בוני התלמוד
    מקרא

    יחזקאל פרק כ״ז

    נווטו עם Tab ו-Enter בין הקישורים. חצים מזיזים בתוך רשימת הפרקים והפסוקים. Alt עם חצים מדלג לפרק הקודם או הבא.

    יחזקאל פרק כ״זפסוק א׳ / ל״ו0%

    החיפוש מתעלם מניקוד, טעמים וסימני פיסוק — אפשר להקליד גם ללא ניקוד.

    גודל האות
    100%
    גודל מקורי
    1. א׳וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
    2. ב׳וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם שָׂ֥א עַל־צֹ֖ר קִינָֽה׃
    3. ג׳וְאָמַרְתָּ֣ לְצ֗וֹר (הישבתי) [הַיֹּשֶׁ֙בֶת֙] עַל־מְבוֹאֹ֣ת יָ֔ם רֹכֶ֙לֶת֙ הָֽעַמִּ֔ים אֶל־אִיִּ֖ים רַבִּ֑ים {ס} כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה צ֕וֹר אַ֣תְּ אָמַ֔רְתְּ אֲנִ֖י כְּלִ֥ילַת יֹֽפִי׃
    4. ד׳בְּלֵ֥ב יַמִּ֖ים גְּבוּלָ֑יִךְ בֹּנַ֕יִךְ כָּלְל֖וּ יׇפְיֵֽךְ׃
    5. ה׳בְּרוֹשִׁ֤ים מִשְּׂנִיר֙ בָּ֣נוּ לָ֔ךְ אֵ֖ת כׇּל־לֻחֹתָ֑יִם אֶ֤רֶז מִלְּבָנוֹן֙ לָקָ֔חוּ לַעֲשׂ֥וֹת תֹּ֖רֶן עָלָֽיִךְ׃
    6. ו׳אַלּוֹנִים֙ מִבָּשָׁ֔ן עָשׂ֖וּ מִשּׁוֹטָ֑יִךְ קַרְשֵׁ֤ךְ עָֽשׂוּ־שֵׁן֙ בַּת־אֲשֻׁרִ֔ים מֵאִיֵּ֖י כִּתִּיִּֽם׃
    7. ז׳שֵׁשׁ־בְּרִקְמָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ הָיָ֣ה מִפְרָשֵׂ֔ךְ לִֽהְי֥וֹת לָ֖ךְ לְנֵ֑ס תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן מֵאִיֵּ֥י אֱלִישָׁ֖ה הָיָ֥ה מְכַסֵּֽךְ׃
    8. ח׳יֹשְׁבֵ֤י צִידוֹן֙ וְאַרְוַ֔ד הָי֥וּ שָׁטִ֖ים לָ֑ךְ חֲכָמַ֤יִךְ צוֹר֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ הֵ֖מָּה חֹבְלָֽיִךְ׃
    9. ט׳זִקְנֵ֨י גְבַ֤ל וַחֲכָמֶ֙יהָ֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ מַחֲזִיקֵ֖י בִּדְקֵ֑ךְ כׇּל־אֳנִיּ֨וֹת הַיָּ֤ם וּמַלָּֽחֵיהֶם֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ לַעֲרֹ֖ב מַעֲרָבֵֽךְ׃
    10. י׳פָּרַ֨ס וְל֤וּד וּפוּט֙ הָי֣וּ בְחֵילֵ֔ךְ אַנְשֵׁ֖י מִלְחַמְתֵּ֑ךְ מָגֵ֤ן וְכוֹבַע֙ תִּלּוּ־בָ֔ךְ הֵ֖מָּה נָתְנ֥וּ הֲדָרֵֽךְ׃
    11. י״אבְּנֵ֧י אַרְוַ֣ד וְחֵילֵ֗ךְ עַל־חוֹמוֹתַ֙יִךְ֙ סָבִ֔יב וְגַ֨מָּדִ֔ים בְּמִגְדְּלוֹתַ֖יִךְ הָי֑וּ שִׁלְטֵיהֶ֞ם תִּלּ֤וּ עַל־חוֹמוֹתַ֙יִךְ֙ סָבִ֔יב הֵ֖מָּה כָּלְל֥וּ יׇפְיֵֽךְ׃
