Hebrew Bible

Exodus Chapter 38

Exodus Chapter 38Verse 1 / 310%

Compare witnesses — word by word

Text size

100%

Original size

Exodus 38 — English translation

Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.

1He made the altar for burnt offering of acacia wood, five cubits long and five cubits wide—square—and three cubits high.
2He made horns for it on its four corners, the horns being of one piece with it; and he overlaid it with copper.
3He made all the utensils of the altar—the pails, the scrapers, the basins, the flesh hooks, and the fire pans; he made all these utensils of copper.
4He made for the altar a grating of meshwork in copper, extending below, under its ledge, to its middle.
5He cast four rings, at the four corners of the copper grating, as holders for the poles.
6He made the poles of acacia wood and overlaid them with copper;
7and he inserted the poles into the rings on the side walls of the altar, to carry it by them. He made it hollow, of boards.
8He made the laver of copper and its stand of copper, from the mirrors of the women who performed tasks uncertain. at the entrance of the Tent of Meeting.
9He made the enclosure: On the south side, a hundred cubits of hangings of fine twisted linen for the enclosure—
10with their twenty posts and their twenty sockets of copper, the hooks and bands of the posts being silver.
11On the north side, a hundred cubits—with their twenty posts and their twenty sockets of copper, the hooks and bands of the posts being silver.
12On the west side, fifty cubits of hangings—with their ten posts and their ten sockets, the hooks and bands of the posts being silver.
13And on the front side, to the east, fifty cubits:
14fifteen cubits of hangings on the one flank, with their three posts and their three sockets,
15and fifteen cubits of hangings on the other flank—on each side of the gate of the enclosure—with their three posts and their three sockets.
16All the hangings around the enclosure were of fine twisted linen.
17The sockets for the posts were of copper, the hooks and bands of the posts were of silver, the overlay of their tops was of silver; all the posts of the enclosure were banded with silver.—
18The screen of the gate of the enclosure, done in embroidery, was of blue, purple, and crimson yarns, and fine twisted linen. It was twenty cubits long. Its height—or width—was five cubits, like that of the hangings of the enclosure.
19The posts were four; their four sockets were of copper, their hooks of silver; and the overlay of their tops was of silver, as were also their bands.—
20All the pegs of the Tabernacle and of the enclosure round about were of copper.
21These are the records of the Tabernacle, the Tabernacle of the Pact, that were drawn up at Moses’ bidding—the work of the Levites under the direction of Ithamar son of Aaron the priest.
22Now Bezalel, son of Uri son of Hur, of the tribe of Judah, had made all that G OD had commanded Moses;
23at his side was Oholiab son of Ahisamach, of the tribe of Dan, carver and designer, and embroiderer in blue, purple, and crimson yarns and in fine linen.
24All the gold that was used for the work, in all the work of the sanctuary—the elevation offering of gold—came to 29 talents and 730 shekels by the sanctuary weight.
25The silver of those of the community who were recorded came to 100 talents and 1,775 shekels by the sanctuary weight:
26a half-shekel. a head, half a shekel by the sanctuary weight, for each one who was entered in the records, from the age of twenty years up, 603,550 men.
27The 100 talents of silver were for casting the sockets of the sanctuary and the sockets for the curtain, 100 sockets to the 100 talents, a talent a socket.
28And of the 1,775 shekels he made hooks for the posts, overlay for their tops, and bands around them.
29The copper from the elevation offering came to 70 talents and 2,400 shekels.
30Of it he made the sockets for the entrance of the Tent of Meeting; the copper altar and its copper grating and all the utensils of the altar;
31the sockets of the enclosure round about and the sockets of the gate of the enclosure; and all the pegs of the Tabernacle and all the pegs of the enclosure round about.

