יחזקאל פרק כ״ז

על מבואות ים — על הנמל שהספינות באות עד החומה והשערים והרבה כרכין יושבין על הים ואינה מקום נמל ואין הספינות יכולות לקרב אליהם:

מבואות ים — פור"ט בלע"ז:

רוכלת העמים — כך היה מנהגם סוחרים הבאים לה זה מצפון וזה מדרום לא היו רשאין לעשות סחורה זה עם זה אלא יושבי העיר לוקחין מזה ומוכרין לזה:

את אמרת אני כלילת יופי — עד עכשיו הכל אומרי' על ירושלים כלילת יופי (איכה ב׳:ט״ו-ט״ז) משוש כל הארץ (תהילים מ״ח:ג׳) עכשיו את מתגאה לומר אני כלילת היופי סוף גמר היופי כלול בי:

בוניך — ארדכלייך, ל' בנין:

ברושים משניר — לפי שהיתה בנויה בים ובים אבדה המשילה הנביא לספינה משובחת שהכבידו משאה בתוכה וטבעה ברוח קדים:

משניר — טור תלגא:

את כל לוחתים — הלוחים שנעשית האניה מהם:

ארז מלבנון — שם יער שהארזים מצויין בו:

תורן — הוא העץ הזקוף וגבוה התקוע בספינה שבו תולין המפרש שקורין בוייל"א בלע"ז ובו נקבים בראשו שהחבל שמושכין בו הספינה נכנס ויוצא בו מש"ט בלע"ז:

אלונים — מן עץ סרק שקורין קיישנ"א בלע"ז:

משוטיך — הם שרחבים בראשם שמנהיגין בהם האניה ריימ"ש בלע"ז:

קרשך — הוא הקרש הרחב שבראש השני של ספינה אל מול התורן שבראשה אשר בו מהפכין את הספינה לכל צדדיה ומכוונין אותה אל הדרך ורב החובל אוחז בו ובלשון משנה קברניט ובלשון לעז גובריינא"ל:

עשו שן בת אשורים — א"א לו להיות אלא של עץ וזהו בת אשורים כאלו הוא תיבה אחת לשון תדהר ותאשור (ישעיהו מ״א:י״ט) שניהם ת"י אשכרועין ואת קברניטה של צור המשיל לקרש של אשכרוע מצופה בשן ע"י מסמרים לנוי ולחוזק כי כן תרגם יונתן דפין דאשכרועין מכבשין בשן דפיל בית חופאה לא תיטרון כסויה לא יפול אבל יונתן פירש הקברניט הזה לפי עניין העיר על קרשי שעריה:

שש ברקמה — נגד שש עשוי בציורי רקמות:

מפרשך — הוא שקורין בל"א סיג"ל ובלשונינו בווייל"א בלע"ז:

להיות לך לנס — לפורשו על כלונס הארז ולהגביהו על התורן, נס בלשון משנה כלונס ובלע"ז פורקא:

היה מכסך — לאהל ולגג על פני כל האניה:

היו שטים לך — תופסי משוטיך להנהיגך:

חובליך — אוחזי הקברניט לכוין וליישר האניה:

זקני גבל — אומני הבנין כמו שנאמר ובוני חירום והגבלים (מלכים א ה׳:ל״ב):

מחזיקי בדקך — מתקני בדקך שלא יכנסו בהם המים אפייטונ"ט טאקראוצ"א בלע"ז:

כל אניות הים ומלחיהם — הספנים שלהם:

היו בך — היו סביבך לשוט אל המדינות הרחוקות להביא הסחור' לתוכך:

לערוב מערבך — ל' ערובה הם כל צורכי האדם שהוא חי בהם וממונו הוא ערובתו והצלתו לחייו גרנטיא"ה בלע"ז:

בני ארוד וחילך — ושאר חיל בני אדם היושבים בתוכך:

