Talmud Builders
    Login
    Hebrew Bible

    II Chronicles Chapter 3

    Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.

    II Chronicles Chapter 3Verse 1 / 170%
    Compare witnesses — word by word

    החיפוש מתעלם מניקוד, טעמים וסימני פיסוק — אפשר להקליד גם ללא ניקוד.

    Text size
    100%
    Original size

    II Chronicles 3 — English translation

    Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.

    1. 1Then Solomon began to build the House of G OD in Jerusalem on Mount Moriah, where [G OD ] had appeared to his father David, at the place that David had designated, at the threshing floor of Ornan the Jebusite.
    2. 2He began to build on the second day of the second month of the fourth year of his reign.
    3. 3These were the dimensions Solomon established for building the House of God: its length in cubits, by the former measure, was 60, and its breadth was 20.
    4. 4The length of the porch in front [was equal] to the breadth of the House—20 cubits, and its height was 120. Inside he overlaid it with pure gold.
    5. 5The House itself he paneled with cypress wood. He overlaid it with fine gold and embossed on it palms and chains.
    6. 6He studded the House with precious stones for decoration; the gold was from Parvaim.
    7. 7He overlaid the House with gold—the beams, the thresholds, its walls and doors; he carved cherubim on the walls.
    8. 8He made the Holy of Holies: its length was [equal to] the breadth of the house—20 cubits, and its breadth was 20 cubits. He overlaid it with 600 talents of fine gold.
    9. 9The weight of the nails was 50 shekels of gold; the upper chambers he overlaid with gold.
    10. 10He made two sculptured cherubim in the Holy of Holies, and they were overlaid with gold.
    11. 11The outspread wings of the cherubim were 20 cubits across: one wing 5 cubits long touching one wall of the House, and the other wing 5 cubits long touching the wing of the other cherub;
    12. 12one wing of the other [cherub] 5 cubits long extending to the other wall of the House, and its other wing 5 cubits long touching the wing of the first cherub.
    13. 13The wingspread of these cherubim was thus 20 cubits across, and they were standing up facing the House.
    14. 14He made the curtain of blue, purple, and crimson yarn and fine linen, and he worked cherubim into it.
    15. 15At the front of the House he made two columns 35 cubits high; the capitals on top of them were 5 cubits high.
    16. 16He made chainwork in the inner Sanctuary and set it on the top of the columns; he made a hundred pomegranates and set them into the chainwork.
    17. 17He erected the columns in front of the Great Hall, one to its right and one to its left; the one to the right was called Jachin, and the one to the left, Boaz.

    License: CC-BY-NC

    1. א׳וַיָּ֣חֶל שְׁלֹמֹ֗ה לִבְנ֤וֹת אֶת־בֵּית־יְהֹוָה֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם בְּהַר֙ הַמּ֣וֹרִיָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִרְאָ֖ה לְדָוִ֣יד אָבִ֑יהוּ אֲשֶׁ֤ר הֵכִין֙ בִּמְק֣וֹם דָּוִ֔יד בְּגֹ֖רֶן אׇרְנָ֥ן הַיְבוּסִֽי׃
    2. ב׳וַ֠יָּ֠חֶל לִבְנ֞וֹת בַּחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ בַּשֵּׁנִ֔י בִּשְׁנַ֥ת אַרְבַּ֖ע לְמַלְכוּתֽוֹ׃
    3. ג׳וְאֵ֙לֶּה֙ הוּסַ֣ד שְׁלֹמֹ֔ה לִבְנ֖וֹת אֶת־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים הָאֹ֡רֶךְ אַמּ֞וֹת בַּמִּדָּ֤ה הָרִֽאשׁוֹנָה֙ אַמּ֣וֹת שִׁשִּׁ֔ים וְרֹ֖חַב אַמּ֥וֹת עֶשְׂרִֽים׃
    4. ד׳וְהָאוּלָ֡ם אֲשֶׁר֩ עַל־פְּנֵ֨י הָאֹ֜רֶךְ עַל־פְּנֵ֤י רֹֽחַב־הַבַּ֙יִת֙ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֔ים וְהַגֹּ֖בַהּ מֵאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֑ים וַיְצַפֵּ֥הוּ מִפְּנִ֖ימָה זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃
    5. ה׳וְאֵ֣ת׀ הַבַּ֣יִת הַגָּד֗וֹל חִפָּה֙ עֵ֣ץ בְּרוֹשִׁ֔ים וַיְחַפֵּ֖הוּ זָהָ֣ב ט֑וֹב וַיַּ֧עַל עָלָ֛יו תִּמֹרִ֖ים וְשַׁרְשְׁרֹֽת׃
    6. ו׳וַיְצַ֧ף אֶת־הַבַּ֛יִת אֶ֥בֶן יְקָרָ֖ה לְתִפְאָ֑רֶת וְהַזָּהָ֖ב זְהַ֥ב פַּרְוָֽיִם׃
    7. ז׳וַיְחַ֨ף אֶת־הַבַּ֜יִת הַקֹּר֧וֹת הַסִּפִּ֛ים וְקִירוֹתָ֥יו וְדַלְתוֹתָ֖יו זָהָ֑ב וּפִתַּ֥ח כְּרוּבִ֖ים עַל־הַקִּירֽוֹת׃ {ס}
    8. ח׳וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־בֵּֽית־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֔ים אׇרְכּ֞וֹ עַל־פְּנֵ֤י רֹֽחַב־הַבַּ֙יִת֙ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֔ים וְרׇחְבּ֖וֹ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וַיְחַפֵּ֙הוּ֙ זָהָ֣ב ט֔וֹב לְכִכָּרִ֖ים שֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
    9. ט׳וּמִשְׁקָ֛ל לְמִסְמְר֥וֹת לִשְׁקָלִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים זָהָ֑ב וְהָעֲלִיּ֖וֹת חִפָּ֥ה זָהָֽב׃
    10. י׳וַיַּ֜עַשׂ בְּבֵֽית־קֹ֤דֶשׁ הַקֳּדָשִׁים֙ כְּרוּבִ֣ים שְׁנַ֔יִם מַעֲשֵׂ֖ה צַעֲצֻעִ֑ים וַיְצַפּ֥וּ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃
    11. י״אוְכַנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֔ים אׇרְכָּ֖ם אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים כְּנַ֨ף הָאֶחָ֜ד לְאַמּ֣וֹת חָמֵ֗שׁ מַגַּ֙עַת֙ לְקִ֣יר הַבַּ֔יִת וְהַכָּנָ֤ף הָאַחֶ֙רֶת֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ מַגִּ֕יעַ לִכְנַ֖ף הַכְּר֥וּב הָאַחֵֽר׃
    12. י״בוּכְנַ֨ף הַכְּר֤וּב הָאֶחָד֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ מַגִּ֖יעַ לְקִ֣יר הַבָּ֑יִת וְהַכָּנָ֤ף הָאַחֶ֙רֶת֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ דְּבֵקָ֕ה לִכְנַ֖ף הַכְּר֥וּב הָאַחֵֽר׃
    13. י״גכַּנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֣ים הָאֵ֔לֶּה פֹּרְשִׂ֖ים אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וְהֵ֛ם עֹמְדִ֥ים עַל־רַגְלֵיהֶ֖ם וּפְנֵיהֶ֥ם לַבָּֽיִת׃ {ס}
    14. י״דוַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־הַפָּרֹ֔כֶת תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְכַרְמִ֣יל וּב֑וּץ וַיַּ֥עַל עָלָ֖יו כְּרוּבִֽים׃ {ס}
    15. ט״ווַיַּ֜עַשׂ לִפְנֵ֤י הַבַּ֙יִת֙ עַמּוּדִ֣ים שְׁנַ֔יִם אַמּ֕וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אֹ֑רֶךְ וְהַצֶּ֥פֶת אֲשֶׁר־עַל־רֹאשׁ֖וֹ אַמּ֥וֹת חָמֵֽשׁ׃ {ס}
    16. ט״זוַיַּ֤עַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת֙ בַּדְּבִ֔יר וַיִּתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הָעַמֻּדִ֑ים וַיַּ֤עַשׂ רִמּוֹנִים֙ מֵאָ֔ה וַיִּתֵּ֖ן בַּֽשַּׁרְשְׁרֽוֹת׃
    17. י״זוַיָּ֤קֶם אֶת־הָֽעַמּוּדִים֙ עַל־פְּנֵ֣י הַהֵיכָ֔ל אֶחָ֥ד מִיָּמִ֖ין וְאֶחָ֣ד מֵֽהַשְּׂמֹ֑אול וַיִּקְרָ֤א שֵׁם־[הַיְמָנִי֙] (הימיני) יָכִ֔ין וְשֵׁ֥ם הַשְּׂמָאלִ֖י בֹּֽעַז׃ {ס}

    Share this chapter

    Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.

    Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      וַיָּ֣חֶל שְׁלֹמֹ֗ה לִבְנ֤וֹת אֶת־בֵּית־יְהֹוָה֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם בְּהַר֙ הַמּ֣וֹרִיָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִרְאָ֖ה לְדָוִ֣יד אָבִ֑יהוּ אֲשֶׁ֤ר הֵכִין֙ בִּמְק֣וֹם…

      בהר המוריה — לפי אשר שם נראה הקב"ה לדוד בגרן ארנן בהעצר המגפה והוא הר המוריה מקום דוד:

    2. Verse 2

      וַ֠יָּ֠חֶל לִבְנ֞וֹת בַּחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ בַּשֵּׁנִ֔י בִּשְׁנַ֥ת אַרְבַּ֖ע לְמַלְכוּתֽוֹ׃

      ויחל לבנות בחדש השני — מפורש בתחילת ראש השנה ירושלמי ופתרון בחדש השני בשני בחדש אייר לפי שרוצה לומר בשנת ארבע למלכותו הוצרך לכפול ולומר בשני ודוגמא והמים היו הלוך וחסור עד החודש העשירי (ראשית ח') ודוגמא במלכים (א' ו') בשנה הרביעית בחדש זיו הוא חדש השני למלוך שלמה וגו' מוסב על השנה הרביעית ואז בשנת ארבע למלכותו התחיל בשני כי כל ימי החורף לא היה יכול מפני הקור ובניסן לא היה יכול מפני הפסח:

    3. Verse 3

      וְאֵ֙לֶּה֙ הוּסַ֣ד שְׁלֹמֹ֔ה לִבְנ֖וֹת אֶת־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים הָאֹ֡רֶךְ אַמּ֞וֹת בַּמִּדָּ֤ה הָרִֽאשׁוֹנָה֙ אַמּ֣וֹת שִׁשִּׁ֔ים וְרֹ֖חַב אַמּ֥וֹת…

      הארך אמות במדה — ולפי שהפסיק ואמר במדה הראשונה אומר עוד אמות כלומר אורך אמות הבית ששים אמה בין דביר להיכל ורחב אמות ך':

    4. Verse 4

      וְהָאוּלָ֡ם אֲשֶׁר֩ עַל־פְּנֵ֨י הָאֹ֜רֶךְ עַל־פְּנֵ֤י רֹֽחַב־הַבַּ֙יִת֙ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֔ים וְהַגֹּ֖בַהּ מֵאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֑ים וַיְצַפֵּ֥הוּ מִפְּנִ֖ימָה זָהָ֥ב…

      והאולם אשר על פני הארך — אורך של אולם שעל פני רוחב הבית ך' שהרי אורך האולם בכל רוחב הבית ך' אמה מצפון לדרום וכל מדה יתירה קרויה אורך והפחותה קרויה רוחב ולפי שבהיכל מדתו ממזרח למערב יתירה קרויה אורך ומן הצפון לדרום פחותה קרויה רוחב ובאולם שמדתו מן הצפון לדרום יתירה קרויה אורך ומדתו מן המזרח למערב שהיא פחותה קרויה רוחב ורחב האולם עשר כמפורש (במלכים א ז׳:כ״ז) עשר באמה רחבה על פני הבית:

      והגובה מאה ועשרים — ובמלכים (שם) כתיב ושלשים אמה קומתו הא כיצד גובה הקומה מקרקעית הבית עד קרוי עלייה ראשונה שלשים אמות ומעלייה לעלייה עד גג העליון תשעים אמות כדכתיב (ד"ה א' כ"ח) ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליותיו מכלל שהיו שם עליות:

      ויצפהו מפנימה זהב — בפנים ההיכל שהוא הבית הגדול חפה זהב ולא האולם וזהו שמפרש והולך היאך עשה ואת הבית הגדול חפה מבפנים כל הבית זהב טהור חפה עץ ברושים שכל הבית הדביר וההיכל צפה מתחילה עצי ברושים ואחר כך ויחפהו זהב טוב על קירות הברושים ומשום צפוי זהב שרצה לצפות הבית חפהו מתחילה בעצים כדי שיתקיים הזהב בחוזק שהיה מחזק לזהב במסמרים בציורי העץ שהיה מצייר ציורין בעץ תמורים הם אילנות כמין תמרים וכרובים ובמלכים (שם) כתיב וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמורות ופטורי ציצים כמו (מדבר י"ח) ויצץ ציץ ופטורי כמו פוטר אדם אשתו אנטווארפין בל"א, (מפי רבינו אלעזר ב"ר משולם ז"ל):

    5. Verse 5

      וְאֵ֣ת׀ הַבַּ֣יִת הַגָּד֗וֹל חִפָּה֙ עֵ֣ץ בְּרוֹשִׁ֔ים וַיְחַפֵּ֖הוּ זָהָ֣ב ט֑וֹב וַיַּ֧עַל עָלָ֛יו תִּמֹרִ֖ים וְשַׁרְשְׁרֹֽת׃

      ויחפהו זהב — כלומר כשצייר כל הציורים צפה הקורות זהב אחר הציורין ומחזקן במסמרות בכותל העץ כדי שלא ימוט מה שלא היה יכול לעשות בכותל האבן ומשום זה הטעם היה מחפה כל הבית מתחילה בעצי ברושים:

      ושרשרות — פתרונו צייר ציורין הרבה מלא כל וכשראה שהיה כולם חלק בין ציור לציור היה מצייר ציור כעין שרשרת שמדביקין בו כל דבר כמו כן היה עושה כאן בין ציור לציור כדי שלא יהיה חלק בנתיים, ענין אחר ממש שרשרות של זהב עשה ודבק הצורות בהן יחד:

    6. Verse 6

      וַיְצַ֧ף אֶת־הַבַּ֛יִת אֶ֥בֶן יְקָרָ֖ה לְתִפְאָ֑רֶת וְהַזָּהָ֖ב זְהַ֥ב פַּרְוָֽיִם׃

      ויצף את הבית אבן יקרה — שקע ורבץ אבנים יקרות בזהב בקירות הבית לתפארת ולנוי:

      והזהב — שאומר ויחפהו זהב טהור מזהב פרוים הי' פרוים שם מקום ורבותינו פירשו שדומה לדם פרים מרוב שבחו ואדמימותו:

    7. Verse 7

      וַיְחַ֨ף אֶת־הַבַּ֜יִת הַקֹּר֧וֹת הַסִּפִּ֛ים וְקִירוֹתָ֥יו וְדַלְתוֹתָ֖יו זָהָ֑ב וּפִתַּ֥ח כְּרוּבִ֖ים עַל־הַקִּירֽוֹת׃ {ס}

      ויחף — כמו ויצף ומפרש מה צפה בבית הקירות והספים:

      וקירותיו — של ספי הבית שהיו של אבנים ומפרש קירותיו ודלתותיו זהב ובמלכים (א ו) כתוב עד קירות הספין ולכך קורא גג קירות הספון שהגג היה כמו ספינה ועריבה הפוכה שכן מנהג לקרות את הקרוי עגול כעין ספינה:

    8. Verse 8

      וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־בֵּֽית־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֔ים אׇרְכּ֞וֹ עַל־פְּנֵ֤י רֹֽחַב־הַבַּ֙יִת֙ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֔ים וְרׇחְבּ֖וֹ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וַיְחַפֵּ֙הוּ֙ זָהָ֣ב ט֔וֹב…

      ויעש את בית וגו' — כך היה לו לומר ויעש את בית קדש הקדשים עשרים על עשרים אלא לפי שאמר למעלה כך ואולם על פני רחב הבית אמות עשרים וגו' אמר כאן כמו כן:

      ויחפהו זהב טוב — אף בקדש הקדשים בנה תחלה קירות עץ ועליו חפה הזהב ומה שאין מזכיר כאן בקדש הקדשים שום עץ זהו משום גדולתו של ב"ה כלומר כל כותלי בית הארון היה של זהב ולא היה בהן עץ וזה כבוד לקדש הקדשים ובמלכים (שם) מוכיח כן ותדע שבשביל כבוד הבית אין מזכיר שום עץ שהרי כתיב (שם) ויצף את הבית אבן יקרה ובמלכים לא כתיב אבן יקרה הא כיצד אלא לפי שהספר דברי הימים למלכי יהודה הודיעך כי שלמה כוונתו לכבוד הבית:

      לככרים — מככרים:

    9. Verse 9

      וּמִשְׁקָ֛ל לְמִסְמְר֥וֹת לִשְׁקָלִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים זָהָ֑ב וְהָעֲלִיּ֖וֹת חִפָּ֥ה זָהָֽב׃

      ומשקל למסמרות — לחזק בהם הזהב בקירות העץ:

      לשקלים — למשקל שקלים חמשים שקלום של זהב:

    10. Verse 10

      וַיַּ֜עַשׂ בְּבֵֽית־קֹ֤דֶשׁ הַקֳּדָשִׁים֙ כְּרוּבִ֣ים שְׁנַ֔יִם מַעֲשֵׂ֖ה צַעֲצֻעִ֑ים וַיְצַפּ֥וּ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃

      מעשה צעצועים — דוגמתו (ישעיהו כ״ב:כ״ד) הצאצאים והצפיעות ותרגומו ובניא תבנית ילדים וילדות עשה לכרובים כרביא ושל עץ היו ושוב ויצפהו זהב (ובמלכים א ו׳:כ״ב-כ״ג) ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן וכל מה שבפנים מעץ אינו רוצה להזכיר בזה הספר משום כבודו:

    11. Verse 11

      וְכַנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֔ים אׇרְכָּ֖ם אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים כְּנַ֨ף הָאֶחָ֜ד לְאַמּ֣וֹת חָמֵ֗שׁ מַגַּ֙עַת֙ לְקִ֣יר הַבַּ֔יִת וְהַכָּנָ֤ף הָאַחֶ֙רֶת֙…

      וכנפי הכרובים ארכם אמות עשרים — כיצד כנף האחד לעומת חמש וסוף החמש מגעת לקיר הבית לדרום והכנף האחרת מגיע לכנף הכרוב האחר שבצדו הרי עשר אמות לכרוב האחד וכן לאחר נמצא כנף כרוב אחד מגיע לצפון וכנף כרוב אחד לדרום נמצא שהיו ארוכות ככל כותל המערב שהיה ך' אמות וגופם אמרו רבותינו בנס היו עומדין ולפי פשוטו נראה לי שהיה גופן בולט מהם כעוף זה שפורש כנפיו בולט גופו מחוץ כנפיו וקומתן מפורש במלכים (שם) קומת הכרוב האחד י' באמה וכן הכרוב השני:

    12. Verse 13

      כַּנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֣ים הָאֵ֔לֶּה פֹּרְשִׂ֖ים אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וְהֵ֛ם עֹמְדִ֥ים עַל־רַגְלֵיהֶ֖ם וּפְנֵיהֶ֥ם לַבָּֽיִת׃ {ס}

      עומדים על רגליהם — בקרקעית הבית למערב:

      ופניהם לבית — לפנים שלא היו ראשיהם זקופים שנראה כמביטין לחוץ אלא ראשם היה כפוף ומביטין לפניהם כדכתיב ופניהם איש אל אחיו (שמות כ״ה:כ׳) וכאן אומר ופניהם לבית אלא פונים היו ראשם זה כנגד זה וגם ראשיהם כפופים לבית כלפי פנים והארון הי' עומד במקום פרישת שני הכרובים והיו כנפי הכרובים מטין מן הכותל וסוככין על הכפורת ועל הארון בכנפיהם ולבד מכרובים אלו היו הכרובים שעשה משה מן הכפורת עדיין אדוקין ומדובקים על הכפורת ועומדין עליו ואל תתמה שהרי כמו כן עשה עשר שלחנות וי' מנורות לבד מאותן של משה:

    13. Verse 14

      וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־הַפָּרֹ֔כֶת תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְכַרְמִ֣יל וּב֑וּץ וַיַּ֥עַל עָלָ֖יו כְּרוּבִֽים׃ {ס}

      ויעש את הפרכת תכלת וארגמן — ותלה על הדלת שהיה באמה טרקסין שבו נכנסין לפני ולפנים אע"פ שהיה בו דלתות תלה עליו כדלקמן ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים וגו':

      ויעל עליו כרובים — ציורי כרובים:

    14. Verse 15

      וַיַּ֜עַשׂ לִפְנֵ֤י הַבַּ֙יִת֙ עַמּוּדִ֣ים שְׁנַ֔יִם אַמּ֕וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אֹ֑רֶךְ וְהַצֶּ֥פֶת אֲשֶׁר־עַל־רֹאשׁ֖וֹ אַמּ֥וֹת חָמֵֽשׁ׃ {ס}

      שלשים וחמש ארך — קומה ובמלכים ויצר את שני העמודים נחשת י"ח אמות פירש רבינו שלמה זצ"ל יצקם שניהם כאחד ושוב חלקן לשנים והאמה החסרה אינה חושבה לפי שאינה דומה למלאכת שאר העמוד כמו שאמר שם בענין (ב' כ"א) ועל ראש העמודים מעשה פרח שושן וגם רבי יוסף פירש כן ולא נראה דמה לנו גבהה י"ח אלא כך שמעתי ודאי יצקם שניהם כאחד ואח"כ חלקם לשנים ונמצאו כל אחד י"ז אמה וחצי:

      והצפת — שהיא כותרת שנאמר שם עביו חצי אמה הרי כל אחד י"ח אמות, צפת הוא צפוי כמו ויצפה אותם זהב כלומר היה עשוי כמין כובע חלול ועביו חצי אמה מלמטה וכשהופכו ונותנו על העמוד נמצא העובי חצי אמה הרי י"ח אמות (ובמלכים א ז׳:ט״ז) קורהו כותרת לשון כתר כדכתיב ושתי כותרות וגו':

    15. Verse 16

      וַיַּ֤עַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת֙ בַּדְּבִ֔יר וַיִּתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הָעַמֻּדִ֑ים וַיַּ֤עַשׂ רִמּוֹנִים֙ מֵאָ֔ה וַיִּתֵּ֖ן בַּֽשַּׁרְשְׁרֽוֹת׃

      ויתן בשרשרות — עשה שרשרות בראש הצפת תחתיו ובתוך השרשרות קבע צורת רמונים כדי לכסות חלל הצפת כדכתיב (שם) לכסות את שתי גולות הכותרת ועל שם חללו קורא להם גולות כזו השבכה שכתב שם הם השרשרות לשון ועל שבכה יתהלך (איוב י״ח:ח׳) ל' ענפים כמו בסבך בקרניו (בראשית כ״ב:י״ג) ויש אומרים קופיא ור' אלעזר פירוש ענפים:

    16. Verse 17

      וַיָּ֤קֶם אֶת־הָֽעַמּוּדִים֙ עַל־פְּנֵ֣י הַהֵיכָ֔ל אֶחָ֥ד מִיָּמִ֖ין וְאֶחָ֣ד מֵֽהַשְּׂמֹ֑אול וַיִּקְרָ֤א שֵׁם־[הַיְמָנִי֙] (הימיני) יָכִ֔ין וְשֵׁ֥ם הַשְּׂמָאלִ֖י…

      על פני ההיכל — על פתח ההיכל בחוץ באולם כדמוכח (במלכים א ז׳:י״ז) וכותרת אשר על ראש העמודים אולם ההיכל מעשה שושן:

      אחד מימין — הפתח:

      ואחד מהשמאל — הפתח:

      יכין — ובועז יכין על שם מלכות בית דוד שנמשל לירח כדכתיב כירח יכון עולם (תהלים פ"ט):

      בועז — (כנגד השמש שהוא יוצא בגבורה ועוז יוש"ה) שנאמר ישיש כגבור לרוץ (שם י"ט) והבי"ת בבועז כמו (בראשית ה') מ"ם בנח ינחמנו (בשמואל א א׳:כ׳) כי מה' שאלתיו:

      ויקרא שם הימיני יכין — אע"פ שירח קטן מהשמש שיועיל לו ויהיה נכון כירח יכון ולא כלבנה המתחסרת אמר שלמה אם הקב"ה כינה מלכותי לשמש וירח אף אני אעשה דבר נכון וקים עמודי נחשת גדולים, ד"א חירם שהיה מבני דן עשה את העמודים קרא את האחד יכין על שם אביו שמשון שנאמר בו (שופטים ט״ז:כ״ח-כ״ט) וילפת שמשון שני עמודי התוך (וגו' נכון וגו') ושלמה קרא לשני בועז ע"ש זקנו בועז דוגמא ויקרא לו לבן יגר שהדותא (בראשית ל״א:מ״ז):

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 1

      וַיָּ֣חֶל שְׁלֹמֹ֗ה לִבְנ֤וֹת אֶת־בֵּית־יְהֹוָה֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם בְּהַר֙ הַמּ֣וֹרִיָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִרְאָ֖ה לְדָוִ֣יד אָבִ֑יהוּ אֲשֶׁ֤ר הֵכִין֙ בִּמְק֣וֹם…

      ויחל וגו' אשר נראה — ה' שמה לדוד, ע"י שירדה שם אש מן השמים, ויתכן כי באשר נאמר (בראשית כב, יד) בהר ה' יראה, ששם יראה ה' בעתיד ותתגלה שכינתו בבהמ"ק ששם היה המקום שנעקד יצחק, עז"א אשר נראה לדוד

      אשר הכין — שדוד הכין שם המקום, כי דוד חפר היסודות וכרה שיתין ועשה הכנות בעמקי האדמה כמ"ש חז"ל, ונקרא המקום ההוא מאז מקום דוד, ע"ש מ"ש ע"פ עד אמצא מקום לה', וכשמצא המקום קראו על שמו, המקום שמצא דוד בגורן ארנן:

    2. Verse 2

      וַ֠יָּ֠חֶל לִבְנ֞וֹת בַּחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ בַּשֵּׁנִ֔י בִּשְׁנַ֥ת אַרְבַּ֖ע לְמַלְכוּתֽוֹ׃

      בחדש השני בשני — הוא פי' למ"ש במלכים בשנה הרביעית הוא החדש השני למלוך שלמה, שר"ל מפני שלמלכי ישראל מניסן מנינן הוא בשנה הרביעית וחדש השני למלכותו, כמו שפי' חז"ל בר"ה, ושלא נפרש שמ"ש למלוך שלמה מוסב על השנה לבד כפי' המפ', באר בחדש השני (למנין החדשים) בשני בשנת ארבע למלכותו למנין שנות וחדשי המלוכה:

    3. Verse 3

      וְאֵ֙לֶּה֙ הוּסַ֣ד שְׁלֹמֹ֔ה לִבְנ֖וֹת אֶת־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים הָאֹ֡רֶךְ אַמּ֞וֹת בַּמִּדָּ֤ה הָרִֽאשׁוֹנָה֙ אַמּ֣וֹת שִׁשִּׁ֔ים וְרֹ֖חַב אַמּ֥וֹת…

      האורך — שיעורו, האורך אמות ששים, והמלות "אמות במדה הראשונה" מוסגר, ופי' המפ' שר"ל באמת בת ששה, שחשבו אמות בנין בימי משה (כי סתם אמות היו קטנות, כמו שנראה ממ"ש ביחזקאל (מ"ם, ה"א) באמות אמה וטפח), ויש לומר ג"כ שדוד מדד מספר האמות בעת שחפר היסודות ומשמיענו ששלמה לא שינה המדה הראשונה שמדד אביו:

    4. Verse 4

      וְהָאוּלָ֡ם אֲשֶׁר֩ עַל־פְּנֵ֨י הָאֹ֜רֶךְ עַל־פְּנֵ֤י רֹֽחַב־הַבַּ֙יִת֙ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֔ים וְהַגֹּ֖בַהּ מֵאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֑ים וַיְצַפֵּ֥הוּ מִפְּנִ֖ימָה זָהָ֥ב…

      והאולם אשר על פני האורך — מלמדנו בזה פי' חדש עמ"ש במלכים והאולם על פני היכל הבית עשרים אמה ארכו, על פני רוחב הבית, שקורא בשם היכל את הדביר שהוא פנימי לבית ובשם בית את הבית הגדול שלפני הדביר, כי בדביר חשבו האורך מדרום לצפון, כמ"ש בפסוק ח' ויעש את בית קה"ק ארכו על פני רוחב הבית, ובבית חשבו האורך ממערב למזרח, נמצא שאורך האולם שהיה מדרום לצפון היה מגביל נגד האורך של היכל הבית, לא נגד האורך של הבית, ועל מ"ש במלכים והאולם על פני היכל, הוסיף עזרא על פני האורך של היכל הבית על פני רוחב הבית: והגובה מאה ועשרים. במלכים אמר שלשים אמה קומתו, והודיע עזרא שזה רק עד התקרה בפנים, אבל עד הגג היה גבוה מאה ועשרים, ומפני שהאולם היה בלא תקרה העומד באולם בפנים ראה שהיה גבהו עד תקרת הגג מאה ועשרים, וע"כ יחס הגובה של מאה ועשרים אל האולם. וכבר בארתי בכל הספר שעזרא לא בא להעתיק כל הדברים הנאמרים בספרי קדש הקודמים, שהם היו ידועים בימיו והיו ביד כל אדם, רק בא לפרש דברים הסתומים שם, או להוסיף דברים שלא נזכרו שם והוא מצאם בספרים אחרים. וכן בספור בנין הבית, לא כתב רק דברים שנתחדשו לו, וע"כ דלג כל הנאמר במלכים שם מן פסוק ד' עד פסוק ט"ז מבנין הבית והיציעים ומן המראה שראה, כי לא היה לו בזה דברים חדשים. ואמר ויצפהו מפנימה זהב טהור, ר"ל שגם את האולם חפה בזהב, וזה לא נזכר במלכים:

    5. Verse 5

      וְאֵ֣ת׀ הַבַּ֣יִת הַגָּד֗וֹל חִפָּה֙ עֵ֣ץ בְּרוֹשִׁ֔ים וַיְחַפֵּ֖הוּ זָהָ֣ב ט֑וֹב וַיַּ֧עַל עָלָ֛יו תִּמֹרִ֖ים וְשַׁרְשְׁרֹֽת׃

      ואת הבית הגדול — זה פי' למ"ש במלכים שם פסוק ט"ו ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים, שרק את הבית הגדול חפה עצי ברושים לא את הדביר, שרצפת הדביר לא היה מחופה בעץ רק בזהב לבד

      ויחפהו זהב טוב — ר"ל את הרצפה, וזה לא נזכר במלכים בפירוש שצפה זהב על עצי ברושים של רצפת ההיכל, ולמדנו עזרא

      ויעל עליו תמורים ושרשרות — היינו על הרצפה של ההיכל, וגם בזה למדנו חדשות, כי במלכים שם (פסוק יח) אמר וארז אל הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי ציצים, ושם (פסוק כט) ואת כל קירות הבית מסב קלע פתוחי מקלעות כרובים ותמורות ופטורי ציצים מלפנים ולחיצון, שמלבד שפסוק י"ח כפול עם פסוק כ"ט, יש סתירה, שבפסוק י"ח לא הזכיר שהיו שם כרובים, ופירש עזרא שבפסוק י"ח מדבר מן ציפוי הרצפה והיו שם רק מקלעת פקעים ופטורי ציצים שהוא תמורים ושרשרות הנזכר שם, ולא היו כרובים רק על הקירות שמזה מדבר בפסוק כ"ט:

    6. Verse 6

      וַיְצַ֧ף אֶת־הַבַּ֛יִת אֶ֥בֶן יְקָרָ֖ה לְתִפְאָ֑רֶת וְהַזָּהָ֖ב זְהַ֥ב פַּרְוָֽיִם׃

      ויצף את הבית אבן יקרה — בזה גלה לנו דבר נפלא מאד, להבין הכתובים במלכים, ששם פסוק ט"ז אמר ויבן את עשרים אמה מירכתי הבית בצלעות ארזים מן הקרקע עד הקירות, ושם פסוק כ"ף ולפני הדביר עשרים וכו' ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור, שכבר התפלאו הקדמונים הלא קומת הדביר היה שוה עם קומת ההיכל והיה גבהו שלשים אמה, ופירשנו שם שר"ל שהבנין הפנימי של עץ וחיפוי הזהב אשר עליו לא היה רק עד עשרים אמה בגובה (שלכן לא אמר בדביר עד קירות הספון, כמש"ש (פסוק טו) בהיכל עיי"ש), ולא ידענו במה היו מחופים העשר אמות שנשתיירו בגובה עד קירות הספון, ולמדנו עזרא שהיה מצופה באבן יקרה לתפארת (שמ"ש פה ויצף את הבית היינו הבית הקטן, שאת ההיכל קרא בפסוק הקודם בשם הבית הגדול), וכבר בארנו שם שלכן אמר שם (פסוק יח) וארז אל הבית פנימה אין אבן נראה, שבא להוציא הדביר ששם היו אבנים טובות על החפוי בשליש העליון

      והזהב — גם בזה מלמדנו הבדל חדש, שהזהב שהיה הבית הקטן (ר"ל הדביר) מצופה בו, היה זהב פרוים שיקר מאד, שזה לא נאמר במלכים:

    7. Verse 7

      וַיְחַ֨ף אֶת־הַבַּ֜יִת הַקֹּר֧וֹת הַסִּפִּ֛ים וְקִירוֹתָ֥יו וְדַלְתוֹתָ֖יו זָהָ֑ב וּפִתַּ֥ח כְּרוּבִ֖ים עַל־הַקִּירֽוֹת׃ {ס}

      ויחף — בזה מפרש מ"ש שם (פסוק כא) ויצף שלמה את הבית מפנימה זהב סגור, ושם (פסוק כג) ואת כל הבית צפה זהב עד תום כל הבית, שהם דברים מיותרים, ופי' שבפסוק כ"ג מדבר מציפוי התקרות והספים והדלתות

      ופתח כרובים על הקירות — כמ"ש בפסוק ה', שרק על הקירות היו כרובים לא על הרצפה, וזאת למדנו עזרא בפירוש הכתובים במלכים:

    8. Verse 8

      וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־בֵּֽית־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֔ים אׇרְכּ֞וֹ עַל־פְּנֵ֤י רֹֽחַב־הַבַּ֙יִת֙ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֔ים וְרׇחְבּ֖וֹ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וַיְחַפֵּ֙הוּ֙ זָהָ֣ב ט֔וֹב…

