בוני התלמוד
    התחברות
    מקרא

    יחזקאל פרק ל״ה

    נווטו עם Tab ו-Enter בין הקישורים. חצים מזיזים בתוך רשימת הפרקים והפסוקים. Alt עם חצים מדלג לפרק הקודם או הבא.

    יחזקאל פרק ל״הפסוק א׳ / ט״ו0%
    השוואת נוסחים — מילה מול מילה

    החיפוש מתעלם מניקוד, טעמים וסימני פיסוק — אפשר להקליד גם ללא ניקוד.

    גודל האות
    100%
    גודל מקורי
    1. א׳וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
    2. ב׳בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ עַל־הַ֣ר שֵׂעִ֑יר וְהִנָּבֵ֖א עָלָֽיו׃
    3. ג׳וְאָמַ֣רְתָּ לּ֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנְנִ֥י אֵלֶ֖יךָ הַר־שֵׂעִ֑יר וְנָטִ֤יתִי יָדִי֙ עָלֶ֔יךָ וּנְתַתִּ֖יךָ שְׁמָמָ֥ה וּמְשַׁמָּֽה׃
    4. ד׳עָרֶ֙יךָ֙ חׇרְבָּ֣ה אָשִׂ֔ים וְאַתָּ֖ה שְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֑ה וְיָדַעְתָּ֖ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
    5. ה׳יַ֗עַן הֱי֤וֹת לְךָ֙ אֵיבַ֣ת עוֹלָ֔ם וַתַּגֵּ֥ר אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־יְדֵי־חָ֑רֶב בְּעֵ֣ת אֵידָ֔ם בְּעֵ֖ת עֲוֺ֥ן קֵֽץ׃
    6. ו׳לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה כִּֽי־לְדָ֥ם אֶעֶשְׂךָ֖ וְדָ֣ם יִרְדְּפֶ֑ךָ אִם־לֹ֥א דָ֛ם שָׂנֵ֖אתָ וְדָ֥ם יִרְדְּפֶֽךָ׃
    7. ז׳וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־הַ֣ר שֵׂעִ֔יר לְשִֽׁמְמָ֖ה וּשְׁמָמָ֑ה וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נּוּ עֹבֵ֥ר וָשָֽׁב׃
    8. ח׳וּמִלֵּאתִ֥י אֶת־הָרָ֖יו חֲלָלָ֑יו גִּבְעוֹתֶ֤יךָ וְגֵיאוֹתֶ֙יךָ֙ וְכׇל־אֲפִיקֶ֔יךָ חַלְלֵי־חֶ֖רֶב יִפְּל֥וּ בָהֶֽם׃
    9. ט׳שִֽׁמְמ֤וֹת עוֹלָם֙ אֶתֶּנְךָ֔ וְעָרֶ֖יךָ לֹ֣א (תישבנה) [תָשֹׁ֑בְנָה] וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
    10. י׳יַ֣עַן אֲ֠מׇרְךָ֠ אֶת־שְׁנֵ֨י הַגּוֹיִ֜ם וְאֶת־שְׁתֵּ֧י הָאֲרָצ֛וֹת לִ֥י תִהְיֶ֖ינָה וִֽירַשְׁנ֑וּהָ וַיהֹוָ֖ה שָׁ֥ם הָיָֽה׃ {ס}
    11. י״אלָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ וְעָשִׂ֗יתִי כְּאַפְּךָ֙ וּכְקִנְאָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתָה מִשִּׂנְאָתֶ֖יךָ בָּ֑ם וְנוֹדַ֥עְתִּי בָ֖ם כַּאֲשֶׁ֥ר אֶשְׁפְּטֶֽךָ׃
    12. י״בוְֽיָדַעְתָּ֮ כִּ֣י אֲנִ֣י יְהֹוָה֒ שָׁמַ֣עְתִּי׀ אֶת־כׇּל־נָאָֽצוֹתֶ֗יךָ אֲשֶׁ֥ר אָמַ֛רְתָּ עַל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֣ר׀[שָׁמֵ֑מוּ] (שממה) לָ֥נוּ נִתְּנ֖וּ לְאׇכְלָֽה׃
    13. י״גוַתַּגְדִּ֤ילוּ עָלַי֙ בְּפִיכֶ֔ם וְהַעְתַּרְתֶּ֥ם עָלַ֖י דִּבְרֵיכֶ֑ם אֲנִ֖י שָׁמָֽעְתִּי׃ {ס}
    14. י״דכֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה כִּשְׂמֹ֙חַ֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ שְׁמָמָ֖ה אֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃
    15. ט״וכְּשִׂמְחָ֨תְךָ֜ לְנַחֲלַ֧ת בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֛ל עַ֥ל אֲשֶׁר־שָׁמֵ֖מָה כֵּ֣ן אֶעֱשֶׂה־לָּ֑ךְ שְׁמָמָ֨ה תִהְיֶ֤ה הַר־שֵׂעִיר֙ וְכׇל־אֱד֣וֹם כֻּלָּ֔הּ וְיָדְע֖וּ כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}