וגמדים — ת"י ואף קפוטקאי שמעתי משמו של רבי מנחם על שם שיורדין בים עד התהום משערי גומדי אמות עומקה נקראו גמדים אנדוי"ש בלע"ז ויש פותרים שהם ננסים ונכנסין במדת אמה:

שלטיהם — הם אשפות שנותנין בהם חצים כמו (ירמיה כא) הברו החיצים מלאו השלטים קויכרינ"ה בלע"ז:

תלו — הרבה תלי תלים:

תרשיש — ים ששמה תרשיש:

מרוב כל הון — שהיה בתוכך ובטוחים הסוחרים שימצאו בך סחורה הראויה להם:

בדיל — אשטיי"ן בלע"ז:

עזבוניך — חוזקיך ועוזרך כמו (נחמיה ג׳:ח׳) ויעזבו את ירושלים עד החומה וממונו של אדם הוא חזקו המעמידו על רגליו:

בנפש אדם — עבדים ושפחות למכור:

ידך — מקומך:

קרנות שן והבנים — קרני יעלים ועצמות פיל וטווסים עופות ששמן פאו"ן בלע"ז:

השיבו אשכרך — הביאו לך תשורה:

ארם סוחרתך — באבנים טובות האמורות במקרא וארגמן ורקמה ובוץ:

מרוב מעשיך — מתוך שהיו יודעים בנשיאיך ושריך שמראין להם מעשה נוי ותפארת לתכשיט:

בנופך — איקרבונקל"א בלעז:

בחטי מנית — שם מקום שחיטיה יפות כמו עד בואך מנית (שופטים יח) ומדרש אגדה חטין יפין וגסין הנמכרים במניין ויונתן תרגם בחטי ריחוש לשון קבוצת מניינים הרבה טרוקא"ס בלע"ז וחבירו בפסיקתא מה הדם רחוש בעלין אף לאה רחושה בבנים ולא ידעתי מהו מפי רבי שמעון מצאתי שמצא במקרא תרגום ירושלמי בחיטי מנית ופנג דחושלא וקלמא שערי דחושלא שבגמרא אנו שונים שעורים קלופים ואומר אני מנית לשון מנות מאכל מזומן ואף לפי נקוד דגש דרכו של יונתן לתרגם התיבה פעם משמעה פעם מדרשה כן תרגם וגם שם העיר המונה אנו נוקדים שם והמונה לא מפיק ה"א ותרגם אף לתמן יתרמון קטולי קרתא דסגיאין איתרגושתהא:

ופנג — ראיתי בספר יוסף הכהן עץ אפרסמון הוא פנג והיו מצויין ביריחו ועל שם ריח הטוב נקראת יריחו באלסמ"א בלע"ז:

ביין חלבון — יין לבן מבושל ומנחם חברו עם חלב חטים (תהלים קמו) ל' טוב:

וצמר צחר — ועמר מלת כבינא ביום שנולד הטלה וטהרתו אמו בלחיכתה עושין כסות ומכבנין אותו סביבו בקרסים כדי שיהא צמרו נקי:

צחר — לבן כמו אתונות צחורות (שופטים ה):

ודן ויון — מדינות הם:

מאוזל — מטוה של שיראין:

ברזל עשות — עשוי כעששיות מש"ש בלעז והוא פרזלא הנדואה:

בבגדי חופש לרכבה — בלבוש דיקר לרתיכין:

בכרים — כבשים ויונתן תרגם בתורין וכן תרגם מאה אלף כרים דמישע מלך מואב (מלכים ב ג׳:ד׳):

אשור כלמד — י"ת מדינן אשור ומדי:

במכלולים — בדברים שהם למכלול פרמונ"ט בלע"ז ומה הם המכלולים גלומי תכלת ורקמה טליתות של תכלת מרוקמות:

ובגנזי ברומים — בתכשיטי פאר שגונזין אותן בארגזין שקורין אשקרי"ן בלע"ז והם מחופין עור ומצוירין לנוי במיני מסמרין שורות שורות וציורין והם בלשון ארמי קמטרין ובלשון עברי ברומים והם חבושין ואסורין בחבלי בוץ לנוי:

וארוזים — ת"י אעי הדסים אותן ארגזים היו נתונין במגדלי עץ הדס ומביאין אותן לתוך המגדלין והקמטראות שבתוכן והתכשיטין שבתוך הקמטראות הכל יחד לסחורה וכה פתרון הלשון בלשון קצרה ובגנזי ברומים החבושים בחבלים וארוזים בתוך עץ ארז שהברומים הם הקמטראות והיו אסורים בחבלים ונתונים במגדלי הדס שהיא ממיני ארז ומכלולים שבתוך הברומים קרא יונתן וכושפין דארזא באימלין די זהריתא תכשיטין הצריכין שמירה נאה דמחתין בקומטרין מונחים בקמטראות והמגדלים שבתרגום כמו שאנו שונין תיבה ומגדל שיפרייט"ש בלע"ז:

אניות תרשיש — שרותיך הם היו לך לערבה ומישור כשם שהמישור הוא דרך כבושה להביא בו סחורה לעיר היושבת ביבשה היו לך תחתם אניות תרשיש מסילה להביא מערבך לתוכך:

שרותיך — לשון שרון ומישור ודוגמתו עלו בשרותיה (ירמיה ה):

ותמלאי, ותכבדי מאד — הביאו לתוכך משא רב והכבידו משאך יותר מדאי:

במים רבים הביאוך השטים אותך — כדרך האניות הגדולו' שמפליגין אותן לתוך פלגום הים ומתוך שנתמלאת וכבדת בא רוח הקדים ושברך בלב ימים ולענין דוגמת העיר מתוך שנתמלאת עושר גבה לבך ובא עליך פורענות:

מגרשות — כמו מגרשי העיר:

אל הארץ יעמודו — מה לנו עוד באניות להיכן נוליך סחורה עוד:

יתפלשו — יתגלגלו:

ונשאו אליך בניהם — בנהי שלהם:

כדומה — כך היה שם ראשי אדום כענין שנאמר משא דומה (ישעיהו כ״א:י״א) וי"ת לית דדמי לה:

כדומה — כדוגמתה:

בצאת עזבוניך וגו' — כל זה יקוננו עליך בקינתם:

רעמו פנים — זעומי פנים וכן בעבור הרעימה (שמואל א א׳:ו׳) וכן כל תלונה תורעמתא:

שרקו — שובלי"ר בלעז כך שורקין על דבר שחלף והלך לו:

הישבת על מבואות ים וכל אניות המסחר באים לשם ומניחים שם סחורותיהם ועי"כ היא רכלת העמים אל איים רבים הרוכל הוא הלוקח הסחורה מן הסוחר הגדול ומחזיר אותה ממקום למקום למכרה לאחדים ואת מקבלת את הסחורה מן הסוחרים הגדולים ומוכרת אותה אל האיים שבים כרוכל, צור את אמרת אני כלילת יופי ר"ל את מתפארת שהיופי שלך היא מצד עצמך וזה שקר, כי:

בלב ימים גבוליך היופי שלך תלוי מצד הגבולים שלך שהם בלב ימים, כי האי שים סביב לה, האיים אשר בכל הים סביב הם מסמנים גבוליה, ר"ל היופי שלך בא ע"י השכנים אשר סביבך כל איי הים על ידם נעשרת, ומצד שבוניך כללו יפיך שהם השתדלו לכלול יפיך, ולא היה מצד עצמך כי הבונים והדברים שמהם נבנית הוא מקובץ מעמים רבים וממקומות שונים:

ברושים מדמה את כלל האי לספינה אשר בים, ומבאר שכל הספינה וכליה כוננה מדברים שהובאו מארצות שונות, הברושים אשר מהם בנו לך את כל לוחות האניה היו משניר, לא מצור והארז אשר לקחו לעשות תורן עליך לקחוהו מלבנון :

