאמר שגם ראובן ישב במזרח עד לבא מדברה כי מקניהם רבו בארץ גלעד, לא היה זה מספיק כפי החלוקה החדשה, והוצרך כ"א לתת מחלקו לחברו להשוות נחלתם כפי הכיבוש החדש שעשו:
פסוק ט׳׳
וְלַמִּזְרָ֗ח יָשַׁב֙ עַד־לְב֣וֹא מִדְבָּ֔רָה לְמִן־הַנָּהָ֖ר פְּרָ֑ת כִּ֧י מִקְנֵיהֶ֛ם רָב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גִּלְעָֽד׃
ולמזרח — למזרח גלעד, כי נחלתם היה במזרח א"י והם התפשטו ממזרח נחלתם עד המדבר, ונהר פרת בקצה גבול א"י (יהושע א׳:ד׳):
פסוק י׳׳
וּבִימֵ֣י שָׁא֗וּל עָשׂ֤וּ מִלְחָמָה֙ עִם־הַֽהַגְרִאִ֔ים וַֽיִּפְּל֖וּ בְּיָדָ֑ם וַיֵּֽשְׁבוּ֙ בְּאׇ֣הֳלֵיהֶ֔ם עַֽל־כׇּל־פְּנֵ֖י מִזְרָ֥ח לַגִּלְעָֽד׃ {ס}
ובימי שאול — כ"ז היה בימי שאול שעשו מלחמה עם ההגריאים שישבו במזרח גלעד, וכבשו אותם וישבו באהליהם, ואז נשתנה החלוקה ביניהם:
פסוק י״א׳
וּבְנֵי־גָ֣ד לְנֶגְדָּ֗ם יָ֥שְׁב֛וּ בְּאֶ֥רֶץ הַבָּשָׁ֖ן עַד־סַלְכָֽה׃
ובני גד לנגדם — גם הם התפשטו חוץ מגבולם במזרח לגלעד, וגם נתן להם מארץ מנשה חלק בבשן עד סלכה:
פסוק י״ב׳
יוֹאֵ֣ל הָרֹ֔אשׁ וְשָׁפָ֖ם הַמִּשְׁנֶ֑ה וְיַעְנַ֥י וְשָׁפָ֖ט בַּבָּשָֽׁן׃
יואל — בעת ההיא היה יואל ראש השבט, והוא יואל הנאמר בפסוק ד' שממנו התחיל הנשיאות דור דור עד בארי
ושפם — היה המשנה לו. ויואל היה נשיא השבט וכו' כנ"ל פסוק ד' ושפם היה משנהו. ומ"ש בפסוק ז' ואחיו למשפחותיו בהתיחש, זה היה בימי יותם שאז התיחסו ואז היה הראש יעיאל. ונראה שלא היה נשיא שבט, דהא חשב נשיאי השבטים עד בארה רק נשיא משפחה, אם לא שנאמר שדלג תחלה מן היחוס מן בארה עד יואל את יעיאל או בלע
ויעני ושפט — היו ראשים בבשן שהתפשטו שם בני גד מחדש, ולדעת חז"ל (פסחים סח א) הוא שפט אבי אלישע הנביא:
פסוק י״ג׳
וַאֲחֵיהֶ֞ם לְבֵ֣ית אֲבוֹתֵיהֶ֗ם מִיכָאֵ֡ל וּמְשֻׁלָּ֡ם וְ֠שֶׁ֠בַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן וְזִ֥יעַ וָעֵ֖בֶר שִׁבְעָֽה׃ {ס}
ואחיהם — ראשי המשפחות, ועז"א לבית אבותיהם פי' (ראשים) לבית אבותיהם, היינו ראשי בתי האבות, כי מלת ראש שבפסוק הקודם נמשך לשלשה, ויעני ושפט (ראשים) בבשן, ואחיהם היו מיכאל ומשולם. ומבואר בסדר ויגש ובסדר פנחס שגד היה שבעה משפחות, ולכן חשב פה שבעה ראשים:
פסוק י״ד׳
אֵ֣לֶּה׀ בְּנֵ֣י אֲבִיחַ֗יִל בֶּן־חוּרִ֡י בֶּן־יָ֠ר֠וֹחַ בֶּן־גִּלְעָ֧ד בֶּן־מִיכָאֵ֛ל בֶּן־יְשִׁישַׁ֥י בֶּן־יַחְדּ֖וֹ בֶּן־בּֽוּז׃
אלה — השבעה ראשים שחשב, היו בני אביחיל בן חורי וכו' בן בוז (בן) אחי וכו', בן גוני, שאחי היה ראש לבית אבותם, לכן כתב אחי בפ"ע להורות שמ"ש ראש לבית אבותם מוסב על אחי לא על גוני כפי' הרד"ק:
פסוק ט״ז׳
וַיֵּ֥שְׁב֛וּ בַּגִּלְעָ֥ד בַּבָּשָׁ֖ן וּבִבְנֹתֶ֑יהָ וּבְכׇֽל־מִגְרְשֵׁ֥י שָׁר֖וֹן עַל־תּוֹצְאוֹתָֽם׃
וישבו בגלעד בבשן — הוא החלק שנתנו להם בני מנשה מחלקם כנ"ל
ובכל מגרשי שרון — וגם הרחיבו גבולם לחוץ אל השרון, ועז"א על תוצאותם, ר"ל במקום שיצאו חוץ מגבולם במה שכבשו מן ההגריאים:
פסוק י״ז׳
כֻּלָּם֙ הִתְיַחְשׂ֔וּ בִּימֵ֖י יוֹתָ֣ם מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֖י יָרׇבְעָ֥ם מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
כולם התיחשו בימי יותם ובימי ירבעם — הנה לפי הנזכר במלכים ובדה"י, מלך יותם קרוב לארבעים שנה אחרי מות ירבעם, ועפ"ז בקשו חשבונות שיותם מלך בעת שהיה אביו מצורע, ויפלו בזה מבוכות רבות. ובפשוט נראה שהתיחשו שתי פעמים, א' בימי ירבעם וא' בימי יותם, וכבר בארתי (מ"ב ובהושע סי' א) שבעת שכבש יואש מלך ישראל את אמציה מלך יהודה נכנעו מלכי יהודה תחת מלכי ישראל, וזה נמשך גם בעת שמלך עוזיה עד שתי שנים לפני הנגעו, שאז התחזק עוזיה וימלוך מלכות בפ"ע, אבל עד העת ההיא נקרא כלל המלכות ע"ש ירבעם, שמטעם זה אמר אצל הושע ואצל עמוס שנתנבאו בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל, כמש"ש, ועז"א פה שהתיחסו בימי ירבעם היינו בעת מלך עוד ירבעם המלכות הכללי ויהודה היתה תחתיו, ומבואר (מ"ב יד, כה) שירבעם השיב גבול ישראל מלבוא חמת עד נחל הערבה, ועד ימיו היו ארם מושלים בישראל, והתפשטו ארמים על נחלת ב"ר ובני גד בעבר הירדן, ובימי ירבעם שבו ב"ר וגד לנחלתם, ואז התיחסו למשפחותם וסדרו את מחנותיהם אנשי חיל, וזה נמשך עד ימי יותם, כי בעת מלך יותם מלך פקח בן רמליהו על ישראל ואז בא תגלת פלסר מלך אשור והגלה אותם כמו שית', ונפסק יחוסם. ומפרש איך התיחסו אז:
פסוק י״ח׳
בְּנֵי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֮ מִן־בְּנֵי־חַ֒יִל֒ אֲ֠נָשִׁ֠ים נֹשְׂאֵ֨י מָגֵ֤ן וְחֶ֙רֶב֙ וְדֹ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת וּלְמוּדֵ֖י מִלְחָמָ֑ה אַרְבָּעִ֨ים…
בני ראובן וכו' — ר"ל כולם התיחסו ב"ר וגד וחצי שבט המנשי
מן בני חיל — ר"ל שהתיחסו אנשי חיל שלהם איש על דגלו לבית אבותם, ונמצאו אנשים נושאי מגן וחרב מ"ד אלף, זה היה כל ימי ירבעם עד יותם, והיחוס היה בעת שנמנו יוצאי צבא לפקודיהם, כמו שבמדבר נמנו והתיחסו לבית אבותם כל יוצאי צבא בישראל:
פסוק י״ט׳
וַיַּעֲשׂ֥וּ מִלְחָמָ֖ה עִם־הַהַגְרִיאִ֑ים וִיט֥וּר וְנָפִ֖ישׁ וְנוֹדָֽב׃