License: CC-BY-NC

א׳וַיַּ֛עַשׂ אֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אׇרְכּ֜וֹ וְחָֽמֵשׁ־אַמּ֤וֹת רׇחְבּוֹ֙ רָב֔וּעַ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹמָתֽוֹ׃
ב׳וַיַּ֣עַשׂ קַרְנֹתָ֗יו עַ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנֹּתָ֔יו מִמֶּ֖נּוּ הָי֣וּ קַרְנֹתָ֑יו וַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ נְחֹֽשֶׁת׃
ג׳וַיַּ֜עַשׂ אֶֽת־כׇּל־כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֗חַ אֶת־הַסִּירֹ֤ת וְאֶת־הַיָּעִים֙ וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֔ת אֶת־הַמִּזְלָגֹ֖ת וְאֶת־הַמַּחְתֹּ֑ת כׇּל־כֵּלָ֖יו עָשָׂ֥ה נְחֹֽשֶׁת׃
ד׳וַיַּ֤עַשׂ לַמִּזְבֵּ֙חַ֙ מִכְבָּ֔ר מַעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת תַּ֧חַת כַּרְכֻּבּ֛וֹ מִלְּמַ֖טָּה עַד־חֶצְיֽוֹ׃
ה׳וַיִּצֹ֞ק אַרְבַּ֧ע טַבָּעֹ֛ת בְּאַרְבַּ֥ע הַקְּצָוֺ֖ת לְמִכְבַּ֣ר הַנְּחֹ֑שֶׁת בָּתִּ֖ים לַבַּדִּֽים׃
ו׳וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃
ז׳וַיָּבֵ֨א אֶת־הַבַּדִּ֜ים בַּטַּבָּעֹ֗ת עַ֚ל צַלְעֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶ֑ם נְב֥וּב לֻחֹ֖ת עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ {ס}
ח׳וַיַּ֗עַשׂ אֵ֚ת הַכִּיּ֣וֹר נְחֹ֔שֶׁת וְאֵ֖ת כַּנּ֣וֹ נְחֹ֑שֶׁת בְּמַרְאֹת֙ הַצֹּ֣בְאֹ֔ת אֲשֶׁ֣ר צָֽבְא֔וּ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ {ס}
ט׳וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הֶחָצֵ֑ר לִפְאַ֣ת׀ נֶ֣גֶב תֵּימָ֗נָה קַלְעֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ שֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֔ר מֵאָ֖ה בָּאַמָּֽה׃
י׳עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָעַמּוּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃
י״אוְלִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ מֵאָ֣ה בָֽאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמּוּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃
י״בוְלִפְאַת־יָ֗ם קְלָעִים֙ חֲמִשִּׁ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשׁוּקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃
י״גוְלִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃
י״דקְלָעִ֛ים חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֖ה אֶל־הַכָּתֵ֑ף עַמּוּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃
ט״ווְלַכָּתֵ֣ף הַשֵּׁנִ֗ית מִזֶּ֤ה וּמִזֶּה֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר קְלָעִ֕ים חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמָּ֑ה עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃
ט״זכׇּל־קַלְעֵ֧י הֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב שֵׁ֥שׁ מׇשְׁזָֽר׃
י״זוְהָאֲדָנִ֣ים לָֽעַמֻּדִים֮ נְחֹ֒שֶׁת֒ וָוֵ֨י הָֽעַמּוּדִ֜ים וַחֲשׁוּקֵיהֶם֙ כֶּ֔סֶף וְצִפּ֥וּי רָאשֵׁיהֶ֖ם כָּ֑סֶף וְהֵם֙ מְחֻשָּׁקִ֣ים כֶּ֔סֶף כֹּ֖ל עַמֻּדֵ֥י הֶחָצֵֽר׃
