Talmud Builders
    Login
    Hebrew Bible

    II Chronicles Chapter 28

    Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.

    II Chronicles Chapter 28Verse 1 / 270%
    Compare witnesses — word by word

    החיפוש מתעלם מניקוד, טעמים וסימני פיסוק — אפשר להקליד גם ללא ניקוד.

    Text size
    100%
    Original size

    II Chronicles 28 — English translation

    Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.

    1. 1Ahaz was twenty years old when he became king, and he reigned sixteen years in Jerusalem. He did not do what was pleasing to G OD as his forefather David had done,
    2. 2but followed the ways of the kings of Israel; he even made molten images for the Baals.
    3. 3He made offerings in the Valley of Ben-hinnom and burned his sons in fire, in the abhorrent fashion of the nations that G OD had dispossessed before the Israelites.
    4. 4He sacrificed and made offerings at the shrines, on the hills, and under every leafy tree.
    5. 5The E TERNAL his God delivered him over to the king of Aram, who defeated him and took many of his men captive, and brought them to Damascus. He was also delivered over to the king of Israel, who inflicted a great defeat on him.
    6. 6Pekah son of Remaliah killed 120,000 in Judah—all brave fighters—in one day, because they had forsaken the E TERNAL God of their ancestors.
    7. 7Zichri, the champion of Ephraim, killed Maaseiah the king’s son, and Azrikam chief of the palace, and Elkanah, the second to the king.
    8. 8The Israelites captured 200,000 of their kin—including women, boys, and girls; they also took a large amount of booty from them and brought the booty to Samaria.
    9. 9A prophet of G OD by the name of Oded was there, who went out to meet the army on its return to Samaria. He said to them, “Because of the fury of the E TERNAL God of your ancestors against Judah, they were delivered over to you, and you killed them in a rage that reached heaven.
    10. 10Do you now intend to subjugate the men and women of Judah and Jerusalem to be your slaves? As it is, you have nothing but offenses against the E TERNAL your God.
    11. 11Now then, listen to me, and send back the captives you have taken from your kin, for G OD ’s wrath is upon you!”
    12. 12Some of the Ephraimite chiefs—Azariah son of Jehohanan, Berechiah son of Meshillemoth, Jehizkiah son of Shallum, and Amasa son of Hadlai—confronted those returning from the campaign
    13. 13and said to them, “Do not bring these captives here, for it would mean our offending G OD , adding to our sins and our offenses; for our offense is grave enough, and there is already wrath upon Israel.”
    14. 14So the soldiers released the captives and the booty in the presence of the officers and all the congregation.
    15. 15Then the men named above proceeded to take the captives in hand, and with the booty they clothed all the naked among them—they clothed them and shod them and gave them to eat and drink and anointed them and provided donkeys for all who were failing and brought them to Jericho, the city of palms, back to their kin. Then they returned to Samaria.
    16. 16At that time, King Ahaz sent to the king of Assyria for help.
    17. 17Again the Edomites came and inflicted a defeat on Judah and took captives.
    18. 18And the Philistines made forays against the cities of the Shephelah and the Negeb of Judah; they seized Beth-shemesh and Aijalon and Gederoth, and Soco with its villages, and Timnah with its villages, and Gimzo with its villages; and they settled there.
    19. 19Thus G OD brought Judah low on account of King Ahaz of Israel, for he threw off restraint in Judah and trespassed against G OD .
    20. 20Tillegath-pilneser, king of Assyria, marched against him and gave him trouble, instead of supporting him.
    21. 21For Ahaz plundered the House of G OD and the house of the king and the officers, and made a gift to the king of Assyria—to no avail.
    22. 22In his time of trouble, this King Ahaz trespassed even more against G OD ,
    23. 23sacrificing to the gods of Damascus that had defeated him, for he thought, “The gods of the kings of Aram help them; I shall sacrifice to them and they will help me”; but they were his ruin and that of all Israel.
    24. 24Ahaz collected the utensils of the House of God, and cut the utensils of the House of God to pieces. He shut the doors of the House of G OD and made himself altars in every corner of Jerusalem.
    25. 25In every town in Judah he set up shrines to make offerings to other gods, vexing the E TERNAL God of his ancestors.
    26. 26The other events of his reign and all his conduct, early and late, are recorded in the book of the kings of Judah and Israel.
    27. 27Ahaz rested with his ancestors and was buried in the city, in Jerusalem; his body was not brought to the tombs of the kings of Israel. His son Hezekiah succeeded him as king.