    שיתוף הפרק כולו

    שתפו את הפרק במלואו, או העתיקו את כל המלל עם מספרי הפסוקים.

    השיתוף כפוף לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות של האתר.

    פירוש רש״י

    1. פסוק ה׳׳

      יַ֗עַן הֱי֤וֹת לְךָ֙ אֵיבַ֣ת עוֹלָ֔ם וַתַּגֵּ֥ר אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־יְדֵי־חָ֑רֶב בְּעֵ֣ת אֵידָ֔ם בְּעֵ֖ת עֲוֺ֥ן קֵֽץ׃

      ותגר — ותשפל כמו (מיכה א׳:ו׳) והגרתי לגיא אבניה שהיו מסגירין אותן לאויביהן כשהיו בורחין דרך ארצם וזו היא שאמר (עובדיה א׳:י״ד) אל תעמוד על הפרק:

      בעת אידם — בעת כשמסרתים ביד אויב:

      בעת עון קץ — כשנגמר קץ עוונם ונתמלאה סאתם:

    2. פסוק ו׳׳

      לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה כִּֽי־לְדָ֥ם אֶעֶשְׂךָ֖ וְדָ֣ם יִרְדְּפֶ֑ךָ אִם־לֹ֥א דָ֛ם שָׂנֵ֖אתָ וְדָ֥ם יִרְדְּפֶֽךָ׃

      לדם אעשך — נופל בחרב:

      דם שנאת — בזית את הבכורה שעבודתי היתה מסורה להם ושנאת להיות מלכלך עצמך בדם קרבן עבודתי ולכלוך דם הרוגים ירדפך וי"א רוצחים אתה ירא כשאר כל אדם ורוצחים ירדפוך וי"א דם שנאת אחיך שהוא בשרך ודמך:

    3. פסוק ט׳׳

      שִֽׁמְמ֤וֹת עוֹלָם֙ אֶתֶּנְךָ֔ וְעָרֶ֖יךָ לֹ֣א (תישבנה) [תָשֹׁ֑בְנָה] וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃

      ועריך לא תשובנה — לא כמו שאמרתי למצרים (לעיל כט) ושבתי את שבות מצרים ושבתי את שבות בני עמון (ירמיהו מ״ט:ו׳) וזו היא שאמר (מלאכי א׳:ג׳) ואת עשו שנאתי ואתן את הריו שממה שעתידים לשוממות עולם:

    4. פסוק י׳׳

      יַ֣עַן אֲ֠מׇרְךָ֠ אֶת־שְׁנֵ֨י הַגּוֹיִ֜ם וְאֶת־שְׁתֵּ֧י הָאֲרָצ֛וֹת לִ֥י תִהְיֶ֖ינָה וִֽירַשְׁנ֑וּהָ וַיהֹוָ֖ה שָׁ֥ם הָיָֽה׃ {ס}

      שני הגוים — ישראל ויהודה ומדרש אגדה ר' תנחומא דורשו כלפי שהלך עשו אל ישמעאל להתחתן בו להשיאו שיעורר על יצחק על ירושת אברהם ויהרוג ישמעאל את יצחק ואהיה אני גואל הדם ואהרוג את ישמעאל וזהו יקרבו ימי אבל אבי ואירש אני את יצחק ואת ישמעאל (בראשית כ״ז:מ״א):

      וה' שם היה — יודע את מחשבותיך:

    5. פסוק י״א׳

      לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ וְעָשִׂ֗יתִי כְּאַפְּךָ֙ וּכְקִנְאָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתָה מִשִּׂנְאָתֶ֖יךָ בָּ֑ם וְנוֹדַ֥עְתִּי בָ֖ם…

      ועשיתי כאפך — כאותה האף שעשית לישראל אעשה לך:

      ונודעתי בם — כאשר אשפטך אז יכירו את גבורתי:

    6. פסוק י״ג׳

      וַתַּגְדִּ֤ילוּ עָלַי֙ בְּפִיכֶ֔ם וְהַעְתַּרְתֶּ֥ם עָלַ֖י דִּבְרֵיכֶ֑ם אֲנִ֖י שָׁמָֽעְתִּי׃ {ס}

      והעתרתם — הרביתם וכן ועתר ענן הקטרת (לעיל ח) לשון רבוי:

    7. פסוק י״ד׳

      כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה כִּשְׂמֹ֙חַ֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ שְׁמָמָ֖ה אֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃

      כשמוח כל הארץ — כשאטול אני את מלכותי כי אז תשמח הארץ כענין שנא' ה' מלך תגל הארץ (תהלים צו) אז שממה אעשה לך:

    מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    פירוש מלבי״ם

    1. פסוק ב׳׳

      בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ עַל־הַ֣ר שֵׂעִ֑יר וְהִנָּבֵ֖א עָלָֽיו׃

      שים פניך, מפני ששיבת שבות ישראל וחורבן אדום שהגלו אותם מארצם יהיו סמוכים, בחזותו שיבת ציון ראה ג"כ חורבן אדום, והנה אדום הרעו לישראל בחורבן בית ראשון שהיו שמחים על מפלתם והיו עונשם ע"י נבוכדנצר ואח"כ ע"י הורדוס שהחריבו את ארצם אבל זה לא היה חורבן עולם, עז"א הנני אליך הר שעיר וכו' ונתתיך שממה ומשמה זה חורבן נבוכדנצר, אח"כ עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה ע"י בית חשמונאי, וידעת כי אני ה' כי אז נכנסו לברית מילה וטבילה וקבלו אלהותו ונתגירו:

    2. פסוק ה׳׳

      יַ֗עַן הֱי֤וֹת לְךָ֙ אֵיבַ֣ת עוֹלָ֔ם וַתַּגֵּ֥ר אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־יְדֵי־חָ֑רֶב בְּעֵ֣ת אֵידָ֔ם בְּעֵ֖ת עֲוֺ֥ן קֵֽץ׃

      יען, אבל אח"כ בעת נכנסו הרומיים לירושלים והם באו אז לעזרת ישראל, שמרו בלבם, האיבה הכבושה בלבם מעולם, ותגר את בני ישראל ע"י חרב, כמ"ש גם אתה כאחד מהם, ואל תעמוד על הפרק להכרית את פליטיו, וזה היה בעת אידם ר"ל בעת החורבן, שאז היה עון קץ, שהיה קץ לעונם ואחרית העונשים, שאחר שכבר נשלם עונם, וגם נחתם אידם היה ראוי לרחם עליהם וכ"מ שעשית היה מתוך האיבה לא לשום תועלת:

    3. פסוק ו׳׳

      לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה כִּֽי־לְדָ֥ם אֶעֶשְׂךָ֖ וְדָ֣ם יִרְדְּפֶ֑ךָ אִם־לֹ֥א דָ֛ם שָׂנֵ֖אתָ וְדָ֥ם יִרְדְּפֶֽךָ׃

      לכן חי אני נחתם גזר דין בשבועה, כי לדם אעשך, כמו ששפכת דם כן תהיה מלאה דם הרוגים, ודם ירדפך, לא ירדפוך שבי ושלל, רק דם, ר"ל שמגמת רודפיך יהיה רק לשפוך דמך כמו ששמך אדום, אם לא דם שנאת שנאתך היה שנאת דם לא שנאה מחמת תועלת ויראת נזק וכן דם ירדפך מדה כנגד מדה:

    4. פסוק ז׳׳

      וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־הַ֣ר שֵׂעִ֔יר לְשִֽׁמְמָ֖ה וּשְׁמָמָ֑ה וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נּוּ עֹבֵ֥ר וָשָֽׁב׃

      ונתתי זה יהיה באחרית הימים והשממון יהיה עד שלא יהיה שם עובר ושב:

    5. פסוק ח׳׳

      וּמִלֵּאתִ֥י אֶת־הָרָ֖יו חֲלָלָ֑יו גִּבְעוֹתֶ֤יךָ וְגֵיאוֹתֶ֙יךָ֙ וְכׇל־אֲפִיקֶ֔יךָ חַלְלֵי־חֶ֖רֶב יִפְּל֥וּ בָהֶֽם׃

      ולא שהעם ילכו בגולה, רק ומלאתי את הריו חלליו ולא לבד במקום שלחמו על ההרים רק גם גבעותיך וכו' חללי חרב יפלו בהם שגם אחרי הכיבוש יהרגו את כולם:

    6. פסוק ט׳׳

      שִֽׁמְמ֤וֹת עוֹלָם֙ אֶתֶּנְךָ֔ וְעָרֶ֖יךָ לֹ֣א (תישבנה) [תָשֹׁ֑בְנָה] וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃

      שממות עולם השממה האחרונה תהיה לעולם, עד שעריך לא תשבנה ואז וידעתם כי אני ה' המעניש כמ"ש המה יבנו ואני אהרוס (מלאכי א׳:ד׳):

    7. פסוק י׳׳

      יַ֣עַן אֲ֠מׇרְךָ֠ אֶת־שְׁנֵ֨י הַגּוֹיִ֜ם וְאֶת־שְׁתֵּ֧י הָאֲרָצ֛וֹת לִ֥י תִהְיֶ֖ינָה וִֽירַשְׁנ֑וּהָ וַיהֹוָ֖ה שָׁ֥ם הָיָֽה׃ {ס}

      יען אמרך שאח"כ בימי הגלות רצית שישראל יהיו משועבדים תחתיך לעולם וא"י יהיה שלך עד שאמרת את שני הגוים שהם יהודה ועשרת השבטים ושני ארצותיהם לי תהיינה וירשנוה, וה' שם היה ואתה אומר שתירש גם את ה' אשר שם היה, כי אתה אומר שאדום נכנס תחת ישראל, שישראל חללו את ה', ואתם הגוי אשר בחר ה', (ואמר נגד מ"ש את שני הגוים) לכן חי אני ועשיתי כאפך שעי"ז עשית לישראל רעות רבות בימי הגלות ע"י אף וקנאה כאילו קנאת קנאת אלהים וזה עשית משנאתיך ונודעתי בם שאז כאשר אשפטך אודיע שהם עמי ואנכי אלהיהם ויודע האמונה האמתית:

    8. פסוק י״ב׳

      וְֽיָדַעְתָּ֮ כִּ֣י אֲנִ֣י יְהֹוָה֒ שָׁמַ֣עְתִּי׀ אֶת־כׇּל־נָאָֽצוֹתֶ֗יךָ אֲשֶׁ֥ר אָמַ֛רְתָּ עַל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֣ר׀[שָׁמֵ֑מוּ] (שממה) לָ֥נוּ נִתְּנ֖וּ…

      (ונגד מ"ש את שתי הארצות אמר) וידעת כי אני ה' שמעתי נאצותיך שבזה היית מנאץ אותי, במה שאמרת על הרי ישראל לאמר שממו, שאמרו שהם שוממים ע"י חטא ישראל שלא ימצאו ישראל יושבים שם, רק לנו נתנו לאכלה, והירושה לא לגור שם לבד רק לאכול הפירות הגדלים שם:

    9. פסוק י״ג׳

      וַתַּגְדִּ֤ילוּ עָלַי֙ בְּפִיכֶ֔ם וְהַעְתַּרְתֶּ֥ם עָלַ֖י דִּבְרֵיכֶ֑ם אֲנִ֖י שָׁמָֽעְתִּי׃ {ס}

      (ונגד מ"ש וה' שם היה שירשו גם את ה') ותגדילו עלי בפיכם, ענין הספורים המבהילים באלהות, והעתרתם עלי דבריכם הפרטים שספרו על האלהות שיש בהם מהגנאי והדופי וההבל, גם זה אני שמעתי שנוגע לכבודי:

    10. פסוק י״ד׳

      כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה כִּשְׂמֹ֙חַ֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ שְׁמָמָ֖ה אֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃

      כה אמר ה' (נגד מה ששמחת על מפלת ישראל) אעשה לך שממה, בעת שתשמח כל הארץ ע"י שישראל ישבו בשמחה ובשלוה, עד שתראה שמחת ישראל קודם מפלתך:

    11. פסוק ט״ו׳

      כְּשִׂמְחָ֨תְךָ֜ לְנַחֲלַ֧ת בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֛ל עַ֥ל אֲשֶׁר־שָׁמֵ֖מָה כֵּ֣ן אֶעֱשֶׂה־לָּ֑ךְ שְׁמָמָ֨ה תִהְיֶ֤ה הַר־שֵׂעִיר֙ וְכׇל־אֱד֣וֹם כֻּלָּ֔הּ וְיָדְע֖וּ כִּי־אֲנִ֥י…

      (ונגד ששמחת על חורבן הארץ), כשמחתך וכו' כן אעשה לך שישמחו כולם על חורבן ארצך (ונגד מה שדברת באלהות) שממה תהיה הר שעיר וכו' שתשאר שממה לעולם, ובזה ידעו כי אני ה' ויכירו אמתת אלהותי כמ"ש המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם ה' עד עולם:

    מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    תנ״ך · מדריך קריאת פרק

    יחזקאל פרק 35

    יחזקאל פרק 35 מציג 15 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.

    לדף הביאור המלא

    מפת הטקסט

    התחילו בפסוקים הפותחים, שימו לב לחזרות ולמעברים, והשתמשו באינדקס הפסוקים כדי לחזור לשורה המדויקת. אינדקס הפסוקים שימושי במיוחד למעקב אחר מילים חוזרות ושינויי מקום או קול.

    מפתח לקריאה

    קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    המשך הרצף

    מקורות מקבילים

    שיעורים וכלי לימוד

    מפת פסוק אחר פסוק של כל 15 הפסוקים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו פסוק במקור.

    1. פסוק 14 מילים

      נפתחת ב״וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃…״

    2. פסוק 27 מילים

      נפתחת ב״בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ עַל־הַ֣ר שֵׂעִ֑יר וְהִנָּבֵ֖א עָלָֽיו׃…״

    3. פסוק 315 מילים

      נפתחת ב״וְאָמַ֣רְתָּ לּ֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנְנִ֥י…״

    4. פסוק 49 מילים

      נפתחת ב״עָרֶ֙יךָ֙ חׇרְבָּ֣ה אָשִׂ֔ים וְאַתָּ֖ה שְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֑ה וְיָדַעְתָּ֖…״

    5. פסוק 513 מילים

      נפתחת ב״יַ֗עַן הֱי֤וֹת לְךָ֙ אֵיבַ֣ת עוֹלָ֔ם וַתַּגֵּ֥ר אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל…״

    6. פסוק 614 מילים

      נפתחת ב״לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה כִּֽי־לְדָ֥ם אֶעֶשְׂךָ֖…״

    7. פסוק 79 מילים

      נפתחת ב״וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־הַ֣ר שֵׂעִ֔יר לְשִֽׁמְמָ֖ה וּשְׁמָמָ֑ה וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נּוּ…״

    8. פסוק 89 מילים

      נפתחת ב״וּמִלֵּאתִ֥י אֶת־הָרָ֖יו חֲלָלָ֑יו גִּבְעוֹתֶ֤יךָ וְגֵיאוֹתֶ֙יךָ֙ וְכׇל־אֲפִיקֶ֔יךָ חַלְלֵי־חֶ֖רֶב…״

    9. פסוק 910 מילים

      נפתחת ב״שִֽׁמְמ֤וֹת עוֹלָם֙ אֶתֶּנְךָ֔ וְעָרֶ֖יךָ לֹ֣א (תישבנה) [תָשֹׁ֑בְנָה]…״

    10. פסוק 1013 מילים

      נפתחת ב״יַ֣עַן אֲ֠מׇרְךָ֠ אֶת־שְׁנֵ֨י הַגּוֹיִ֜ם וְאֶת־שְׁתֵּ֧י הָאֲרָצ֛וֹת לִ֥י…״

    11. פסוק 1116 מילים

      נפתחת ב״לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ וְעָשִׂ֗יתִי כְּאַפְּךָ֙…״

    12. פסוק 1215 מילים

      נפתחת ב״וְֽיָדַעְתָּ֮ כִּ֣י אֲנִ֣י יְהֹוָה֒ שָׁמַ֣עְתִּי׀ אֶת־כׇּל־נָאָֽצוֹתֶ֗יךָ אֲשֶׁ֥ר…״

    13. פסוק 139 מילים

      נפתחת ב״וַתַּגְדִּ֤ילוּ עָלַי֙ בְּפִיכֶ֔ם וְהַעְתַּרְתֶּ֥ם עָלַ֖י דִּבְרֵיכֶ֑ם אֲנִ֖י…״

    14. פסוק 148 מילים

      נפתחת ב״כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה כִּשְׂמֹ֙חַ֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ שְׁמָמָ֖ה…״

    15. פסוק 1516 מילים

      נפתחת ב״כְּשִׂמְחָ֨תְךָ֜ לְנַחֲלַ֧ת בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֛ל עַ֥ל אֲשֶׁר־שָׁמֵ֖מָה כֵּ֣ן אֶעֱשֶׂה־לָּ֑ךְ…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יחזקאל פרק ל״ה

    פתיחה בקורא