ויעשו מלחמה — זה היה מלחמה אחרת חוץ מן המלחמה שעשו בימי שאול הנזכר למעלה, שאז לקחו אהליהם וההגריאים התישבו הלאה מהם, ואח"כ בימי יהואחז מלך ישראל שאז גבר עליהם יד מלך ארם וישימם כעפר לדוש (כנזכר מלכים ב י״ג:ז׳ ושם יד), ואז שבו ההגריאים ונתישבו במקומם, ובימי ירבעם בן יואש התגברו ועשו שנית מלחמה עם ההגריאים, ואז נלוו אל ההגריאים גם אומות יטור נפיש ונודב, שהם מבני ישמעאל שהם אחים עם בני הגר:
פסוק כ׳׳
וַיֵּעָזְר֣וּ עֲלֵיהֶ֔ם וַיִּנָּתְנ֤וּ בְיָדָם֙ הַֽהַגְרִיאִ֔ים וְכֹ֖ל שֶׁ֣עִמָּהֶ֑ם כִּ֠י לֵאלֹהִ֤ים זָעֲקוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְנַעְתּ֥וֹר לָהֶ֖ם כִּי־בָ֥טְחוּ…
ויעזרו עליהם — שירבעם עזרם במלחמה כי הוא נצח מלחמה זאת כמ"ש (מ"ב יד, כח), שהוא השיב את דמשק ואת חמת ליהודה, וינתנו ההגריאים בידם ע"י שזעקו אז לאלהים ובטחו בו:
פסוק כ״א׳
וַיִּשְׁבּ֣וּ מִקְנֵיהֶ֗ם גְּֽמַלֵּיהֶ֞ם חֲמִשִּׁ֥ים אֶ֙לֶף֙ וְצֹ֗אן מָאתַ֤יִם וַחֲמִשִּׁים֙ אֶ֔לֶף וַחֲמוֹרִ֖ים אַלְפָּ֑יִם וְנֶ֥פֶשׁ אָדָ֖ם מֵ֥אָה…
וישבו וכו' כי חללים רבים נפלו כי היתה המלחמה מאלהים — כמ"ש במלכים (שם) כי ראה ה' בעני עמו
וישבו תחתיהם עד הגולה — שזה היה בימי יותם שהגלם מלך אשור, ועז"א שהתיחשו בימי יותם, ר"ל שעד ימיו היו מתיחסים לצבאותם:
פסוק כ״ג׳
וּבְנֵ֗י חֲצִי֙ שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֔ה יָשְׁב֖וּ בָּאָ֑רֶץ מִבָּשָׁ֞ן עַד־בַּ֧עַל חֶרְמ֛וֹן וּשְׂנִ֥יר וְהַר־חֶרְמ֖וֹן הֵ֥מָּה רָבֽוּ׃
ובני חצי מנשה — כבר פרשתי בפסוק ח', כי הוסיפו על נחלתם הקודם
המה רבו — שלפי ערך רבו על אחיהם ב"ר ובני גד, לכן התפשטו יותר:
פסוק כ״ד׳
וְאֵ֖לֶּה רָאשֵׁ֣י בֵית־אֲבוֹתָ֑ם וְעֵ֡פֶר וְיִשְׁעִ֡י וֶאֱלִיאֵ֡ל וְ֠עַזְרִיאֵ֠ל וְיִרְמְיָ֨ה וְהוֹדַוְיָ֜ה וְיַחְדִּיאֵ֗ל אֲנָשִׁים֙ גִּבּ֣וֹרֵי חַ֔יִל אַנְשֵׁ֣י…
ואלה ראשי בית אבותם — הם ג"כ שבעה ראשי בתי אבות, מכוונים נגד משפחות בני מכיר שהיו ז' משפחות, כמ"ש (במדבר כו, כט) לגלעד משפחות הגלעדי וכו', והוי"ו של ועפר הוא מעקר השם, כמ"ש למעלה (ב, יח):
פסוק כ״ו׳
וַיָּ֩עַר֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ר֣וּחַ׀ פּ֣וּל מֶלֶךְ־אַשּׁ֗וּר וְאֶת־ר֙וּחַ֙ תִּלְּגַ֤ת פִּלְנֶ֙סֶר֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּגְלֵם֙ לָראוּבֵנִ֣י וְלַגָּדִ֔י…