    License: CC-BY-NC

    1. א׳בֶּן־עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ אָחָ֣ז בְּמׇלְכ֔וֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְלֹא־עָשָׂ֧ה הַיָּשָׁ֛ר בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה כְּדָוִ֥יד אָבִֽיו׃
    2. ב׳וַיֵּ֕לֶךְ בְּדַרְכֵ֖י מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְגַ֧ם מַסֵּכ֛וֹת עָשָׂ֖ה לַבְּעָלִֽים׃
    3. ג׳וְה֥וּא הִקְטִ֖יר בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם וַיַּבְעֵ֤ר אֶת־בָּנָיו֙ בָּאֵ֔שׁ כְּתֹֽעֲבוֹת֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הֹרִ֣ישׁ יְהֹוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
    4. ד׳וַיְזַבֵּ֧חַ וַיְקַטֵּ֛ר בַּבָּמ֖וֹת וְעַל־הַגְּבָע֑וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃
    5. ה׳וַֽיִּתְּנֵ֜הוּ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָיו֮ בְּיַ֣ד מֶ֣לֶךְ אֲרָם֒ וַיַּ֨כּוּ־ב֔וֹ וַיִּשְׁבּ֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ שִׁבְיָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַיָּבִ֖יאוּ דַּרְמָ֑שֶׂק וְ֠גַ֠ם בְּיַד־מֶ֤לֶךְ יִשְׂרָאֵל֙ נִתָּ֔ן וַיַּךְ־בּ֖וֹ מַכָּ֥ה גְדוֹלָֽה׃ {ס}
    6. ו׳וַיַּהֲרֹג֩ פֶּ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֜הוּ בִּיהוּדָ֗ה מֵאָ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֛לֶף בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד הַכֹּ֣ל בְּנֵי־חָ֑יִל בְּעׇזְבָ֕ם אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתָֽם׃
    7. ז׳וַֽיַּהֲרֹ֞ג זִכְרִ֣י׀ גִּבּ֣וֹר אֶפְרַ֗יִם אֶת־מַעֲשֵׂיָ֙הוּ֙ בֶּן־הַמֶּ֔לֶךְ וְאֶת־עַזְרִיקָ֖ם נְגִ֣יד הַבָּ֑יִת וְאֶת־אֶלְקָנָ֖ה מִשְׁנֵ֥ה הַמֶּֽלֶךְ׃ {ס}
    8. ח׳וַיִּשְׁבּוּ֩ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֨ל מֵאֲחֵיהֶ֜ם מָאתַ֣יִם אֶ֗לֶף נָשִׁים֙ בָּנִ֣ים וּבָנ֔וֹת וְגַם־שָׁלָ֥ל רָ֖ב בָּזְז֣וּ מֵהֶ֑ם וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־הַשָּׁלָ֖ל לְשֹׁמְרֽוֹן׃ {ס}
    9. ט׳וְ֠שָׁ֠ם הָיָ֨ה נָבִ֥יא לַֽיהֹוָה֮ עֹדֵ֣ד שְׁמוֹ֒ וַיֵּצֵ֗א לִפְנֵ֤י הַצָּבָא֙ הַבָּ֣א לְשֹׁמְר֔וֹן וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם הִ֠נֵּ֠ה בַּחֲמַ֨ת יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵֽי־אֲבוֹתֵיכֶ֛ם עַל־יְהוּדָ֖ה נְתָנָ֣ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַתַּהַרְגוּ־בָ֣ם בְּזַ֔עַף עַ֥ד לַשָּׁמַ֖יִם הִגִּֽיעַ׃
    10. י׳וְ֠עַתָּ֠ה בְּנֵֽי־יְהוּדָ֤ה וִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים לִכְבֹּ֛שׁ לַעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָח֖וֹת לָכֶ֑ם הֲלֹ֤א רַק־אַתֶּם֙ עִמָּכֶ֣ם אֲשָׁמ֔וֹת לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
    11. י״אוְעַתָּ֣ה שְׁמָע֔וּנִי וְהָשִׁ֙יבוּ֙ הַשִּׁבְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שְׁבִיתֶ֖ם מֵאֲחֵיכֶ֑ם כִּ֛י חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָ֖ה עֲלֵיכֶֽם׃ {ס}
    12. י״בוַיָּקֻ֨מוּ אֲנָשִׁ֜ים מֵרָאשֵׁ֣י בְנֵי־אֶפְרַ֗יִם עֲזַרְיָ֤הוּ בֶן־יְהֽוֹחָנָן֙ בֶּרֶכְיָ֣הוּ בֶן־מְשִׁלֵּמ֔וֹת וִֽיחִזְקִיָּ֙הוּ֙ בֶּן־שַׁלֻּ֔ם וַעֲמָשָׂ֖א בֶּן־חַדְלָ֑י עַל־הַבָּאִ֖ים מִן־הַצָּבָֽא׃