    12. י״בתַּרְשִׁ֥ישׁ סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב כׇּל־ה֑וֹן בְּכֶ֤סֶף בַּרְזֶל֙ בְּדִ֣יל וְעוֹפֶ֔רֶת נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃
    13. י״גיָוָ֤ן תֻּבַל֙ וָמֶ֔שֶׁךְ הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּנֶ֤פֶשׁ אָדָם֙ וּכְלֵ֣י נְחֹ֔שֶׁת נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃
    14. י״דמִבֵּ֖ית תּוֹגַרְמָ֑ה סוּסִ֤ים וּפָרָשִׁים֙ וּפְרָדִ֔ים נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃
    15. ט״ובְּנֵ֤י דְדָן֙ רֹכְלַ֔יִךְ אִיִּ֥ים רַבִּ֖ים סְחֹרַ֣ת יָדֵ֑ךְ קַרְנ֥וֹת שֵׁן֙ (והובנים) [וְהׇבְנִ֔ים] הֵשִׁ֖יבוּ אֶשְׁכָּרֵֽךְ׃
    16. ט״זאֲרָ֥ם סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב מַעֲשָׂ֑יִךְ בְּ֠נֹ֠פֶךְ אַרְגָּמָ֨ן וְרִקְמָ֤ה וּבוּץ֙ וְרָאמֹ֣ת וְכַדְכֹּ֔ד נָתְנ֖וּ בְּעִזְבוֹנָֽיִךְ׃
    17. י״זיְהוּדָה֙ וְאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּחִטֵּ֣י מִ֠נִּ֠ית וּפַנַּ֨ג וּדְבַ֤שׁ וָשֶׁ֙מֶן֙ וָצֹ֔רִי נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃
    18. י״חדַּמֶּ֧שֶׂק סֹחַרְתֵּ֛ךְ בְּרֹ֥ב מַעֲשַׂ֖יִךְ מֵרֹ֣ב כׇּל־ה֑וֹן בְּיֵ֥ין חֶלְבּ֖וֹן וְצֶ֥מֶר צָֽחַר׃
    19. י״טוְדָ֤ן וְיָוָן֙ מְאוּזָּ֔ל בְּעִזְבוֹנַ֖יִךְ נָתָ֑נּוּ בַּרְזֶ֤ל עָשׁוֹת֙ קִדָּ֣ה וְקָנֶ֔ה בְּמַעֲרָבֵ֖ךְ הָיָֽה׃
    20. כ׳דְּדָן֙ רֹֽכַלְתֵּ֔ךְ בְּבִגְדֵי־חֹ֖פֶשׁ לְרִכְבָּֽהֿ׃
    21. כ״אעֲרַב֙ וְכׇל־נְשִׂיאֵ֣י קֵדָ֔ר הֵ֖מָּה סֹחֲרֵ֣י יָדֵ֑ךְ בְּכָרִ֤ים וְאֵילִם֙ וְעַתּוּדִ֔ים בָּ֖ם סֹחֲרָֽיִךְ׃
    22. כ״ברֹכְלֵ֤י שְׁבָא֙ וְרַעְמָ֔ה הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּרֹ֨אשׁ כׇּל־בֹּ֜שֶׂם וּבְכׇל־אֶ֤בֶן יְקָרָה֙ וְזָהָ֔ב נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃
    23. כ״גחָרָ֤ן וְכַנֵּה֙ וָעֶ֔דֶן רֹכְלֵ֖י שְׁבָ֑א אַשּׁ֖וּר כִּלְמַ֥ד רֹכַלְתֵּֽךְ׃
