מקרא

דברי הימים א פרק ז׳

דברי הימים א פרק ז׳פסוק א׳ / מ׳0%

השוואת נוסחים — מילה מול מילה

גודל האות

100%

גודל מקורי

א׳וְלִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֗ר תּוֹלָ֧ע וּפוּאָ֛ה (ישיב) [יָשׁ֥וּב] וְשִׁמְר֖וֹן אַרְבָּעָֽה׃ {ס}
ב׳וּבְנֵ֣י תוֹלָ֗ע עֻזִּ֡י וּרְפָיָ֡ה וִ֠ירִיאֵ֠ל וְיַחְמַ֨י וְיִבְשָׂ֜ם וּשְׁמוּאֵ֗ל רָאשִׁ֤ים לְבֵית־אֲבוֹתָם֙ לְתוֹלָ֔ע גִּבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל לְתֹלְדוֹתָ֑ם מִסְפָּרָם֙ בִּימֵ֣י דָוִ֔יד עֶשְׂרִֽים־וּשְׁנַ֥יִם אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ {ס}
ג׳וּבְנֵ֥י עֻזִּ֖י יִֽזְרַֽחְיָ֑ה וּבְנֵ֣י יִֽזְרַֽחְיָ֗ה מִיכָאֵ֡ל וְ֠עֹבַדְיָ֠ה וְיוֹאֵ֧ל יִשִּׁיָּ֛ה חֲמִשָּׁ֖ה רָאשִׁ֥ים כֻּלָּֽם׃
ד׳וַעֲלֵיהֶ֨ם לְתֹלְדוֹתָ֜ם לְבֵ֣ית אֲבוֹתָ֗ם גְּדוּדֵי֙ צְבָ֣א מִלְחָמָ֔ה שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה אָ֑לֶף כִּי־הִרְבּ֥וּ נָשִׁ֖ים וּבָנִֽים׃
ה׳וַאֲחֵיהֶ֗ם לְכֹל֙ מִשְׁפְּח֣וֹת יִשָּׂשכָ֔ר גִּבּוֹרֵ֖י חֲיָלִ֑ים שְׁמוֹנִ֤ים וְשִׁבְעָה֙ אֶ֔לֶף הִתְיַחְשָׂ֖ם לַכֹּֽל׃ {ס}
ו׳בִּנְיָמִ֗ן בֶּ֧לַע וָבֶ֛כֶר וִידִֽיעֲאֵ֖ל שְׁלֹשָֽׁה׃
ז׳וּבְנֵ֣י בֶ֗לַע אֶצְבּ֡וֹן וְעֻזִּ֡י וְ֠עֻזִּיאֵ֠ל וִירִימ֨וֹת וְעִירִ֜י חֲמִשָּׁ֗ה רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית אָב֔וֹת גִּבּוֹרֵ֖י חֲיָלִ֑ים וְהִתְיַחְשָׂ֗ם עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אֶ֔לֶף וּשְׁלֹשִׁ֖ים וְאַרְבָּעָֽה׃
ח׳וּבְנֵ֣י בֶ֗כֶר זְמִירָ֡ה וְיוֹעָ֡שׁ וֶֽ֠אֱלִיעֶ֠זֶר וְאֶלְיוֹעֵינַ֤י וְעׇמְרִי֙ וִירֵמ֣וֹת וַאֲבִיָּ֔ה וַעֲנָת֖וֹת וְעָלָ֑מֶת כׇּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵי־בָֽכֶר׃
ט׳וְהִתְיַחְשָׂ֣ם לְתֹלְדוֹתָ֗ם רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית אֲבוֹתָ֔ם גִּבּוֹרֵ֖י חָ֑יִל עֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃
י׳וּבְנֵ֥י יְדִיעֲאֵ֖ל בִּלְהָ֑ן וּבְנֵ֣י בִלְהָ֗ן (יעיש) [יְע֡וּשׁ] וּ֠בִנְיָמִ֠ן וְאֵה֤וּד וּֽכְנַעֲנָה֙ וְזֵיתָ֔ן וְתַרְשִׁ֖ישׁ וַאֲחִישָֽׁחַר׃
י״אכׇּל־אֵ֜לֶּה בְּנֵ֤י יְדִֽיעֲאֵל֙ לְרָאשֵׁ֣י הָאָב֔וֹת גִּבּוֹרֵ֖י חֲיָלִ֑ים שִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר אֶ֙לֶף֙ וּמָאתַ֔יִם יֹצְאֵ֥י צָבָ֖א לַמִּלְחָמָֽה׃
י״בוְשֻׁפִּ֤ם וְחֻפִּם֙ בְּנֵ֣י עִ֔יר חֻשִׁ֖ם בְּנֵ֥י אַחֵֽר׃
י״גבְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֗י יַחֲצִיאֵ֧ל וְגוּנִ֛י וְיֵ֥צֶר וְשַׁלּ֖וּם בְּנֵ֥י בִלְהָֽה׃ {פ}
י״דבְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה אַשְׂרִיאֵ֖ל אֲשֶׁ֣ר יָלָ֑דָה פִּֽילַגְשׁוֹ֙ הָֽאֲרַמִּיָּ֔ה יָלְדָ֕ה אֶת־מָכִ֖יר אֲבִ֥י גִלְעָֽד׃
ט״ווּמָכִ֞יר לָקַ֤ח אִשָּׁה֙ לְחֻפִּ֣ים וּלְשֻׁפִּ֔ים וְשֵׁ֤ם אֲחֹתוֹ֙ מַֽעֲכָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י צְלׇפְחָ֑ד וַתִּהְיֶ֥נָה לִצְלׇפְחָ֖ד בָּנֽוֹת׃
ט״זוַתֵּ֨לֶד מַעֲכָ֤ה אֵֽשֶׁת־מָכִיר֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ פֶּ֔רֶשׁ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו שָׁ֑רֶשׁ וּבָנָ֖יו אוּלָ֥ם וָרָֽקֶם׃
