II Chronicles Chapter 29
Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.
II Chronicles 29 — English translation
Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.
- 1Hezekiah became king at the age of twenty-five, and he reigned twenty-nine years in Jerusalem; his mother’s name was Abijah daughter of Zechariah.
- 2He did what was pleasing to G OD , just as his forefather David had done.
- 3He, in the first month of the first year of his reign, opened the doors of the House of G OD and repaired them.
- 4He summoned the priests and the Levites and assembled them in the east square.
- 5He said to them, “Listen to me, Levites! Sanctify yourselves and sanctify the House of the E TERNAL God of your ancestors, and take the abhorrent things out of the holy place.
- 6For our ancestors trespassed and did what displeased the E TERNAL our God—whom they forsook as they turned their faces away from the dwelling-place of G OD , turning their backs on it.
- 7They also shut the doors of the porch and put out the lights; they did not offer incense and did not make burnt offerings in the holy place to the God of Israel.
- 8G OD ’s wrath was upon Judah and Jerusalem; they were made to be an object of horror, amazement, and hissing—as you see with your own eyes.
- 9Our ancestors died by the sword, and our sons and daughters and wives are in captivity on account of this.
- 10Now I wish to make a covenant with the E TERNAL God of Israel, whose rage may hopefully be withdrawn from us.
- 11Now, my sons, do not be slack, for G OD chose you to be in attendance, to render service, to minister, and to make offerings.”
- 12So the Levites set to—Mahath son of Amasai and Joel son of Azariah of the sons of Kohath; and of the sons of Merari, Kish son of Abdi and Azariah son of Jehallelel; and of the Gershonites, Joah son of Zimmah and Eden son of Joah;
- 13and of the sons of Elizaphan, Shimri and Jeiel; and of the sons of Asaph, Zechariah and Mattaniah;
- 14and of the sons of Heman, Jehiel and Shimei; and of the sons of Jeduthun, Shemaiah and Uzziel—
- 15and, gathering their brothers, they sanctified themselves and came, by a command of the king concerning G OD ’s ordinances, to purify the House of G OD .
- 16The priests went into the House of G OD to purify it, and brought all the impure things they found in the Temple of G OD out into the court of the House of G OD ; [there] the Levites received them, to take them outside to Wadi Kidron.
- 17They began the sanctification on the first day of the first month; on the eighth day of the month they reached the porch of G OD . They sanctified the House of G OD for eight days, and on the sixteenth day of the first month they finished.
- 18Then they went into the palace of King Hezekiah and said, “We have purified the whole House of G OD and the altar of burnt offering and all its utensils, and the table of the bread of display and all its utensils;
- 19and all the utensils that King Ahaz had befouled during his reign, when he trespassed, we have made ready and sanctified. They are standing in front of the altar of G OD .”
- 20King Hezekiah rose early, gathered the officers of the city, and went up to the House of G OD .
- 21They brought seven bulls and seven rams and seven lambs and seven he-goats as a purgation offering for the kingdom and for the Sanctuary and for Judah. He ordered the Aaronite priests to offer them on the altar of G OD .
- 22The cattle were slaughtered, and the priests received the blood and dashed it against the altar; the rams were slaughtered and the blood was dashed against the altar; the lambs were slaughtered and the blood was dashed against the altar.
- 23The he-goats for the purgation offering were presented to the king and the congregation, who laid their hands upon them.
- 24The priests slaughtered them and performed the purgation rite with the blood against the altar, to expiate for all Israel, for the king had designated the burnt offering and the purgation offering to be for all Israel.
- 25He stationed the Levites in the House of G OD with cymbals and harps and lyres, as David and Gad the king’s seer and Nathan the prophet had ordained, for the ordinance was by G OD through those prophets.
- 26When the Levites were in place with the instruments of David, and the priests with their trumpets,
- 27Hezekiah gave the order to offer the burnt offering on the altar. When the burnt offering began, the song of G OD and the trumpets began also, together with the instruments of King David of Israel.
- 28All the congregation prostrated themselves, the song was sung and the trumpets were blown—all this until the end of the burnt offering.
- 29When the offering was finished, the king and all who were there with him knelt and prostrated themselves.
- 30King Hezekiah and the officers ordered the Levites to praise G OD in the words of David and Asaph the seer; so they praised rapturously, and they bowed and prostrated themselves.
- 31Then Hezekiah said, “Now you have consecrated yourselves to G OD ; come, bring sacrifices of well-being and thanksgiving to the House of G OD .” The congregation brought sacrifices of well-being and thanksgiving, and all who felt so moved brought burnt offerings.
- 32The number of burnt offerings that the congregation brought was 70 cattle, 100 rams, 200 lambs—all these for burnt offerings to G OD .
- 33The sacred offerings were 600 large cattle and 3,000 small cattle.
- 34The priests were too few to be able to flay all the burnt offerings, so their kindred, the Levites, reinforced them till the end of the work, and till the [rest of the] priests sanctified themselves. (The Levites were more conscientious about sanctifying themselves than the priests.)
- 35For beside the large number of burnt offerings, there were the fat parts of the sacrifices of well-being and the libations for the burnt offerings; so the service of the House of G OD was properly accomplished.
- 36Hezekiah and all the people rejoiced over what God had enabled the people to accomplish, because it had happened so suddenly.
License: CC-BY-NC
- א׳יְחִזְקִיָּ֣הוּ מָלַ֗ךְ בֶּן־עֶשְׂרִ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה וְעֶשְׂרִ֤ים וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ אֲבִיָּ֖ה בַּת־זְכַרְיָֽהוּ׃
- ב׳וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה דָּוִ֥יד אָבִֽיו׃
- ג׳ה֣וּא בַשָּׁנָה֩ הָרִאשׁוֹנָ֨ה לְמׇלְכ֜וֹ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן פָּתַ֛ח אֶת־דַּלְת֥וֹת בֵּית־יְהֹוָ֖ה וַֽיְחַזְּקֵֽם׃
- ד׳וַיָּבֵ֥א אֶת־הַכֹּהֲנִ֖ים וְאֶת־הַלְוִיִּ֑ם וַיַּאַסְפֵ֖ם לִרְח֥וֹב הַמִּזְרָֽח׃
- ה׳וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם שְׁמָע֣וּנִי הַלְוִיִּ֑ם עַתָּ֣ה הִֽתְקַדְּשׁ֗וּ וְקַדְּשׁוּ֙ אֶת־בֵּ֤ית יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֔ם וְהוֹצִ֥יאוּ אֶת־הַנִּדָּ֖ה מִן־הַקֹּֽדֶשׁ׃
- ו׳כִּֽי־מָעֲל֣וּ אֲבֹתֵ֗ינוּ וְעָשׂ֥וּ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה־אֱלֹהֵ֖ינוּ וַיַּעַזְבֻ֑הוּ וַיַּסֵּ֧בּוּ פְנֵיהֶ֛ם מִמִּשְׁכַּ֥ן יְהֹוָ֖ה וַיִּתְּנוּ־עֹֽרֶף׃
- ז׳גַּ֣ם סָגְר֞וּ דַּלְת֣וֹת הָאוּלָ֗ם וַיְכַבּוּ֙ אֶת־הַנֵּר֔וֹת וּקְטֹ֖רֶת לֹ֣א הִקְטִ֑ירוּ וְעֹלָה֙ לֹא־הֶעֱל֣וּ בַקֹּ֔דֶשׁ לֵאלֹהֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
- ח׳וַֽיְהִי֙ קֶ֣צֶף יְהֹוָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָ֑͏ִם וַיִּתְּנֵ֤ם (לזועה) [לְזַעֲוָה֙] לְשַׁמָּ֣ה וְלִשְׁרֵקָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר אַתֶּ֥ם רֹאִ֖ים בְּעֵינֵיכֶֽם׃
- ט׳וְהִנֵּ֛ה נָפְל֥וּ אֲבוֹתֵ֖ינוּ בֶּחָ֑רֶב וּבָנֵ֨ינוּ וּבְנוֹתֵ֧ינוּ וְנָשֵׁ֛ינוּ בַּשְּׁבִ֖י עַל־זֹֽאת׃
- י׳עַתָּה֙ עִם־לְבָבִ֔י לִכְר֣וֹת בְּרִ֔ית לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְיָשֹׁ֥ב מִמֶּ֖נּוּ חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃
- י״אבָּנַ֕י עַתָּ֖ה אַל־תִּשָּׁל֑וּ כִּֽי־בָכֶ֞ם בָּחַ֣ר יְהֹוָ֗ה לַעֲמֹ֤ד לְפָנָיו֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וְלִהְי֥וֹת ל֖וֹ מְשָׁרְתִ֥ים וּמַקְטִרִֽים׃ {פ}
- י״בוַיָּקֻ֣מוּ הַ֠לְוִיִּ֠ם מַ֣חַת בֶּן־עֲמָשַׂ֞י וְיוֹאֵ֣ל בֶּן־עֲזַרְיָ֘הוּ֮ מִן־בְּנֵ֣י הַקְּהָתִי֒ וּמִן־בְּנֵ֣י מְרָרִ֔י קִ֚ישׁ בֶּן־עַבְדִּ֔י וַעֲזַרְיָ֖הוּ בֶּן־יְהַלֶּלְאֵ֑ל {ס} וּמִן־הַגֵּ֣רְשֻׁנִּ֔י יוֹאָח֙ בֶּן־זִמָּ֔ה וְעֵ֖דֶן בֶּן־יוֹאָֽח׃
- י״גוּמִן־בְּנֵי֙ אֱלִ֣יצָפָ֔ן שִׁמְרִ֖י (ויעואל) [וִיעִיאֵ֑ל] וּמִן־בְּנֵ֣י אָסָ֔ף זְכַרְיָ֖הוּ וּמַתַּנְיָֽהוּ׃ {ס}
- י״דוּמִן־בְּנֵ֥י הֵימָ֖ן (יחואל) [יְחִיאֵ֣ל] וְשִׁמְעִ֑י {ס} וּמִן־בְּנֵ֣י יְדוּת֔וּן שְׁמַֽעְיָ֖ה וְעֻזִּיאֵֽל׃
- ט״ווַיַּאַסְפ֤וּ אֶת־אֲחֵיהֶם֙ וַיִּֽתְקַדְּשׁ֔וּ וַיָּבֹ֥אוּ כְמִצְוַת־הַמֶּ֖לֶךְ בְּדִבְרֵ֣י יְהֹוָ֑ה לְטַהֵ֖ר בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃
- ט״זוַיָּבֹ֣אוּ הַ֠כֹּהֲנִ֠ים לִפְנִ֣ימָה בֵית־יְהֹוָה֮ לְטַהֵר֒ וַיּוֹצִ֗יאוּ אֵ֤ת כׇּל־הַטֻּמְאָה֙ אֲשֶׁ֤ר מָֽצְאוּ֙ בְּהֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔ה לַחֲצַ֖ר בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וַֽיְקַבְּלוּ֙ הַלְוִיִּ֔ם לְהוֹצִ֥יא לְנַחַל־קִדְר֖וֹן חֽוּצָה׃
- י״זוַ֠יָּחֵ֠לּוּ בְּאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁוֹן֮ לְקַדֵּשׁ֒ וּבְי֧וֹם שְׁמוֹנָ֣ה לַחֹ֗דֶשׁ בָּ֚אוּ לְאוּלָ֣ם יְהֹוָ֔ה וַיְקַדְּשׁ֥וּ אֶת־בֵּית־יְהֹוָ֖ה לְיָמִ֣ים שְׁמוֹנָ֑ה וּבְי֨וֹם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן כִּלּֽוּ׃ {ס}
- י״חוַיָּב֤וֹאֽוּ פְנִ֙ימָה֙ אֶל־חִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֣אמְר֔וּ טִהַ֖רְנוּ אֶת־כׇּל־בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה אֶת־מִזְבַּ֤ח הָעוֹלָה֙ וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־שֻׁלְחַ֥ן הַֽמַּעֲרֶ֖כֶת וְאֶת־כׇּל־כֵּלָֽיו׃
- י״טוְאֵ֣ת כׇּל־הַכֵּלִ֗ים אֲשֶׁ֣ר הִזְנִ֩יחַ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֧ז בְּמַלְכוּת֛וֹ בְּמַעֲל֖וֹ הֵכַ֣נּוּ וְהִקְדָּ֑שְׁנוּ וְהִנָּ֕ם לִפְנֵ֖י מִזְבַּ֥ח יְהֹוָֽה׃ {ס}
- כ׳וַיַּשְׁכֵּם֙ יְחִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ וַיֶּאֱסֹ֕ף אֵ֖ת שָׂרֵ֣י הָעִ֑יר וַיַּ֖עַל בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃
- כ״אוַיָּבִ֣יאוּ פָֽרִים־שִׁבְעָה֩ וְאֵילִ֨ים שִׁבְעָ֜ה וּכְבָשִׂ֣ים שִׁבְעָ֗ה וּצְפִירֵ֨י עִזִּ֤ים שִׁבְעָה֙ לְחַטָּ֔את עַל־הַמַּמְלָכָ֥ה וְעַל־הַמִּקְדָּ֖שׁ וְעַל־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לִבְנֵ֤י אַֽהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים לְהַעֲל֖וֹת עַל־מִזְבַּ֥ח יְהֹוָֽה׃
- כ״בוַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ הַבָּקָ֔ר וַיְקַבְּל֤וּ הַכֹּֽהֲנִים֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַֽיִּזְרְק֖וּ הַמִּזְבֵּ֑חָה וַיִּשְׁחֲט֣וּ הָאֵלִ֗ים וַיִּזְרְק֤וּ הַדָּם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ הַכְּבָשִׂ֔ים וַיִּזְרְק֥וּ הַדָּ֖ם הַמִּזְבֵּֽחָה׃
- כ״גוַיַּגִּ֙ישׁוּ֙ אֶת־שְׂעִירֵ֣י הַחַטָּ֔את לִפְנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ וְהַקָּהָ֑ל וַיִּסְמְכ֥וּ יְדֵיהֶ֖ם עֲלֵיהֶֽם׃
- כ״דוַיִּשְׁחָטוּם֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וַֽיְחַטְּא֤וּ אֶת־דָּמָם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה לְכַפֵּ֖ר עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י לְכׇל־יִשְׂרָאֵל֙ אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ הָעוֹלָ֖ה וְהַחַטָּֽאת׃
- כ״הוַיַּעֲמֵ֨ד אֶת־הַלְוִיִּ֜ם בֵּ֣ית יְהֹוָ֗ה בִּמְצִלְתַּ֙יִם֙ בִּנְבָלִ֣ים וּבְכִנֹּר֔וֹת בְּמִצְוַ֥ת דָּוִ֛יד וְגָ֥ד חֹזֵֽה־הַמֶּ֖לֶךְ וְנָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא כִּ֧י בְיַד־יְהֹוָ֛ה הַמִּצְוָ֖ה בְּיַד־נְבִיאָֽיו׃
- כ״ווַיַּעַמְד֤וּ הַלְוִיִּם֙ בִּכְלֵ֣י דָוִ֔יד וְהַכֹּהֲנִ֖ים בַּחֲצֹצְרֽוֹת׃ {פ}
- כ״זוַיֹּ֙אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ לְהַעֲל֥וֹת הָעֹלָ֖ה לְהַמִּזְבֵּ֑חַ וּבְעֵ֞ת הֵחֵ֣ל הָעוֹלָ֗ה הֵחֵ֤ל שִׁיר־יְהֹוָה֙ וְהַחֲצֹ֣צְר֔וֹת וְעַ֨ל־יְדֵ֔י כְּלֵ֖י דָּוִ֥יד מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃
- כ״חוְכׇל־הַקָּהָל֙ מִֽשְׁתַּחֲוִ֔ים וְהַשִּׁ֣יר מְשׁוֹרֵ֔ר וְהַחֲצֹצְר֖וֹת (מחצצרים) [מַחְצְרִ֑ים] הַכֹּ֕ל עַ֖ד לִכְל֥וֹת הָעֹלָֽה׃
- כ״טוּכְכַלּ֖וֹת לְהַעֲל֑וֹת כָּֽרְע֗וּ הַמֶּ֛לֶךְ וְכׇֽל־הַנִּמְצְאִ֥ים אִתּ֖וֹ וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃
- ל׳וַ֠יֹּ֠אמֶר יְחִזְקִיָּ֨הוּ הַמֶּ֤לֶךְ וְהַשָּׂרִים֙ לַלְוִיִּ֔ם לְהַלֵּל֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּדִבְרֵ֥י דָוִ֖יד וְאָסָ֣ף הַחֹזֶ֑ה וַֽיְהַלְלוּ֙ עַד־לְשִׂמְחָ֔ה וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃ {פ}
- ל״אוַיַּ֨עַן יְחִזְקִיָּ֜הוּ וַיֹּ֗אמֶר עַתָּה֙ מִלֵּאתֶ֤ם יֶדְכֶם֙ לַֽיהֹוָ֔ה גֹּ֧שׁוּ וְהָבִ֛יאוּ זְבָחִ֥ים וְתוֹד֖וֹת לְבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה וַיָּבִ֤יאוּ הַקָּהָל֙ זְבָחִ֣ים וְתוֹד֔וֹת וְכׇל־נְדִ֥יב לֵ֖ב עֹלֽוֹת׃
- ל״בוַיְהִ֞י מִסְפַּ֣ר הָעֹלָה֮ אֲשֶׁ֣ר הֵבִ֣יאוּ הַקָּהָל֒ בָּקָ֣ר שִׁבְעִ֔ים אֵילִ֥ים מֵאָ֖ה כְּבָשִׂ֣ים מָאתָ֑יִם לְעֹלָ֥ה לַֽיהֹוָ֖ה כׇּל־אֵֽלֶּה׃
- ל״גוְֽהַקֳּדָשִׁ֑ים בָּקָר֙ שֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת וְצֹ֖אן שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִֽים׃
- ל״דרַ֤ק הַכֹּֽהֲנִים֙ הָי֣וּ לִמְעָ֔ט וְלֹ֣א יָכְל֔וּ לְהַפְשִׁ֖יט אֶת־כׇּל־הָעֹל֑וֹת וַֽיְחַזְּק֞וּם אֲחֵיהֶ֣ם הַלְוִיִּ֗ם עַד־כְּל֤וֹת הַמְּלָאכָה֙ וְעַ֣ד יִתְקַדְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִ֔ים כִּ֤י הַלְוִיִּם֙ יִשְׁרֵ֣י לֵבָ֔ב לְהִתְקַדֵּ֖שׁ מֵהַכֹּהֲנִֽים׃
- ל״הוְגַם־עֹלָ֨ה לָרֹ֜ב בְּחֶלְבֵ֧י הַשְּׁלָמִ֛ים וּבַנְּסָכִ֖ים לָֽעֹלָ֑ה וַתִּכּ֖וֹן עֲבוֹדַ֥ת בֵּית־יְהֹוָֽה׃
- ל״ווַיִּשְׂמַ֤ח יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ וְכׇל־הָעָ֔ם עַ֛ל הַהֵכִ֥ין הָאֱלֹהִ֖ים לָעָ֑ם כִּ֥י בְּפִתְאֹ֖ם הָיָ֥ה הַדָּבָֽר׃ {פ}
Share this chapter
Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.
Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.
Rashi's commentary
Verse 3
ה֣וּא בַשָּׁנָה֩ הָרִאשׁוֹנָ֨ה לְמׇלְכ֜וֹ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן פָּתַ֛ח אֶת־דַּלְת֥וֹת בֵּית־יְהֹוָ֖ה וַֽיְחַזְּקֵֽם׃
ויחזקם — לפי שאחז קצץ את כל כלי בית האלהים:
Verse 5
וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם שְׁמָע֣וּנִי הַלְוִיִּ֑ם עַתָּ֣ה הִֽתְקַדְּשׁ֗וּ וְקַדְּשׁוּ֙ אֶת־בֵּ֤ית יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֔ם וְהוֹצִ֥יאוּ אֶת־הַנִּדָּ֖ה מִן־הַקֹּֽדֶשׁ׃
והוציאו את הנדה — עבודת כוכבים, את המת לא נאמר כאן כי אם נדה ומאוס יותר מן המת המוטל שלם דוגמא כטומאת הנדה כי דם נדה מאוס ומוסרח:
Verse 7
גַּ֣ם סָגְר֞וּ דַּלְת֣וֹת הָאוּלָ֗ם וַיְכַבּוּ֙ אֶת־הַנֵּר֔וֹת וּקְטֹ֖רֶת לֹ֣א הִקְטִ֑ירוּ וְעֹלָה֙ לֹא־הֶעֱל֣וּ בַקֹּ֔דֶשׁ לֵאלֹהֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו ועולה לא העלו בקדש לאלהי ישראל — אבל לאלהים אחרים עשו במות לכל עיר ועיר לקטר להם:
Verse 11
בָּנַ֕י עַתָּ֖ה אַל־תִּשָּׁל֑וּ כִּֽי־בָכֶ֞ם בָּחַ֣ר יְהֹוָ֗ה לַעֲמֹ֤ד לְפָנָיו֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וְלִהְי֥וֹת ל֖וֹ מְשָׁרְתִ֥ים וּמַקְטִרִֽים׃ {פ}
אל תשלו — לשון שגגה:
Verse 16
וַיָּבֹ֣אוּ הַ֠כֹּהֲנִ֠ים לִפְנִ֣ימָה בֵית־יְהֹוָה֮ לְטַהֵר֒ וַיּוֹצִ֗יאוּ אֵ֤ת כׇּל־הַטֻּמְאָה֙ אֲשֶׁ֤ר מָֽצְאוּ֙ בְּהֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔ה לַחֲצַ֖ר בֵּ֣ית…
ויבאו הכהנים לפנימה — כי לא על הלוים ליכנס פנימה:
לחצר בית ה' — מקום מעמד הלוים כאומר ויקבלו הלוים וגו' ויחלו באחד לחדש:
Verse 17
וַ֠יָּחֵ֠לּוּ בְּאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁוֹן֮ לְקַדֵּשׁ֒ וּבְי֧וֹם שְׁמוֹנָ֣ה לַחֹ֗דֶשׁ בָּ֚אוּ לְאוּלָ֣ם יְהֹוָ֔ה וַיְקַדְּשׁ֥וּ אֶת־בֵּית־יְהֹוָ֖ה לְיָמִ֣ים…
ויקדשו את בית ה' לימים שמונה — לכך עכבו בטהרה לטהר כל כך לפי שאחז צייר כל הכתלים צלמי משכית כדכתיב (יחזקאל כ״ג:י״ד) צלמי כשדים חקוקים בששר ועכבו ח' ימים עד שהשחיתו דמות הצלמים מן הכתלים וביום י"ו לחדש כלו הכל הבית והעזרה:
Verse 19
וְאֵ֣ת כׇּל־הַכֵּלִ֗ים אֲשֶׁ֣ר הִזְנִ֩יחַ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֧ז בְּמַלְכוּת֛וֹ בְּמַעֲל֖וֹ הֵכַ֣נּוּ וְהִקְדָּ֑שְׁנוּ וְהִנָּ֕ם לִפְנֵ֖י מִזְבַּ֥ח יְהֹוָֽה׃…
הכנו והקדשנו — מפורש בעכו"ם בפרק ר' ישמעאל כלים ששמשו בבית חניו מהו כו' עד איתיביה אשר הזניח אחז הכנו והקדשנו מאי לאו הכנו דאטבלינהו הקדשנהו דאקדשינהו אמר לו ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבדתי הכנו שגנזום והקדשנו שהקדשנו אחרים תחתיהם:
Verse 21
וַיָּבִ֣יאוּ פָֽרִים־שִׁבְעָה֩ וְאֵילִ֨ים שִׁבְעָ֜ה וּכְבָשִׂ֣ים שִׁבְעָ֗ה וּצְפִירֵ֨י עִזִּ֤ים שִׁבְעָה֙ לְחַטָּ֔את עַל־הַמַּמְלָכָ֥ה וְעַל־הַמִּקְדָּ֖שׁ וְעַל־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר…
וצפירי עזים וגו' — הוראת שעה היתה:
על מזבח ה' — ולא על אותן מזבחות שעשה אחז אביו:
Verse 24
וַיִּשְׁחָטוּם֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וַֽיְחַטְּא֤וּ אֶת־דָּמָם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה לְכַפֵּ֖ר עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י לְכׇל־יִשְׂרָאֵל֙ אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ הָעוֹלָ֖ה וְהַחַטָּֽאת׃
לכפר על כל ישראל — שחטאו בעבודת כוכבים כן אמר המלך תהי העולה והחטאת עבור כל ישראל, בפרשת שלח לך (מדבר ט"ו) כתיב ועשו כל העדה פר וגו' וכתיב (ויקרא ד׳:י״ד) והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת וכאן כתיב ויביאו פרים ואילים וצפירי עזים שבעה אלא הוראת שעה היתה:
Verse 25
וַיַּעֲמֵ֨ד אֶת־הַלְוִיִּ֜ם בֵּ֣ית יְהֹוָ֗ה בִּמְצִלְתַּ֙יִם֙ בִּנְבָלִ֣ים וּבְכִנֹּר֔וֹת בְּמִצְוַ֥ת דָּוִ֛יד וְגָ֥ד חֹזֵֽה־הַמֶּ֖לֶךְ וְנָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא כִּ֧י…
כי ביד ה' המצוה ביד נביאיו — לשורר הלוים בכלי שיר לא כתוב בתורה שיהא קרבן טעון שירה אלא מצות ה' שצוה ביד נביאיו לשורר על הקרבן ורבותינו פי' במסכת ערכין מניין שהלוים טעונין לשורר בכלי שיר דכתיב עבודת עבודה איזוהי עבודה שצריכה עבודה אחרת עמה הוי אומר זה השיר בכלי שיר, ועבודת משא (שם) נכון לפרש על השיר כדכתיב (לעיל א' ט"ו) וכנניהו שר הלוים במשא כי מבין הוא שהיה ממונה להרים קול הנגון של שיר:
Verse 26
וַיַּעַמְד֤וּ הַלְוִיִּם֙ בִּכְלֵ֣י דָוִ֔יד וְהַכֹּהֲנִ֖ים בַּחֲצֹצְרֽוֹת׃ {פ}
והכהנים בחצצרות — ככתוב ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות (במדבר י'):
Verse 30
וַ֠יֹּ֠אמֶר יְחִזְקִיָּ֨הוּ הַמֶּ֤לֶךְ וְהַשָּׂרִים֙ לַלְוִיִּ֔ם לְהַלֵּל֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּדִבְרֵ֥י דָוִ֖יד וְאָסָ֣ף הַחֹזֶ֑ה וַֽיְהַלְלוּ֙ עַד־לְשִׂמְחָ֔ה וַֽיִּקְּד֖וּ…
להלל לה' בדברי דוד — זה הודו לה' קראו בשמו ככתוב למעלה (א ט"ז) ביום ההוא אז נתן דוד בראש להודות וגו':
Verse 31
וַיַּ֨עַן יְחִזְקִיָּ֜הוּ וַיֹּ֗אמֶר עַתָּה֙ מִלֵּאתֶ֤ם יֶדְכֶם֙ לַֽיהֹוָ֔ה גֹּ֧שׁוּ וְהָבִ֛יאוּ זְבָחִ֥ים וְתוֹד֖וֹת לְבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה וַיָּבִ֤יאוּ…
ויביאו הקהל זבחים ותודות — דבר המותר לבעלי' באכילה:
וכל נדיב לב עולות — קצת מהם מי שהתנדב לבו הביאו עולות ולא כולם לפי שאין לבעלים היתר אכילה בהם:
Verse 33
וְֽהַקֳּדָשִׁ֑ים בָּקָר֙ שֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת וְצֹ֖אן שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִֽים׃
והקדשים — קדשים קלים זבחי' ושלמים מה שהבעלים נהנים בהם:
Verse 34
רַ֤ק הַכֹּֽהֲנִים֙ הָי֣וּ לִמְעָ֔ט וְלֹ֣א יָכְל֔וּ לְהַפְשִׁ֖יט אֶת־כׇּל־הָעֹל֑וֹת וַֽיְחַזְּק֞וּם אֲחֵיהֶ֣ם הַלְוִיִּ֗ם עַד־כְּל֤וֹת הַמְּלָאכָה֙ וְעַ֣ד…
רק הכהנים היו למעט — כלומר אותן שהקדישו היו עדיין למעט ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים, וא"ת היאך יתקדשו הלוים ולא יתקדשו הכהנים ומפרש לפי כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים וישרו לבם הלוים להתקדש יותר מהכהנים והיו הכהנים והלוים וכל יראי השם מתחפשים ומתנכרים ואף מסתתרים כל ימי המלכים הרשעים וכשבא חזקיהו שהיה צדיק לא היו יכולים מיד להתקדש ולטהר שזה בשנה ראשונה היה למלכו והיו באים ומתקדשים על יד כדכתיב (משלי כ״ח:י״ב) בעלוץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחופש אדם וכתיב (שם) בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים כלומר בקום רשע אחז יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים חזקיה וסיעתו:
Verse 36
וַיִּשְׂמַ֤ח יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ וְכׇל־הָעָ֔ם עַ֛ל הַהֵכִ֥ין הָאֱלֹהִ֖ים לָעָ֑ם כִּ֥י בְּפִתְאֹ֖ם הָיָ֥ה הַדָּבָֽר׃ {פ}
על ההכין האלהים לעם — לעבדו ולעשות רצונו דוגמא דלמטה (ל פסוק יט) כל לבבו הכין לדרוש וגו' וגם שמחו כי בפתאום היה הדבר עליהם בשנה ראשונה למלכו לשוב אל ה' ושבו מיד:
Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.
Malbim's commentary
Verse 3
ה֣וּא בַשָּׁנָה֩ הָרִאשׁוֹנָ֨ה לְמׇלְכ֜וֹ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן פָּתַ֛ח אֶת־דַּלְת֥וֹת בֵּית־יְהֹוָ֖ה וַֽיְחַזְּקֵֽם׃
בשנה הראשונה בחדש הראשון — למ"ש חז"ל שעבר אז את השנה קוראהו חדש הראשון למלכו (כי לפי סברתו היה זה חדש אדר)
פתח דלתות — שהיו סגורים בימי אחז
ויחזקם — כי נהרסו בעת שהפכו פניהם ממקדש ה':
Verse 5
וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם שְׁמָע֣וּנִי הַלְוִיִּ֑ם עַתָּ֣ה הִֽתְקַדְּשׁ֗וּ וְקַדְּשׁוּ֙ אֶת־בֵּ֤ית יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֔ם וְהוֹצִ֥יאוּ אֶת־הַנִּדָּ֖ה מִן־הַקֹּֽדֶשׁ׃
ויאמר להם — א] התקדשו. בעצמכם
וקדשו — מטומאת ע"ז, את הבית, מן הצורות שחקק אחז, והכלים לגנזם ולעשות אחרים, כמ"ש בפי"ט. ג] שיוציאו הנדה, שהיא ע"ז שמטמאה במשא כנדה:
Verse 6
כִּֽי־מָעֲל֣וּ אֲבֹתֵ֗ינוּ וְעָשׂ֥וּ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה־אֱלֹהֵ֖ינוּ וַיַּעַזְבֻ֑הוּ וַיַּסֵּ֧בּוּ פְנֵיהֶ֛ם מִמִּשְׁכַּ֥ן יְהֹוָ֖ה וַיִּתְּנוּ־עֹֽרֶף׃
כי מעלו — תחלה מעלו ועשו הרע שעברו על התורה, ואח"כ הפכו ממשכן ה' הוא עבודת הבעל והשמש שהיו משתחוים לו למזרח, כמו שכתוב אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה:
Verse 7
גַּ֣ם סָגְר֞וּ דַּלְת֣וֹת הָאוּלָ֗ם וַיְכַבּוּ֙ אֶת־הַנֵּר֔וֹת וּקְטֹ֖רֶת לֹ֣א הִקְטִ֑ירוּ וְעֹלָה֙ לֹא־הֶעֱל֣וּ בַקֹּ֔דֶשׁ לֵאלֹהֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
גם — ואח"כ סגרו דלתות האולם ובטלו עבודת בית ה' לגמרי, שזה היה סוף מעשה אחז ורשעתו:
Verse 8
וַֽיְהִי֙ קֶ֣צֶף יְהֹוָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָ֑͏ִם וַיִּתְּנֵ֤ם (לזועה) [לְזַעֲוָה֙] לְשַׁמָּ֣ה וְלִשְׁרֵקָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר אַתֶּ֥ם רֹאִ֖ים בְּעֵינֵיכֶֽם׃
ויהי קצף, והנה נפלו — חושב בענשם ג"כ ג' מדרגות, זעוה, ואח"כ שמה ושרקה, אח"כ נפלו בחרב, שכן יעד בתוכחה על חטא ע"ז:
Verse 10
עַתָּה֙ עִם־לְבָבִ֔י לִכְר֣וֹת בְּרִ֔ית לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְיָשֹׁ֥ב מִמֶּ֖נּוּ חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃
עתה עם לבבי לכרות ברית — ובזה יחדש גם ה' בריתו הקודם, כמ"ש (דברים ד, ל) בצר לך ומצאוך וכו' ושבת וכו':
Verse 11
בָּנַ֕י עַתָּ֖ה אַל־תִּשָּׁל֑וּ כִּֽי־בָכֶ֞ם בָּחַ֣ר יְהֹוָ֗ה לַעֲמֹ֤ד לְפָנָיו֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וְלִהְי֥וֹת ל֖וֹ מְשָׁרְתִ֥ים וּמַקְטִרִֽים׃ {פ}
אל תשלו — מענין שגגה או שכחה
לשרתו — הם הלוים
משרתים ומקטירים — הם הכהנים:
Verse 16
וַיָּבֹ֣אוּ הַ֠כֹּהֲנִ֠ים לִפְנִ֣ימָה בֵית־יְהֹוָה֮ לְטַהֵר֒ וַיּוֹצִ֗יאוּ אֵ֤ת כׇּל־הַטֻּמְאָה֙ אֲשֶׁ֤ר מָֽצְאוּ֙ בְּהֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔ה לַחֲצַ֖ר בֵּ֣ית…
ויבואו הכהנים לפנימה — כפי הדין בסוף עירובין שיכנסו כהנים לפנים, ולא לוים:
Verse 17
וַ֠יָּחֵ֠לּוּ בְּאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁוֹן֮ לְקַדֵּשׁ֒ וּבְי֧וֹם שְׁמוֹנָ֣ה לַחֹ֗דֶשׁ בָּ֚אוּ לְאוּלָ֣ם יְהֹוָ֔ה וַיְקַדְּשׁ֥וּ אֶת־בֵּית־יְהֹוָ֖ה לְיָמִ֣ים…
וביום שמונה — תחלה קדשו הכלים והיה צריך הזיית ג' וז' ונשלם בשמונה לחדש, ואח"כ הטהרו הכהנים עצמם שנגעו בטומאה ונמשך עוד שמנה ימים, ובירושלמי אומר שמצאו גולגלתו של ארונה תחת המזבח שהיו טמאי מתים שצריך הזיה ג' וז':
Verse 19
וְאֵ֣ת כׇּל־הַכֵּלִ֗ים אֲשֶׁ֣ר הִזְנִ֩יחַ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֧ז בְּמַלְכוּת֛וֹ בְּמַעֲל֖וֹ הֵכַ֣נּוּ וְהִקְדָּ֑שְׁנוּ וְהִנָּ֕ם לִפְנֵ֖י מִזְבַּ֥ח יְהֹוָֽה׃…
הכנו — שהכנו אחרים תחתיהם מפני שהשתמש בם לע"ז, והקדשנו אותם לגבוה:
Verse 21
וַיָּבִ֣יאוּ פָֽרִים־שִׁבְעָה֩ וְאֵילִ֨ים שִׁבְעָ֜ה וּכְבָשִׂ֣ים שִׁבְעָ֗ה וּצְפִירֵ֨י עִזִּ֤ים שִׁבְעָה֙ לְחַטָּ֔את עַל־הַמַּמְלָכָ֥ה וְעַל־הַמִּקְדָּ֖שׁ וְעַל־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר…
ויביאו פרים — הוא כעין חטאת ועולה שמביאים על העלם דבר של ע"ז כמ"ש בפ' שלח, שמביאים פר לעולה ושעיר לחטאת, וכבר גלו ראובן וגד וחצי מנשה וזבולון ונפתלי, וחשב גלות חצי מנשה כאלו נבטל השבט ונשארו ז' שבטים, וס"ל דמה דפסקינן שגוררים אחריהם יתר השבטים הוא דוקא אם ישנם בא"י, וע"כ לא הביא רק ז' פרים, ע"כ אמר על הממלכה ועל המקדש ועל יהודה. וחשב עונם כשגגת הוראת הסנהדרין, שהיו עם אחז בעצה אחת אחר שלא מיחו בידו, והאילים והכבשים היו נדבה:
Verse 22
וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ הַבָּקָ֔ר וַיְקַבְּל֤וּ הַכֹּֽהֲנִים֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַֽיִּזְרְק֖וּ הַמִּזְבֵּ֑חָה וַיִּשְׁחֲט֣וּ הָאֵלִ֗ים וַיִּזְרְק֤וּ הַדָּם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ הַכְּבָשִׂ֔ים…
וישחטו הבקר — אף שדם חטאת קודם לדם עולה, בהעלם דבר הדין הוא דעולה קודם לחטאת, ואגב הקדים גם האילים שהיו נדבה לבד:
Verse 23
וַיַּגִּ֙ישׁוּ֙ אֶת־שְׂעִירֵ֣י הַחַטָּ֔את לִפְנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ וְהַקָּהָ֑ל וַיִּסְמְכ֥וּ יְדֵיהֶ֖ם עֲלֵיהֶֽם׃
ויסמכו — כמ"ש (ויקרא ד, טו) וסמכו זקני העדה, ויסמך המלך וב' מן הסנהדרין. ולדעת ר' שמעון חמשה סומכין, ולמ"ש התרגום יונתן וכן בירושלמי הוריות נשיאי השבטים סומכים:
Verse 24
וַיִּשְׁחָטוּם֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וַֽיְחַטְּא֤וּ אֶת־דָּמָם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה לְכַפֵּ֖ר עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י לְכׇל־יִשְׂרָאֵל֙ אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ הָעוֹלָ֖ה וְהַחַטָּֽאת׃
ויחטאו — כי חטאת טעון חיטוי על ד' קרנות, ולמ"ש שהיו כעין קרבן העלם דבר היה צריך חיטוי על מזבח הזהב, ועז"א לכפר על כל ישראל:
Verse 25
וַיַּעֲמֵ֨ד אֶת־הַלְוִיִּ֜ם בֵּ֣ית יְהֹוָ֗ה בִּמְצִלְתַּ֙יִם֙ בִּנְבָלִ֣ים וּבְכִנֹּר֔וֹת בְּמִצְוַ֥ת דָּוִ֛יד וְגָ֥ד חֹזֵֽה־הַמֶּ֖לֶךְ וְנָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא כִּ֧י…
ויעמד — היה זה אצלם כעין חינוך, כי כבר היתה העבודה בטלה ימים רבים, וע"כ העמיד הכהנים בחצוצרות כמו בעת חינוך שלמה ובית שני, ועז"א מלאתם ידכם לה', שהחינוך קרוי מילוי יד:
Verse 34
רַ֤ק הַכֹּֽהֲנִים֙ הָי֣וּ לִמְעָ֔ט וְלֹ֣א יָכְל֔וּ לְהַפְשִׁ֖יט אֶת־כׇּל־הָעֹל֑וֹת וַֽיְחַזְּק֞וּם אֲחֵיהֶ֣ם הַלְוִיִּ֗ם עַד־כְּל֤וֹת הַמְּלָאכָה֙ וְעַ֣ד…
ויחזקום הלוים — זה היה משני טעמים, א] מפני שהיה המלאכה רבה ביום ההוא, ועז"א הכהנים היו למעט וכו' עד כלות המלאכה. ב] מפני שרבים מן הכהנים לא נתקדשו, ועז"א ועד יתקדשו הכהנים. ומה שהקדימו הלוים להתקדש, כי הלוים ישרי לבב, שלענין הקידוש היו זריזים יותר שהם ישרי לבב נפרשים מן התאוות ולבם מושל ביראת אלהים ע"פ היושר הנטוע בלבם:
Verse 35
וְגַם־עֹלָ֨ה לָרֹ֜ב בְּחֶלְבֵ֧י הַשְּׁלָמִ֛ים וּבַנְּסָכִ֖ים לָֽעֹלָ֑ה וַתִּכּ֖וֹן עֲבוֹדַ֥ת בֵּית־יְהֹוָֽה׃
וגם — טעם ג', שהכהנים היו עסוקים בהעלאת האיברים והקרבתם שהיו רבים, א] שהעולות שכולם כליל, ולכל עולה צריך כמה כהנים, היו רבים ב] שהיו צריכים להעלות חלבי השלמים ונסכי העולות שזה א"א בלוים:
Verse 36
וַיִּשְׂמַ֤ח יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ וְכׇל־הָעָ֔ם עַ֛ל הַהֵכִ֥ין הָאֱלֹהִ֖ים לָעָ֑ם כִּ֥י בְּפִתְאֹ֖ם הָיָ֥ה הַדָּבָֽר׃ {פ}
וישמחו על ההכין — אחר שהיה פתאום ובלי הכנה באתערותא דלתתא, הרגישו שהוא ע"י אתערותא דלעילא שהכין לבם לטהרת הקדש והכין להם ריבוי הזבחים כפי שמחת היום:
Edition: Malbim on II Chronicles -- Wikisource. License: Public Domain. Sefaria.
II Chronicles Chapter 29
II Chronicles Chapter 29 presents 36 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.
Open the full commentary pageText map
Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.
Reading lens
Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 36 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.
- Verse 114 words
Opens “יְחִזְקִיָּ֣הוּ מָלַ֗ךְ בֶּן־עֶשְׂרִ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה וְעֶשְׂרִ֤ים וָתֵ֙שַׁע֙…”
- Verse 28 words
Opens “וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה דָּוִ֥יד…”
- Verse 310 words
Opens “ה֣וּא בַשָּׁנָה֩ הָרִאשׁוֹנָ֨ה לְמׇלְכ֜וֹ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן פָּתַ֛ח…”
- Verse 46 words
Opens “וַיָּבֵ֥א אֶת־הַכֹּהֲנִ֖ים וְאֶת־הַלְוִיִּ֑ם וַיַּאַסְפֵ֖ם לִרְח֥וֹב הַמִּזְרָֽח׃…”
- Verse 514 words
Opens “וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם שְׁמָע֣וּנִי הַלְוִיִּ֑ם עַתָּ֣ה הִֽתְקַדְּשׁ֗וּ וְקַדְּשׁוּ֙…”
- Verse 612 words
Opens “כִּֽי־מָעֲל֣וּ אֲבֹתֵ֗ינוּ וְעָשׂ֥וּ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה־אֱלֹהֵ֖ינוּ וַיַּעַזְבֻ֑הוּ…”
- Verse 714 words
Opens “גַּ֣ם סָגְר֞וּ דַּלְת֣וֹת הָאוּלָ֗ם וַיְכַבּוּ֙ אֶת־הַנֵּר֔וֹת וּקְטֹ֖רֶת…”
- Verse 814 words
Opens “וַֽיְהִי֙ קֶ֣צֶף יְהֹוָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָ֑͏ִם וַיִּתְּנֵ֤ם (לזועה)…”
- Verse 99 words
Opens “וְהִנֵּ֛ה נָפְל֥וּ אֲבוֹתֵ֖ינוּ בֶּחָ֑רֶב וּבָנֵ֨ינוּ וּבְנוֹתֵ֧ינוּ וְנָשֵׁ֛ינוּ…”
- Verse 1011 words
Opens “עַתָּה֙ עִם־לְבָבִ֔י לִכְר֣וֹת בְּרִ֔ית לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל…”
- Verse 1114 words
Opens “בָּנַ֕י עַתָּ֖ה אַל־תִּשָּׁל֑וּ כִּֽי־בָכֶ֞ם בָּחַ֣ר יְהֹוָ֗ה לַעֲמֹ֤ד…”
- Verse 1220 words
Opens “וַיָּקֻ֣מוּ הַ֠לְוִיִּ֠ם מַ֣חַת בֶּן־עֲמָשַׂ֞י וְיוֹאֵ֣ל בֶּן־עֲזַרְיָ֘הוּ֮ מִן־בְּנֵ֣י…”
- Verse 1310 words
Opens “וּמִן־בְּנֵי֙ אֱלִ֣יצָפָ֔ן שִׁמְרִ֖י (ויעואל) [וִיעִיאֵ֑ל] וּמִן־בְּנֵ֣י אָסָ֔ף…”
- Verse 1410 words
Opens “וּמִן־בְּנֵ֥י הֵימָ֖ן (יחואל) [יְחִיאֵ֣ל] וְשִׁמְעִ֑י {ס} וּמִן־בְּנֵ֣י…”
- Verse 1510 words
Opens “וַיַּאַסְפ֤וּ אֶת־אֲחֵיהֶם֙ וַיִּֽתְקַדְּשׁ֔וּ וַיָּבֹ֥אוּ כְמִצְוַת־הַמֶּ֖לֶךְ בְּדִבְרֵ֣י יְהֹוָ֑ה…”
- Verse 1620 words
Opens “וַיָּבֹ֣אוּ הַ֠כֹּהֲנִ֠ים לִפְנִ֣ימָה בֵית־יְהֹוָה֮ לְטַהֵר֒ וַיּוֹצִ֗יאוּ אֵ֤ת…”
- Verse 1722 words
Opens “וַ֠יָּחֵ֠לּוּ בְּאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁוֹן֮ לְקַדֵּשׁ֒ וּבְי֧וֹם שְׁמוֹנָ֣ה…”
- Verse 1814 words
Opens “וַיָּב֤וֹאֽוּ פְנִ֙ימָה֙ אֶל־חִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֣אמְר֔וּ טִהַ֖רְנוּ אֶת־כׇּל־בֵּ֣ית…”
- Verse 1915 words
Opens “וְאֵ֣ת כׇּל־הַכֵּלִ֗ים אֲשֶׁ֣ר הִזְנִ֩יחַ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֧ז בְּמַלְכוּת֛וֹ…”
- Verse 2010 words
Opens “וַיַּשְׁכֵּם֙ יְחִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ וַיֶּאֱסֹ֕ף אֵ֖ת שָׂרֵ֣י הָעִ֑יר…”
- Verse 2120 words
Opens “וַיָּבִ֣יאוּ פָֽרִים־שִׁבְעָה֩ וְאֵילִ֨ים שִׁבְעָ֜ה וּכְבָשִׂ֣ים שִׁבְעָ֗ה וּצְפִירֵ֨י…”
- Verse 2217 words
Opens “וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ הַבָּקָ֔ר וַיְקַבְּל֤וּ הַכֹּֽהֲנִים֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַֽיִּזְרְק֖וּ הַמִּזְבֵּ֑חָה…”
- Verse 239 words
Opens “וַיַּגִּ֙ישׁוּ֙ אֶת־שְׂעִירֵ֣י הַחַטָּ֔את לִפְנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ וְהַקָּהָ֑ל וַיִּסְמְכ֥וּ…”
- Verse 2413 words
Opens “וַיִּשְׁחָטוּם֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וַֽיְחַטְּא֤וּ אֶת־דָּמָם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה לְכַפֵּ֖ר עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֑ל…”
- Verse 2517 words
Opens “וַיַּעֲמֵ֨ד אֶת־הַלְוִיִּ֜ם בֵּ֣ית יְהֹוָ֗ה בִּמְצִלְתַּ֙יִם֙ בִּנְבָלִ֣ים וּבְכִנֹּר֔וֹת…”
- Verse 267 words
Opens “וַיַּעַמְד֤וּ הַלְוִיִּם֙ בִּכְלֵ֣י דָוִ֔יד וְהַכֹּהֲנִ֖ים בַּחֲצֹצְרֽוֹת׃ {פ}…”
- Verse 2715 words
Opens “וַיֹּ֙אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ לְהַעֲל֥וֹת הָעֹלָ֖ה לְהַמִּזְבֵּ֑חַ וּבְעֵ֞ת הֵחֵ֣ל…”
- Verse 2811 words
Opens “וְכׇל־הַקָּהָל֙ מִֽשְׁתַּחֲוִ֔ים וְהַשִּׁ֣יר מְשׁוֹרֵ֔ר וְהַחֲצֹצְר֖וֹת (מחצצרים) [מַחְצְרִ֑ים]…”
- Verse 297 words
Opens “וּכְכַלּ֖וֹת לְהַעֲל֑וֹת כָּֽרְע֗וּ הַמֶּ֛לֶךְ וְכׇֽל־הַנִּמְצְאִ֥ים אִתּ֖וֹ וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃…”
- Verse 3016 words
Opens “וַ֠יֹּ֠אמֶר יְחִזְקִיָּ֨הוּ הַמֶּ֤לֶךְ וְהַשָּׂרִים֙ לַלְוִיִּ֔ם לְהַלֵּל֙ לַֽיהֹוָ֔ה…”
- Verse 3120 words
Opens “וַיַּ֨עַן יְחִזְקִיָּ֜הוּ וַיֹּ֗אמֶר עַתָּה֙ מִלֵּאתֶ֤ם יֶדְכֶם֙ לַֽיהֹוָ֔ה…”
- Verse 3215 words
Opens “וַיְהִ֞י מִסְפַּ֣ר הָעֹלָה֮ אֲשֶׁ֣ר הֵבִ֣יאוּ הַקָּהָל֒ בָּקָ֣ר…”
- Verse 337 words
Opens “וְֽהַקֳּדָשִׁ֑ים בָּקָר֙ שֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת וְצֹ֖אן שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִֽים׃…”
- Verse 3422 words
Opens “רַ֤ק הַכֹּֽהֲנִים֙ הָי֣וּ לִמְעָ֔ט וְלֹ֣א יָכְל֔וּ לְהַפְשִׁ֖יט…”
- Verse 359 words
Opens “וְגַם־עֹלָ֨ה לָרֹ֜ב בְּחֶלְבֵ֧י הַשְּׁלָמִ֛ים וּבַנְּסָכִ֖ים לָֽעֹלָ֑ה וַתִּכּ֖וֹן…”
- Verse 3612 words
Opens “וַיִּשְׂמַ֤ח יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ וְכׇל־הָעָ֔ם עַ֛ל הַהֵכִ֥ין הָאֱלֹהִ֖ים לָעָ֑ם…”
Smart source finder
Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.
Resolved to: II Chronicles 29
Open in the reader