דף ביאור
מסכת זבחים דף ד׳ עמוד ב׳פרק 1 כל הזבחים
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף ד׳ עמוד ב׳
מסכת זבחים דף ד׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 28 קטעים ממוספרים, כ־498 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
וְאַף עַל גַּב דְּתַרְתֵּי לָאו דַּוְקָא, תַּרְתֵּי מִיהָא דַּוְקָא.
מַאי שְׁנָא שִׁינּוּי בְעָלִים דְּלָא הָוֵי פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ – מַחְשָׁבָה בְּעָלְמָא; שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ נָמֵי מַחְשָׁבָה בְּעָלְמָא הוּא! אֶלָּא כֵּיוָן דְּאַחְשְׁבַהּ – פַּסְלַהּ; הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּאַחְשְׁבַהּ – פַּסְלַהּ.
וּלְרַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי, דְּאָמַר יֵשׁ שִׁינּוּי בְעָלִים לְאַחַר מִיתָה – תַּרְתֵּי מִיהָא אִיכָּא לְמִיפְרַךְ!
אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי, אָמַר קְרָא: ״וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו״ – וְלֹא עַל חֲבֵירוֹ.
וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו״ – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶת שֶׁעָלָיו – חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ עָלָיו – אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ.
וְאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּאָמַר ״עָלַי״ – כְּמַאן דְּטָעוּן לֵיהּ אַכַּתְפֵּיהּ דָּמֵי.
רַב אָשֵׁי מִ״וְּנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר״ קָאָמַר.
אַשְׁכְּחַן זְבִיחָה וּזְרִיקָה, קַבָּלָה מְנָלַן?
וְכִי תֵּימָא לֵילַף מִזְּבִיחָה וּזְרִיקָה – מָה לִזְבִיחָה וּזְרִיקָה שֶׁכֵּן עֲבוֹדָה שֶׁחַיָּיבִין עָלֶיהָ בַּחוּץ!
אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: אַתְיָא מֵאֵיל נָזִיר; דִּכְתִיב: ״וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים״ – שֶׁתְּהֵא עֲשִׂיָּיתוֹ לְשֵׁם שְׁלָמִים; וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ – דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵהָתָם, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשִׁינּוּי בְעָלִים.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר אַבָּא לְרָבָא, אֵימָא: ״יַעֲשֶׂה״ – כָּלַל, ״זֶבַח״ – פָּרַט; כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; זְבִיחָה אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא!
אִי כְּתִיב ״יַעֲשֶׂה שְׁלָמִים זֶבַח״ – כִּדְקָאָמְרַתְּ; הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים״ – הָוֵה לֵיהּ כְּלָל שֶׁאֵינוֹ מָלֵא, וְכׇל כְּלָל שֶׁאֵינוֹ מָלֵא – אֵין דָּנִין אוֹתוֹ בִּכְלָל וּפְרָט.
רָבִינָא אָמַר: לְעוֹלָם דָּנִין, וְ״לַה׳״ חָזַר וְכָלַל.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: וְהָא לָא דָּמֵי כְּלָלָא קַמָּא לִכְלָלָא בָּתְרָא; כְּלָלָא קַמָּא – מְרַבֵּה עֲשִׂיּוֹת וְתוּ לָא, כְּלָלָא בָּתְרָא – כׇּל ״לַה׳״ וַאֲפִילּוּ שְׁפִיכַת שִׁירַיִים וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין! הָא תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בִּכְלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרֵישׁ כִּי הַאי גַוְונָא:
כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – עֲבוֹדָה וּבָעֵינַן לִשְׁמָן, אַף כׇּל עֲבוֹדָה וּבָעֵינַן לִשְׁמָן.
אִי מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – עֲבוֹדָה וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ בַּחוּץ, אַף כׇּל עֲבוֹדָה וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ בַּחוּץ; שְׁחִיטָה וּזְרִיקָה – אִין, קַבָּלָה וְהוֹלָכָה – לָא!
אִי נָמֵי, מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַטָּעוּן צָפוֹן וְיֶשְׁנוֹ בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, אַף כֹּל הַטָּעוּן צָפוֹן וְיֶשְׁנוֹ בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת; שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה – אִין, זְרִיקָה – לָא!
אִיכָּא לְמֵימַר הָכִי וְאִיכָּא לְמֵימַר הָכִי, שְׁקוּלִין הֵן וְיָבֹאוּ שְׁנֵיהֶן. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: וַחֲדָא חֲדָא תֵּיקוּ בְּמִילְּתָא.
אִיבָּעֵית אֵימָא: זְרִיקָה – מִדְּרַב אָשֵׁי נָפְקָא.
אַשְׁכְּחַן אֵיל נְזִיר, שְׁאָר שְׁלָמִים מְנָלַן?
וְכִי תֵּימָא נֵילַף מֵאֵיל נָזִיר – מָה לְאֵיל נָזִיר, שֶׁכֵּן יֵשׁ עִמָּהֶן דָּמִים אֲחֵרִים!
אִם כֵּן, נִכְתּוֹב ״שְׁלָמָיו״; מַאי ״שְׁלָמִים״ – לְרַבּוֹת כׇּל שְׁלָמִים.
אַשְׁכְּחַן שְׁלָמִים, שְׁאָר כׇּל קֳדָשִׁים מְנָלַן?
וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִשְּׁלָמִים, מָה לִשְׁלָמִים שֶׁכֵּן טְעוּנִין סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק!
אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה וְלַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים״ – הַקִּישָׁן הַכָּתוּב לִשְׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים – בֵּין שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ בֵּין שִׁינּוּי בְעָלִים, בָּעֵינַן לִשְׁמָהּ; אַף כׇּל בֵּין שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ בֵּין שִׁינּוּי בְעָלִים, בָּעֵינַן לִשְׁמָהּ.
אֵימָא הֵיכָא דְּשָׁחֵיט לְהוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – לִיפַּסְלוּ!
אָמַר קְרָא: ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ וְגוֹ׳״ – הַאי נְדָבָה?! נֶדֶר הוּא! [אֶלָּא] אִם כְּמָה שֶׁנָּדַרְתָּ עָשִׂיתָ – יְהֵא נֶדֶר, וְאִם לָאו – יְהֵא נְדָבָה.
וְאִיצְטְרִיךְ ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ״, וְאִיצְטְרִיךְ ״זֹאת הַתּוֹרָה״; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״מוֹצָא״ – הֲוָה אָמֵינָא