י״זוּבְנֵ֥י אוּלָ֖ם בְּדָ֑ן אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י גִלְעָ֔ד בֶּן־מָכִ֖יר בֶּן־מְנַשֶּֽׁה׃
י״חוַאֲחֹת֖וֹ הַמֹּלֶ֑כֶת יָֽלְדָה֙ אֶת־אִ֣ישְׁה֔וֹד וְאֶת־אֲבִיעֶ֖זֶר וְאֶת־מַחְלָֽה׃
י״טוַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י שְׁמִידָ֑ע אַחְיָ֣ן וָשֶׁ֔כֶם וְלִקְחִ֖י וַאֲנִיעָֽם׃ {פ}
כ׳וּבְנֵ֥י אֶפְרַ֖יִם שׁוּתָ֑לַח וּבֶ֤רֶד בְּנוֹ֙ וְתַ֣חַת בְּנ֔וֹ וְאֶלְעָדָ֥ה בְנ֖וֹ וְתַ֥חַת בְּנֽוֹ׃
כ״אוְזָבָ֥ד בְּנ֛וֹ וְשׁוּתֶ֥לַח בְּנ֖וֹ וְעֵ֣זֶר וְאֶלְעָ֑ד וַהֲרָג֗וּם אַנְשֵׁי־גַת֙ הַנּוֹלָדִ֣ים בָּאָ֔רֶץ כִּ֣י יָֽרְד֔וּ לָקַ֖חַת אֶת־מִקְנֵיהֶֽם׃
כ״בוַיִּתְאַבֵּ֛ל אֶפְרַ֥יִם אֲבִיהֶ֖ם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּבֹ֥אוּ אֶחָ֖יו לְנַחֲמֽוֹ׃
כ״גוַיָּבֹא֙ אֶל־אִשְׁתּ֔וֹ וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמוֹ֙ בְּרִיעָ֔ה כִּ֥י בְרָעָ֖ה הָיְתָ֥ה בְּבֵיתֽוֹ׃
כ״דוּבִתּ֣וֹ שֶֽׁאֱרָ֔ה וַתִּ֧בֶן אֶת־בֵּית־חוֹר֛וֹן הַתַּחְתּ֖וֹן וְאֶת־הָעֶלְי֑וֹן וְאֵ֖ת אֻזֵּ֥ן שֶׁאֱרָֽה׃
כ״הוְרֶ֣פַח בְּנ֗וֹ וְרֶ֧שֶׁף וְתֶ֛לַח בְּנ֖וֹ וְתַ֥חַן בְּנֽוֹ׃
כ״ולַעְדָּ֥ן בְּנ֛וֹ עַמִּיה֥וּד בְּנ֖וֹ אֱלִישָׁמָ֥ע בְּנֽוֹ׃
כ״זנ֥וֹן בְּנ֖וֹ יְהוֹשֻׁ֥עַ בְּנֽוֹ׃
כ״חוַֽאֲחֻזָּתָם֙ וּמֹ֣שְׁבוֹתָ֔ם בֵּֽית־אֵ֖ל וּבְנֹתֶ֑יהָ וְלַמִּזְרָ֣ח נַעֲרָ֔ן וְלַֽמַּעֲרָ֗ב גֶּ֤זֶר וּבְנֹתֶ֙יהָ֙ וּשְׁכֶ֣ם וּבְנֹתֶ֔יהָ עַד־עַיָּ֖ה וּבְנֹתֶֽיהָ׃
כ״טוְעַל־יְדֵ֣י בְנֵֽי־מְנַשֶּׁ֗ה בֵּית־שְׁאָ֤ן וּבְנֹתֶ֙יהָ֙ תַּעְנַ֣ךְ וּבְנֹתֶ֔יהָ מְגִדּ֥וֹ וּבְנוֹתֶ֖יהָ דּ֣וֹר וּבְנוֹתֶ֑יהָ בְּאֵ֙לֶּה֙ יָֽשְׁב֔וּ בְּנֵ֥י יוֹסֵ֖ף בֶּן־יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
ל׳בְּנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֥רַח אֲחוֹתָֽם׃
ל״אוּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵ֑ל ה֖וּא אֲבִ֥י (ברזות) [בִרְזָֽיִת]׃
ל״בוְחֶ֙בֶר֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יַפְלֵ֔ט וְאֶת־שׁוֹמֵ֖ר וְאֶת־חוֹתָ֑ם וְאֵ֖ת שׁוּעָ֥א אֲחוֹתָֽם׃
ל״גוּבְנֵ֣י יַפְלֵ֔ט פָּסַ֥ךְ וּבִמְהָ֖ל וְעַשְׁוָ֑ת אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יַפְלֵֽט׃
ל״דוּבְנֵ֖י שָׁ֑מֶר אֲחִ֥י (ורוהגה) [וְרׇהְגָּ֖ה] (יחבה) [וְחֻבָּ֥ה] וַאֲרָֽם׃
ל״הוּבֶן־הֵ֖לֶם אָחִ֑יו צוֹפַ֥ח וְיִמְנָ֖ע וְשֵׁ֥לֶשׁ וְעָמָֽל׃
ל״ובְּנֵ֖י צוֹפָ֑ח ס֧וּחַ וְחַרְנֶ֛פֶר וְשׁוּעָ֖ל וּבֵרִ֥י וְיִמְרָֽה׃
ל״זבֶּ֣צֶר וָה֗וֹד וְשַׁמָּ֧א וְשִׁלְשָׁ֛ה וְיִתְרָ֖ן וּבְאֵרָֽא׃
ל״חוּבְנֵ֖י יֶ֑תֶר יְפֻנֶּ֥ה וּפִסְפָּ֖ה וַאְרָֽא׃
ל״טוּבְנֵ֖י עֻלָּ֑א אָרַ֥ח וְחַנִּיאֵ֖ל וְרִצְיָֽא׃
מ׳כׇּל־אֵ֣לֶּה בְנֵֽי־אָ֠שֵׁ֠ר רָאשֵׁ֨י בֵית־הָאָב֤וֹת בְּרוּרִים֙ גִּבּוֹרֵ֣י חֲיָלִ֔ים רָאשֵׁ֖י הַנְּשִׂיאִ֑ים וְהִתְיַחְשָׂ֤ם בַּצָּבָא֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה מִסְפָּרָ֣ם אֲנָשִׁ֔ים עֶשְׂרִ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה אָֽלֶף׃ {ס}