    13. י״גוַיֹּאמְר֣וּ לָהֶ֗ם לֹֽא־תָבִ֤יאוּ אֶת־הַשִּׁבְיָה֙ הֵ֔נָּה כִּי֩ לְאַשְׁמַ֨ת יְהֹוָ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים לְהֹסִ֥יף עַל־חַטֹּאתֵ֖נוּ וְעַל־אַשְׁמָתֵ֑נוּ כִּֽי־רַבָּ֤ה אַשְׁמָה֙ לָ֔נוּ וַחֲר֥וֹן אָ֖ף עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
    14. י״דוַיַּעֲזֹ֣ב הֶחָל֗וּץ אֶת־הַשִּׁבְיָה֙ וְאֶת־הַבִּזָּ֔ה לִפְנֵ֥י הַשָּׂרִ֖ים וְכׇל־הַקָּהָֽל׃
    15. ט״ווַיָּקֻ֣מוּ הָאֲנָשִׁים֩ אֲשֶׁר־נִקְּב֨וּ בְשֵׁמ֜וֹת וַיַּחֲזִ֣יקוּ בַשִּׁבְיָ֗ה וְכׇֽל־מַעֲרֻמֵּיהֶם֮ הִלְבִּ֣ישׁוּ מִן־הַשָּׁלָל֒ וַיַּלְבִּשֻׁ֣ם וַ֠יַּנְעִל֠וּם וַיַּאֲכִל֨וּם וַיַּשְׁק֜וּם וַיְסֻכ֗וּם וַיְנַהֲל֤וּם בַּֽחֲמֹרִים֙ לְכׇל־כּוֹשֵׁ֔ל וַיְבִיא֛וּם יְרֵח֥וֹ עִיר־הַתְּמָרִ֖ים אֵ֣צֶל אֲחֵיהֶ֑ם וַיָּשׁ֖וּבוּ שֹׁמְרֽוֹן׃ {פ}
    16. ט״זבָּעֵ֣ת הַהִ֗יא שָׁלַ֞ח הַמֶּ֧לֶךְ אָחָ֛ז עַל־מַלְכֵ֥י אַשּׁ֖וּר לַעְזֹ֥ר לֽוֹ׃
    17. י״זוְע֥וֹד אֲדוֹמִ֖ים בָּ֑אוּ וַיַּכּ֥וּ בִיהוּדָ֖ה וַיִּשְׁבּוּ־שֶֽׁבִי׃
    18. י״חוּפְלִשְׁתִּ֣ים פָּֽשְׁט֗וּ בְּעָרֵ֨י הַשְּׁפֵלָ֣ה וְהַנֶּ֘גֶב֮ לִֽיהוּדָה֒ וַֽ֠יִּלְכְּד֠וּ אֶת־בֵּֽית־שֶׁ֨מֶשׁ וְאֶת־אַיָּל֜וֹן וְאֶת־הַגְּדֵר֗וֹת וְאֶת־שׂוֹכ֤וֹ וּבְנוֹתֶ֙יהָ֙ וְאֶת־תִּמְנָ֣ה וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ וַיֵּשְׁב֖וּ שָֽׁם׃
    19. י״טכִּֽי־הִכְנִ֤יעַ יְהֹוָה֙ אֶת־יְהוּדָ֔ה בַּעֲב֖וּר אָחָ֣ז מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י הִפְרִ֙יעַ֙ בִּֽיהוּדָ֔ה וּמָע֥וֹל מַ֖עַל בַּיהֹוָֽה׃
    20. כ׳וַיָּבֹ֣א עָלָ֔יו תִּלְּגַ֥ת פִּלְנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיָּ֥צַר ל֖וֹ וְלֹ֥א חֲזָקֽוֹ׃
    21. כ״אכִּֽי־חָלַ֤ק אָחָז֙ אֶת־בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וְאֶת־בֵּ֥ית הַמֶּ֖לֶךְ וְהַשָּׂרִ֑ים וַיִּתֵּן֙ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וְלֹ֥א לְעֶזְרָ֖ה לֽוֹ׃
    22. כ״בוּבְעֵת֙ הָצֵ֣ר ל֔וֹ וַיּ֖וֹסֶף לִמְע֣וֹל בַּֽיהֹוָ֑ה ה֖וּא הַמֶּ֥לֶךְ אָחָֽז׃
    23. כ״גוַיִּזְבַּ֗ח לֵאלֹהֵ֣י דַרְמֶ֘שֶׂק֮ הַמַּכִּ֣ים בּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר כִּ֠י אֱלֹהֵ֤י מַלְכֵֽי־אֲרָם֙ הֵ֚ם מַעְזְרִ֣ים אֹתָ֔ם לָהֶ֥ם אֲזַבֵּ֖חַ וְיַעְזְר֑וּנִי וְהֵ֛ם הָיוּ־ל֥וֹ לְהַכְשִׁיל֖וֹ וּלְכׇל־יִשְׂרָאֵֽל׃
    24. כ״דוַיֶּאֱסֹ֨ף אָחָ֜ז אֶת־כְּלֵ֣י בֵית־הָאֱלֹהִ֗ים וַיְקַצֵּץ֙ אֶת־כְּלֵ֣י בֵית־הָאֱלֹהִ֔ים וַיִּסְגֹּ֖ר אֶת־דַּלְת֣וֹת בֵּית־יְהֹוָ֑ה וַיַּ֨עַשׂ ל֧וֹ מִזְבְּח֛וֹת בְּכׇל־פִּנָּ֖ה בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
    25. כ״הוּבְכׇל־עִ֨יר וָעִ֤יר לִֽיהוּדָה֙ עָשָׂ֣ה בָמ֔וֹת לְקַטֵּ֖ר לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וַיַּכְעֵ֕ס אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתָֽיו׃
    26. כ״ווְיֶ֤תֶר דְּבָרָיו֙ וְכׇל־דְּרָכָ֔יו הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרוֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־סֵ֥פֶר מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֖ה וְיִשְׂרָאֵֽל׃
    27. כ״זוַיִּשְׁכַּ֨ב אָחָ֜ז עִם־אֲבֹתָ֗יו וַֽיִּקְבְּרֻ֤הוּ בָעִיר֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם כִּ֚י לֹ֣א הֱבִיאֻ֔הוּ לְקִבְרֵ֖י מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּמְלֹ֛ךְ יְחִזְקִיָּ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}

    Share this chapter

    Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.

    Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.

    Rashi's commentary

    1. Verse 7

      וַֽיַּהֲרֹ֞ג זִכְרִ֣י׀ גִּבּ֣וֹר אֶפְרַ֗יִם אֶת־מַעֲשֵׂיָ֙הוּ֙ בֶּן־הַמֶּ֔לֶךְ וְאֶת־עַזְרִיקָ֖ם נְגִ֣יד הַבָּ֑יִת וְאֶת־אֶלְקָנָ֖ה מִשְׁנֵ֥ה הַמֶּֽלֶךְ׃ {ס}

      את מעשיהו בן המלך — אחז, הרג זכרי גבור אפרים:

      ואת עזריקם — ואת ואת דוגמא (בראשית ל״ו:כ״ד) ואיה וענה וכן נרדם ורכב וסוס (תהילים ע״ו:ז׳):

    2. Verse 15

      וַיָּקֻ֣מוּ הָאֲנָשִׁים֩ אֲשֶׁר־נִקְּב֨וּ בְשֵׁמ֜וֹת וַיַּחֲזִ֣יקוּ בַשִּׁבְיָ֗ה וְכׇֽל־מַעֲרֻמֵּיהֶם֮ הִלְבִּ֣ישׁוּ מִן־הַשָּׁלָל֒ וַיַּלְבִּשֻׁ֣ם וַ֠יַּנְעִל֠וּם וַיַּאֲכִל֨וּם וַיַּשְׁק֜וּם וַיְסֻכ֗וּם…

      ויקמו האנשים אשר נקבו בשמות — למעלה מי הם אותם אנשים שהם מראשי בני אפרים עזריהו בן יהוחנן וחביריו:

      וכל מערמיהם — לשון ערום ועריה:

    3. Verse 18

      וּפְלִשְׁתִּ֣ים פָּֽשְׁט֗וּ בְּעָרֵ֨י הַשְּׁפֵלָ֣ה וְהַנֶּ֘גֶב֮ לִֽיהוּדָה֒ וַֽ֠יִּלְכְּד֠וּ אֶת־בֵּֽית־שֶׁ֨מֶשׁ וְאֶת־אַיָּל֜וֹן וְאֶת־הַגְּדֵר֗וֹת וְאֶת־שׂוֹכ֤וֹ וּבְנוֹתֶ֙יהָ֙ וְאֶת־תִּמְנָ֣ה וּבְנוֹתֶ֔יהָ…

      ופלשתים פשטו בערי השפלה והנגב — שהוא כנגדם כדכתיב והכנעני יושב על הים:

    4. Verse 19

      כִּֽי־הִכְנִ֤יעַ יְהֹוָה֙ אֶת־יְהוּדָ֔ה בַּעֲב֖וּר אָחָ֣ז מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י הִפְרִ֙יעַ֙ בִּֽיהוּדָ֔ה וּמָע֥וֹל מַ֖עַל בַּיהֹוָֽה׃

      כי הפריע ביהודה — דוגמא (שמות ל״ב:כ״ה) כי פרעה אהרן בפרוע פרעות (שופטים ה'):

    5. Verse 20

      וַיָּבֹ֣א עָלָ֔יו תִּלְּגַ֥ת פִּלְנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיָּ֥צַר ל֖וֹ וְלֹ֥א חֲזָקֽוֹ׃

      ויבא עליו — ששלח אחריו לעזור לו כמו שכתוב במלכים (ב' ט"ז) וישלח מלאכים אל תגלת פלנאסר:

      ויצר לו — ממה שחלק לו את בית ה' ואת בית המלך וגו':

    6. Verse 21

      כִּֽי־חָלַ֤ק אָחָז֙ אֶת־בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וְאֶת־בֵּ֥ית הַמֶּ֖לֶךְ וְהַשָּׂרִ֑ים וַיִּתֵּן֙ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וְלֹ֥א לְעֶזְרָ֖ה לֽוֹ׃

      ולא לעזרה לו — אף על פי שמצינו במלכים (שם) ויעל מלך אשור על דמשק ויתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית לא היה לו לעזרה כל כך לחזקו ולהשיב לו ערים שלקחו ממנו פלשתים:

    7. Verse 24

      וַיֶּאֱסֹ֨ף אָחָ֜ז אֶת־כְּלֵ֣י בֵית־הָאֱלֹהִ֗ים וַיְקַצֵּץ֙ אֶת־כְּלֵ֣י בֵית־הָאֱלֹהִ֔ים וַיִּסְגֹּ֖ר אֶת־דַּלְת֣וֹת בֵּית־יְהֹוָ֑ה וַיַּ֨עַשׂ ל֧וֹ מִזְבְּח֛וֹת בְּכׇל־פִּנָּ֖ה…

      ויסגר את דלתות בית ה' — כדי שלא יבואו הכהנים לעבוד עבודתם באהל מועד כי אם לבוא למזבחות שעש' בכל פינה בירושלים וחזקיה פתח דלתות בית ה' לפי שאביו סגר דלתות בית ה':

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 1

      בֶּן־עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ אָחָ֣ז בְּמׇלְכ֔וֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְלֹא־עָשָׂ֧ה הַיָּשָׁ֛ר בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה כְּדָוִ֥יד אָבִֽיו׃

      בן עשרים — התבאר במלכים סי' ט"ז, עי"ש בפירושי:

    2. Verse 5

      וַֽיִּתְּנֵ֜הוּ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָיו֮ בְּיַ֣ד מֶ֣לֶךְ אֲרָם֒ וַיַּ֨כּוּ־ב֔וֹ וַיִּשְׁבּ֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ שִׁבְיָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַיָּבִ֖יאוּ דַּרְמָ֑שֶׂק וְ֠גַ֠ם…

      ויתנהו ה' — לפי המבואר במלכים ובישעיה סימן ז' צרו תחלה כ"א בפ"ע על ירושלים ולא יכלו לכבשה, וז"ש במלכים (ב' יט) אז יעלו רצין ופקח ירושלים למלחמה ולא יכלו להלחם, היינו כ"א בפ"ע, וכן אמר בישעיה (ז), ושם אמר ולא יכול להלחם, בלשון יחיד, ר"ל כ"א בפ"ע, ובכ"ז הגם שלא יכלו לכבוש את ירושלים עשו הרג ואבדון בשאר ערי יהודה, וזה הנזכר פה. ומ"ש בישעיה ויוגד לבית דוד לאמר נחה על ארם אפרים, היינו שאח"כ התחברו ארם ואפרים יחד להלחם עליו, ואז שלח אל מלך אשור כמו שיתבאר, וז"ש ויתנהו ה' ביד מלך ארם, היינו במלחמה שלחם עמו בערי יהודה, וכן ניתן באופן זה ביד מלך ישראל:

    3. Verse 6

      וַיַּהֲרֹג֩ פֶּ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֜הוּ בִּיהוּדָ֗ה מֵאָ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֛לֶף בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד הַכֹּ֣ל בְּנֵי־חָ֑יִל בְּעׇזְבָ֕ם אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י…

      ויתנהו — סיפר מפלתם בג' ענינים, א] שהרג מהם ק"ך אלף גבורים, על שעזבו ה'. ב] שגבור אפרים הרג את בן המלך וכו'. ג] ששבו מאתים אלף לעבדים ושפחות:

    4. Verse 9

      וְ֠שָׁ֠ם הָיָ֨ה נָבִ֥יא לַֽיהֹוָה֮ עֹדֵ֣ד שְׁמוֹ֒ וַיֵּצֵ֗א לִפְנֵ֤י הַצָּבָא֙ הַבָּ֣א לְשֹׁמְר֔וֹן וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם הִ֠נֵּ֠ה…

      הנה בחמת ה' — ר"ל מה שנתנם בידכם הוא עונש השגחיי ע"י חמת ה'. ויש הבדל בין איכות העונשים, שבעת תגדל החמה להשמיד, מוסר אותם ביד זדים ואכזרים. ובעת שהקצף מעורב ברחמים, מסר אותם ביד אחיהם, שמטבעם לרחם עליהם. וז"ש שמצד שהוא אלהי אבותיכם נתנם בידכם, שאב אחד ואל אחד לכולם

      ותהרגו בם בזעף — לא הרגתם באופן שאתם שלוחי ההשגחה, רק בזעף שיש לכם עליהם, לא ע"י חמת ה'. ולא בחמלה על אחיכם, רק בזעף, ולא במדת העונש שרצה ה' להעניש אותם, רק בענין שעד לשמים הגיע צעקתם כי לא חמלתם:

    5. Verse 10

      וְ֠עַתָּ֠ה בְּנֵֽי־יְהוּדָ֤ה וִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים לִכְבֹּ֛שׁ לַעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָח֖וֹת לָכֶ֑ם הֲלֹ֤א רַק־אַתֶּם֙ עִמָּכֶ֣ם אֲשָׁמ֔וֹת לַיהֹוָ֖ה…

      ועתה בני יהודה וכו' לכבוש לעבדים — מה שע"ז לא שלח ה' אתכם ולא חשב מחשבות שתחזיקו בם לעבדים שהוא נגד דת התורה, שגם הקונה עבד עברי שש שנים יעבוד, והגוזל עבד ענשו מבואר