    24. כ״דהֵ֤מָּה רֹכְלַ֙יִךְ֙ בְּמַכְלֻלִ֔ים בִּגְלוֹמֵי֙ תְּכֵ֣לֶת וְרִקְמָ֔ה וּבְגִנְזֵ֖י בְּרֹמִ֑ים בַּחֲבָלִ֧ים חֲבֻשִׁ֛ים וַאֲרֻזִ֖ים בְּמַרְכֻלְתֵּֽךְ׃
    25. כ״האֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ שָׁרוֹתַ֖יִךְ מַעֲרָבֵ֑ךְ וַתִּמָּלְאִ֧י וַֽתִּכְבְּדִ֛י מְאֹ֖ד בְּלֵ֥ב יַמִּֽים׃
    26. כ״ובְּמַ֤יִם רַבִּים֙ הֱבִא֔וּךְ הַשָּׁטִ֖ים אֹתָ֑ךְ ר֚וּחַ הַקָּדִ֔ים שְׁבָרֵ֖ךְ בְּלֵ֥ב יַמִּֽים׃
    27. כ״זהוֹנֵךְ֙ וְעִזְבוֹנַ֔יִךְ מַעֲרָבֵ֕ךְ מַלָּחַ֖יִךְ וְחֹבְלָ֑יִךְ מַחֲזִיקֵ֣י בִדְקֵ֣ךְ וְֽעֹרְבֵ֣י מַ֠עֲרָבֵ֠ךְ וְכׇל־אַנְשֵׁ֨י מִלְחַמְתֵּ֜ךְ אֲשֶׁר־בָּ֗ךְ וּבְכׇל־קְהָלֵךְ֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹכֵ֔ךְ יִפְּלוּ֙ בְּלֵ֣ב יַמִּ֔ים בְּי֖וֹם מַפַּלְתֵּֽךְ׃
    28. כ״חלְק֖וֹל זַעֲקַ֣ת חֹבְלָ֑יִךְ יִרְעֲשׁ֖וּ מִגְרֹשֽׁוֹת׃
    29. כ״טוְֽיָרְד֞וּ מֵאֳנִיּֽוֹתֵיהֶ֗ם כֹּ֚ל תֹּפְשֵׂ֣י מָשׁ֔וֹט מַלָּחִ֕ים כֹּ֖ל חֹבְלֵ֣י הַיָּ֑ם אֶל־הָאָ֖רֶץ יַעֲמֹֽדוּ׃
    30. ל׳וְהִשְׁמִ֤יעוּ עָלַ֙יִךְ֙ בְּקוֹלָ֔ם וְיִזְעֲק֖וּ מָרָ֑ה וְיַעֲל֤וּ עָפָר֙ עַל־רָ֣אשֵׁיהֶ֔ם בָּאֵ֖פֶר יִתְפַּלָּֽשׁוּ׃
    31. ל״אוְהִקְרִ֤יחוּ אֵלַ֙יִךְ֙ קׇרְחָ֔ה וְחָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים וּבָכ֥וּ אֵלַ֛יִךְ בְּמַר־נֶ֖פֶשׁ מִסְפֵּ֥ד מָֽר׃
    32. ל״בוְנָשְׂא֨וּ אֵלַ֤יִךְ בְּנִיהֶם֙ קִינָ֔ה וְקוֹנְנ֖וּ עָלָ֑יִךְ מִ֣י כְצ֔וֹר כְּדֻמָ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃
    33. ל״גבְּצֵ֤את עִזְבוֹנַ֙יִךְ֙ מִיַּמִּ֔ים הִשְׂבַּ֖עַתְּ עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בְּרֹ֤ב הוֹנַ֙יִךְ֙ וּמַ֣עֲרָבַ֔יִךְ הֶעֱשַׁ֖רְתְּ מַלְכֵי־אָֽרֶץ׃
    34. ל״דעֵ֛ת נִשְׁבֶּ֥רֶת מִיַּמִּ֖ים בְּמַֽעֲמַקֵּי־מָ֑יִם מַעֲרָבֵ֥ךְ וְכׇל־קְהָלֵ֖ךְ בְּתוֹכֵ֥ךְ נָפָֽלוּ׃
    35. ל״הכֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י הָאִיִּ֔ים שָׁמְמ֖וּ עָלָ֑יִךְ וּמַלְכֵיהֶם֙ שָׂ֣עֲרוּ שַׂ֔עַר רָעֲמ֖וּ פָּנִֽים׃
    36. ל״וסֹֽחֲרִים֙ בָּֽעַמִּ֔ים שָׁרְק֖וּ עָלָ֑יִךְ בַּלָּה֣וֹת הָיִ֔ית וְאֵינֵ֖ךְ עַד־עוֹלָֽם׃ {פ}