שיתוף הפרק כולו

שתפו את הפרק במלואו, או העתיקו את כל המלל עם מספרי הפסוקים.

השיתוף כפוף לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות של האתר.

פירוש רש״י

פסוק א׳׳
וְלִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֗ר תּוֹלָ֧ע וּפוּאָ֛ה (ישיב) [יָשׁ֥וּב] וְשִׁמְר֖וֹן אַרְבָּעָֽה׃ {ס}
ולבני יששכר תולע ופואה ישוב ושמרון — בחומש כתיב (בראשית מ"ז) ויוב. יוב היה שמו ולפי שנתיישבו ללמוד תור' דכתי' (לקמן י"ב) מבני יששכר יודעי בינה לעתים לכך זכה ונקרא ישוב:
פסוק ב׳׳
וּבְנֵ֣י תוֹלָ֗ע עֻזִּ֡י וּרְפָיָ֡ה וִ֠ירִיאֵ֠ל וְיַחְמַ֨י וְיִבְשָׂ֜ם וּשְׁמוּאֵ֗ל רָאשִׁ֤ים לְבֵית־אֲבוֹתָם֙ לְתוֹלָ֔ע גִּבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל לְתֹלְדוֹתָ֑ם…
ובני תולע — מספרם בימי דוד עשרים ושנים אלף ושש מאות כל אלה בני תולע לבד מבני עזי:
פסוק ג׳׳
וּבְנֵ֥י עֻזִּ֖י יִֽזְרַֽחְיָ֑ה וּבְנֵ֣י יִֽזְרַֽחְיָ֗ה מִיכָאֵ֡ל וְ֠עֹבַדְיָ֠ה וְיוֹאֵ֧ל יִשִּׁיָּ֛ה חֲמִשָּׁ֖ה רָאשִׁ֥ים כֻּלָּֽם׃
ובני עזי וגו' — שלשים וששה אלף כי הרבו נשים ובנים וכל אלה היו לבד מאותן עשרים ושנים אלף ושש מאות של בני תולע:
פסוק ה׳׳
וַאֲחֵיהֶ֗ם לְכֹל֙ מִשְׁפְּח֣וֹת יִשָּׂשכָ֔ר גִּבּוֹרֵ֖י חֲיָלִ֑ים שְׁמוֹנִ֤ים וְשִׁבְעָה֙ אֶ֔לֶף הִתְיַחְשָׂ֖ם לַכֹּֽל׃ {ס}
ואחיהם לכל משפחות — בין בני תולע בין בני עזי בין כל גבורי החיילים של דוד שמונים ושבעה אלף:
התיחשם לכל — פתרון לכל היחס שלהם:
פסוק ו׳׳
בִּנְיָמִ֗ן בֶּ֧לַע וָבֶ֛כֶר וִידִֽיעֲאֵ֖ל שְׁלֹשָֽׁה׃
בנימין בלע ובכר וידיעאל — זה שקורא בספר הישר אשבל (בראשית מ"ז):
פסוק י״ב׳
וְשֻׁפִּ֤ם וְחֻפִּם֙ בְּנֵ֣י עִ֔יר חֻשִׁ֖ם בְּנֵ֥י אַחֵֽר׃
ושפים וחפים בני עיר חשם בני אחר — עזרא שכתב ספר היחס הזה לא היה יודע אם היו מבני בנימין אם לאו לפיכך כתבם לבדם וגם משום דכתיב ומכיר לקח אשה לחפים מספקא ליה:
פסוק י״ג׳
בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֗י יַחֲצִיאֵ֧ל וְגוּנִ֛י וְיֵ֥צֶר וְשַׁלּ֖וּם בְּנֵ֥י בִלְהָֽה׃ {פ}
