דף ביאור
מסכת חולין דף קכ״ב עמוד א׳פרק 9 העור והרוטב
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת חולין דף קכ״ב עמוד א׳
מסכת חולין דף קכ״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 22 קטעים ממוספרים, כ־438 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
אַלִּיבָּא דְּמַאן?
אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – הָאָמַר לֹא מְבַטֵּל עוֹר. וְאִי אַלִּיבָּא דְרַבִּי עֲקִיבָא – פְּשִׁיטָא, הָאָמַר מְבַטֵּל עוֹר.
לְעוֹלָם אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְכִי אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לֹא מְבַטֵּל עוֹר – הָנֵי מִילֵּי שֶׁפְּלָטַתּוּ חָיָה, אֲבָל פְּלָטַתּוּ סַכִּין – בָּטֵיל.
תָּא שְׁמַע, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאָלָל הַמְכוּנָּס, אִם יֵשׁ כְּזַיִת בְּמָקוֹם אֶחָד – חַיָּיבִין עָלָיו, וְאָמַר רַב הוּנָא: וְהוּא שֶׁכִּנְּסוֹ.
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא פְּלָטַתּוּ סַכִּין, לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל נָמֵי לָא בָּטֵיל, רַב הוּנָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ פְּלָטַתּוּ סַכִּין, לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בָּטֵיל, רַב הוּנָא דְּאָמַר כְּמַאן?
אֶלָּא לְעוֹלָם פְּלָטַתּוּ סַכִּין, לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל לֹא בָּטֵיל, וְרַב הוּנָא דְּאָמַר כְּרַבִּי עֲקִיבָא!
פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, כִּי קָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא – הָנֵי מִילֵּי פְּלָטַתּוּ סַכִּין, אֲבָל פְּלָטַתּוּ חַיָּה – לָא בָּטֵיל.
קָא מַשְׁמַע לַן טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹר מְבַטְּלָן, לָא שְׁנָא (פלט) [פְּלָטַתּוּ] חַיָּה, וְלָא שְׁנָא (פלט) [פְּלָטַתּוּ] סַכִּין, כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא: מִפְּנֵי מָה רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר בְּעוֹר? מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹר מְבַטְּלָן.
מַתְנִי׳ אֵלּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן: עוֹר הָאָדָם, וָעוֹר חֲזִיר שֶׁל יִשּׁוּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף עוֹר חֲזִיר הַבָּר.
וָעוֹר חֲטֶרֶת שֶׁל גָּמָל הָרַכָּה, וְעוֹר הָרֹאשׁ שֶׁל עֵגֶל הָרַךְ, וָעוֹר הַפְּרָסוֹת, וְעוֹר בֵּית הַבּוֹשֶׁת, וָעוֹר הַשְּׁלִיל, וְעוֹר שֶׁל תַּחַת הָאַלְיָה, וָעוֹר הָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחוֹמֶט. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַלְּטָאָה כְּחוּלְדָּה.
וְכוּלָּן שֶׁעִבְּדָן, אוֹ שֶׁהִילֵּךְ בָּהֶן כְּדֵי עֲבוֹדָה – טְהוֹרִין, חוּץ מֵעוֹר הָאָדָם. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים יֵשׁ לָהֶן עוֹרוֹת.
גְּמָ׳ אָמַר עוּלָּא: דְּבַר תּוֹרָה עוֹר אָדָם טָהוֹר, וּמָה טַעַם אָמְרוּ טָמֵא? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה אָדָם עוֹרוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ שְׁטִיחִין.
וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא, וְכוּלָּן שֶׁעִיבְּדָן אוֹ שֶׁהִילֵּךְ בָּהֶן כְּדֵי עֲבוֹדָה טְהוֹרִין, חוּץ מֵעוֹר אָדָם. אָמַר עוּלָּא: דְּבַר תּוֹרָה עוֹר אָדָם שֶׁעִבְּדוֹ טָהוֹר, וּמָה טַעַם אָמְרוּ טָמֵא? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה אָדָם עוֹרוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ שְׁטִיחִין.
מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַרֵישָׁא, כׇּל שֶׁכֵּן אַסֵּיפָא, וּמַאן דְּמַתְנֵי אַסֵּיפָא, אֲבָל אַרֵישָׁא – טוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא.
וְעוֹר חֲזִיר [וְכוּ׳]. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: הַאי אַשּׁוּן וְהַאי רַכִּיךְ, וּמָר סָבַר: הַאי נָמֵי רַכִּיךְ.
עוֹר חֲטֶרֶת שֶׁל גָּמָל הָרַכָּה, וְכַמָּה גָּמָל הָרַכָּה? אָמַר עוּלָּא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא טָעֲנָה.
בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִטְעוֹן וְלֹא טָעֲנָה, מַהוּ? בָּעֵי אַבָּיֵי: לֹא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִטְעוֹן וְטָעֲנָה, מַהוּ? תֵּיקוּ.
יָתֵיב רֵישׁ לָקִישׁ וְקָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: כַּמָּה גָּמָל הָרַכָּה? אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר אַבָּא: הָכִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא טָעֲנָה. אֲמַר לֵיהּ: תִּיב לְקִבְלִי.
יָתֵיב רַבִּי זֵירָא וְקָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: כַּמָּה גָּמָל הָרַכָּה? אֲמַר לֵיהּ רָבִין בַּר חִינָּנָא: הָכִי אָמַר עוּלָּא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא טָעֲנָה. הֲוָה קָתָנֵי לַהּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲדָא הָוְיָא לָךְ אֲמַרְתְּ.
תָּא חֲזִי, מָה בֵּין תַּקִּיפֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, לַחֲסִידֵי דְבָבֶל.
וְעוֹר הָרֹאשׁ וְכוּ׳. וְכַמָּה עֵגֶל הָרַךְ? עוּלָּא אָמַר: בֶּן שְׁנָתוֹ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כׇּל זְמַן שֶׁיּוֹנֵק. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הֵיכִי קָאָמַר עוּלָּא? בֶּן שְׁנָתוֹ וְהוּא שֶׁיּוֹנֵק,