Talmud Builders
    Login
    Hebrew Bible

    II Kings Chapter 13

    Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.

    II Kings Chapter 13Verse 1 / 250%
    Compare witnesses — word by word

    החיפוש מתעלם מניקוד, טעמים וסימני פיסוק — אפשר להקליד גם ללא ניקוד.

    Text size
    100%
    Original size

    II Kings 13 — English translation

    Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.

    1. 1In the twenty-third year of King Joash son of Ahaziah of Judah, Jehoahaz son of Jehu became king over Israel in Samaria—for seventeen years.
    2. 2He did what was displeasing to G OD . He persisted in the sins that Jeroboam son of Nebat had caused Israel to commit; he did not depart from them.
    3. 3G OD was angry with Israel and repeatedly delivered them into the hands of King Hazael of Aram and into the hands of Ben-hadad son of Hazael.
    4. 4But Jehoahaz pleaded with G OD ; and G OD listened to him, having seen the suffering that the king of Aram inflicted upon Israel.
    5. 5So G OD granted Israel a deliverer, and they gained their freedom from Aram; and Israel dwelt in its homes as before.
    6. 6However, they did not depart from the sins that the House of Jeroboam had caused Israel to commit; they persisted in them. Even the sacred post stood in Samaria.
    7. 7In fact, Jehoahaz was left with a force of only fifty riders, ten chariots, and ten thousand foot soldiers; for the king of Aram had decimated them and trampled them like the dust under his feet.
    8. 8The other events of Jehoahaz’s reign, and all his actions and his exploits, are recorded in the Annals of the Kings of Israel.
    9. 9Jehoahaz rested with his ancestors and he was buried in Samaria; his son Joash succeeded him as king.
    10. 10In the thirty-seventh year of King Joash of Judah, Jehoash son of Jehoahaz became king of Israel in Samaria—for sixteen years.
    11. 11He did what was displeasing to G OD ; he did not depart from any of the sins that Jeroboam son of Nebat had caused Israel to commit; he persisted in them.
    12. 12The other events of Joash’s reign, and all his actions, and his exploits in his war with King Amaziah of Judah, are recorded in the Annals of the Kings of Israel.
    13. 13Joash rested with his ancestors and Jeroboam occupied his throne; Joash was buried in Samaria with the kings of Israel.
    14. 14Elisha had been stricken with the illness of which he was to die, and King Joash of Israel went down to see him. He wept over him and cried, “Father, father! Israel’s chariots and riders!”
    15. 15Elisha said to him, “Get a bow and arrows”; and he brought him a bow and arrows.
    16. 16Then he said to the king of Israel, “Grasp the bow!” And when he had grasped it, Elisha put his hands over the king’s hands.
    17. 17“Open the window toward the east,” he said; and he opened it. Elisha said, “Shoot!” and he shot. Then he said, “An arrow of victory for G OD ! An arrow of victory over Aram! You shall rout Aram completely at Aphek.”
    18. 18He said, “Now pick up the arrows.” And he picked them up. “Strike the ground!” he said to the king of Israel; and he struck three times and stopped.
    19. 19The agent of God was angry with him and said to him, “If only you had struck five or six times! Then you would have annihilated Aram; as it is, you shall defeat Aram only three times.”
    20. 20Elisha died and he was buried. Now bands of Moabites used to invade the land at the coming of every year.
    21. 21Once a man was being buried, when the people caught sight of such a band; so they threw the man into Elisha’s grave and made off. When the [dead] man came in contact with Elisha’s bones, he came to life and stood up.
    22. 22King Hazael of Aram had oppressed the Israelites throughout the reign of Jehoahaz.
    23. 23But G OD was gracious and merciful to them, and turned back to them for the sake of the covenant with Abraham, Isaac, and Jacob. [God] refrained from destroying them, and still did not cast them out from the divine presence.
    24. 24When King Hazael of Aram died, his son Ben-hadad succeeded him as king;
    25. 25and then Jehoash son of Jehoahaz recovered from Ben-hadad son of Hazael the towns that had been taken from his father Jehoahaz in war. Three times Joash defeated him, and he recovered the towns of Israel.

    License: CC-BY-NC

    1. א׳בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וְשָׁלֹשׁ֙ שָׁנָ֔ה לְיוֹאָ֥שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ יְהוֹאָחָ֨ז בֶּן־יֵה֤וּא עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃
    2. ב׳וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַ֠יֵּ֠לֶךְ אַחַ֨ר חַטֹּ֜את יָרׇבְעָ֧ם בֶּן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־סָ֥ר מִמֶּֽנָּה׃
    3. ג׳וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהֹוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּתְּנֵ֞ם בְּיַ֣ד׀ חֲזָאֵ֣ל מֶלֶךְ־אֲרָ֗ם וּבְיַ֛ד בֶּן־הֲדַ֥ד בֶּן־חֲזָאֵ֖ל כׇּל־הַיָּמִֽים׃
    4. ד׳וַיְחַ֥ל יְהוֹאָחָ֖ז אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה כִּ֤י רָאָה֙ אֶת־לַ֣חַץ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּי־לָחַ֥ץ אֹתָ֖ם מֶ֥לֶךְ אֲרָֽם׃
    5. ה׳וַיִּתֵּ֨ן יְהֹוָ֤ה לְיִשְׂרָאֵל֙ מוֹשִׁ֔יעַ וַיֵּ֣צְא֔וּ מִתַּ֖חַת יַד־אֲרָ֑ם וַיֵּשְׁב֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאׇהֳלֵיהֶ֖ם כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃
    6. ו׳אַ֠ךְ לֹא־סָ֜רוּ מֵחַטֹּ֧את בֵּית־יָרׇבְעָ֛ם אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥י אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣הּ הָלָ֑ךְ וְגַם֙ הָאֲשֵׁרָ֔ה עָמְדָ֖ה בְּשֹׁמְרֽוֹן׃
    7. ז׳כִּ֣י לֹא֩ הִשְׁאִ֨יר לִיהוֹאָחָ֜ז עָ֗ם כִּ֣י אִם־חֲמִשִּׁ֤ים פָּֽרָשִׁים֙ וַעֲשָׂ֣רָה רֶ֔כֶב וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים רַגְלִ֑י כִּ֤י אִבְּדָם֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם וַיְשִׂמֵ֥ם כֶּעָפָ֖ר לָדֻֽשׁ׃
    8. ח׳וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֧י יְהוֹאָחָ֛ז וְכׇל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה וּגְבוּרָת֑וֹ הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
    9. ט׳וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהוֹאָחָז֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַֽיִּקְבְּרֻ֖הוּ בְּשֹׁמְר֑וֹן וַיִּמְלֹ֛ךְ יוֹאָ֥שׁ בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
    10. י׳בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֶׁ֙בַע֙ שָׁנָ֔ה לְיוֹאָ֖שׁ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ יְהוֹאָ֨שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֤ז עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃
    11. י״אוַיַּעֲשֶׂ֥ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה לֹ֣א סָ֠ר מִכׇּל־חַטֹּ֞אות יָרׇבְעָ֧ם בֶּן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֥הּ הָלָֽךְ׃
    12. י״בוְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י יוֹאָשׁ֙ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וּגְב֣וּרָת֔וֹ אֲשֶׁ֣ר נִלְחַ֔ם עִ֖ם אֲמַצְיָ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
    13. י״גוַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹאָשׁ֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וְיָרׇבְעָ֖ם יָשַׁ֣ב עַל־כִּסְא֑וֹ וַיִּקָּבֵ֤ר יוֹאָשׁ֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן עִ֖ם מַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
    14. י״דוֶֽאֱלִישָׁע֙ חָלָ֣ה אֶת־חׇלְי֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָמ֖וּת בּ֑וֹ וַיֵּ֨רֶד אֵלָ֜יו יוֹאָ֣שׁ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֵּ֤בְךְּ עַל־פָּנָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אָבִ֣י׀אָבִ֔י רֶ֥כֶב יִשְׂרָאֵ֖ל וּפָרָשָֽׁיו׃
    15. ט״ווַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֱלִישָׁ֔ע קַ֖ח קֶ֣שֶׁת וְחִצִּ֑ים וַיִּקַּ֥ח אֵלָ֖יו קֶ֥שֶׁת וְחִצִּֽים׃
    16. ט״זוַיֹּ֣אמֶר׀ לְמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל הַרְכֵּ֤ב יָֽדְךָ֙ עַל־הַקֶּ֔שֶׁת וַיַּרְכֵּ֖ב יָד֑וֹ וַיָּ֧שֶׂם אֱלִישָׁ֛ע יָדָ֖יו עַל־יְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
    17. י״זוַיֹּ֗אמֶר פְּתַ֧ח הַחַלּ֛וֹן קֵ֖דְמָה וַיִּפְתָּ֑ח וַיֹּ֨אמֶר אֱלִישָׁ֤ע יְרֵה֙ וַיּ֔וֹר וַיֹּ֗אמֶר חֵץ־תְּשׁוּעָ֤ה לַֽיהֹוָה֙ וְחֵ֣ץ תְּשׁוּעָ֣ה בַאֲרָ֔ם וְהִכִּיתָ֧ אֶת־אֲרָ֛ם בַּאֲפֵ֖ק עַד־כַּלֵּֽה׃
    18. י״חוַיֹּ֛אמֶר קַ֥ח הַחִצִּ֖ים וַיִּקָּ֑ח וַיֹּ֤אמֶר לְמֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ הַךְ־אַ֔רְצָה וַיַּ֥ךְ שָׁלֹשׁ־פְּעָמִ֖ים וַֽיַּעֲמֹֽד׃
    19. י״טוַיִּקְצֹ֨ף עָלָ֜יו אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לְהַכּ֨וֹת חָמֵ֤שׁ אוֹ־שֵׁשׁ֙ פְּעָמִ֔ים אָ֛ז הִכִּ֥יתָ אֶת־אֲרָ֖ם עַד־כַּלֵּ֑ה וְעַתָּ֕ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים תַּכֶּ֥ה אֶת־אֲרָֽם׃ {פ}
    20. כ׳וַיָּ֥מׇת אֱלִישָׁ֖ע וַֽיִּקְבְּרֻ֑הוּ וּגְדוּדֵ֥י מוֹאָ֛ב יָבֹ֥אוּ בָאָ֖רֶץ בָּ֥א שָׁנָֽה׃
    21. כ״אוַיְהִ֞י הֵ֣ם׀ קֹבְרִ֣ים אִ֗ישׁ וְהִנֵּה֙ רָא֣וּ אֶֽת־הַגְּד֔וּד וַיַּשְׁלִ֥יכוּ אֶת־הָאִ֖ישׁ בְּקֶ֣בֶר אֱלִישָׁ֑ע וַיֵּ֜לֶךְ וַיִּגַּ֤ע הָאִישׁ֙ בְּעַצְמ֣וֹת אֱלִישָׁ֔ע וַיְחִ֖י וַיָּ֥קׇם עַל־רַגְלָֽיו׃ {פ}
    22. כ״בוַֽחֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם לָחַ֖ץ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל כֹּ֖ל יְמֵ֥י יְהוֹאָחָֽז׃
    23. כ״גוַיָּ֩חׇן֩ יְהֹוָ֨ה אֹתָ֤ם וַֽיְרַחֲמֵם֙ וַיִּ֣פֶן אֲלֵיהֶ֔ם לְמַ֣עַן בְּרִית֔וֹ אֶת־אַבְרָהָ֖ם יִצְחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב וְלֹ֤א אָבָה֙ הַשְׁחִיתָ֔ם וְלֹא־הִשְׁלִיכָ֥ם מֵעַל־פָּנָ֖יו עַד־עָֽתָּה׃
    24. כ״דוַיָּ֖מׇת חֲזָאֵ֣ל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֑ם וַיִּמְלֹ֛ךְ בֶּן־הֲדַ֥ד בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃
    25. כ״הוַיָּ֜שׇׁב יְהוֹאָ֣שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֗ז וַיִּקַּ֤ח אֶת־הֶעָרִים֙ מִיַּד֙ בֶּן־הֲדַ֣ד בֶּן־חֲזָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר לָקַ֗ח מִיַּ֛ד יְהוֹאָחָ֥ז אָבִ֖יו בַּמִּלְחָמָ֑ה שָׁלֹ֤שׁ פְּעָמִים֙ הִכָּ֣הוּ יוֹאָ֔שׁ וַיָּ֖שֶׁב אֶת־עָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}

    Share this chapter

    Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.

    Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.

    Rashi's commentary

    1. Verse 5

      וַיִּתֵּ֨ן יְהֹוָ֤ה לְיִשְׂרָאֵל֙ מוֹשִׁ֔יעַ וַיֵּ֣צְא֔וּ מִתַּ֖חַת יַד־אֲרָ֑ם וַיֵּשְׁב֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאׇהֳלֵיהֶ֖ם כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃

      ויתן ה' לישראל מושיע — את יואש בן יהואחז, שנאמר בו (לקמן פסוק יט): שלש פעמים תכה את ארם:

    2. Verse 10

      בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֶׁ֙בַע֙ שָׁנָ֔ה לְיוֹאָ֖שׁ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ יְהוֹאָ֨שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֤ז עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה…

      בשנת שלשים ושבע וגו' — מקרא זה מוכחש משני צדדין, ולא מצאתי לו מתקן, שהיה לו לומר שלשים ותשע, שהרי עמד אביו בשנת עשרים ושלש ליואש, ומלך שבע עשרה שנה, נמצא שמת בשנת שלשים ותשע ליואש ועוד הא אמור למטה בענין, בשנת שתים ליואש בן יהואחז מלך ישראל, מלך אמציה בן יואש מלך יהודה, נמצא שעמד יואש בן יהואחז בשנת ארבעים של יואש שהיתה שנה אחרונה לו, ובשנה שניה ליואש בן יהואחז מלך אמציה, ואף כי תאמר שמלך אמציה בשנת מות אביו, וקרא הכתוב שנת שתים ליואש, למדת שלא מלך יואש מלך ישראל עד שנת שלשים ותשע של יואש מלך יהודה:

    3. Verse 13

      וַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹאָשׁ֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וְיָרׇבְעָ֖ם יָשַׁ֣ב עַל־כִּסְא֑וֹ וַיִּקָּבֵ֤ר יוֹאָשׁ֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן עִ֖ם מַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}

      וירבעם ישב על כסאו — בנו היה ויש לתמוה, למה נכתבו כאן שני מקראות הללו, שהרי עוד לפנינו הוא מספר והולך בדברי יואש, וחוזר וכותב ויתר דברי יואש וגו', וישכב יואש עם אבותיו וגו'. ואומר אני, שלא נכתבו אלא להפסיק, שלא לסמוך מיתת אלישע, למקרא של עבודה זרה, לומר ויעש הרע וגו', ואלישע חלה וגו':

    4. Verse 17

      וַיֹּ֗אמֶר פְּתַ֧ח הַחַלּ֛וֹן קֵ֖דְמָה וַיִּפְתָּ֑ח וַיֹּ֨אמֶר אֱלִישָׁ֤ע יְרֵה֙ וַיּ֔וֹר וַיֹּ֗אמֶר חֵץ־תְּשׁוּעָ֤ה לַֽיהֹוָה֙ וְחֵ֣ץ תְּשׁוּעָ֣ה…

      פתח החלון קדמה — מול ארץ ארם שהם במזרח, כמה שנאמר (ישעיהו ט יא): ארם מקדם:

      ירה ויור — שדי ושדא:

      ויאמר חץ תשועה וגו' — אלישע אמר החץ הזה יהיה סימן תשועה לישראל:

      באפק — שם העיר:

    5. Verse 19

      וַיִּקְצֹ֨ף עָלָ֜יו אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לְהַכּ֨וֹת חָמֵ֤שׁ אוֹ־שֵׁשׁ֙ פְּעָמִ֔ים אָ֛ז הִכִּ֥יתָ אֶת־אֲרָ֖ם עַד־כַּלֵּ֑ה וְעַתָּ֕ה…

      ויאמר להכות חמש או שש פעמים — היה לך:

      אז — אם כך עשית, הכית את ארם חמש או שש פעמים, שהרי לסימן תשועה הרכבתי ידיך על הקשת:

    6. Verse 20

      וַיָּ֥מׇת אֱלִישָׁ֖ע וַֽיִּקְבְּרֻ֑הוּ וּגְדוּדֵ֥י מוֹאָ֛ב יָבֹ֥אוּ בָאָ֖רֶץ בָּ֥א שָׁנָֽה׃

      יבאו בארץ — היו רגילין לבא ולשלול בארץ:

      בא שנה — במיעל שתא, בתשובת השנה, בעוד הארץ מליאה דשאים ויש מאכל לבהמתם, דרך חיילות לצאת:

    Edition: On Your Way -- new. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 1

      בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וְשָׁלֹשׁ֙ שָׁנָ֔ה לְיוֹאָ֥שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ יְהוֹאָחָ֨ז בֶּן־יֵה֤וּא עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן שְׁבַ֥ע…

      בשנת עשרים ושלש, לפי החשבון שנזכר למעלה שבשנת שבע ליהוא מלך יהואש [ויהוא מלך כ"ח שנה, אם כן מת יהוא בשנת כ"א ליואש, ופי' הרד"ק שהיו שנים מקוטעות שמ"ש בשנת שבע ליהוא מלך יואש היה בתחלת שבע, וכן מ"ש כאן בשנת עשרים ושלש היינו בתחלת אותו שנה והיה כ"א שנים שלמות:

    2. Verse 2

      וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַ֠יֵּ֠לֶךְ אַחַ֨ר חַטֹּ֜את יָרׇבְעָ֧ם בֶּן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־סָ֥ר מִמֶּֽנָּה׃

      ויעש הרע וכבר היה רשע בן רשע שבזה פוקד עון אבות על בנים ולכן ויחר אף ה' בישראל להעניש אותם:

    3. Verse 3

      וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהֹוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּתְּנֵ֞ם בְּיַ֣ד׀ חֲזָאֵ֣ל מֶלֶךְ־אֲרָ֗ם וּבְיַ֛ד בֶּן־הֲדַ֥ד בֶּן־חֲזָאֵ֖ל כׇּל־הַיָּמִֽים׃

      (ג-ז) השאלות — איך אמר שנתנם ביד מלך ארם כל הימים ותיכף אמר שיצאו מת"י ארם? ומה ז"ש אך לא סרו וכו' כי לא השאיר ליהואחז וכו' מה שייכות זל"ז:

      ויתנם רצה לומר שה' גזר גזרה שיהיו ביד חזאל וביד הדד בנו כל הימים רצה לומר ימי חזאל והדד, ובודאי הודיע להם גזרה זאת על ידי נביא:

    4. Verse 4

      וַיְחַ֥ל יְהוֹאָחָ֖ז אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה כִּ֤י רָאָה֙ אֶת־לַ֣חַץ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּי־לָחַ֥ץ אֹתָ֖ם מֶ֥לֶךְ…

      ויחל אמנם על ידי תפלת יהואחז שמע אליו ה' להקל הגזרה ונצרך לזה שראה את לחץ ישראל, וזה עני קרא וה' שמע, ועל ידי כן:

    5. Verse 5

      וַיִּתֵּ֨ן יְהֹוָ֤ה לְיִשְׂרָאֵל֙ מוֹשִׁ֔יעַ וַיֵּ֣צְא֔וּ מִתַּ֖חַת יַד־אֲרָ֑ם וַיֵּשְׁב֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאׇהֳלֵיהֶ֖ם כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃

      ויתן ה' לישראל מושיע זה היה בסוף ימי יואחז שמלך יואש בנו והושיע להם כמו שיתבאר:

    6. Verse 6

      אַ֠ךְ לֹא־סָ֜רוּ מֵחַטֹּ֧את בֵּית־יָרׇבְעָ֛ם אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥י אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣הּ הָלָ֑ךְ וְגַם֙ הָאֲשֵׁרָ֔ה עָמְדָ֖ה בְּשֹׁמְרֽוֹן׃

      אך באר שלא היתה התשועה על ידי שעשו תשובה ושב ה' מחרון אפו, כי באמת לא סרו מחטאת ירבעם וגם האשרה עמדה להוסיף חטאת על חטאת רק סבת התשועה היתה, יען:

    7. Verse 7

      כִּ֣י לֹא֩ הִשְׁאִ֨יר לִיהוֹאָחָ֜ז עָ֗ם כִּ֣י אִם־חֲמִשִּׁ֤ים פָּֽרָשִׁים֙ וַעֲשָׂ֣רָה רֶ֔כֶב וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים רַגְלִ֑י כִּ֤י…

      כי לא השאיר ליואחז עם וכו' וכבר נתקיים מ"ש על ידי אליהו והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל, ומלך ארם אבדם וישימם כעפר, עד שמצד זה ראה עני עמו שאם יעזבם עוד בלי תשועה יושחתו לגמרי וכמ"ש בפסוק כ"ג ויפן אליהם למען בריתו וכו':

    8. Verse 10

      בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֶׁ֙בַע֙ שָׁנָ֔ה לְיוֹאָ֖שׁ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ יְהוֹאָ֨שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֤ז עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה…

      (י-יד) השאלות — לפי החשבון מלך בשנת הארבעים ליהואש לא בשנת הל"ז? איך אחרי שספר שמת יואש ומלך ירבעם בנו ויקבר יואש, חזר לספר שנית עניני יואש ומלחמותיו מן פסוק י"ד עד סימן י"ד פסוק, ט"ו, ושם כפל שנית וישכב יהואש עם אבותיו ויקבר בשומרון וימלוך ירבעם תחתיו, וזה פלא וזר מאד:

      בשנת שלשים ושבע ליואש לפמ"ש בפסוק א' שבשנת עשרים ושלש ליואש בן אחזיה מלך יהואחז בן יהוא שבע עשרה שנה אם כן כלו בשנת הארבעים ליואש, ומוכרח שיהואש מלך על ישראל שתי שנים בחיי אחזיה אביו שעל זה אמר ויתן ה' לישראל מושיע, ועל זה אמר (בס' י"ד) שבשנת שתים ליואש מלך אמציה, נמצא שמ"ש כאן ספור של יואש (שהוא כפול (בס' י"ד פ' ט"ו ט"ז) ששם מקומו, כי ספר מעשה יואש ועניניו) לא בא לגופו רק לפרש הכתובים הקודמים מ"ש ויתן ה' לישראל מושיע וכו' אך לא סרו מחטאת ירבעם, ומפרש מ"ש ויתן ה' לישראל מושיע כי בשנת שלשים ושבע ליואש, מלך יהואש, והוא התחיל להושיע בחיי אחזיה, ומ"ש אך לא סרו מחטאת ירבעם מפרש ויעשה הרע בעיני ה', ולהשלים מ"ש ויקם לישראל מושיע אמר ויתר דברי יואש וגבורתו וכו' רצה לומר ששם כתוב בפרטות איך הושיע את ישראל, והתשועה הזאת נמשכה ימים רבים עד ימי ירבעם, שעל זה אמר וירבעם ישב על כסאו רצה לומר שהיה גבור ומושיע כמו אביו (כמ"ש לקמן שהוא השיב את גבול ישראל וכו') לפי זה כל זה נזכר אגב גררא להודיע שהגם שחטאו כל הזמן הזה, באהבתו ובחמלתו הוא גאלם ויושיעם למען שמו, ונמשכה התשועה בערך חמשים ושבע שנים, עד אחר כך שהתחיל מלך אשור לבא על הארץ:

    9. Verse 14

      וֶֽאֱלִישָׁע֙ חָלָ֣ה אֶת־חׇלְי֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָמ֖וּת בּ֑וֹ וַיֵּ֨רֶד אֵלָ֜יו יוֹאָ֣שׁ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֵּ֤בְךְּ עַל־פָּנָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אָבִ֣י׀אָבִ֔י…

      ואלישע חלה הנה אלישע משח את חזאל למלך על ארם (על פי נבואת אליהו) ונבא לו שיעשה רע לישראל, ולא היה אפשר שיתבטל זה בחייו, ובעת חלה את חליו שהיה עתיד למות בו ירד אליו יואש, זה היה בתחלת מלכותו, בעוד יואחז חי, ויבך על פניו עד שרחם הנביא עליו:

    10. Verse 15

      וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֱלִישָׁ֔ע קַ֖ח קֶ֣שֶׁת וְחִצִּ֑ים וַיִּקַּ֥ח אֵלָ֖יו קֶ֥שֶׁת וְחִצִּֽים׃

      (טו-יח) השאלות — למה הוצרך לפעולה זו לקחת חצים וקשת ולא ברכהו הנביא בדבורו שינצח את ארם:

      ויאמר לו אלישע אחר שחזאל היה כחו על ידי דבורו של אלישע לא אתי דבור ומבטל דבור, והוצרך לעשות מעשה עם נבואתו כדי שיעמוד נגד דבור הראשון ויבטלנו, והיה זה במה שצוהו לקחת קשת וחצים:

    11. Verse 16

      וַיֹּ֣אמֶר׀ לְמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל הַרְכֵּ֤ב יָֽדְךָ֙ עַל־הַקֶּ֔שֶׁת וַיַּרְכֵּ֖ב יָד֑וֹ וַיָּ֧שֶׂם אֱלִישָׁ֛ע יָדָ֖יו עַל־יְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃

      ויאמר, והיה בזה מעשה, א — במה שצוהו להרכיב ידו על הקשת והנביא שם ידיו על ידי המלך להשפיע בו כח מידיו קדש לעשות נפלאות:

    12. Verse 17

      וַיֹּ֗אמֶר פְּתַ֧ח הַחַלּ֛וֹן קֵ֖דְמָה וַיִּפְתָּ֑ח וַיֹּ֨אמֶר אֱלִישָׁ֤ע יְרֵה֙ וַיּ֔וֹר וַיֹּ֗אמֶר חֵץ־תְּשׁוּעָ֤ה לַֽיהֹוָה֙ וְחֵ֣ץ תְּשׁוּעָ֣ה…

      ויאמר ב — במה שפתח החלון קדמה להראות שהיריה תהיה נגד ארם שהוא במזרח כמ"ש ארם מקדם, ג. במ"ש ירה, וכשירה החצים אמר הנביא שיהיה חץ תשועה המיוחסת לה' וכחו הגדול ויהיה זה בארם, וציין לו שיכה אותם באופן ששם כבר הוכו ארם ע"פ נביא בימי אחאב והיה מקום מוכן לתשועה:

    13. Verse 18

      וַיֹּ֛אמֶר קַ֥ח הַחִצִּ֖ים וַיִּקָּ֑ח וַיֹּ֤אמֶר לְמֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ הַךְ־אַ֔רְצָה וַיַּ֥ךְ שָׁלֹשׁ־פְּעָמִ֖ים וַֽיַּעֲמֹֽד׃

      ויאמר אחר שציין לו הנצחון הראשון שהיה בדרך פלא כי היו ישראל אז מתי מספר, צוה שיקח החצים ויכה לארץ, ורצה שיוסיף להכותם כמספר שיכה בהחצים ולא הכה רק ג' פעמים כי לא הבין כוונת הנביא, וא"ל שהיה לו להכות חמש או שש פעמים והיה מנצח כמספר הזה ועתה רק שלש פעמים יכה את ארם:

    14. Verse 20

      וַיָּ֥מׇת אֱלִישָׁ֖ע וַֽיִּקְבְּרֻ֑הוּ וּגְדוּדֵ֥י מוֹאָ֛ב יָבֹ֥אוּ בָאָ֖רֶץ בָּ֥א שָׁנָֽה׃

      וימת אלישע ספר עוד נס שעשה אלישע אחר מותו, שגדודי מואב יבאו בארץ בא שנה פי' אחר שבא שנה אחרת, רצה לומר שעבר שנה מעת נקבר אלישע:

    15. Verse 21

      וַיְהִ֞י הֵ֣ם׀ קֹבְרִ֣ים אִ֗ישׁ וְהִנֵּה֙ רָא֣וּ אֶֽת־הַגְּד֔וּד וַיַּשְׁלִ֥יכוּ אֶת־הָאִ֖ישׁ בְּקֶ֣בֶר אֱלִישָׁ֑ע וַיֵּ֜לֶךְ וַיִּגַּ֤ע הָאִישׁ֙…

      ויהי, ובאשר אחר י"ב חדש כבר נתעכל הבשר חשבו שאין להקפיד בזה ומפחד הגדוד השליכו את האיש בקבר אלישע עד שנגע בעצמותיו, ויחי ויקם על רגליו לצאת משם, כי גוף הצדיק ועצמותיו שהיו ארון מיוחד לקדושה אין ראוי שיגע בהם חול:

    16. Verse 22

      וַֽחֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם לָחַ֖ץ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל כֹּ֖ל יְמֵ֥י יְהוֹאָחָֽז׃

      וחזאל שב לספר איך נתקיים דבר אלישע, שהגם שחזאל לחץ את ישראל כל ימי יהואחז, בכ"ז:

    17. Verse 23

      וַיָּ֩חׇן֩ יְהֹוָ֨ה אֹתָ֤ם וַֽיְרַחֲמֵם֙ וַיִּ֣פֶן אֲלֵיהֶ֔ם לְמַ֣עַן בְּרִית֔וֹ אֶת־אַבְרָהָ֖ם יִצְחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב וְלֹ֤א אָבָה֙ הַשְׁחִיתָ֔ם…

      ויחן ה' אותם מצד החנינה וירחמם מצד הרחמים, ויפן אליהם מצד זכות אבות, כי גם עד עתה לא אבה השחיתם, כי היה העונש רק כדי שישובו בתשובה, ולא היה העונש על ידי הסתר פנים רק בהשגחה, ועל זה אמר ולא השליכם מעל פניו עד עתה, ולכן כשראה שיושחתו לגמרי שב אליהם, והגם שבימי חזאל לא היה אפשר כי חזאל נמשח לזה על ידי נבואת אליהו:

    18. Verse 24

      וַיָּ֖מׇת חֲזָאֵ֣ל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֑ם וַיִּמְלֹ֛ךְ בֶּן־הֲדַ֥ד בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

      אז מת חזאל וימלך בן הדד, והגם שהיתה הגזרה שיהיו גם תחת יד בן הדד (כמ"ש בפסוק ג') בטל הגזרה:

    19. Verse 25

      וַיָּ֜שׇׁב יְהוֹאָ֣שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֗ז וַיִּקַּ֤ח אֶת־הֶעָרִים֙ מִיַּד֙ בֶּן־הֲדַ֣ד בֶּן־חֲזָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר לָקַ֗ח מִיַּ֛ד יְהוֹאָחָ֥ז אָבִ֖יו בַּמִּלְחָמָ֑ה…

      ויואש לקח את הערים וכו' והכהו ג' פעמים כדבר אלישע:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Tanakh · chapter reading guide

    II Kings Chapter 13

    II Kings Chapter 13 presents 25 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Open the full commentary page

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    Continue the sequence

    Parallel sources

    Lessons and study tools

    A unit-by-unit map of all 25 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 116 words

      Opens “בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וְשָׁלֹשׁ֙ שָׁנָ֔ה לְיוֹאָ֥שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ…”

    2. Verse 213 words

      Opens “וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַ֠יֵּ֠לֶךְ אַחַ֨ר חַטֹּ֜את…”

    3. Verse 311 words

      Opens “וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהֹוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּתְּנֵ֞ם בְּיַ֣ד׀ חֲזָאֵ֣ל מֶלֶךְ־אֲרָ֗ם…”

    4. Verse 415 words

      Opens “וַיְחַ֥ל יְהוֹאָחָ֖ז אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה…”

    5. Verse 512 words

      Opens “וַיִּתֵּ֨ן יְהֹוָ֤ה לְיִשְׂרָאֵל֙ מוֹשִׁ֔יעַ וַיֵּ֣צְא֔וּ מִתַּ֖חַת יַד־אֲרָ֑ם…”

    6. Verse 612 words

      Opens “אַ֠ךְ לֹא־סָ֜רוּ מֵחַטֹּ֧את בֵּית־יָרׇבְעָ֛ם אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥י אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣הּ…”

    7. Verse 720 words

      Opens “כִּ֣י לֹא֩ הִשְׁאִ֨יר לִיהוֹאָחָ֜ז עָ֗ם כִּ֣י אִם־חֲמִשִּׁ֤ים…”

    8. Verse 813 words

      Opens “וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֧י יְהוֹאָחָ֛ז וְכׇל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה וּגְבוּרָת֑וֹ הֲלוֹא־הֵ֣ם…”

    9. Verse 910 words

      Opens “וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהוֹאָחָז֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַֽיִּקְבְּרֻ֖הוּ בְּשֹׁמְר֑וֹן וַיִּמְלֹ֛ךְ יוֹאָ֥שׁ…”

    10. Verse 1015 words

      Opens “בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֶׁ֙בַע֙ שָׁנָ֔ה לְיוֹאָ֖שׁ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה…”

    11. Verse 1113 words

      Opens “וַיַּעֲשֶׂ֥ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה לֹ֣א סָ֠ר מִכׇּל־חַטֹּ֞אות…”

    12. Verse 1218 words

      Opens “וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י יוֹאָשׁ֙ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וּגְב֣וּרָת֔וֹ אֲשֶׁ֣ר…”

    13. Verse 1313 words

      Opens “וַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹאָשׁ֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וְיָרׇבְעָ֖ם יָשַׁ֣ב עַל־כִּסְא֑וֹ וַיִּקָּבֵ֤ר…”

    14. Verse 1417 words

      Opens “וֶֽאֱלִישָׁע֙ חָלָ֣ה אֶת־חׇלְי֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָמ֖וּת בּ֑וֹ וַיֵּ֨רֶד…”

    15. Verse 1510 words

      Opens “וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֱלִישָׁ֔ע קַ֖ח קֶ֣שֶׁת וְחִצִּ֑ים וַיִּקַּ֥ח…”

    16. Verse 1613 words

      Opens “וַיֹּ֣אמֶר׀ לְמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל הַרְכֵּ֤ב יָֽדְךָ֙ עַל־הַקֶּ֔שֶׁת וַיַּרְכֵּ֖ב…”

    17. Verse 1719 words

      Opens “וַיֹּ֗אמֶר פְּתַ֧ח הַחַלּ֛וֹן קֵ֖דְמָה וַיִּפְתָּ֑ח וַיֹּ֨אמֶר אֱלִישָׁ֤ע…”

    18. Verse 1810 words

      Opens “וַיֹּ֛אמֶר קַ֥ח הַחִצִּ֖ים וַיִּקָּ֑ח וַיֹּ֤אמֶר לְמֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ הַךְ־אַ֔רְצָה…”

    19. Verse 1919 words

      Opens “וַיִּקְצֹ֨ף עָלָ֜יו אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לְהַכּ֨וֹת חָמֵ֤שׁ…”

    20. Verse 209 words

      Opens “וַיָּ֥מׇת אֱלִישָׁ֖ע וַֽיִּקְבְּרֻ֑הוּ וּגְדוּדֵ֥י מוֹאָ֛ב יָבֹ֥אוּ בָאָ֖רֶץ…”

    21. Verse 2120 words

      Opens “וַיְהִ֞י הֵ֣ם׀ קֹבְרִ֣ים אִ֗ישׁ וְהִנֵּה֙ רָא֣וּ אֶֽת־הַגְּד֔וּד…”

    22. Verse 228 words

      Opens “וַֽחֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם לָחַ֖ץ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל כֹּ֖ל יְמֵ֥י…”

    23. Verse 2317 words

      Opens “וַיָּ֩חׇן֩ יְהֹוָ֨ה אֹתָ֤ם וַֽיְרַחֲמֵם֙ וַיִּ֣פֶן אֲלֵיהֶ֔ם לְמַ֣עַן…”

    24. Verse 247 words

      Opens “וַיָּ֖מׇת חֲזָאֵ֣ל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֑ם וַיִּמְלֹ֛ךְ בֶּן־הֲדַ֥ד בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃…”

    25. Verse 2522 words

      Opens “וַיָּ֜שׇׁב יְהוֹאָ֣שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֗ז וַיִּקַּ֤ח אֶת־הֶעָרִים֙ מִיַּד֙ בֶּן־הֲדַ֣ד…”

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: II Kings 13

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page