ויער את רוח פול — פול בא עליהם בימי מנחם בן גד (מ"ב טו, יט), ולא נזכר שם שהגלה את ישראל, ותגלת פלנסר (או תגלת פלאסר) בא בימי פקח ויקח את עיון וכו' ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה (שם שם כ), וממ"ש את הגלעד משמע שהגלה את היושבים בעבר הירדן ביחד עם זבולון ונפתלי, וממ"ש (ישעיה ח, כג) כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי וכו' דרך הים עבר הירדן גליל הגוים, משמע שתחלה הגלה זבולון ונפתלי שישבו בצד הים, ואח"כ עבר הירדן, ואח"כ גליל הגוים כולו בגלות האחרון שהיה בימי הושע בן אלה, וכ"ה בסדר עולם, וכן מפורש אצלי בפירושי שם. ובמדרש איכה רבתי (פתיחתא, ה) כיצד גלו, רבי אומר שבט ראובן גלו תחלה, ר"נ אמר זבולון ונפתלי גלו תחלה, והכתוב שבכאן מורה כדעת רבי, דהא פול קודם לתגלת. אולם ממ"ש את רוח פול ואת רוח תגלת, משמע שגלות השבטים שבעבר הירדן היה ע"י שניהם, ובזה יתקיימו שני הדעות, שקצת מהם הגלה פול בעת שבא בימי מנחם בן גדי, וקצת מהם הגלה תגלת בימי פקח בעת שהגלה את זבולון ונפתלי או אח"כ. ומשמע ששבט ראובן וקצת גד גלו ע"י פול ואלה הנותרים מבני גד וחצי מנשה שישבו בגלעד גלו אח"ז, שעז"א שתגלת פלאסר לקח את הגלעד, ובזה יתפרש מ"ש (בפסוק כג) ובני חצי מנשה ישבו בארץ, ר"ל שהם נשארו יושבים אף אחר שגלו ראובן וקצת גד, נשארו ורבו בארץ עד בא תגלת שהגלה את הגלעד. ומ"ש חז"ל בערכין (לב ב) שמשגלו ראובן וגד בטלו היובלות, כי ראובן וקצת גד גלו בראשונה בימי פול, ולא היו כל יושביה עליה
עד היום הזה — שלא שבו מן הגולה בימי עזרא:
פסוק ל׳׳
אֶלְעָזָר֙ הוֹלִ֣יד אֶת־פִּֽינְחָ֔ס פִּֽינְחָ֖ס הֹלִ֥יד אֶת־אֲבִישֽׁוּעַ׃
אלעזר הוליד את פינחס — מונה יחוס בני אלעזר עד יהוצדק שהלך בגולה עם צדקיהו, והמפרשים חשבו שכל הנחשבים כאן היו כהנים גדולים והרבו להתפלא בזה, והאמת עד לעצמו שבכאן לא מנה כהנים גדולים, כי בס"ע זוטא וכן ביוסיפון מנה י"ח כהנים גדולים מן אחימעץ בן צדוק, והם אחימעץ, עזריה, יואחז, ויריב, יהושפט, יהוידע, פדיה, צדקיה, יואל, יותם, אוריה, נריה, הושע, שלום, חלקיה, עזריה, שריה, יהוצדק, ולא תמצא מהם מן הנחשבים פה רק אחימעץ (ששמש בימי רחבעם) ועזריה (ששמש בימי אביה) ושלום חלקיה עזריה שריה יהוצדק שהיו מימי אמון ואילך, מבואר שפה רק סדר הדורות קחשיב. ונראה ג"כ שעזריה הנחשב בסדר עולם בימי אביה הוא עזריה בן יוחנן, לא עזריה בן אחימעץ, שעז"א (פל"ו) הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה, ר"ל לא עזריה זקנו בן אחימעץ, אולם בספרי זוטא (הובא בילקוט קרח רמז תשנד) עמ"ש ויבא אחריו עזריה ויעמדו על עוזיה המלך, עליו הוא אומר ויוחנן הוליד את עזריה הוא אשר כהן בבית, וכי הוא לבדו כהן אלא בו נתקיימה מצות כהונה, ואא"ל שעזריה היה