אלונים שמהם עשו משוטיך היו מבשן, קרשך שבו מכוונים הספינה (דער רודער) אשר עשאוהו משן, היה בת אשורים נולד באשור והובא מאיי כתים :

השש ברקמה אשר ממנו עשי מפרשי הספינה והנס שלה היה ממצרים, והמכסה שלה שהיה מתכלית וארגמן היה מאיי אלישה, עד שכל יופי האניה לא היה מצור רק ממקומות שונות, ר"ל העושר והכבוד והתפארת של צור אינה מעצמה רק ע"י מסחר של עמים רבים ואיים רחוקים:

יושבי צידון אחר שבאר שהספינה עצמה וכליה נעשתה ונקבצה מעמים רבים ואינם של צור, יבאר כי גם מנהיגי הספינה ועושי מלאכתם הם ג"כ מעמים אחרים, ור"ל כמו שהעושר והמסחר בא אליה מבחוץ כן חכמיה ומנהיגה במדיניות והאומנים והחרשים שנמצאו בתוכה הם ג"כ מעמים אחרים, שיושבי צידון היו השטים את האניה, ומה שנמצאו בך גם חכמיך צור המה חבליך הם מנהיגי האניה והמושלים עליה ר"ל מהם יצא מלך ושרים:

זקני גבול וחכמיה, שהם היו בקיאים בבנין (כמ"ש (מ"א ו') ויפסלו בוני שלמה והגבלים) היו מחזיקי בדקך לתקן את הספינה ר"ל שמהם היו חכמים מתקנים תקנות ונמוסים במדינה, כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך הערבון שהוא המשכון שנותנים בעד הסחורות שלוקחים בהקפה והיו אניות הים שהם היו ערבים בעדך (באשר כל מסחרם היה על ידך) באופן שגם הבטחון לתת לך סחורות בהקפה לא היה בכחך רק בכח אחרים:

פרס ולוד ופוט היו בחילך גם אנשי החיל שלך לא היו מבני צור רק מעמים אחרים והם תלו בך תלי תלים מגן וכובע ובזה נתנו הדרך החיצוני שהדר המדינה כשי"ל חיל ועם נושע למלחמה:

בני ארוד הם היו אנשי החיל שלך השומרים על חומותיך, שכבר אמר שבני ארוד היו מחזיקי בדקה וכן היו שומרים אותה מאויב חיצוני, וגמדים במגדלותיך היו בעת שעלו על המגדלים הגבוהים שלך היו נראים למטה כאנשים ננסין שגומד ארכם וזה הי' מרוב גובה המגדלות והם הניחו שלטיהם תלי תלים על חומותיך ובזה גמרו וכללו יפיך, ולא כמו שאמרת אני כלילת יופי כי יפיך מקובץ מעמים שונים:

תרשיש עתה נבאר איך המסחר והעושר שלה, הוא מקובץ מעמים שונים מכל בני תבל, והנה יחשוב במסחר צור ארבעה דברים שהם מסחר ומרכולת ועזבון וערבון, והוא שהסוחרים הגדולים הביאו מסחרם אל צור וזה נקרא מסחר, ושם עזבו את הסחורה באוצרות ביד בני צור, וזה נקרא עזבון, והרוכלים שהם הסוחרים הקטנים קנו שמה את הסחורה הנמצאת בעזבון והובילו אותה למדינות שונות וזה נקרא רוכל ומרכולת, ובעת שלקחו הסחורה למרכולת נתנו סחורה אחרת שהביאו הם שיהיו לערבון בעד המעות, וזה נקרא מערב וערבון, אמר שתרשיש היה הסוחר הגדול שלך מרוב כל הון, וסחורה שהביאו כסף ברזל בדיל ועופרת שהיו נמצאים לרוב בתרשיש היא שפאניה הקדומה כמ"ש (מלכים א'), והם נתנו עזבוניך ר"ל שהניחו סחורתם אצלך:

ויון תובל ומשך המה רכליך הם לקחו סחורת תרשיש למכרם לאחדים שזה נקרא רוכל, והערבות שנתנו שיהיו בטוחים בעד המרכולת שלקחו היה בנפש אדם וכלי נחשת, בזה ערבו מערבך, שהניחו עבדים וכלי נחושת לבטחון על הסחורה שלקחו:

מבית תוגרמה נתנו עזבוניך סוסים ופרשים ר"ל שהניחום אצלך בעזבון:

ובני דדן רכליך הם היו הרוכלים שלקחו הסוסים והפרשים למכור אותם לאחדים אל האיים סביב וכן היו רוכליך איים רבים, סחורת ידך שלקחו ממך הסחורה שעשית בידך, ר"ל סחורת צור שעשו אנשיה ובעלי מלאכות אשר בצור, והם משיבים אשכרך קרנות שן והבנים שבשכר וריוח המגיע לך מביאים קרנות שן:

ארם סחרתך הם הסוחרים שלך וע"י רוב מעשיך מביאים נופך וארגמן וכו' נתנו בעזבוניך מניחים סחורתם אצלך בעזבון:

ויהודה וארץ ישראל הם הרוכלים של הסחורה הזאת ולוקחים העזבון למכור לאחדים בעיירות, והערבון בעד הסחורה נתנו חטי מנית וכו' דברים המצויים בא"י:

דמשק, היא עיר המלוכה מארם וחוץ ממה שמביאים מארם נופך ארגמן וכו' (כנ"ל פ' ט"ז) הם הסוחרים שלך, שע"י רוב מעשיך מביאים צמר צחר לעשות ממנו שם בגדים, וע"י רוב כל הון מביאים יין חלבון לשתיה לא אמר בעזבוניך נתנו כי בני צור בעצמם היו לוקחים דברים יקרים האלה לעצמם:

(יט-כ) ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו, דן ויון הביא סחורה שעזבו שם למכור והוא היה מאוזל דברים טוים, וגם הביאו סחורה לערבון בעד המרכולת שלקחו והיה ברזל עשות וקדה, וכבר אמר למעלה (פ' י"ג) שיון היו רוכליה עם תובל ומשך ונתנו ערבון נפש אדם וכלי נחושת, ודן נתן גם ברזל עשות וכו' ודדן לקחו גם את רוכלתך סחורה של צור שהיו בגדי חפש לרכבה שזה עשו מן המאוזל והטווי שהביאו בני דן (שהם בני דדן), ולקחו הבגדי חופש שנעשה מן המאוזל למרכולת:

ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך הם עושים מסחור לך בעצמך, כי בכרים ואילים וכו' בם סוחריך, וזה תקנה לצרכיך בכסף מלא לאכילה:

רכלי שבא ורעמה (בני רעמה שבא ודדן), המה רכליך, הסחורה שהיו תחלה קונים בשבא הם לוקחים אצלך, כי בראש כל בושם ובכל אבן יקרה וזהב שכ"ז מרכולת שבא כמ"ש (מ"א י') שכ"ז הביאה מלכת שבא לשלמה, נתנו בעזבוניך הם מונחים אצלך בעזבון והרוכלים לוקחים אצלך הסחורה שהיו לוקחים תחלה בשבא ושבאה משם, וכן:

חרן וכנה ועדן שהיו ג"כ רכלי שבא, אשור כלמד רכלתך כאשר למד אשור והרגיל ליקח רוכלתך, מאז לא לקחו סחורות אלה בשבא ששם מקומם רק הביאום משבא לצור, ומצור לקחום הרוכלים והובילום לאשור להראות שהיא מרכולת צור, באשר למדו לקנות רק מרכולת צור:

המה רכליך, והם לקחו סחורות ממך למכור לאחדים, ומה הן הסחורות במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים, והסחורות האלה הושמו בחבלים חבשים וארוזים, בתיבות של ארז וחבשו עליהם חבלים, שכן היו עושים במרכלתך :

ואניות תרשיש כל האניות היו בשרותיך והיו משרתים לך, והיו מערבך היו ערבים בעדך כי היו כולם שלך, ועי"כ ותמלאי בסחורות, ועי"כ ותכבדי מאד בלב ימים :

במים רבים הביאוך השטים אותך וצידון וארוד שהם היו השטים אותך (כנ"ל פסוק ח') הם הביאוך במים רבים, ר"ל כי צידון היו לה נגיעה במפלת צור כמ"ש (בישעיהו כ״ג:ד׳) דומו יושבי אי סוחר צידון, בושי צידון ופירשתי שם שצידון היו מתקנאים בגדולת צור, ועזרו למפלתה, וע"י כן רוח הקדים שברך בלב ימים, כי בעת הסער כשהספינה קרובה לחוף יש תקוה לא כן בלב ימים:

ועי"כ הונך של עצמך, ועזבוניך הסחורה שעזבו אצלך, מערבך היא הסחורה שנתנו למשכון, וזה כולל כל הרכוש ונגד האנשים חושב מלחיך מנהיגי הספינה, וחובליך רב החובל ר"ל העם והשרים, מחזיקי בדקך הם המנהיגים, וערבי מערבך הם העשירים וכל אנשי מלחמתך אשר בך, וכן ובכל קהלך ר"ל כל בני אדם אשר בך יפלו בלב ימים, שכולל האנשים והרכוש כולה:

לקול, ע"י זעקת החבלים (שהם השרים) ירעשו מגרשות הסביבות לעיר, ור"ל כל האניות שהם נגד האניה האדירה הזאת כמגרש סביב, ור"ל כל האיים אשר בים:

וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט הם המנהיגים של המשוטים הקטנים, ומלחים הם המנהיגים של הספינות הבינוניות, כל חבלי הים הם מנהיגי הספינות הגדולות שי"ל רב החובל:

והשמיעו, ישמיעו קול בזעקה מרה, וגם יעלו עפר וישבו באפר כמ"ש וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים:

והקריחו קרחה כמו שעושים על מת קרחה וחגורת שק ובכי ומספד:

ונשאו וכו' מי כצור כדמה ר"ל מי היה דומה לצור בשלותה ומי דומה לה בעת שנדמית בתוך הים בחורבנה (ומפרש מי כצור):

בצאת עזבוניך הסחורה שהיתה של אחרים שעזבו הסוחרים אצלך ומשם יצאו לכל קצוי ארץ, בצאתה מימים השבעת עמים רבים, שקנו כל הסחורות שניתנה לך לערבון בעד סחורה שלך, שזה עושר של צור עצמה וסחורה שלה העשרת מלכי ארץ שע"י עושר של צור נתעשרו כל המלכים, (עתה מפרש מי כדומה):

עת נשברת ר"ל כמו שגדולתך היה ע"י הים כן עת נשברת, היה ג"כ מימים מסבת מי הים, ונפל שם מערבך וכל קהלך כי נאבדו האנשים והרכוש במעמקי מים:

כל, (תחלה השבעת עמים רבים) ועתה כל יושבי האיים שממו עליך וכמ"ש למעלה עתה יחרדו האיין יום מפלתך, (תחלה העשרת מלכי ארץ) ועתה מלכיהם שערו שער פנימי, ורעמו פנים בחיצונותם באשר התיראו שלא יבא השבר גם על יתר האיים:

וגם סחרים בעמים שהם ביבשה, שרקו עליך על כי נאבד המסחר שלהם, בלהות היית כשדים שהיו מציאותם רק בדמיון, ואינך עד עולם כאילו היית שד ובלהה ונשאת כנף וחלפת מן העולם עד עולמי עד: