II Kings Chapter 20
Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.
II Kings 20 — English translation
Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.
- 1In those days Hezekiah fell dangerously ill. The prophet Isaiah son of Amoz came and said to him, “Thus said G OD : Set your affairs in order, for you are going to die; you will not get well.”
- 2Thereupon Hezekiah turned his face to the wall and prayed to G OD . He said,
- 3“Please, O E TERNAL One, remember how I have walked before You sincerely and wholeheartedly, and have done what is pleasing to You.” And Hezekiah wept profusely.
- 4Before Isaiah had gone out of the middle court, the word of G OD came to him:
- 5“Go back and say to Hezekiah, the ruler of My people: Thus said G OD , the God of your forefather David: I have heard your prayer, I have seen your tears. I am going to heal you; on the third day you shall go up to the House of G OD .
- 6And I will add fifteen years to your life. I will also rescue you and this city from the hands of the king of Assyria. I will protect this city for My sake and for the sake of My servant David.”—
- 7Then Isaiah said, “Get a cake of figs.” And they got one, and they applied it to the rash, and he recovered.—
- 8Hezekiah asked Isaiah, “What is the sign that G OD will heal me and that I shall go up to the House of G OD on the third day?”
- 9Isaiah replied, “This is the sign for you from G OD that G OD will do the thing that was promised: Shall the shadow advance ten steps or recede ten steps?”
- 10Hezekiah said, “It is easy for the shadow to lengthen ten steps, but not for the shadow to recede ten steps.”
- 11So the prophet Isaiah called to G OD , and the shadow that had descended on the dial of Ahaz was made to recede ten steps.
- 12At that time, King Berodach -baladan son of Baladan of Babylon sent [envoys with] a letter and a gift to Hezekiah, for he had heard about Hezekiah’s illness.
- 13Hezekiah heard about them and he showed them all his treasure-house—the silver, the gold, the spices, and the fragrant oil—and his armory, and everything that was to be found in his storehouses. There was nothing in his palace or in all his realm that Hezekiah did not show them.
- 14Then the prophet Isaiah came to King Hezekiah. “What,” he demanded of him, “did those men say to you? Where have they come to you from?” “They have come,” Hezekiah replied, “from a far country, from Babylon.”
- 15Next he asked, “What have they seen in your palace?” And Hezekiah replied, “They have seen everything that is in my palace. There was nothing in my storehouses that I did not show them.”
- 16Then Isaiah said to Hezekiah, “Hear the word of G OD :
- 17A time is coming when everything in your palace that your ancestors have stored up to this day will be carried off to Babylon; nothing will remain behind, said G OD .
- 18And some of your sons, your own issue, whom you will have fathered, will be taken to serve as eunuchs in the palace of the king of Babylon.”
- 19Hezekiah declared to Isaiah, “The word of G OD that you have spoken is good.” For he thought, “It means that safety is assured for my time.”
- 20The other events of Hezekiah’s reign, and all his exploits, and how he made the pool and the conduit and brought the water into the city, are recorded in the Annals of the Kings of Judah.
- 21Hezekiah rested with his ancestors, and his son Manasseh succeeded him as king.