      הלא רק אתם עמכם אשמות — הלא חטא יהודה כבר נתכפר וכבר קבלו ענשם, רק אתם עמכם נשארו אשמות לה' שעדן לא נתכפרו, ועתה אתם החייבים אצל ה' לא המה, ואיך אתם תכבשו אותם לעבדים:

    6. Verse 13

      וַיֹּאמְר֣וּ לָהֶ֗ם לֹֽא־תָבִ֤יאוּ אֶת־הַשִּׁבְיָה֙ הֵ֔נָּה כִּי֩ לְאַשְׁמַ֨ת יְהֹוָ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים לְהֹסִ֥יף עַל־חַטֹּאתֵ֖נוּ וְעַל־אַשְׁמָתֵ֑נוּ…

      כי לאשמת ה' עלינו — ר"ל הלא כבר שמעתם מהנביא שיש עלינו אשמת ה', היינו עונות שאנחנו אשמים וראוים עליהם לעונש (שזה גדר האשם), ואיך אתם אומרים להוסיף, בין על חטאתינו שזה יגדל מספר החטאים, בין על אשמתנו שבזה יגדל עלינו חיוב העונש, בשגם שהבינו שמה שעשאם לשלוחים להכות באחיהם זה מרוב אשמותיהם אינה לידם שהם יהיו המכים ויענשו אח"כ על הרצח, וז"ש כי רבה אשמה לנו ועי"כ יש חרון אף ה' על ישראל:

    7. Verse 14

      וַיַּעֲזֹ֣ב הֶחָל֗וּץ אֶת־הַשִּׁבְיָה֙ וְאֶת־הַבִּזָּ֔ה לִפְנֵ֥י הַשָּׂרִ֖ים וְכׇל־הַקָּהָֽל׃

      השביה — מבני אדם

      ואת הבזה — מן הרכוש:

    8. Verse 15

      וַיָּקֻ֣מוּ הָאֲנָשִׁים֩ אֲשֶׁר־נִקְּב֨וּ בְשֵׁמ֜וֹת וַיַּחֲזִ֣יקוּ בַשִּׁבְיָ֗ה וְכׇֽל־מַעֲרֻמֵּיהֶם֮ הִלְבִּ֣ישׁוּ מִן־הַשָּׁלָל֒ וַיַּלְבִּשֻׁ֣ם וַ֠יַּנְעִל֠וּם וַיַּאֲכִל֨וּם וַיַּשְׁק֜וּם וַיְסֻכ֗וּם…

      ויחזיקו — כי הראשונים עזבו אותם מרשותם, והם החזיקו להטיב עמהם להאכילם ולהלבישם:

    9. Verse 16

      בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא שָׁלַ֞ח הַמֶּ֧לֶךְ אָחָ֛ז עַל־מַלְכֵ֥י אַשּׁ֖וּר לַעְזֹ֥ר לֽוֹ׃

      בעת ההיא שלח — כבר בארתי שזה היה בעת שהתחברו ארם ואפרים ללחום עליו ביחד, ומבואר בישעיה סימן ז' שישעיה נבא לו אז שלא יירא מפניהם, והוא לא האמין ושלח אל מלך אשור:

    10. Verse 17

      וְע֥וֹד אֲדוֹמִ֖ים בָּ֑אוּ וַיַּכּ֥וּ בִיהוּדָ֖ה וַיִּשְׁבּוּ־שֶֽׁבִי׃

      ועוד אדומים באו — ארם היה ממזרח א"י, ופלשתים ממערב כמ"ש (ישעיהו ט׳:י״א) ארם מקדם ופלשתים מאחור, ואדום היה מנגב ליהודה ואפרים בצפונה, נמצא שבאו עליו אויבים מד' רוחות, וכאשר שלח אל מלך אשור הגם שהגלה את ארם (כמ"ש במלכים טז) וגם הגלה מעשרת השבטים, וסלק את האויבים מרוח צפון ומזרח, נתעוררו אויבים אחרים מרוח דרום ומערב, וז"ש ועוד אדומים באו ופלשתים פשטו, זה היה אחר ששלח אל מלך אשור, ועל אויבים האלה לא התנה עמו, והפלשתים היו נכנעים בימי עוזיה והאדומים בימי אמציהו ועתה הרימו ראש, וזה היה כי הכניע ה' את בני יהודה וכו':

    11. Verse 20

      וַיָּבֹ֣א עָלָ֔יו תִּלְּגַ֥ת פִּלְנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיָּ֥צַר ל֖וֹ וְלֹ֥א חֲזָקֽוֹ׃

      ויצר לו ולא חזקו — ומפרש מ"ש ויצר לו, כי חלק אחז וכו', שאחר שכבר שלח את הכסף הנמצא בבית ה' ובאוצרות בית המלך כנזכר במלכים, א"כ בבואו לארצו הוצרך לחלק את בית ה' בעצמו לקחת הזהב של ציפוי ההיכל וציפוי בית המלך ולתת למלך אשור, ובזה הציר לו (ויצר הוא מבנין הפעיל). ומ"ש ולא חזקו, אמר ולא לעזרה לו, שלא עזר לו נגד האויבים החדשים שפרצו במדינתו:

    12. Verse 22

      וּבְעֵת֙ הָצֵ֣ר ל֔וֹ וַיּ֖וֹסֶף לִמְע֣וֹל בַּֽיהֹוָ֑ה ה֖וּא הַמֶּ֥לֶךְ אָחָֽז׃

      ובעת הצר לו — הנה תכלית מה שיכה ה' את העם הוא כדי שישובו עי"כ בתשובה, אבל אחז שהיה כופר בה' היה בהפך שהוסיף למעול בה' עד שהוא המלך אחז, ר"ל נשאר ברשעו ובהוייתו מתחלה ועד סוף:

    13. Verse 23

      וַיִּזְבַּ֗ח לֵאלֹהֵ֣י דַרְמֶ֘שֶׂק֮ הַמַּכִּ֣ים בּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר כִּ֠י אֱלֹהֵ֤י מַלְכֵֽי־אֲרָם֙ הֵ֚ם מַעְזְרִ֣ים אֹתָ֔ם לָהֶ֥ם אֲזַבֵּ֖חַ…

      ויזבח — מפרש איך היה זה, שאחר שהכהו ה' ע"י ארם תלה שהסבה הוא מפני שאלהי ארם עוזרים לעובדיהם, ובמלכים נזכר שכאשר הלך לקראת תגלת פלסר לדמשק צוה לעשות בהיכל ה' את תבנית המזבח אשר בדמשק ובטל את מזבח הנחושת וקצץ כל כלי ה', וזה מפני שתחלה התחיל לזבח לאלהי ארם, ואחר שהגלה אשור את ארם קירה חשב שאלהי ארם עזר לו על שעבדו, ולכן בטל את מזבח ה' מפני מזבח המיוחד לאלהי ארם

      והם היו לו להכשילו ולכל ישראל — שכאשר התחיל לבטל את מזבח הנחושת גמר אח"כ בכל הכלים:

    14. Verse 24

      וַיֶּאֱסֹ֨ף אָחָ֜ז אֶת־כְּלֵ֣י בֵית־הָאֱלֹהִ֗ים וַיְקַצֵּץ֙ אֶת־כְּלֵ֣י בֵית־הָאֱלֹהִ֔ים וַיִּסְגֹּ֖ר אֶת־דַּלְת֣וֹת בֵּית־יְהֹוָ֑ה וַיַּ֨עַשׂ ל֧וֹ מִזְבְּח֛וֹת בְּכׇל־פִּנָּ֖ה…

      ויאסף את כלי בית אלהים — ולקחם לעצמו, והוציאם לחול, כי סגר דלתות ה' אח"ז ובטל העבודה, והוסיף לעשות במות להכעיס:

    Edition: Malbim on II Chronicles -- Wikisource. License: Public Domain. Sefaria.

    Tanakh · chapter reading guide

    II Chronicles Chapter 28

    II Chronicles Chapter 28 presents 27 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Open the full commentary page

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    Continue the sequence

    Parallel sources

    Lessons and study tools

    A unit-by-unit map of all 27 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 114 words

      Opens “בֶּן־עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ אָחָ֣ז בְּמׇלְכ֔וֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ…”

    2. Verse 28 words

      Opens “וַיֵּ֕לֶךְ בְּדַרְכֵ֖י מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְגַ֧ם מַסֵּכ֛וֹת עָשָׂ֖ה…”

    3. Verse 315 words

      Opens “וְה֥וּא הִקְטִ֖יר בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם וַיַּבְעֵ֤ר אֶת־בָּנָיו֙ בָּאֵ֔שׁ…”

    4. Verse 47 words

      Opens “וַיְזַבֵּ֧חַ וַיְקַטֵּ֛ר בַּבָּמ֖וֹת וְעַל־הַגְּבָע֑וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃…”

    5. Verse 521 words

      Opens “וַֽיִּתְּנֵ֜הוּ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָיו֮ בְּיַ֣ד מֶ֣לֶךְ אֲרָם֒ וַיַּ֨כּוּ־ב֔וֹ…”

    6. Verse 615 words

      Opens “וַיַּהֲרֹג֩ פֶּ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֜הוּ בִּיהוּדָ֗ה מֵאָ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֛לֶף…”

    7. Verse 713 words

      Opens “וַֽיַּהֲרֹ֞ג זִכְרִ֣י׀ גִּבּ֣וֹר אֶפְרַ֗יִם אֶת־מַעֲשֵׂיָ֙הוּ֙ בֶּן־הַמֶּ֔לֶךְ וְאֶת־עַזְרִיקָ֖ם…”

    8. Verse 816 words

      Opens “וַיִּשְׁבּוּ֩ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֨ל מֵאֲחֵיהֶ֜ם מָאתַ֣יִם אֶ֗לֶף נָשִׁים֙ בָּנִ֣ים…”