      ארכו — מפני שהכרובים היו עומדין מצפון לדרום מקיר אל קיר חשב זה לאורך, והארון עמד בצד מערב באמצע האורך לכן קרא צד זה בשם אורך, וכמ"ש כן גם למעלה פ"ד כנ"ל

      ויחפהו — למעלה (פסוק וא"ו) דבר מחפוי הקירות ופה מדבר מחפוי הרצפה שלא היה מחופה בעץ, וא"א לחפות זהב על אבנים רק זהב עב שיעמוד בפ"ע, ועז"א שהיו משש מאות ככרים, והיה צריך על חיפוי אמה על אמה של הרצפה ככר זהב וחצי, עד שהניח טסין עבים של זהב ובהם רצף את הרצפה:

    9. Verse 9

      וּמִשְׁקָ֛ל לְמִסְמְר֥וֹת לִשְׁקָלִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים זָהָ֑ב וְהָעֲלִיּ֖וֹת חִפָּ֥ה זָהָֽב׃

      ומשקל — מוסב למעלה, שאחר שהרצפה לא יכול לחפות זהב על אבנים רק להניח טסין עבים של זהב, חבר אותם שיהיו מחוברים להרצפה ע"י מסמרות, וכל מסמר היה משקלו חמשים שקלים

      והעליות — עליות בית קה"ק או כל העליות, וגם זה לא נזכר במלכים, עד שכל הנאמר עד כאן הם דברים חדשים שחדש עזרא ולא ידענו אותם מספר מלכים:

    10. Verse 10

      וַיַּ֜עַשׂ בְּבֵֽית־קֹ֤דֶשׁ הַקֳּדָשִׁים֙ כְּרוּבִ֣ים שְׁנַ֔יִם מַעֲשֵׂ֖ה צַעֲצֻעִ֑ים וַיְצַפּ֥וּ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃

      ויעש — במלכים (ו, כג) כתיב שני כרובים, שהיו שוים, ועזרא למדנו שהיו שנים בלתי שוים מצד שזה זכר וזה נקבה, זה משפיע וזה נשפע כמ"ש חז"ל, שכן גם בתורה כתיב בציווי (שמות כה, יח) שנים כרובים ובעשיה (שם לז, ז) שני כרובים מטעם זה, כמ"ש בחבורי התו"ה פ' אחרי. עוד למדנו שהיו מעשה צעצועים, נראה פירושו שהיו נראים כפורחים, כי הכנפים היו עשוים ככנפי העוף העשוים להתפשט ולהתקמץ (ושרשו צעה שפי' מענין תנועה פנימית, כמ"ש ישעיה נ"א על מהר צועה להפתח, שהוא קרוב עם זועה וסועה עיי"ש, וכפל פ' ועי"ן הפעל כמו שעשועים תעתועים)

      ויצפו אותם זהב — מפני שבמלכים נזכר שהיה מדה זו קודם הצפוי (ששם נזכר הציפוי לבסוף), למדנו עזרא שעקר המדה היה אחרי הצפוי:

    11. Verse 11

      וְכַנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֔ים אׇרְכָּ֖ם אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים כְּנַ֨ף הָאֶחָ֜ד לְאַמּ֣וֹת חָמֵ֗שׁ מַגַּ֙עַת֙ לְקִ֣יר הַבַּ֔יִת וְהַכָּנָ֤ף הָאַחֶ֙רֶת֙…

      ארכם אמות עשרים — מפני ששם לא כתיב רק שעשר אמות מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו, וי"ל שעמדו זה אחרי זה, וכמ"ש בב"ב (צט א), דא"כ הכרובים לא בנס היו עומדים, לכן באר עזרא שעמדו זה אצל זה והיה ארכם עשרים אמה, ומזה מוכח שבנס היו עומדים כדברי חז"ל, או שהיו שתי הכנפים דבוקים מאחריהם זה אצל זה כפי' המפרשים. ולבל תאמר שעמדו פניהם איש אל אחיו, ובזה משכחת שיהיו עשרים חוץ מגוף הכרובים, עז"א שפניהם לבית. ולבל תאמר שא' עמד על רגליו וא' רבוץ תחתיו ובזה משכחת שיגעו כנפיהם זה בזה אחד למעלה מחברו, ושיעמדו באורך עשרים עם גוף הכרובים, עז"א שהם עומדים על רגליהם. ולפי הפשט ג"כ ופניהם איש אל אחיו היו בכרובים שעל הארון, אבל הכרובים שעשה שלמה עמדו פניהם לבית, ולחז"ל ע"ז דרש שכשאין עושין רצונו של מקום פניהם לבית, ר"ל כרובי משה שעמדו על הארון רמזו לזמן שישראל עושים רצונו של מקום וההשפעה יורדת מארון הברית ששם פניהם איש אל אחיו מקבלים ומושפעים מאת ה' בלא אמצעי, וכרובים שהוסיף שלמה באו לרמז שגם בעת שלא יעשו רצונו של מקום ויעמדו לפני הארון, יקבלו השפע על ידי אמצעי, ובזה היה פניהם לבית בלתי מקבלין דין מן דין:

    12. Verse 14

      וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־הַפָּרֹ֔כֶת תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְכַרְמִ֣יל וּב֑וּץ וַיַּ֥עַל עָלָ֖יו כְּרוּבִֽים׃ {ס}

      ויעש את הפרכת — זה לא נזכר במלכים והוסיפו עזרא, והפרוכת היה לפני פתח בית קה"ק:

    13. Verse 15

      וַיַּ֜עַשׂ לִפְנֵ֤י הַבַּ֙יִת֙ עַמּוּדִ֣ים שְׁנַ֔יִם אַמּ֕וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אֹ֑רֶךְ וְהַצֶּ֥פֶת אֲשֶׁר־עַל־רֹאשׁ֖וֹ אַמּ֥וֹת חָמֵֽשׁ׃ {ס}

      שלשים וחמש — שבמלכים (ז, טו) שכל עמוד היה גבוה י"ח אמה, ולמד עזרא שבעת יצק שניהם כאחד היו ל"ה אמה ואח"כ הקיש בקורנס על כ"א ונתארך חצי אמה, כמ"ש בפי' שם

      והצפת — היא הכותרת (מלשון צניף, או על שעומד כצופה מלמעלה), ומפני שהיו בו ב' חלקים קרא לשניהם בשם צפת:

    14. Verse 16

      וַיַּ֤עַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת֙ בַּדְּבִ֔יר וַיִּתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הָעַמֻּדִ֑ים וַיַּ֤עַשׂ רִמּוֹנִים֙ מֵאָ֔ה וַיִּתֵּ֖ן בַּֽשַּׁרְשְׁרֽוֹת׃

      ויעש שרשרות — לא הזכיר מן השבכה שיזכרנה לקמן (ד, יב), רק למדנו שהשרשרות היו מצופים בראשם בשבכה ובסופם היו הרמונים תלוים, וקרא תחתית השבכה בשם דביר, שהוא החדר הפנימי המכוסה, שהיו דומים כמונחים בדביר וחדר לפנים מחדר

      ויעש רמונים מאה — היינו בכל שרשר היו תלוים מאה רמונים, וזה מ"ש במלכים (פסוק כ) והרמונים מאתים, ר"ל שני טורים, כל טור של מאה רמונים, וכמ"ש בסוף ירמיה, וכבר בארתי דבר זה היטב בפי' מלכים שם, עיי"ש:

    Edition: Malbim on II Chronicles -- Wikisource. License: Public Domain. Sefaria.

    Tanakh · chapter reading guide

    II Chronicles Chapter 3

    II Chronicles Chapter 3 presents 17 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Open the full commentary page

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    Continue the sequence

    Parallel sources

    Lessons and study tools

    A unit-by-unit map of all 17 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 118 words

      Opens “וַיָּ֣חֶל שְׁלֹמֹ֗ה לִבְנ֤וֹת אֶת־בֵּית־יְהֹוָה֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם בְּהַר֙ הַמּ֣וֹרִיָּ֔ה…”

    2. Verse 28 words

      Opens “וַ֠יָּ֠חֶל לִבְנ֞וֹת בַּחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ בַּשֵּׁנִ֔י בִּשְׁנַ֥ת אַרְבַּ֖ע…”

    3. Verse 315 words

      Opens “וְאֵ֙לֶּה֙ הוּסַ֣ד שְׁלֹמֹ֔ה לִבְנ֖וֹת אֶת־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים הָאֹ֡רֶךְ…”

    4. Verse 415 words

      Opens “וְהָאוּלָ֡ם אֲשֶׁר֩ עַל־פְּנֵ֨י הָאֹ֜רֶךְ עַל־פְּנֵ֤י רֹֽחַב־הַבַּ֙יִת֙ אַמּ֣וֹת…”

    5. Verse 513 words

      Opens “וְאֵ֣ת׀ הַבַּ֣יִת הַגָּד֗וֹל חִפָּה֙ עֵ֣ץ בְּרוֹשִׁ֔ים וַיְחַפֵּ֖הוּ…”

    6. Verse 68 words

      Opens “וַיְצַ֧ף אֶת־הַבַּ֛יִת אֶ֥בֶן יְקָרָ֖ה לְתִפְאָ֑רֶת וְהַזָּהָ֖ב זְהַ֥ב…”

    7. Verse 711 words

      Opens “וַיְחַ֨ף אֶת־הַבַּ֜יִת הַקֹּר֧וֹת הַסִּפִּ֛ים וְקִירוֹתָ֥יו וְדַלְתוֹתָ֖יו זָהָ֑ב…”

    8. Verse 817 words

      Opens “וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־בֵּֽית־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֔ים אׇרְכּ֞וֹ עַל־פְּנֵ֤י רֹֽחַב־הַבַּ֙יִת֙ אַמּ֣וֹת…”

    9. Verse 98 words

      Opens “וּמִשְׁקָ֛ל לְמִסְמְר֥וֹת לִשְׁקָלִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים זָהָ֑ב וְהָעֲלִיּ֖וֹת חִפָּ֥ה…”

    10. Verse 1010 words

      Opens “וַיַּ֜עַשׂ בְּבֵֽית־קֹ֤דֶשׁ הַקֳּדָשִׁים֙ כְּרוּבִ֣ים שְׁנַ֔יִם מַעֲשֵׂ֖ה צַעֲצֻעִ֑ים…”

    11. Verse 1120 words

      Opens “וְכַנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֔ים אׇרְכָּ֖ם אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים כְּנַ֨ף הָאֶחָ֜ד…”

    12. Verse 1216 words

      Opens “וּכְנַ֨ף הַכְּר֤וּב הָאֶחָד֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ מַגִּ֖יעַ לְקִ֣יר…”

    13. Verse 1312 words

      Opens “כַּנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֣ים הָאֵ֔לֶּה פֹּרְשִׂ֖ים אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וְהֵ֛ם…”

    14. Verse 1410 words

      Opens “וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־הַפָּרֹ֔כֶת תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְכַרְמִ֣יל וּב֑וּץ וַיַּ֥עַל…”

    15. Verse 1514 words

      Opens “וַיַּ֜עַשׂ לִפְנֵ֤י הַבַּ֙יִת֙ עַמּוּדִ֣ים שְׁנַ֔יִם אַמּ֕וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים…”

    16. Verse 1611 words

      Opens “וַיַּ֤עַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת֙ בַּדְּבִ֔יר וַיִּתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הָעַמֻּדִ֑ים וַיַּ֤עַשׂ…”

    17. Verse 1716 words

      Opens “וַיָּ֤קֶם אֶת־הָֽעַמּוּדִים֙ עַל־פְּנֵ֣י הַהֵיכָ֔ל אֶחָ֥ד מִיָּמִ֖ין וְאֶחָ֣ד…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: II Chronicles 3

    Open in the reader