בני נפתלי יחציאל וגו' — מה שלא נתיחס יותר זהו הטעם כמפורש בשלהי מגילת ירושלמי ג' ספרים מצא עזרא וכל אחד ואחד מן היחס ומה שמצא כתב ומה שלא מצא לא כתב ומן בני נפתלי לא מצא יותר וזהו הטעם שכל היחס הזה מייחד בדילוגים כי דילג מספר זה אל ספר זה וחברם ומה שלא היה יכול לכתוב בספר זה כתב בספר עזרא תדע כי נאמר בסמוך (לקמן ט') וכל ישראל התיחשו והנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה הגלו לבבל פתרון אם רצונך לידע יחס עשרת שבטים לך לחלח וחבור נהר גוזן וערי מדי כי ספר דברי הימים שלהם גלה עמהם אבל יהודה מצאתי ספרן בבבל ומה שמצאתי כתבתי:
פסוק י״ד׳
בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה אַשְׂרִיאֵ֖ל אֲשֶׁ֣ר יָלָ֑דָה פִּֽילַגְשׁוֹ֙ הָֽאֲרַמִּיָּ֔ה יָלְדָ֕ה אֶת־מָכִ֖יר אֲבִ֥י גִלְעָֽד׃
בני מנשה אשריאל אשר ילדה — פירוש אשר ילדה לו אשתו דוגמא אשר ילדה אותה ללוי במצרים (במדבר כ״ו:נ״ט) אבל פילגשו הארמיה ילדה את מכיר :
פסוק כ״א׳
וְזָבָ֥ד בְּנ֛וֹ וְשׁוּתֶ֥לַח בְּנ֖וֹ וְעֵ֣זֶר וְאֶלְעָ֑ד וַהֲרָג֗וּם אַנְשֵׁי־גַת֙ הַנּוֹלָדִ֣ים בָּאָ֔רֶץ כִּ֣י יָֽרְד֔וּ לָקַ֖חַת אֶת־מִקְנֵיהֶֽם׃
ובני אפרים שותלח וגו' והרגום אנשי גת וגו' כי ירדו לקחת את מקניהם. ולא היו בקיאים במוצאי הדרכים ובמוצאי הארץ והרגום אנשי גת הנולדים בארץ כי הם היו בקיאים בארץ ההיא:
פסוק כ״ד׳
וּבִתּ֣וֹ שֶֽׁאֱרָ֔ה וַתִּ֧בֶן אֶת־בֵּית־חוֹר֛וֹן הַתַּחְתּ֖וֹן וְאֶת־הָעֶלְי֑וֹן וְאֵ֖ת אֻזֵּ֥ן שֶׁאֱרָֽה׃
ובתו שארה ותבן את בית חורון — שארה בנאתו:
ואת אזן שארה — על שמה קראה שם העיר:
פסוק כ״ה׳
וְרֶ֣פַח בְּנ֗וֹ וְרֶ֧שֶׁף וְתֶ֛לַח בְּנ֖וֹ וְתַ֥חַן בְּנֽוֹ׃
ורפח בנו — של בריעה:
ורשף ותלח — בנים של רפח כמו כן חשב דורות:
פסוק כ״ט׳
וְעַל־יְדֵ֣י בְנֵֽי־מְנַשֶּׁ֗ה בֵּית־שְׁאָ֤ן וּבְנֹתֶ֙יהָ֙ תַּעְנַ֣ךְ וּבְנֹתֶ֔יהָ מְגִדּ֥וֹ וּבְנוֹתֶ֖יהָ דּ֣וֹר וּבְנוֹתֶ֑יהָ בְּאֵ֙לֶּה֙ יָֽשְׁב֔וּ בְּנֵ֥י יוֹסֵ֖ף…
ועל ידי בני מנשה בית שאן — פתרון סמוך לבני מנשה כמו איש על ידו לדגליהם (במדבר ב׳:י״ז):
פסוק ל״א׳
וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵ֑ל ה֖וּא אֲבִ֥י (ברזות) [בִרְזָֽיִת]׃
הוא אבי ברזית — שר אותה העיר ובב"ר ר' לוי ור' סימון ר' לוי אומר שהיו בנותיו נאות ונשואות לכהנים שנמשחו בשמן זית ר' סימון אומר שהיו בנותיו נאות ונשואות למלכים שנמשחו בשמן המשחה ולפי שהיו להם שמן הרבה היו מושחין בו לכך היו נאות דהא באשר כתיב וטובל בשמן רגלו (דברים ל״ג:כ״ד) ואמר ר' חנניה חמין ושמן שסכתני אמי החזירוני לנערותי:

מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

פירוש מלבי״ם

פסוק א׳׳
וְלִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֗ר תּוֹלָ֧ע וּפוּאָ֛ה (ישיב) [יָשׁ֥וּב] וְשִׁמְר֖וֹן אַרְבָּעָֽה׃ {ס}
לבני יששכר — הלמ"ד כמו למ"ד לבני שמעון תולדותיו למשפחותיו, אחר שחשב יחוס יהודה ושמעון ששכן אצלו, וראובן וגד וחצי מנשה, חשב יחוס לוי באמצע השבטים, וחוזר אל יחוס השבטים יששכר מנשה אפרים בנימין, ודן וזבולון ונפתלי נאבד ספר היחוס שלהם ע"י הגלות:
פסוק ב׳׳
וּבְנֵ֣י תוֹלָ֗ע עֻזִּ֡י וּרְפָיָ֡ה וִ֠ירִיאֵ֠ל וְיַחְמַ֨י וְיִבְשָׂ֜ם וּשְׁמוּאֵ֗ל רָאשִׁ֤ים לְבֵית־אֲבוֹתָם֙ לְתוֹלָ֔ע גִּבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל לְתֹלְדוֹתָ֑ם…
ראשים לבית אבותם לתולע — כי הראשון מבני תולע שהוא עוזו היה לו בן יזרחיה שנפרד להתיחס בפ"ע, רק יתר בני עוזי נחשבו עם אחיו תחת פקודת עוזי אל תולע, והיו ששה ראשים מתיחסים אל תולע:
פסוק ג׳׳
וּבְנֵ֥י עֻזִּ֖י יִֽזְרַֽחְיָ֑ה וּבְנֵ֣י יִֽזְרַֽחְיָ֗ה מִיכָאֵ֡ל וְ֠עֹבַדְיָ֠ה וְיוֹאֵ֧ל יִשִּׁיָּ֛ה חֲמִשָּׁ֖ה רָאשִׁ֥ים כֻּלָּֽם׃
ובני עוזי יזרחיה — כי היה לעוזי עוד בנים שלא הזכירם בפ"ע, כי לא נפרדו בפ"ע רק היו תחת עוזי לבית אב של עוזי, רק יזרחיה נפרד ממשפחת אביו, והיה לו כמה בנים שלא נזכרו כי הם היו כולם לבית אב אחד תחת יזרחיה אביהם שהיה לראש בית אב של הבנים הנותרים, וארבעה בניו הנחשבים פה מיכאל וכו' היו לארבעה בתי אבות בפ"ע והיו עם יזרחיה חמשה ראשים:
פסוק ד׳׳
וַעֲלֵיהֶ֨ם לְתֹלְדוֹתָ֜ם לְבֵ֣ית אֲבוֹתָ֗ם גְּדוּדֵי֙ צְבָ֣א מִלְחָמָ֔ה שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה אָ֑לֶף כִּי־הִרְבּ֥וּ נָשִׁ֖ים וּבָנִֽים׃
ועליהם — ותחת חמשה ראשים אלה היו גדודי צבא מלחמה ל"ו אלף. והטעם שאחד מבני עוזי נתרבה במנין מכל בני תולע, כי הרבו נשים ובנים:
פסוק ה׳׳
וַאֲחֵיהֶ֗ם לְכֹל֙ מִשְׁפְּח֣וֹת יִשָּׂשכָ֔ר גִּבּוֹרֵ֖י חֲיָלִ֑ים שְׁמוֹנִ֤ים וְשִׁבְעָה֙ אֶ֔לֶף הִתְיַחְשָׂ֖ם לַכֹּֽל׃ {ס}
ואחיהם — הם יתר בני יששכר
פואה ישוב ושמרון — שהם כוללים לכל משפחות יששכר, היו שמונים ושבעה אלף
התיחשם לכל — ר"ל שהם התיחשו כ"א לבית אבותיו:
פסוק ו׳׳
בִּנְיָמִ֗ן בֶּ֧לַע וָבֶ֛כֶר וִידִֽיעֲאֵ֖ל שְׁלֹשָֽׁה׃
בנימין — לדעת רוב המפרשים הוא בנימין בן יעקב, ומלבד שיפלא שהלא יחוס בנימין נחשב בסימן הבא ולמה הציב פה את אלה לבד? הנה מ"ש שבלע ובכר הם בני בנימין הנזכר בתורה, הלא בני בלע שחשב לקמן (ח, ג) נקראו שם בשמות אחרים? ומשפחת בכר לא נזכר לא בפרשה פינחס ולא לקמן סי' ח', כי בכר מת בלא בנים, ואיך יזכיר פה בני בכר? ומי הוא ידעיאל שלא נזכר לא בתורה ולא לקמן? ומ"ש רש"י שהוא אשבל הנזכר בתורה, הלא לקמן קורא אותו בשם אשבל ולמה יקראהו פה ידעיאל? וע"כ האמת עד לעצמו שגם הוא מבני יששכר, והיה מבני פואה וישוב ושמרון, ומוסב לפסוק הקודם שכל משפחות יששכר (ר"ל מלבד בני בנימין שיזכיר פה ביחוד) היו שבעה ושמונים אלף, וזה התיחשם לכל, ר"ל יחוסם מלבד מבנימין, כי היה מן בניהם איש שמו בנימין, מאתו נפרדו בתי אבות רבות, ומתחיל לחשוב יחוסיהם, שבנימין הוליד שלשה בנים בלע ובכר וידיעאל, ומכל אחד יצאו ראשי בתי אבות, כמו שחושב בני בלע (ז) ובני בכר (ח - ט) ובני ידיעאל (י - יא):
פסוק י״ב׳
וְשֻׁפִּ֤ם וְחֻפִּם֙ בְּנֵ֣י עִ֔יר חֻשִׁ֖ם בְּנֵ֥י אַחֵֽר׃
ושפם — עוד היו שפם וחפם בני עירי בן בלע הנזכר בפסוק ז', והיו ג"כ ראשי אבות