י״חוּמָסַ֞ךְ שַׁ֤עַר הֶחָצֵר֙ מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֔ם תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֑ר וְעֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְקוֹמָ֤ה בְרֹ֙חַב֙ חָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת לְעֻמַּ֖ת קַלְעֵ֥י הֶחָצֵֽר׃
י״טוְעַמֻּֽדֵיהֶם֙ אַרְבָּעָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֥ם אַרְבָּעָ֖ה נְחֹ֑שֶׁת וָוֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף וְצִפּ֧וּי רָאשֵׁיהֶ֛ם וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃
כ׳וְֽכׇל־הַיְתֵדֹ֞ת לַמִּשְׁכָּ֧ן וְלֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב נְחֹֽשֶׁת׃ {ס}
כ״אאֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
כ״בוּבְצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה עָשָׂ֕ה אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
כ״גוְאִתּ֗וֹ אׇהֳלִיאָ֞ב בֶּן־אֲחִיסָמָ֛ךְ לְמַטֵּה־דָ֖ן חָרָ֣שׁ וְחֹשֵׁ֑ב וְרֹקֵ֗ם בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְתוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבַשֵּֽׁשׁ׃ {ס}
כ״דכׇּל־הַזָּהָ֗ב הֶֽעָשׂוּי֙ לַמְּלָאכָ֔ה בְּכֹ֖ל מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיְהִ֣י׀ זְהַ֣ב הַתְּנוּפָ֗ה תֵּ֤שַׁע וְעֶשְׂרִים֙ כִּכָּ֔ר וּשְׁבַ֨ע מֵא֧וֹת וּשְׁלֹשִׁ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃
כ״הוְכֶ֛סֶף פְּקוּדֵ֥י הָעֵדָ֖ה מְאַ֣ת כִּכָּ֑ר וְאֶ֩לֶף֩ וּשְׁבַ֨ע מֵא֜וֹת וַחֲמִשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃
כ״ובֶּ֚קַע לַגֻּלְגֹּ֔לֶת מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֨ל הָעֹבֵ֜ר עַל־הַפְּקֻדִ֗ים מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃
כ״זוַיְהִ֗י מְאַת֙ כִּכַּ֣ר הַכֶּ֔סֶף לָצֶ֗קֶת אֵ֚ת אַדְנֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת אַדְנֵ֣י הַפָּרֹ֑כֶת מְאַ֧ת אֲדָנִ֛ים לִמְאַ֥ת הַכִּכָּ֖ר כִּכָּ֥ר לָאָֽדֶן׃
כ״חוְאֶת־הָאֶ֜לֶף וּשְׁבַ֤ע הַמֵּאוֹת֙ וַחֲמִשָּׁ֣ה וְשִׁבְעִ֔ים עָשָׂ֥ה וָוִ֖ים לָעַמּוּדִ֑ים וְצִפָּ֥ה רָאשֵׁיהֶ֖ם וְחִשַּׁ֥ק אֹתָֽם׃
כ״טוּנְחֹ֥שֶׁת הַתְּנוּפָ֖ה שִׁבְעִ֣ים כִּכָּ֑ר וְאַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת שָֽׁקֶל׃
ל׳וַיַּ֣עַשׂ בָּ֗הּ אֶת־אַדְנֵי֙ פֶּ֚תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֔שֶׁת וְאֶת־מִכְבַּ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְאֵ֖ת כׇּל־כְּלֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃
ל״אוְאֶת־אַדְנֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ סָבִ֔יב וְאֶת־אַדְנֵ֖י שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וְאֵ֨ת כׇּל־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־כׇּל־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר סָבִֽיב׃

