בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת חולין דף קי״ט עמוד ב׳פרק 9 העור והרוטב

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת חולין דף קי״ט עמוד ב׳

    מסכת חולין דף קי״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 29 קטעים ממוספרים, כ־374 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    שְׁנֵי שׁוֹמְרִין מַהוּ שֶׁיִּצְטָרְפוּ?

    הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּזֶה עַל גַּב זֶה – וּמִי אִיכָּא שׁוֹמֵר עַל גַּב שׁוֹמֵר?

    וְהָתְנַן: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת בְּבָצָל – פְּנִימִית, בֵּין שְׁלֵמָה בֵּין קְדוּרָה – מִצְטָרֶפֶת; אֶמְצָעִית, שְׁלֵמָה – מִצְטָרֶפֶת, קְדוּרָה – אֵין מִצְטָרֶפֶת; חִיצוֹנָה, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – טְהוֹרָה.

    רַב אוֹשַׁעְיָא, שׁוֹמֵר אוֹכֶל שֶׁחִלְּקוֹ קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ.

    כֵּיוָן דְּהַאי לָא מַגֵּין אַהַאי, וְהַאי לָא מַגֵּין אַהַאי, לָא מִצְטָרֵף.

    אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּהַאי מַגֵּין אַדִּידֵיהּ, וְהַאי מַגֵּין אַדִּידֵיהּ, מִצְטָרְפִין.

    תָּא שְׁמַע: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר בְּשֶׁל פּוֹל, וּמְטַמֵּא בְּשֶׁל קִטְנִית, מִפְּנֵי שֶׁרוֹצֶה בְּמִשְׁמֻישָׁן.

    אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: בְּקוּלְחָא, וּמִשּׁוּם יָד, וּמַאי ״בְּמִשְׁמֻישָׁן״ – בְּתַשְׁמִישָׁן.

    תָּא שְׁמַע, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עַל כׇּל זֶרַע זֵרוּעַ (אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ)״, כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מוֹצִיאִין לִזְרִיעָה – חִטָּה בִּקְלִיפָּתָהּ, וּשְׂעוֹרָה בִּקְלִיפָּתָהּ, וַעֲדָשִׁים בִּקְלִיפָּתָן.

    כִּדְאָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא, בְּקוּלְחָא, וּמִשּׁוּם יָד.

    הָכָא נָמֵי, בְּשִׁדְרָה, וּמִשּׁוּם שׁוֹמֵר.

    בִּשְׁלָמָא עִילִּיָּתָא צְרִיכִי לְתַתָּיָתָא, אֶלָּא תְּתַּיָּתָא מַאי צְרִיכִי לְעִילִּיָּתָא? בְּחַד דָּרָא.

    מִי אִיכָּא כְּבֵיצָה אֳכָלִין בְּחַד דָּרָא בְּחִטֵּי דְּשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח?

    הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, חֲדָא חִטָּה נָמֵי בְּחִטֵּי דְּשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח.

    גּוּפָא: שְׁנֵי עֲצָמוֹת וַעֲלֵיהֶן שְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים, וְהִכְנִיס רָאשֵׁיהֶן שְׁנַיִם לְבַיִת, וְהַבַּיִת מַאֲהִיל עֲלֵיהֶן – הַבַּיִת טָמֵא.

    יְהוּדָה בֶּן נָקוֹסָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יַעֲקֹב: הֵיאַךְ שְׁנֵי עֲצָמוֹת מִצְטָרְפִין לִכְזַיִת?

    אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא עֶצֶם, דְּהָוֵי יָד, אֲבָל נִימָא לָא הָוְיָא יָד. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ נִימָא נָמֵי הָוְיָא יָד.

    אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: עוֹר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר, הַנּוֹגֵעַ בְּצִיב הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וּבִשְׂעָרָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ – טָמֵא. מַאי לָאו, מִשּׁוּם יָד?

    לָא, מִשּׁוּם שׁוֹמֵר. וּמִי אִיכָּא שׁוֹמֵר עַל גַּבֵּי שׁוֹמֵר? חַלְחוּלֵי מְחַלְחֵל.

    מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אֶלָּא מֵעַתָּה, תְּפִילִּין הֵיכִי כָּתְבִינַן? הָא בָּעֵינַן כְּתִיבָה תַּמָּה, וְלֵיכָּא!

    אִשְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמְרִי בְּמַעְרְבָא: כׇּל נֶקֶב שֶׁהַדְּיוֹ עוֹבֵר עָלָיו – אֵינוֹ נֶקֶב.

    וְאִיבָּעֵית אֵימָא, כּוּלֵּיהּ מִשּׁוּם יָד, כִּדְאָמַר רַבִּי אִלְעָא: בִּמְלַאי שֶׁבֵּין הַמְּלָאִים.

    הָכִי נָמֵי, בְּנִימָא שֶׁבֵּין הַנִּימִין.

    וְהֵיכָא אִתְּמַר דְּרַבִּי אִלְעָא? אַהָא: מְלַאי שֶׁבַּשִּׁבֳּלִים מִיטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין, וְאֵינָן מִצְטָרְפִין. מְלַאי לְמַאי חֲזֵי? אָמַר רַבִּי אִלְעַאי: בִּמְלַאי שֶׁבֵּין הַמְּלָאִים.

    לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ.

    הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּמִשּׁוּם שׁוֹמֵר, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מִשּׁוּם יָד – נִימָא אַחַת לְמַאי חֲזֵי?

    כִּדְאָמַר רַבִּי אִלְעָא: בִּמְלַאי שֶׁבֵּין הַמְּלָאִין, הָכָא נָמֵי – בְּנִימָא שֶׁבֵּין הַנִּימִין.

    וְהֵיכָא אִיתְּמַר דְּרַבִּי אִלְעַאי? אַהָא דִּתְנַן: הַמְּלַאי שֶׁבַּשִּׁבֳּלִים מִיטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וְאֵין מִצְטָרְפִין. מְלַאי לְמַאי חֲזֵי? אָמַר רַבִּי אִלְעַאי: בִּמְלַאי שֶׁבֵּין הַמְּלָאִים.

    וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