וחשים — (ואחיו שלא העתיקם עזרא מס' היחוס כי נכלל תחת בית אב של חשים) והם היו בני אחר, איש מפורסם בימים ההם ממשפחות הנזכרות (והעתיק בני בלשון רבים כמ"ש בס' היחוס ששם חשב עוד בנים כמ"ש פעמים רבות). והנה כשתחשוב כל בני יששכר שנזכר מספרם בפרוטרוט עלו למאתים וחמשה אלף, וכ"ז היה בימי דוד (כמ"ש בפסוק ב' מספרם בימי דוד), ובזה תבין מ"ש לקמן (יב, לג) ומבני יששכר ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם, כי היו מאתים ראשים כל ראש ממונה על אלף, והם באו להמליך את דוד בשם כל בני יששכר:
פסוק י״ג׳
בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֗י יַחֲצִיאֵ֧ל וְגוּנִ֛י וְיֵ֥צֶר וְשַׁלּ֖וּם בְּנֵ֥י בִלְהָֽה׃ {פ}
בני נפתלי — לא מצא יחוסם ורשם רק התחלת דברים, ובמ"ש בני בלהה כולל גם דן שלא מצא יחוסו, וי"מ שמ"ש חשם בני אחר הוא חשם בן דן (וי"ל שקרא דן אחר, על שהיה הולך אחר המחנות תמיד, כמ"ש (יהושע ו, ט) והמאסף הולך אחר המחנות, ועז"א (בראשית מט, נ) הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור, כי נשך ברגלים האחרונים). ולפ"ז יפורש חושים ובני נפתלי הם בני בלהה:)
פסוק י״ד׳
בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה אַשְׂרִיאֵ֖ל אֲשֶׁ֣ר יָלָ֑דָה פִּֽילַגְשׁוֹ֙ הָֽאֲרַמִּיָּ֔ה יָלְדָ֕ה אֶת־מָכִ֖יר אֲבִ֥י גִלְעָֽד׃
בני מנשה — פה נשבר לאנשי חיל כל רשפי קשת, שאא"ל שאשריאל זה הוא הנחשב בתורה, שהוא היה מבני גלעד בן מכיר בן מנשה? וכן מ"ש המפ' שצלפחד הנזכר פה הוא צלפחד בן חפר הנזכר בתורה שהיו לו בנות, הלא חפר היה מבני גלעד, ופה ידבר ממכיר? והכתובים בלתי מתישבים לכל הפירושים שנאמרו בהם. ולדעתי נראה פירושו כך, מנשה היה לו בן מפלגשו ששמו אשריאל, ולא נז' בתורה כי לא יצאו ממנו ראשי משפחות, ומכיר נולד ג"כ מפלגש הזאת אחר שנשאה לאשה, וז"ש בני מנשה אשריאל (הוא היה בן הבכור) אשר ילדה פלגשו הארמיה (ששמה של הפלגש היה הארמיה, שכבר בארתי (למעלה ב, ח) שכמה שמות מתחילים בה', או שהיתה מארץ ארם) ילדה את מכיר אבי גלעד. ור"ל והפלגש הזאת ילדה ג"כ את מכיר, ואמר שנית מלת ילדה, כי לידת מכיר היה אחר שנשאת לו לאשה:
פסוק ט״ו׳
וּמָכִ֞יר לָקַ֤ח אִשָּׁה֙ לְחֻפִּ֣ים וּלְשֻׁפִּ֔ים וְשֵׁ֤ם אֲחֹתוֹ֙ מַֽעֲכָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י צְלׇפְחָ֑ד וַתִּהְיֶ֥נָה לִצְלׇפְחָ֖ד בָּנֽוֹת׃
ומכיר — אחר שחשב בני מנשה יספר מבני מכיר
שמכיר לקח אשה לחפים ולשפים — מכיר לקח שתי נשים, שהיו אחיות של חפים ושפים בני עיר (הנזכר בפסוק יב), בענין שאחת מהם היתה אחות חפים מן האם ואחת היתה אחות שפים מן האם, ושם השתי נשים היו מעכה וצלפחד, והיה באופן זה, שאם מעכה היתה נשואה לאיש אחר וילדה את מעכה, וכן אם צלפחד ילדה אותה מאיש אחר, ושתיהן נשאו לעיר בן בלע הנזכר בפסוק י"ב, וילד את מפים מאמו של מעכה, ואת חפים מאמו של צלפחד. וז"ש ומכיר לקח אשה (שהיתה אחות) לחפים (ואשה שהיתה אחות) לשפים, ושם אחותו (של חפים) מעכה, ושם אחות השני (היינו של שפים) צלפחד. (מלת אחותו שבפסוק זה נמשך למעלה ולמטה, אחות לחפים ולשפים, ושם אחות השני, וזה מצוי בתנ"ך כנודע)
ותהיינה לצלפחד בנות — ר"ל שהאשה צלפחד לא הולידה בנים למכיר רק בנות:
פסוק ט״ז׳
וַתֵּ֨לֶד מַעֲכָ֤ה אֵֽשֶׁת־מָכִיר֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ פֶּ֔רֶשׁ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו שָׁ֑רֶשׁ וּבָנָ֖יו אוּלָ֥ם וָרָֽקֶם׃
ותלד — אבל מעכה אשת מכיר היא ילדה בן זכר, ששמו פרש, ובן ששמו שרש, ובניו של שרש אולם ורקם:
פסוק י״ז׳
וּבְנֵ֥י אוּלָ֖ם בְּדָ֑ן אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י גִלְעָ֔ד בֶּן־מָכִ֖יר בֶּן־מְנַשֶּֽׁה׃
אלה בני גלעד — אחר שסיים לדבר מבני מכיר והודיע לנו דברים חדשים שלא ידענו מן היחוס הנמצא בתורה, שב להעתיק מן ספר היחוס היחוס של בני גלעד, ובס' היחוס היה כתוב אלה בני גלעד וכו' איעזר חלק אשריאל שכם שמידע חפר, ויחוס של תולדות הבנים האלה, ועזרא השמיטם כי שמות בני גלעד ידענו מדברי התורה, ובין יחוס הבנים לא מצא דברים מצוינים, והתחיל רק ראשי הדברים כאלו אמר אלה בני גלעד בן מכיר בן מנשה וגו' כמו שכתבנו זה כ"פ, שצריך להוסיף מלת וגו', ובספר היחוס היה כתוב פה ראשי בתי אבות של הגלעד שכתובים למעלה (ה, כד), ועפר וישעי ואליאל ועזריאל וכו' שהיו ראשי אבות של בני מנשה שישבו בגלעד, ולא העתיקם עזרא כאן אחר שכבר כתבם למעלה, רק הוסיף פה:
פסוק י״ח׳
וַאֲחֹת֖וֹ הַמֹּלֶ֑כֶת יָֽלְדָה֙ אֶת־אִ֣ישְׁה֔וֹד וְאֶת־אֲבִיעֶ֖זֶר וְאֶת־מַחְלָֽה׃
שאחותו (של גלעד) המולכת — ילדה את אישהוד, ונראה שהיא היתה אשת יאיר בן שגוב הנזכר למעלה (ב' כא - כג), ובארנו שם ששגוב נולד לחצרון בן פרץ מן בת מכיר שבא עליה שלא ע"י חופה וקדושין, וע"כ לא נתיחס לשבט יהודה רק למכיר אבי אמו, ושגוב הוליד את יאיר ונתנו לו אשה משבט מנשה, ונפלו לו בנדוניא עשרים ושלש ערים בארץ הגלעד. ובאר עזרא פה שהאשה שנתנו ליאיר היתה ג"כ בת מכיר אחות גלעד, והיתה ליאיר אחות אם אביו, ואז לא גזרו עוד על השניות, והיא קבלה נדוניא ממכיר אביה עשרים ושלש ערים שמלכה עליהם, וע"כ קראה אחותו המולכת, וילדה ליאיר את אישהוד ואת אביעזר וכו'. וגם י"ל שכיון על בת מכיר שלקח חצרון והוליד עמה את שגוב, והיא ילדה מאיש אחר עוד שלשה בנים אלה:
פסוק י״ט׳
וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י שְׁמִידָ֑ע אַחְיָ֣ן וָשֶׁ֔כֶם וְלִקְחִ֖י וַאֲנִיעָֽם׃ {פ}
ויהיו בני שמידע בן גלעד (הנזכר בתורה) אחין ושכם — והם היו גם כן ראשי משפחות
ובני אפרים שותלח וברד בנו ותחת בנו — גם בזה נלחצו המפרשים להשוותם עם מ"ש בתורה שבני אפרים שותלח בכר ותחן, ויאמרו שברד הוא בכר ותחת הוא תחן, והמותר הם עוד בנים שהיו לאפרים. ומלבד שקשה להחליף השמות בכר בברד, הלא סיים ע"ז שהרגום בני גת, ובתורה חשבם לראשי משפחות, מבואר שלא נהרגו? וכי תחלק את הכתוב לומר שמ"ש והרגום בני גת מוסב לבנים האחרונים מתחת ואילך? ולדעתי גם בזה נהג כמו בכ"מ שלא לחזר דברים המבוארים בתורה רק דבר חידוש שמצא, יספר לנו מה שנעשה עם בני שותלח בן הבכור של אפרים (כי ממנו יצא יהושע בן נון שבא לספר יחוסו, ומן בכר ותחן לא דבר פה כלל) ואמר ובני אפרים שותלח וגו' (כמ"ש כ"פ שצריך להוסיף מעצמנו מלת וגו'), ומ"ש ברד בנו היינו בן שותלח, וכן תחת בנו של שותלח וכן כולם, שכל הנחשבים היו בניו של שותלח, והרגום אנשי גת פי' שהרגו את כל בני שותלח (אבל בני בכר ותחן לא נהרגו כי לא נזכר פה). ובמ"ש שהרגום אנשי גת, י"מ שבני אפרים ירדו לגת לקחת מקניהם ולכן הרגום אנשי הארץ, ויש עוד פי' בזה, ועכ"פ היה מעשה זה בעת שהיו במצרים, כי מבואר שאפרים היה חי עדיין, וזה כדעת חז"ל שיצאו ממצרים קודם זמן יצ"מ:
פסוק כ״ב׳
וַיִּתְאַבֵּ֛ל אֶפְרַ֥יִם אֲבִיהֶ֖ם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּבֹ֥אוּ אֶחָ֖יו לְנַחֲמֽוֹ׃
ויתאבל אפרים אביהם — בא להודיע שהיה זה בעוד היה אפרים חי, אמנם מ"ש ויבואו אחיו לנחמו, נראה שר"ל אחיו של שותלח, שבו התחיל הענין שכולם היו בניו ובני בניו ולא נשאר לו זרע כי נהרגו כולם (כי אפרים לא היה לו אחים רק מנשה, ועכ"פ מ"ש ויבא אל אשתו קאי על שותלח):
פסוק כ״ג׳
וַיָּבֹא֙ אֶל־אִשְׁתּ֔וֹ וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמוֹ֙ בְּרִיעָ֔ה כִּ֥י בְרָעָ֖ה הָיְתָ֥ה בְּבֵיתֽוֹ׃