License: CC-BY-NC
- א׳בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּבֹ֣א אֵ֠לָ֠יו יְשַׁעְיָ֨הוּ בֶן־אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה׃
- ב׳וַיַּסֵּ֥ב אֶת־פָּנָ֖יו אֶל־הַקִּ֑יר וַיִּ֨תְפַּלֵּ֔ל אֶל־יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
- ג׳אָנָּ֣ה יְהֹוָ֗ה זְכׇר־נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ בֶּאֱמֶת֙ וּבְלֵבָ֣ב שָׁלֵ֔ם וְהַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עָשִׂ֑יתִי וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל׃ {ס}
- ד׳וַיְהִ֣י יְשַֽׁעְיָ֔הוּ לֹ֣א יָצָ֔א (העיר) [חָצֵ֖ר] הַתִּיכֹנָ֑ה וּ֨דְבַר־יְהֹוָ֔ה הָיָ֥ה אֵלָ֖יו לֵאמֹֽר׃
- ה׳שׁ֣וּב וְאָמַרְתָּ֞ אֶל־חִזְקִיָּ֣הוּ נְגִיד־עַמִּ֗י כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ רָאִ֖יתִי אֶת־דִּמְעָתֶ֑ךָ הִנְנִי֙ רֹ֣פֶא לָ֔ךְ בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י תַּעֲלֶ֖ה בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃
- ו׳וְהֹסַפְתִּ֣י עַל־יָמֶ֗יךָ חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִי֙ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את לְמַֽעֲנִ֔י וּלְמַ֖עַן דָּוִ֥ד עַבְדִּֽי׃
- ז׳וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֔הוּ קְח֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וַיִּקְח֛וּ וַיָּשִׂ֥ימוּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין וַיֶּֽחִי׃
- ח׳וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶֽל־יְשַׁעְיָ֔הוּ מָ֣ה א֔וֹת כִּֽי־יִרְפָּ֥א יְהֹוָ֖ה לִ֑י וְעָלִ֛יתִי בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִׁ֖י בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃
- ט׳וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֗הוּ זֶה־לְּךָ֤ הָאוֹת֙ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֔ה כִּ֚י יַעֲשֶׂ֣ה יְהֹוָ֔ה אֶת־הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר הָלַ֤ךְ הַצֵּל֙ עֶ֣שֶׂר מַעֲל֔וֹת אִם־יָשׁ֖וּב עֶ֥שֶׂר מַעֲלֽוֹת׃
- י׳וַיֹּ֙אמֶר֙ יְחִזְקִיָּ֔הוּ נָקֵ֣ל לַצֵּ֔ל לִנְט֖וֹת עֶ֣שֶׂר מַעֲל֑וֹת לֹ֣א כִ֔י יָשׁ֥וּב הַצֵּ֛ל אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֥שֶׂר מַעֲלֽוֹת׃
- י״אוַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־יְהֹוָ֑ה וַיָּ֣שֶׁב אֶת־הַצֵּ֗ל בַּֽ֠מַּעֲל֠וֹת אֲשֶׁ֨ר יָרְדָ֜ה בְּמַעֲל֥וֹת אָחָ֛ז אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֥שֶׂר מַעֲלֽוֹת׃ {פ}
- י״בבָּעֵ֣ת הַהִ֡יא שָׁלַ֡ח בְּרֹאדַ֣ךְ בַּ֠לְאֲדָ֠ן בֶּֽן־בַּלְאֲדָ֧ן מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל סְפָרִ֥ים וּמִנְחָ֖ה אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י חָלָ֖ה חִזְקִיָּֽהוּ׃
- י״גוַיִּשְׁמַ֣ע עֲלֵיהֶם֮ חִזְקִיָּ֒הוּ֒ וַיַּרְאֵ֣ם אֶת־כׇּל־בֵּ֣ית נְכֹתֹ֡ה אֶת־הַכֶּ֩סֶף֩ וְאֶת־הַזָּהָ֨ב וְאֶת־הַבְּשָׂמִ֜ים וְאֵ֣ת׀ שֶׁ֣מֶן הַטּ֗וֹב וְאֵת֙ בֵּ֣ית כֵּלָ֔יו וְאֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר נִמְצָ֖א בְּאוֹצְרֹתָ֑יו לֹא־הָיָ֣ה דָבָ֗ר אֲ֠שֶׁ֠ר לֹֽא־הֶרְאָ֧ם חִזְקִיָּ֛הוּ בְּבֵית֖וֹ וּבְכׇל־מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃
- י״דוַיָּבֹא֙ יְשַׁעְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ חִזְקִיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מָ֥ה אָמְר֣וּ׀ הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֗לֶּה וּמֵאַ֙יִן֙ יָבֹ֣אוּ אֵלֶ֔יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ מֵאֶ֧רֶץ רְחוֹקָ֛ה בָּ֖אוּ מִבָּבֶֽל׃
- ט״ווַיֹּ֕אמֶר מָ֥ה רָא֖וּ בְּבֵיתֶ֑ךָ וַיֹּ֣אמֶר חִזְקִיָּ֗הוּ אֵ֣ת כׇּל־אֲשֶׁ֤ר בְּבֵיתִי֙ רָא֔וּ לֹא־הָיָ֥ה דָבָ֛ר אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הִרְאִיתִ֖ם בְּאֹצְרֹתָֽי׃
- ט״זוַיֹּ֥אמֶר יְשַׁעְיָ֖הוּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהֹוָֽה׃
- י״זהִנֵּה֮ יָמִ֣ים בָּאִים֒ וְנִשָּׂ֣א׀ כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בְּבֵיתֶ֗ךָ וַאֲשֶׁ֨ר אָצְר֧וּ אֲבֹתֶ֛יךָ עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בָּבֶ֑לָה לֹא־יִוָּתֵ֥ר דָּבָ֖ר אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃
- י״חוּמִבָּנֶ֜יךָ אֲשֶׁ֨ר יֵצְא֧וּ מִמְּךָ֛ אֲשֶׁ֥ר תּוֹלִ֖יד (יקח) [יִקָּ֑חוּ] וְהָיוּ֙ סָרִיסִ֔ים בְּהֵיכַ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃
- י״טוַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶֽל־יְשַׁעְיָ֔הוּ ט֥וֹב דְּבַר־יְהֹוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֑רְתָּ וַיֹּ֕אמֶר הֲל֛וֹא אִם־שָׁל֥וֹם וֶאֱמֶ֖ת יִהְיֶ֥ה בְיָמָֽי׃
- כ׳וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י חִזְקִיָּ֙הוּ֙ וְכׇל־גְּב֣וּרָת֔וֹ וַאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה אֶת־הַבְּרֵכָה֙ וְאֶת־הַתְּעָלָ֔ה וַיָּבֵ֥א אֶת־הַמַּ֖יִם הָעִ֑ירָה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃
- כ״אוַיִּשְׁכַּ֥ב חִזְקִיָּ֖הוּ עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ מְנַשֶּׁ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
Share this chapter
Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.
Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.
Rashi's commentary
Verse 1
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּבֹ֣א אֵ֠לָ֠יו יְשַׁעְיָ֨הוּ בֶן־אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙…
בימים ההם — שלשה ימים לפני מפלתו של סנחריב:
חלה חזקיהו — ויום שלישי כשעלה בית ה', יום מפלתו של סנחריב, ויום טוב של פסח היה (סדר עולם פרק כג):
כי מת אתה — בעולם הזה:
ולא תחיה — לעולם הבא, משום דלא נסבת אשה, כדאיתא בברכות (יא):
Verse 4
וַיְהִ֣י יְשַֽׁעְיָ֔הוּ לֹ֣א יָצָ֔א (העיר) [חָצֵ֖ר] הַתִּיכֹנָ֑ה וּ֨דְבַר־יְהֹוָ֔ה הָיָ֥ה אֵלָ֖יו לֵאמֹֽר׃
לא יצא חצר וגו' — מיהר הקב"ה להודיע רפואתו, בטרם יצא קול הברה בעיר שנקנסה עליו מיתה, כדאיתא בירושלמי (סנהדרין י ב):
Verse 6
וְהֹסַפְתִּ֣י עַל־יָמֶ֗יךָ חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִי֙ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את…
ומכף מלך אשור אצילך — למדנו שלפני מפלתו של סנחריב חלה:
Verse 7
וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֔הוּ קְח֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וַיִּקְח֛וּ וַיָּשִׂ֥ימוּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין וַיֶּֽחִי׃
דבלת תאנים — כשהם לחין קרויין תאנים, וכשנדרסים בעיגול קרויין דבלה:
וישימו על השחין ויחי — ונס בתוך נס, שהרי אף בשר חי כשאתה נותן עליו דבלה, נסרח, והקב"ה נותן דבר המחבל לתוך דבר שנתחבל, ומתרפא (מכילתא שמות טו):
Verse 9
וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֗הוּ זֶה־לְּךָ֤ הָאוֹת֙ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֔ה כִּ֚י יַעֲשֶׂ֣ה יְהֹוָ֔ה אֶת־הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר הָלַ֤ךְ הַצֵּל֙…
הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות — הרי זה מקרא קצר, כבר ירד הצל למעלות העשויות לשעות היום, כמו אורלויי"ן בלע"ז, שעושין האנשים לבחון שעות היום, חפץ אתה שימתין במקום שהוא שם כדי מהלך עשר שעות, או ישוב למעלה עשר מעלות, ויהא נראה כאילו הוא שחרית:
Verse 10
וַיֹּ֙אמֶר֙ יְחִזְקִיָּ֔הוּ נָקֵ֣ל לַצֵּ֔ל לִנְט֖וֹת עֶ֣שֶׂר מַעֲל֑וֹת לֹ֣א כִ֔י יָשׁ֥וּב הַצֵּ֛ל אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֥שֶׂר מַעֲלֽוֹת׃
ויאמר יחזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות — דבר קל הוא לנטות במקומו, ונוטה ועומד עשר מעלות אינו דבר הניכר כל כך, לא כן אלא ישוב הצל, ויהיה הדבר תימה, שראו שפנה היום לערוב, וחוזר להיות בוקר:
Verse 11
וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־יְהֹוָ֑ה וַיָּ֣שֶׁב אֶת־הַצֵּ֗ל בַּֽ֠מַּעֲל֠וֹת אֲשֶׁ֨ר יָרְדָ֜ה בְּמַעֲל֥וֹת אָחָ֛ז אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֥שֶׂר מַעֲלֽוֹת׃…
אשר ירדה במעלות אחז — יום שמת אחז, נתקצר היום ומיהר הצל לירד עשר מעלות, כדי שלא יהא נספד, ואותן עשר שעות חזרו עכשיו לחזקיהו (סנהדרין צו א):
Verse 12
בָּעֵ֣ת הַהִ֡יא שָׁלַ֡ח בְּרֹאדַ֣ךְ בַּ֠לְאֲדָ֠ן בֶּֽן־בַּלְאֲדָ֧ן מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל סְפָרִ֥ים וּמִנְחָ֖ה אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י חָלָ֖ה…
כי שמע כי חלה — ועד אותו היום לא היה אדם חולה וחיה, ואיך שמע, למוד היה לאכול בשלש שעות ביום, וישן עד תשע, כיון שחזר גלגל חמה לחזקיהו, ניעור בתשע שעות ומצא שהוא שחרית, בקש להרוג את עבדיו, אמר אתם הנחתם אותי לישן יום ולילה, אמרו, גלגל חמה חזר, אמר להם: מי החזירו, אמרו לו: אלהיו של חזקיהו, כדאיתא בפסיקתא:
Verse 13
וַיִּשְׁמַ֣ע עֲלֵיהֶם֮ חִזְקִיָּ֒הוּ֒ וַיַּרְאֵ֣ם אֶת־כׇּל־בֵּ֣ית נְכֹתֹ֡ה אֶת־הַכֶּ֩סֶף֩ וְאֶת־הַזָּהָ֨ב וְאֶת־הַבְּשָׂמִ֜ים וְאֵ֣ת׀ שֶׁ֣מֶן הַטּ֗וֹב וְאֵת֙ בֵּ֣ית…
בית נכתה — בית גנזי בשמיו, כמו (בראשית לז כה): נכאת וצרי ולוט:
ואת שמן הטוב — יש פותרין שמן המשחה, ויש פותרים שמן אפרסמון (בלסמון), שהוא מצוי בארץ ישראל, שנאמר (ביחזקאל כז יז): יהודה וישראל המה רוכליך בחטי מנית ופנג. וראיתי בספר יוסיפון: פנג הוא אפרסמון, וגדל ביריחו, ועל שם הריח נקרא יריחו:
לא היה דבר — את הארון והלוחות וספר התורה (פרקי דרבי אליעזר פרק נב, עיין שיר השירים רבה ג ד):
Verse 14
וַיָּבֹא֙ יְשַׁעְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ חִזְקִיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מָ֥ה אָמְר֣וּ׀ הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֗לֶּה וּמֵאַ֙יִן֙ יָבֹ֣אוּ אֵלֶ֔יךָ…
מארץ רחוקה באו — זה אחד משלשה שבדקן הקב"ה ומצאן עביט של מים עכורים, קין, יחזקיהו, ובלעם קין, (בראשית ד ט) - לא ידעתי השומר אחי אנכי, היה לו לומר רבונו של עולם הלא כל הנסתרות גלויות לך, כדאיתא בתנחומא (ראה במדבר רבה כ ו). בלעם - שאמר לו המקום (במדבר כב ט) מי האנשים האלה עמך, היה לו לומר ה' אלהים אתה ידעת, כמו שנאמר ביחזקאל (לז ג), והוא השיב בגאוה, בלק בן צפור - מלך מואב שלח אלי, הרבה מבקשים יש לי. חזקיהו - היה לו להשיב לישעיהו, אתה נביאו של מקום, ואתה שואל אלי, התחיל חזקיה מתגאה ואמר: מארץ רחוקה באו אלי, לכך נענש, ועל ששמח עליהם והאכילם על שלחנו (סנהדרין קד א):
Verse 17
הִנֵּה֮ יָמִ֣ים בָּאִים֒ וְנִשָּׂ֣א׀ כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בְּבֵיתֶ֗ךָ וַאֲשֶׁ֨ר אָצְר֧וּ אֲבֹתֶ֛יךָ עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בָּבֶ֑לָה לֹא־יִוָּתֵ֥ר דָּבָ֖ר…
לא יותר דבר — מדה כנגד מדה, לא היה דבר:
Verse 18
וּמִבָּנֶ֜יךָ אֲשֶׁ֨ר יֵצְא֧וּ מִמְּךָ֛ אֲשֶׁ֥ר תּוֹלִ֖יד (יקח) [יִקָּ֑חוּ] וְהָיוּ֙ סָרִיסִ֔ים בְּהֵיכַ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃
ומבניך — חנניה מישאל ועזריה:
Verse 19
וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶֽל־יְשַׁעְיָ֔הוּ ט֥וֹב דְּבַר־יְהֹוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֑רְתָּ וַיֹּ֕אמֶר הֲל֛וֹא אִם־שָׁל֥וֹם וֶאֱמֶ֖ת יִהְיֶ֥ה בְיָמָֽי׃
טוב דבר ה' — מאחר שבימי יהיה שלום:
Verse 20
וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י חִזְקִיָּ֙הוּ֙ וְכׇל־גְּב֣וּרָת֔וֹ וַאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה אֶת־הַבְּרֵכָה֙ וְאֶת־הַתְּעָלָ֔ה וַיָּבֵ֥א אֶת־הַמַּ֖יִם הָעִ֑ירָה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר…
ואשר עשה את הברכה וגו' — בדברי הימים:
Edition: On Your Way -- new. License: Public Domain. Sefaria.
II Kings Chapter 20
II Kings Chapter 20 presents 21 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.
Open the full commentary pageText map
Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.
Reading lens
Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 21 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.
- Verse 121 words
Opens “בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּבֹ֣א אֵ֠לָ֠יו…”
- Verse 26 words
Opens “וַיַּסֵּ֥ב אֶת־פָּנָ֖יו אֶל־הַקִּ֑יר וַיִּ֨תְפַּלֵּ֔ל אֶל־יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃…”
- Verse 318 words
Opens “אָנָּ֣ה יְהֹוָ֗ה זְכׇר־נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ…”
- Verse 411 words
Opens “וַיְהִ֣י יְשַֽׁעְיָ֔הוּ לֹ֣א יָצָ֔א (העיר) [חָצֵ֖ר] הַתִּיכֹנָ֑ה…”
- Verse 521 words
Opens “שׁ֣וּב וְאָמַרְתָּ֞ אֶל־חִזְקִיָּ֣הוּ נְגִיד־עַמִּ֗י כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙…”
- Verse 618 words
Opens “וְהֹסַפְתִּ֣י עַל־יָמֶ֗יךָ חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙…”
- Verse 79 words
Opens “וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֔הוּ קְח֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וַיִּקְח֛וּ וַיָּשִׂ֥ימוּ…”
- Verse 813 words
Opens “וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶֽל־יְשַׁעְיָ֔הוּ מָ֣ה א֔וֹת כִּֽי־יִרְפָּ֥א יְהֹוָ֖ה…”
- Verse 919 words
Opens “וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֗הוּ זֶה־לְּךָ֤ הָאוֹת֙ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֔ה כִּ֚י…”
- Verse 1014 words
Opens “וַיֹּ֙אמֶר֙ יְחִזְקִיָּ֔הוּ נָקֵ֣ל לַצֵּ֔ל לִנְט֖וֹת עֶ֣שֶׂר מַעֲל֑וֹת…”
- Verse 1115 words
Opens “וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־יְהֹוָ֑ה וַיָּ֣שֶׁב אֶת־הַצֵּ֗ל בַּֽ֠מַּעֲל֠וֹת…”
- Verse 1215 words
Opens “בָּעֵ֣ת הַהִ֡יא שָׁלַ֡ח בְּרֹאדַ֣ךְ בַּ֠לְאֲדָ֠ן בֶּֽן־בַּלְאֲדָ֧ן מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל…”
- Verse 1326 words
Opens “וַיִּשְׁמַ֣ע עֲלֵיהֶם֮ חִזְקִיָּ֒הוּ֒ וַיַּרְאֵ֣ם אֶת־כׇּל־בֵּ֣ית נְכֹתֹ֡ה אֶת־הַכֶּ֩סֶף֩…”
- Verse 1420 words
Opens “וַיָּבֹא֙ יְשַׁעְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ חִזְקִיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו…”
- Verse 1515 words
Opens “וַיֹּ֕אמֶר מָ֥ה רָא֖וּ בְּבֵיתֶ֑ךָ וַיֹּ֣אמֶר חִזְקִיָּ֗הוּ אֵ֣ת…”
- Verse 165 words
Opens “וַיֹּ֥אמֶר יְשַׁעְיָ֖הוּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהֹוָֽה׃…”
- Verse 1716 words
Opens “הִנֵּה֮ יָמִ֣ים בָּאִים֒ וְנִשָּׂ֣א׀ כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בְּבֵיתֶ֗ךָ וַאֲשֶׁ֨ר…”
- Verse 1813 words
Opens “וּמִבָּנֶ֜יךָ אֲשֶׁ֨ר יֵצְא֧וּ מִמְּךָ֛ אֲשֶׁ֥ר תּוֹלִ֖יד (יקח)…”
- Verse 1913 words
Opens “וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶֽל־יְשַׁעְיָ֔הוּ ט֥וֹב דְּבַר־יְהֹוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֑רְתָּ…”
- Verse 2018 words
Opens “וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י חִזְקִיָּ֙הוּ֙ וְכׇל־גְּב֣וּרָת֔וֹ וַאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה אֶת־הַבְּרֵכָה֙…”
- Verse 218 words
Opens “וַיִּשְׁכַּ֥ב חִזְקִיָּ֖הוּ עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ מְנַשֶּׁ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃…”
Smart source finder
Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.
Resolved to: II Kings 20
Open in the reader