דף ביאור
מסכת נדה דף ס״א עמוד ב׳פרק 9 האשה שהיא עושה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף ס״א עמוד ב׳
מסכת נדה דף ס״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 14 קטעים ממוספרים, כ־301 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
בּוֹדְקוֹ שְׁכוּנוֹת שְׁכוּנוֹת.
אָבְדָה בּוֹ שִׁכְבַת זֶרַע, חָדָשׁ — בּוֹדְקוֹ בְּמַחַט, שָׁחוּק — בּוֹדְקוֹ בַּחַמָּה. תָּנָא: אֵין ״שְׁכוּנָה״ פְּחוּתָה מִשְּׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת.
תָּנוּ רַבָּנַן: בֶּגֶד שֶׁאָבַד בּוֹ כִּלְאַיִם — הֲרֵי זֶה לֹא יִמְכְּרֶנּוּ לְגוֹי, וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ מַרְדַּעַת לַחֲמוֹר, אֲבָל עוֹשֶׂה מִמֶּנּוּ תַּכְרִיכִין לְמֵת. אָמַר רַב יוֹסֵף: זֹאת אוֹמֶרֶת — מִצְוֹת בְּטֵלוֹת לֶעָתִיד לָבֹא.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְאִי תֵימָא רַב דִּימִי: וְהָא אָמַר רַבִּי מָנִי אֲמַר רַבִּי יַנַּאי, לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְסׇפְדוֹ, אֲבָל לְקוֹבְרוֹ אָסוּר. אֲמַר לֵיהּ: לָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ לְקוֹבְרוֹ.
וְרַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִכְתִיב ״בַּמֵּתִים חׇפְשִׁי״? כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָדָם נַעֲשָׂה חׇפְשִׁי מִן הַמִּצְוֹת.
אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא, אָמַר רַב חִסְדָּא: בֶּגֶד שֶׁאָבַד בּוֹ כִּלְאַיִם — צוֹבְעוֹ, וּמוּתָּר. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַפְרָם בַּר פָּפָּא: מְנָא לֵיהּ לְסָבָא הָא?
אֲמַר לֵיהּ: מַתְנִיתִין הִיא, דִּתְנַן: בּוֹדֵק עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְסֶלַע, וְאִי לֵיכָּא — אֵימַר עוֹרֵב נְטָלָהּ. הָכִי נָמֵי: עַמְרָא וְכִיתָּנָא בַּהֲדָדֵי לָא סָלֵיק לְהוּ צִבְעָא, וְכֵיוָן דְּלָא יְדִיעַ — אֵימַר מִנְתָּר נְתַר.
אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב יֵיבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּמָר זוּטְרָא: הַאי מַאן דִּרְמֵי חוּטָא דְּכִיתָּנָא בִּגְלִימָיה דְּעַמְרָא וְנַתְּקֵיהּ, וְלָא יָדַע אִי נְתִיק אִי לָא נְתִיק — שַׁפִּיר דָּמֵי.
מַאי טַעְמָא? מִדְּאוֹרָיְיתָא ״שַׁעַטְנֵז״ כְּתִיב — עַד שֶׁיִּהְיֶה שׁוּעַ, טְוִוי, וְנוּז. וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזַרוּ בֵּיהּ, וְכֵיוָן דְּלָא יָדַע אִי נַתְּקֵיהּ — שְׁרֵי.
מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: אֵימַר אוֹ שׁוּעַ אוֹ טְוִוי אוֹ נוּז! וְהִלְכְתָא כְּמָר זוּטְרָא, מִדְּאַפְּקִינְהוּ רַחֲמָנָא בַּחֲדָא לִישָּׁנָא.
תָּנוּ רַבָּנַן: בֶּגֶד צָבוּעַ מְטַמֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם. רַבִּי נָתָן בַּר יוֹסֵף אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם, שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין לְאִשָּׁה אֶלָּא לְהָקֵל עַל כִּתְמֵיהֶן.
תִּקְּנוּ? מַאי תַּקְּנִינְהוּ? אֶלָּא, שֶׁלֹּא הוּתְּרוּ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין לְאִשָּׁה אֶלָּא לְהָקֵל עַל כִּתְמֵיהֶן. ״הוּתְּרוּ״ — מִכְּלָל דַּאֲסִירִי!
אִין, דִּתְנַן: בַּפּוּלְמוּס שֶׁל אַסְפַּסְיָנוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים וְעַל הָאִירוּס, בִּקְּשׁוּ לִגְזוֹר עַל בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין. אָמְרִי: הָא עֲדִיפָא, כְּדֵי לְהָקֵל עַל כִּתְמֵיהֶן.
מַתְנִי' שִׁבְעָה סַמָּנִין מַעֲבִירִין עַל הַכֶּתֶם: רוֹק תָּפֵל, וּמֵי גְרִיסִין, וּמֵי רַגְלַיִם, וְנֶתֶר, וּבוֹרִית,