ויבא — אז בא שותלח אל אשתו ותלד בן ותקרא שמו בריעה, בזה נגלה מ"ש תורה (במדבר כו, לו) ואלה בני שותלח לעירן משפחת הערני, שלא נודע מדוע לא חשב בני בכר ותחן, רק בן שותלח, כי עירן הוא בריעה הנזכר, שהיה שמו רע ורעה, והפכו לטובה לקראו ער בהפוך אותיות, ולהבדילו מער ואונן קראוהו עירן, ובאשר בניו הקודמים ספו תמו מן בלהות הודיעה התורה שאלה היו בני שותלח עירן, לא הקודמים, ואלה פוסל את הראשונים:
פסוק כ״ד׳
וּבִתּ֣וֹ שֶֽׁאֱרָ֔ה וַתִּ֧בֶן אֶת־בֵּית־חוֹר֛וֹן הַתַּחְתּ֖וֹן וְאֶת־הָעֶלְי֑וֹן וְאֵ֖ת אֻזֵּ֥ן שֶׁאֱרָֽה׃
ובתו שארה — בת בריעה
בית חורון — שניהם היו לאפרים, כמ"ש יהושע (טז, ה)
אזן שארה — נקרא שארה על שמה:
פסוק כ״ה׳
וְרֶ֣פַח בְּנ֗וֹ וְרֶ֧שֶׁף וְתֶ֛לַח בְּנ֖וֹ וְתַ֥חַן בְּנֽוֹ׃
ורפח בנו — יל"פ שארבעה שבפסוק זה הם בניו של בריעה, לכן נכתב ו' בכל אחד, ולעדן היה בנו של תחן, ועמיהוד בנו של לעדן. עכ"פ ידענו יחוסו של יהושע בן נון, שנון היה בן של אלישמע בן עמיהוד נשיא לבני אפרים, עמיהוד יצא מבריעה בן שותלח. וכל מ"ש לא יסכים לדעת ס' הישר שיצאו בני אפרים שלשים שנה קודם הקץ, ובפר"א פמ"ח דעתו שהיה קודם התחלת השעבוד, ובזה יצדק כל מה שפרשתי:
פסוק כ״ח׳
וַֽאֲחֻזָּתָם֙ וּמֹ֣שְׁבוֹתָ֔ם בֵּֽית־אֵ֖ל וּבְנֹתֶ֑יהָ וְלַמִּזְרָ֣ח נַעֲרָ֔ן וְלַֽמַּעֲרָ֗ב גֶּ֤זֶר וּבְנֹתֶ֙יהָ֙ וּשְׁכֶ֣ם וּבְנֹתֶ֔יהָ עַד־עַיָּ֖ה וּבְנֹתֶֽיהָ׃
ואחוזתם בית אל — היה במצר הדרומי של בני יוסף (יהושע טז, א)
נערן — הוא נערתה שהיה במזרח (שם ז), גזר היה במערב (שם ג, וירד ימה עד גזר), ושכם היה בצפון (שם יז, ז):
פסוק כ״ט׳
וְעַל־יְדֵ֣י בְנֵֽי־מְנַשֶּׁ֗ה בֵּית־שְׁאָ֤ן וּבְנֹתֶ֙יהָ֙ תַּעְנַ֣ךְ וּבְנֹתֶ֔יהָ מְגִדּ֥וֹ וּבְנוֹתֶ֖יהָ דּ֣וֹר וּבְנוֹתֶ֑יהָ בְּאֵ֙לֶּה֙ יָֽשְׁב֔וּ בְּנֵ֥י יוֹסֵ֖ף…
ועל ידי בני מנשה — סמוך לערי מנשה ישבו ג"כ בני אפרים:
פסוק ל״א׳
וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵ֑ל ה֖וּא אֲבִ֥י (ברזות) [בִרְזָֽיִת]׃
אבי ברזית — בני עיר ברזית היו מבני מלכיאל:
פסוק ל״ה׳
וּבֶן־הֵ֖לֶם אָחִ֑יו צוֹפַ֥ח וְיִמְנָ֖ע וְשֵׁ֥לֶשׁ וְעָמָֽל׃
ובן הלם — אחיו של ארם, דהיינו שנולד עמו תאומים ושמו בן הלם והיה גם כן מבניו של שמיר:
פסוק ל״ח׳
וּבְנֵ֖י יֶ֑תֶר יְפֻנֶּ֥ה וּפִסְפָּ֖ה וַאְרָֽא׃
ובני יתר — הוא יתרן:
פסוק ל״ט׳
וּבְנֵ֖י עֻלָּ֑א אָרַ֥ח וְחַנִּיאֵ֖ל וְרִצְיָֽא׃
ובני עלא — ר"ל וגם בני עלא היו מבני יתר, ר"ל עלא ובניו ארח וחניאל, וכמ"ש דוגמת זה למעלה, ולא חשיב עלא בפ"ע שלא היה ראש בית אב בפ"ע, רק בניו היו ראשי בתי אבות:
פסוק מ׳׳
כׇּל־אֵ֣לֶּה בְנֵֽי־אָ֠שֵׁ֠ר רָאשֵׁ֨י בֵית־הָאָב֤וֹת בְּרוּרִים֙ גִּבּוֹרֵ֣י חֲיָלִ֔ים רָאשֵׁ֖י הַנְּשִׂיאִ֑ים וְהִתְיַחְשָׂ֤ם בַּצָּבָא֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה מִסְפָּרָ֣ם אֲנָשִׁ֔ים…
ראשי — ר"ל מהם היו ראשי בית אבות, ומהם היו ברורים נבחרים מפני מעלתם, ומהם היו גבורי חילים, ומהם ראשי הנשיאים:

מהדורה: Malbim on I Chronicles -- Wikisource. רישוי: Public Domain. Sefaria.

תנ״ך · מדריך קריאת פרק

דברי הימים א פרק 7

דברי הימים א פרק 7 מציג 40 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

ספרפרק (1–29)פסוק

היעד שנמצא: דברי הימים א פרק ז׳

פתיחה בקורא

שיתוף הפרק כולו

פירוש רש״י

פירוש מלבי״ם

דברי הימים א פרק 7

מפת הטקסט

מפתח לקריאה

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

חיפוש מקורות חכם