Share this chapter

Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.

Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.

Rashi's commentary

Verse 7
וַיָּבֵ֨א אֶת־הַבַּדִּ֜ים בַּטַּבָּעֹ֗ת עַ֚ל צַלְעֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶ֑ם נְב֥וּב לֻחֹ֖ת עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ {ס}
נבוב לחות HOLLOW WITH TABLETS — נבוב signifies hollow, similar to, (Jeremiah 52:21) “And the thickness thereof was four fingers: it was hollow (נבוב)‎”.
נבוב לחת — The word נבוב being in the construct state and subordinate to לחות the meaning of the verse is: He made it (the altar) out of the hollow space formed by the tablets i. e. the planks of Shittim wood mentioned in v. 1 were oil all sides and the hollow space in the middle (thus the hollow space itself — which was filled with earth — formed the altar. Unlike the golden altar it had no roof; cf. Rashi on Exodus 27:8).
Verse 8
וַיַּ֗עַשׂ אֵ֚ת הַכִּיּ֣וֹר נְחֹ֔שֶׁת וְאֵ֖ת כַּנּ֣וֹ נְחֹ֑שֶׁת בְּמַרְאֹת֙ הַצֹּ֣בְאֹ֔ת אֲשֶׁ֣ר צָֽבְא֔וּ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃…
במראת הצבאת OF THE MIRRORS OF THE WOMEN CROWDING — The Israelitish women possessed mirrors of copper into which they used to look when they adorned themselves. Even these did they not hesitate to bring as a contribution towards the Tabernacle. Now Moses was about to reject them since they were made to pander to their vanity, but the Holy One, blessed be He, said to him, “Accept them; these are dearer to Me than all the other contributions, because through them the women reared those huge hosts in Egypt!” For when their husbands were tired through the crushing labour they used to bring them food and drink and induced them to eat. Then they would take the mirrors, and each gazed at herself in her mirror together with her husband, saying endearingly to him, “See, I am handsomer than you!” Thus they awakened their husbands’ affection and subsequently became the mothers of many children, at it is said, (Song 8:5) “I awakened thy love under the apple-tree”, (referring to the fields where the men worked). This is what it refers to when it states, מראות הצבאת “the mirrors of the women who reared the hosts (צבאות)” (Midrash Tanchuma, Pekudei 9). And it was for this reason that the laver was made of them (the mirrors) — because it served the purpose of promoting peace between man and wife viz., by giving of its waters to be drunk by a woman whose husband had shown himself jealous of her and who nevertheless had associated with another (cf. Numbers ch. V) thus affording her an opportunity to prove her innocence (cf. Sotah 15b). You may know that the מראות mentioned in the text were really mirrors (and that the word does not mean visions, or appearance, etc.), for it is said, (v. 29) “And the copper of the wave-offering was seventy talents etc. … and therewith he made [the sockets etc.]” — the laver, however, and its base are not mentioned there amongst the articles made from that copper; hence you may learn that the copper of which the laver was made was not a part of the copper of the weave-offering, which is the only copper mentioned as having been contributed by the people. Thus did R. Tanchuma 2:11:9 explain the term מראת הצבאת. And so does Onkelos also render it: במחזית נשיא, and this first word is the Targum translation of מראות, in the sense of mireors in old French, for we find that for the word (Isaiah 3:23) “And the גליונים”, which are mirrors, we have in the Targum the same word מחזיתא.
אשר צבאו [THE WOMEN] WHO CAME IN CROWDS to bring their contribution.
Verse 18
וּמָסַ֞ךְ שַׁ֤עַר הֶחָצֵר֙ מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֔ם תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֑ר וְעֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ…
לעמת קלעי החצר [AND THE SCREEN…] ANSWERING TO THE HANGINGS OF THE ENCLOSURE — i. e. according to the measure of the height of the hangings of the enclosure.
Verse 21
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן…
אלה פקודי THESE ARE THE SUMS [OF THE TABERNCLE] — In this section are enumerated all the weights of the metals given as a contribution for the Tabernacle, of silver, gold and copper, and also there are enumerated the vessels used for every kind of service in it.
המשכן משכן OF THE TABERNACLE, EVEN OF THE TABERNACLE — The word משכן is mentioned here twice in allusion to the Temple that was taken in pledge (משכן) — as it were — (as a security for Israel’s repentance) by being twice destroyed for Israel’s iniquities (Midrash Tanchuma, Pekudei 5).
משכן העדת THE TABERNACLE OF THE TESTIMONY — The Tabernacle was a testimony to Israel that God had shown Himself indulgent to them in respect to the incident of the golden calf, for through the Temple He made His Shechinah dwell amongst them (Midrash Tanchuma, Pekudei 6).
עבדת הלוים THE SERVICE OF THE LEVITES — The things in the Tabernacle which were counted and its vessels constituted the service entrusted to the Levites in the wilderness — to carry them, to take them down and to set them up, each man according to the burden which was assigned to him, as is set forth in the section נשא (Numbers 4).
ביד איתמר BY THE HAND OF ITHAMAR — He was the officer appointed over them (the Levites) with the duty to hand over to each “house of the father” (בית אב) the service that devolved upon it.
Verse 22
וּבְצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה עָשָׂ֕ה אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
ובצלאל בן אורי וגו׳ עשה את כל אשר צוה ה' את משה AND BEZALEEL THE SON OF URI etc. MADE ALL THAT THE LORD COMMANDED MOSES — It is not stated here: אשר צֻוָּה (Bezaleel made all that he had been commanded), but “[Bezaleel made] all that the Lord commanded Moses” — even regarding such things which his teacher (Moses) did not tell him, his own opinion was in agreement with what had been told to Moses on Sinai (Jerusalem Talmud Peah 1:1; Bereishit Rabbah 1:14). [For Moses bade Bezaleel to make the vessels first and the Tabernacle afterwards but Bezaleel said to him: “Surely, it is the way of the world (the usual way) first to build a house and then to place the household utensils in it!” He (Moses) replied to him: “So, indeed, did I hear from the mouth of the Holy One, blessed be He”. Moses further said to him: (בצלאל), you must have been sitting in the shadow of God (בצל אל), for certainly did thus God command me!” And consequently Bezaleel made the Tabernacle first and afterwards he made the vessels (cf. Berakhot 55a).
Verse 24
כׇּל־הַזָּהָ֗ב הֶֽעָשׂוּי֙ לַמְּלָאכָ֔ה בְּכֹ֖ל מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיְהִ֣י׀ זְהַ֣ב הַתְּנוּפָ֗ה תֵּ֤שַׁע וְעֶשְׂרִים֙ כִּכָּ֔ר וּשְׁבַ֨ע מֵא֧וֹת…
ככר [TWENTY NINE] TALENTS — A common kikkar contains sixty common manehs, and the maneh of the Sanctuary (that used for purposes connected with the Temple) was double the common maneh. Consequently the kikkar here mentioned was 120 common manehs. Now a common maneh contained 25 Sela’im (or shekels), and the kikkar of the Sanctuary equals three thousand shekels. That is why Scripture counts (mentions the number of) all the shekels that are fewer than 3,000 as a separate item, because these do not together amount to a kikkar (cf. Bekhorot 5a).
Verse 26
בֶּ֚קַע לַגֻּלְגֹּ֔לֶת מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֨ל הָעֹבֵ֜ר עַל־הַפְּקֻדִ֗ים מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת…
בקע (from בָּקַע to split) is the name given to a weight of half a shekel.
לשש מאות אלף וגו׳ FOR SIX HUNDRED THOUSAND [AND THREE THOUSAND etc.] — Thus were the Israelites in number, and thus did their number amount to after the Tabernacle was set up, as it is stated in the Book of Numbers (ch. II), and at this time, also, when they contributed toward the Tabernacle they were just as many (cf. Rashi on Exodus 30:16). The half-shekels of 600,000 amount to a hundred talents, each talents consisting of three thousand shekels (cf. v. 25). How is this? 600,000 half-shekels are 300,000 whole shekels, making one hundred talents and the remaining 3550 half-shekels make 1775 whole shekels, as stated in the text.
Verse 27
וַיְהִ֗י מְאַת֙ כִּכַּ֣ר הַכֶּ֔סֶף לָצֶ֗קֶת אֵ֚ת אַדְנֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת אַדְנֵ֣י הַפָּרֹ֑כֶת מְאַ֧ת אֲדָנִ֛ים לִמְאַ֥ת…
לצקת means as the Targum has it — לאתכא, TO CAST.
את אדני הקדש THE SOCKETS OF THE SANCTUARY — i. e. of the boards of the Tabernacle (the Sanctuary) which were forty-eight boards, and for these ninety-six sockets were required. The sockets for the partition vail were four in number, so we have altogether one hundred. As regards all the other sockets (those of the enclosure and of the vail at its entrance) they are not taken into account here, because “copper” was written concerning them (Scripture prescribes that they were to be of copper).
Verse 28
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף וּשְׁבַ֤ע הַמֵּאוֹת֙ וַחֲמִשָּׁ֣ה וְשִׁבְעִ֔ים עָשָׂ֥ה וָוִ֖ים לָעַמּוּדִ֑ים וְצִפָּ֥ה רָאשֵׁיהֶ֖ם וְחִשַּׁ֥ק אֹתָֽם׃
וצפה ראשיהם [HE MADE HOOKS FOR THE COLUMNS] AND OVERLAID THEIR TOPS — the tops of the columns (not of the hooks) with them (the 1775 shekels of silver), for it is said with regard of all of them (the columns of the enclosure as well as of those of the vail at the entrance) (v. 19) “and the overlaying of their chapiters and their fillets were of silver”.

Edition: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934. License: Public Domain. Sefaria.

Malbim's commentary

Verse 21
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן…
אלה פקודי המשכן, כבר בארתי (ש"ב כד) שיש הבדל בין מספר ובין מפקד, שמספר הוא המספר הפרטי ומפקד הוא סכום הכולל, והנה בעת מסר את הנדבות אל יד עושי המלאכה בודאי כפרו את הפרטים, למשל לאומן פלוני ניתן כך וכך זהב כך וכך תכלת וכדומה, וכ"א רשם לו את הכלים אשר עשה ממנו, וכ"ז נעשה בהשגחת בצלאל ואהליאב שהיו משגיחים עליהם, ועתה צוה משה שיעשו מן המספרים הפרטים סכום הכולל, שזה קורא פקודי המשכן, והפירוש הוא כמ"ש מהרי"א, שמודיע: א) מי הוא המצוה לעשות חשבון. אמר אשר פקד ע"פ משה, שהגם שכתוב ולא יחשבו את האנשים העושים במלאכה, בא ע"ז צור ממשה לעשות חשבון, ב) מי שעסק בחשבון זה, אמר עבודת הלוים ביד איתמר, מינה לזה את איתמר שהוא היה ממונה אח"כ על הלוים נושאי המשכן ויחד לכ"א את משמרת משאם, והוא היה בקי בחשבון ונצטוה שהוא עם הלוים שתחתיו יחשבו חשבונות אלה ולהם נמסרה העבודה הזאת:
Verse 22
וּבְצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה עָשָׂ֕ה אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
ובצלאל, ג) ממי קבלו את החשבון, אמר שקבלוהו מן בצלאל ואהליאב שהם היו ממונים על עושי המלאכה ובידם נמצא החשבון הפרטי מכל איש ואיש מעושי המלאכה, ומסרו חשבונות אלה לאיתמר, ועשו מהם הכום כולל שנקרא פקודי המשכן, וקראו פה בשם משכן העדות שגם המשכן היה מעיד שהכל נעשה באמונה ממה ששרתה בו שכינה שזה לא יצוייר אם היה במלאכתם איזה עון וגניבה
Verse 24
כׇּל־הַזָּהָ֗ב הֶֽעָשׂוּי֙ לַמְּלָאכָ֔ה בְּכֹ֖ל מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיְהִ֣י׀ זְהַ֣ב הַתְּנוּפָ֗ה תֵּ֤שַׁע וְעֶשְׂרִים֙ כִּכָּ֔ר וּשְׁבַ֨ע מֵא֧וֹת…
כל הזהב, הנה בודאי התנדבו זהב יותר מן הצורך כמ"ש והותר, שבודאי נותר והובא לאוצר ההקדש ת"י הממונה על אוצר ההקדש שהיה ג"כ איתמר שהוא היה עתיד להיות סגן הכהן, כי הגם שהכריזו שלא יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש, כבר בארתי שזה לא היה רק שלא יעשו מלאכה והיו מוזהרים שלא לרקעות פחי הזהב ולקצץ פתילים שזה עשו הנודבים, אבל לא שלא יביאו זהב שגם בהיות המקדש על מכונו היו מתנדבים תמיד לאוצר ההקדש, רק שנדבות אלה שלא עשו מהם מלאכה לא נכנסו בחשבון של עתה, שלא חשבו רק כל הזהב העשוי למלאכה שזה היה כ"ט ככר וז' מאות ול', אבל יתר הזהב שנשאר באוצר ההקדש לא נחשב עתה כי היו עתידים עוד להוסיף עליו ע"י נדבות תמידיים:
Verse 25
וְכֶ֛סֶף פְּקוּדֵ֥י הָעֵדָ֖ה מְאַ֣ת כִּכָּ֑ר וְאֶ֩לֶף֩ וּשְׁבַ֨ע מֵא֜וֹת וַחֲמִשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃
וכסף, וכן מן הכסף שהתנדבו כמ"ש וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף לא נכנס בחשבון הזה ונשאר באוצר ההקדש, כי האדנים והווין נעשו מכסף השקלים שנתנו כופר נפשם, שעלו לסך הזה, כי מנה של קדש כפול היה כמ"ש בבכורות (דף ד') וכמו שפרש"י, והיה מספר בני ישראל שש מאות אלף וג' אלפים וה' מאות וחמשים. והנה במנין הזה נבוכו המפרש שמנין זה היה בשנה ראשונה אחר יוה"כ שנדבו למשכן והלא בשנה שניה באייר משהוקם המשכן נמנו שנית והיו ג"כ במספר הזה, ואיך אפשר שבשניהם היו ישראל שוים במנין אחד, ורש"י ז"ל השיב ע"ז בפרשת תשא (ל' ט"ז) שלענין שנות האשים נחשב השנה מתשרי שהוא מנין שנות עולם והיה להם שני המנינים בשנה אחת, אף שהיה שנה שניה למנין יציאת מצרים שהוא מניסן, אבל עדיין יפלא שהלא במנין הראשון נמנוגם הלוים שעדיין לא נצטוה שלא יפקוד את מטה לוי, ובמנין השני הוציא את הלוים, ואיך היה במנין השני מספר ישראל לבד שוה אל המנין הראשון שהיה עם הלוים, וכבר כתבתי בפרשת תשא שהיה זה אחד מנסי ה', אבל לישב על פי פשוטו נראה שגם במנין הראשון לא מנה משה את הלוים, ונתכוין לזה מדעתו, לא מבעיא למ"ד בזבחים (דף קטו ע"ב) וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו זה פרישת נדב ואביהוא שס"ל שנדב ואביהוא נעשו כהנים בסיני, והבכורים נדחו מאז, א"כ כבר היה שבט לוי מוכן להיות לגיון של מלך מסיני, ולא נמנו גם במנין הראשון, אלא אף לר' יהושע בן קרחה שאמר שם זו פרישת בכורות וכסתם משנה דזבחים שעד שלא הוקם המשכן היתה העבודה בבכורות, נראה שזה לא היה רק עד מעשה העגל אבל אחר מעשה העגל נדחו הבכורים ונבחרו הלוים, כמ"ש בחגיגה (דף ו') לר"ע שאמר שהקריבו עולת תמיד מסיני ואילך, מה אני מקיים (עמוס ה׳:כ״ה) הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל שבטו של לוי שלא עבדו ע"ז הם הקריבו אותה, וזה אף למ"ד שגם הכהנים הנגשים הוא פרישת בכורות, והיו הבכורות כשרים עד מעשה העגל, ומאז נפסלו הבכורות ונבחרו הלוים כמו שפרש"י עמ"ש מלאו ידכם היום לה' שאז נתחנכו הלוים לעבודה, וזה ע"כ למ"ד שעוד היתה העבודה בבכורות, והיה א"כ גם המנין הראשון חוץ מהלוים והיה רק החידוש שלא מת איש מהם במשך הזה, כמו שהבטיח להם שלא יהיה בהם נגף בפקוד אותם כמ"ש בפ' תשא:
Verse 29
וּנְחֹ֥שֶׁת הַתְּנוּפָ֖ה שִׁבְעִ֣ים כִּכָּ֑ר וְאַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת שָֽׁקֶל׃
ונחשת התנופה, לא חשב את הכיור כי נעשה מנחושת אחר ממראות הצובאות ואינו נכנס בחשבון זה:

Edition: Mikraei Kodesh, Vilna, 1891. License: Public Domain. Sefaria.

Tanakh · chapter reading guide

Exodus Chapter 38

Exodus Chapter 38 presents 31 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

Open the full commentary page

Smart source finder

Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

Reference

BookChapter (1–40)Verse

Resolved to: Exodus 38

Open in the reader

Exodus 38 — English translation

Share this chapter

Rashi's commentary

Malbim's commentary

Exodus Chapter 38

Text map

Reading lens

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Smart source finder