    9. Verse 925 words

      Opens “וְ֠שָׁ֠ם הָיָ֨ה נָבִ֥יא לַֽיהֹוָה֮ עֹדֵ֣ד שְׁמוֹ֒ וַיֵּצֵ֗א…”

    10. Verse 1015 words

      Opens “וְ֠עַתָּ֠ה בְּנֵֽי־יְהוּדָ֤ה וִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים לִכְבֹּ֛שׁ לַעֲבָדִ֥ים…”

    11. Verse 1112 words

      Opens “וְעַתָּ֣ה שְׁמָע֔וּנִי וְהָשִׁ֙יבוּ֙ הַשִּׁבְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שְׁבִיתֶ֖ם מֵאֲחֵיכֶ֑ם…”

    12. Verse 1214 words

      Opens “וַיָּקֻ֨מוּ אֲנָשִׁ֜ים מֵרָאשֵׁ֣י בְנֵי־אֶפְרַ֗יִם עֲזַרְיָ֤הוּ בֶן־יְהֽוֹחָנָן֙ בֶּרֶכְיָ֣הוּ…”

    13. Verse 1321 words

      Opens “וַיֹּאמְר֣וּ לָהֶ֗ם לֹֽא־תָבִ֤יאוּ אֶת־הַשִּׁבְיָה֙ הֵ֔נָּה כִּי֩ לְאַשְׁמַ֨ת…”

    14. Verse 147 words

      Opens “וַיַּעֲזֹ֣ב הֶחָל֗וּץ אֶת־הַשִּׁבְיָה֙ וְאֶת־הַבִּזָּ֔ה לִפְנֵ֥י הַשָּׂרִ֖ים וְכׇל־הַקָּהָֽל׃…”

    15. Verse 1525 words

      Opens “וַיָּקֻ֣מוּ הָאֲנָשִׁים֩ אֲשֶׁר־נִקְּב֨וּ בְשֵׁמ֜וֹת וַיַּחֲזִ֣יקוּ בַשִּׁבְיָ֗ה וְכׇֽל־מַעֲרֻמֵּיהֶם֮…”

    16. Verse 169 words

      Opens “בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא שָׁלַ֞ח הַמֶּ֧לֶךְ אָחָ֛ז עַל־מַלְכֵ֥י אַשּׁ֖וּר…”

    17. Verse 176 words

      Opens “וְע֥וֹד אֲדוֹמִ֖ים בָּ֑אוּ וַיַּכּ֥וּ בִיהוּדָ֖ה וַיִּשְׁבּוּ־שֶֽׁבִי׃…”

    18. Verse 1818 words

      Opens “וּפְלִשְׁתִּ֣ים פָּֽשְׁט֗וּ בְּעָרֵ֨י הַשְּׁפֵלָ֣ה וְהַנֶּ֘גֶב֮ לִֽיהוּדָה֒ וַֽ֠יִּלְכְּד֠וּ…”

    19. Verse 1912 words

      Opens “כִּֽי־הִכְנִ֤יעַ יְהֹוָה֙ אֶת־יְהוּדָ֔ה בַּעֲב֖וּר אָחָ֣ז מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י…”

    20. Verse 2010 words

      Opens “וַיָּבֹ֣א עָלָ֔יו תִּלְּגַ֥ת פִּלְנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיָּ֥צַר…”

    21. Verse 2113 words

      Opens “כִּֽי־חָלַ֤ק אָחָז֙ אֶת־בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וְאֶת־בֵּ֥ית הַמֶּ֖לֶךְ וְהַשָּׂרִ֑ים…”

    22. Verse 229 words

      Opens “וּבְעֵת֙ הָצֵ֣ר ל֔וֹ וַיּ֖וֹסֶף לִמְע֣וֹל בַּֽיהֹוָ֑ה ה֖וּא…”

    23. Verse 2319 words

      Opens “וַיִּזְבַּ֗ח לֵאלֹהֵ֣י דַרְמֶ֘שֶׂק֮ הַמַּכִּ֣ים בּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר כִּ֠י…”

    24. Verse 2415 words

      Opens “וַיֶּאֱסֹ֨ף אָחָ֜ז אֶת־כְּלֵ֣י בֵית־הָאֱלֹהִ֗ים וַיְקַצֵּץ֙ אֶת־כְּלֵ֣י בֵית־הָאֱלֹהִ֔ים…”

    25. Verse 2512 words

      Opens “וּבְכׇל־עִ֨יר וָעִ֤יר לִֽיהוּדָה֙ עָשָׂ֣ה בָמ֔וֹת לְקַטֵּ֖ר לֵאלֹהִ֣ים…”

    26. Verse 2610 words

      Opens “וְיֶ֤תֶר דְּבָרָיו֙ וְכׇל־דְּרָכָ֔יו הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרוֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים…”

    27. Verse 2717 words

      Opens “וַיִּשְׁכַּ֨ב אָחָ֜ז עִם־אֲבֹתָ֗יו וַֽיִּקְבְּרֻ֤הוּ בָעִיר֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם כִּ֚י…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: II Chronicles 28

    Open in the reader