דף ביאור
מסכת סנהדרין דף ז׳ עמוד א׳פרק 1 דיני ממונות
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת סנהדרין דף ז׳ עמוד א׳
מסכת סנהדרין דף ז׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־551 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
מִצְוָה לְמֵימְרָא לְהוּ: אִי דִּינָא בָּעֵיתוּ, אִי פְּשָׁרָה בָּעֵיתוּ? הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִצְוָה: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה סָבַר מִצְוָה, תַּנָּא קַמָּא סָבַר רְשׁוּת.
הַיְינוּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ: מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶן וְאַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶן ״צְאוּ וּבִצְעוּ״.
וּפְלִיגָא דְּרַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי, דְּאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי: לֹא נֶאֱמַר מִקְרָא זֶה אֶלָּא כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו״. מָה רָאָה? אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: רָאָה חוּר שֶׁזָּבוּחַ לְפָנָיו.
אָמַר: אִי לָא שָׁמַעְנָא לְהוּ הַשְׁתָּא, עָבְדוּ לִי כְּדַעֲבַדוּ בְּחוּר, וּמִיקַּיַים בִּי ״אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה׳ כֹּהֵן וְנָבִיא״, וְלָא הָוְיָא לְהוּ תַּקַּנְתָּא לְעוֹלָם. מוּטָב דְּלִיעְבְּדוּ לְעֵגֶל, אֶפְשָׁר הָוְיָא לְהוּ תַּקַּנְתָּא בִּתְשׁוּבָה.
וְהָנֵי תַּנָּאֵי ״פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן״, מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? כִּדְרַב הַמְנוּנָא, דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא: אֵין תְּחִילַּת דִּינוֹ שֶׁל אָדָם נִידּוֹן אֶלָּא עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן״. אָמַר רַב הוּנָא: הַאי תִּיגְרָא דָּמְיָא לְצִינּוֹרָא דְּבִידְקָא (דְּמַיָּא), כֵּיוָן דְּרָוַוח – רָוַוח.
אַבָּיֵי קַשִּׁישָׁא אָמַר: דָּמֵי לְגוּדָּא דְּגַמְלָא, כֵּיוָן דְּקָם – קָם.
שִׁמְעִי וּשְׁתֵּי שֶׁבַע זְמִירוֹת הוּא, סִימָן.
הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: טוּבֵיהּ דְּשָׁמַע וְאָדֵישׁ, חַלְפוּהּ בִּישָׁתֵיהּ מְאָה. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה, קְרָא כְּתִיב: ״פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן״ – רֵישׁ מְאָה דִּינֵי.
הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: אַתַּרְתֵּי תְּלָת גַּנָּבָא לָא מִיקְּטַל. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה, קְרָא כְּתִיב: ״כֹּה אָמַר ה׳ עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ״.
הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: שַׁב בֵּירֵי לִשְׁלָמָנָא, וַחֲדָא לְעָבֵיד בִּישׁ. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה, קְרָא כְּתִיב: ״כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וְרָשָׁע יִפּוֹל בְּאַחַת״.
הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: דְּאָזֵיל מִבֵּי דִינָא שְׁקִל גְּלִימָא – לִיזַמַּר זְמָר וְלֵיזִיל בְּאוֹרְחָא. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה, קְרָא כְּתִיב: ״וְגַם כׇּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם״.
הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: הִיא נָיְימָא, וְדִיקּוּלָא שָׁפֵיל. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה, קְרָא כְּתִיב: ״בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה וְגוֹ׳״.
הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: גַּבְרָא דִּרְחִיצְנָא עֲלֵיהּ, אַדְיֵיהּ לִגְזִיזֵיהּ וְקָם. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה, קְרָא כְּתִיב: ״גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ וְגוֹ׳״.
הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: כִּי רְחִימְתִּין הֲוָה עַזִּיזָא, אַפּוּתְיָא דְּסַפְסֵירָא שְׁכִיבַן. הַשְׁתָּא דְּלָא עַזִּיזָא רְחִימְתִּין, פּוּרְיָא בַּר שִׁיתִּין גַּרְמִידֵי לָא סַגִּי לַן. אָמַר רַב הוּנָא, קְרָאֵי כְּתִיבִי. מֵעִיקָּרָא כְּתִיב: ״וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת״, וְתַנְיָא: אָרוֹן תִּשְׁעָה וְכַפּוֹרֶת טֶפַח, הֲרֵי כָּאן עֲשָׂרָה.
וּכְתִיב: ״וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה׳ שִׁשִּׁים אַמָּה אׇרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רׇחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ״. וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: ״כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵיזֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְגוֹ׳״.
מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״לֹא תָגוּרוּ״ לִישָּׁנָא דְּכַנּוֹשֵׁי הוּא? אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר קְרָא: ״וְיַיִן לֹא תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר״. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר מֵהָכָא: ״תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ״. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר מֵהָכָא: ״אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל״.
אֱמֶת מָמוֹן יִרְאָה סִימָן. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כׇּל דַּיָּין שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ, מַשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט״. וְכׇל דַּיָּין שֶׁאֵינוֹ דָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ, גּוֹרֵם לִשְׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאַנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר ה׳ וְגוֹ׳״.
וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כׇּל דַּיָּין שֶׁנּוֹטֵל מִזֶּה וְנוֹתֵן לְזֶה שֶׁלֹּא כַּדִּין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל מִמֶּנּוּ נַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תִּגְזׇל דַּל כִּי דַּל הוּא וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר כִּי ה׳ יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ״.
וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה דַּיָּין עַצְמוֹ כְּאִילּוּ חֶרֶב מוּנַּחַת לוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו, וְגֵיהִנָּם פְּתוּחָה לוֹ מִתַּחְתָּיו.