כ"ג בימי עוזיה דהא בס"ע וביוסיפון כתבו שהכ"ג בימי עוזיה היה שמו יואל, רק שעזריה היה כהן הראש הממונה על הבית, שכהן הראש אינו הכ"ג, כמו אמריה כהן הראש בימי יהושפט (דה"ב יט, יא), ועזריה כהן הראש לבית צדוק בימי חזקיה (שם לא, י) היו ראשים על הבית לא כ"ג, שהכ"ג בימי עוזיה ובימי חזקיה היה שמם יואחז ונריה כמבואר בס"ע, וז"ש אשר כהן בבית ה' ר"ל בעניני הבית, והכהן גדול יכונה בשם כ"ג לא בשם כהן הראש, אם לא בעת שהיה הכהן הגדול גם ממונה על הבית אז נקרא בשני השמות, כמו (דברי הימים ב כ״ד:ב׳) יהוידע הכהן הראש, ובאמת היו שני כ"ג בימי יואש, יהוידע ופדיה כמ"ש בס"ע, וי"ל שיהוידע לא יכול לשמש אח"כ והיה לכהן הראש, ובזה הוסר הפליאה ממ"ש ויקח לו יהוידע שתי נשים, שאז לא שמש בכ"ג והיה מותר לו לקחת שתי נשים, ומ"ש שריה הכהן הראש היה גם ממונה על הבית. ולפי הספרי י"ל שעזריה שהיה כ"ג בימי אביה היה עזריה בן אחימעץ, ואחריו לא היה כ"ג מזרעו עד שלום, שמימיו עד החורבן היו כ"ג בני כ"ג מזרע אחימעץ בן צדוק, ובזה נכונים דברי חז"ל שאמרו י"ח כ"ג שמשו במקדש ראשון, שכן מונה בס"ע ח"י כ"ג מן צדוק אבי אחימעץ עד יהוצדק, שהלך בגולה ולא שמש בכ"ג. והנה בספר עזרא (ז, א) מונה יחוס עזרא עד אהרן הכהן ושם נזכר כל היחוס הנאמר פה מלמעלה למטה, רק בבואו אל אמריה ועזריה אומר עזריה בן מריות, והשמיט שם שמות הנאמרים פה מן מריות (פ' לג) עד עזריה פסוק ל"ז, ומכאן ראיה למ"ש בספר עזרא שעזרא כתב ספר עזרא אחר ספר דברי הימים, ולכן דלג שם וקצר וסמך על הנאמר בכאן:
פסוק ל״ח׳
וַֽאֲחִיטוּב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־צָד֔וֹק וְצָד֖וֹק הוֹלִ֥יד אֶת־שַׁלּֽוּם׃
ואחיטוב הוליד — לפמ"ש לקמן (ט, יא) אחיטוב הוליד את מריות ומריות הוליד את צדוק:
פסוק ל״ט׳
וְשַׁלּוּם֙ הוֹלִ֣יד אֶת־חִלְקִיָּ֔ה וְחִלְקִיָּ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־עֲזַרְיָֽה׃
שלום — כ"ג בימי אמון, סדר עולם שם. וחלקיה כהן בימי יאשיה, ועזריה בימי יהויקים, ושריה הומת ע"י נבוכדנצר:

מהדורה: Malbim on I Chronicles -- Wikisource. רישוי: Public Domain. Sefaria.

תנ״ך · מדריך קריאת פרק

דברי הימים א פרק 5

דברי הימים א פרק 5 מציג 41 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

ספרפרק (1–29)פסוק

היעד שנמצא: דברי הימים א פרק ה׳

פתיחה בקורא

שיתוף הפרק כולו

פירוש רש״י

פירוש מלבי״ם

דברי הימים א פרק 5

מפת הטקסט

מפתח לקריאה

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

חיפוש מקורות חכם