    שיתוף הפרק כולו

    שתפו את הפרק במלואו, או העתיקו את כל המלל עם מספרי הפסוקים.

    השיתוף כפוף לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות של האתר.

    פירוש רש״י

    1. פסוק ג׳׳

      וְאָמַרְתָּ֣ לְצ֗וֹר (הישבתי) [הַיֹּשֶׁ֙בֶת֙] עַל־מְבוֹאֹ֣ת יָ֔ם רֹכֶ֙לֶת֙ הָֽעַמִּ֔ים אֶל־אִיִּ֖ים רַבִּ֑ים {ס} כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י…

      על מבואות יםעל הנמל שהספינות באות עד החומה והשערים והרבה כרכין יושבין על הים ואינה מקום נמל ואין הספינות יכולות לקרב אליהם:

      מבואות יםפור"ט בלע"ז:

      רוכלת העמיםכך היה מנהגם סוחרים הבאים לה זה מצפון וזה מדרום לא היו רשאין לעשות סחורה זה עם זה אלא יושבי העיר לוקחין מזה ומוכרין לזה:

      את אמרת אני כלילת יופיעד עכשיו הכל אומרי' על ירושלים כלילת יופי (איכה ב׳:ט״ו-ט״ז) משוש כל הארץ (תהילים מ״ח:ג׳) עכשיו את מתגאה לומר אני כלילת היופי סוף גמר היופי כלול בי:

    2. פסוק ד׳׳

      בְּלֵ֥ב יַמִּ֖ים גְּבוּלָ֑יִךְ בֹּנַ֕יִךְ כָּלְל֖וּ יׇפְיֵֽךְ׃

      בוניךארדכלייך, ל' בנין:

    3. פסוק ה׳׳

      בְּרוֹשִׁ֤ים מִשְּׂנִיר֙ בָּ֣נוּ לָ֔ךְ אֵ֖ת כׇּל־לֻחֹתָ֑יִם אֶ֤רֶז מִלְּבָנוֹן֙ לָקָ֔חוּ לַעֲשׂ֥וֹת תֹּ֖רֶן עָלָֽיִךְ׃

      ברושים משנירלפי שהיתה בנויה בים ובים אבדה המשילה הנביא לספינה משובחת שהכבידו משאה בתוכה וטבעה ברוח קדים:

      משנירטור תלגא:

      את כל לוחתיםהלוחים שנעשית האניה מהם:

      ארז מלבנוןשם יער שהארזים מצויין בו:

      תורןהוא העץ הזקוף וגבוה התקוע בספינה שבו תולין המפרש שקורין בוייל"א בלע"ז ובו נקבים בראשו שהחבל שמושכין בו הספינה נכנס ויוצא בו מש"ט בלע"ז:

    4. פסוק ו׳׳

      אַלּוֹנִים֙ מִבָּשָׁ֔ן עָשׂ֖וּ מִשּׁוֹטָ֑יִךְ קַרְשֵׁ֤ךְ עָֽשׂוּ־שֵׁן֙ בַּת־אֲשֻׁרִ֔ים מֵאִיֵּ֖י כִּתִּיִּֽם׃

      אלוניםמן עץ סרק שקורין קיישנ"א בלע"ז:

      משוטיךהם שרחבים בראשם שמנהיגין בהם האניה ריימ"ש בלע"ז:

      קרשךהוא הקרש הרחב שבראש השני של ספינה אל מול התורן שבראשה אשר בו מהפכין את הספינה לכל צדדיה ומכוונין אותה אל הדרך ורב החובל אוחז בו ובלשון משנה קברניט ובלשון לעז גובריינא"ל:

      עשו שן בת אשוריםא"א לו להיות אלא של עץ וזהו בת אשורים כאלו הוא תיבה אחת לשון תדהר ותאשור (ישעיהו מ״א:י״ט) שניהם ת"י אשכרועין ואת קברניטה של צור המשיל לקרש של אשכרוע מצופה בשן ע"י מסמרים לנוי ולחוזק כי כן תרגם יונתן דפין דאשכרועין מכבשין בשן דפיל בית חופאה לא תיטרון כסויה לא יפול אבל יונתן פירש הקברניט הזה לפי עניין העיר על קרשי שעריה:

    5. פסוק ז׳׳

      שֵׁשׁ־בְּרִקְמָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ הָיָ֣ה מִפְרָשֵׂ֔ךְ לִֽהְי֥וֹת לָ֖ךְ לְנֵ֑ס תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן מֵאִיֵּ֥י אֱלִישָׁ֖ה הָיָ֥ה מְכַסֵּֽךְ׃

      שש ברקמהנגד שש עשוי בציורי רקמות:

      מפרשךהוא שקורין בל"א סיג"ל ובלשונינו בווייל"א בלע"ז:

      להיות לך לנסלפורשו על כלונס הארז ולהגביהו על התורן, נס בלשון משנה כלונס ובלע"ז פורקא:

      היה מכסךלאהל ולגג על פני כל האניה:

    6. פסוק ח׳׳

      יֹשְׁבֵ֤י צִידוֹן֙ וְאַרְוַ֔ד הָי֥וּ שָׁטִ֖ים לָ֑ךְ חֲכָמַ֤יִךְ צוֹר֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ הֵ֖מָּה חֹבְלָֽיִךְ׃

      היו שטים לךתופסי משוטיך להנהיגך:

      חובליךאוחזי הקברניט לכוין וליישר האניה:

    7. פסוק ט׳׳

      זִקְנֵ֨י גְבַ֤ל וַחֲכָמֶ֙יהָ֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ מַחֲזִיקֵ֖י בִּדְקֵ֑ךְ כׇּל־אֳנִיּ֨וֹת הַיָּ֤ם וּמַלָּֽחֵיהֶם֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ לַעֲרֹ֖ב מַעֲרָבֵֽךְ׃

      זקני גבלאומני הבנין כמו שנאמר ובוני חירום והגבלים (מלכים א ה׳:ל״ב):

      מחזיקי בדקךמתקני בדקך שלא יכנסו בהם המים אפייטונ"ט טאקראוצ"א בלע"ז:

      כל אניות הים ומלחיהםהספנים שלהם:

      היו בךהיו סביבך לשוט אל המדינות הרחוקות להביא הסחור' לתוכך:

      לערוב מערבךל' ערובה הם כל צורכי האדם שהוא חי בהם וממונו הוא ערובתו והצלתו לחייו גרנטיא"ה בלע"ז:

    8. פסוק י״א׳

      בְּנֵ֧י אַרְוַ֣ד וְחֵילֵ֗ךְ עַל־חוֹמוֹתַ֙יִךְ֙ סָבִ֔יב וְגַ֨מָּדִ֔ים בְּמִגְדְּלוֹתַ֖יִךְ הָי֑וּ שִׁלְטֵיהֶ֞ם תִּלּ֤וּ עַל־חוֹמוֹתַ֙יִךְ֙ סָבִ֔יב הֵ֖מָּה כָּלְל֥וּ…

      בני ארוד וחילךושאר חיל בני אדם היושבים בתוכך:

      וגמדיםת"י ואף קפוטקאי שמעתי משמו של רבי מנחם על שם שיורדין בים עד התהום משערי גומדי אמות עומקה נקראו גמדים אנדוי"ש בלע"ז ויש פותרים שהם ננסים ונכנסין במדת אמה:

      שלטיהםהם אשפות שנותנין בהם חצים כמו (ירמיה כא) הברו החיצים מלאו השלטים קויכרינ"ה בלע"ז:

      תלוהרבה תלי תלים:

    9. פסוק י״ב׳

      תַּרְשִׁ֥ישׁ סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב כׇּל־ה֑וֹן בְּכֶ֤סֶף בַּרְזֶל֙ בְּדִ֣יל וְעוֹפֶ֔רֶת נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃

      תרשישים ששמה תרשיש:

      מרוב כל הוןשהיה בתוכך ובטוחים הסוחרים שימצאו בך סחורה הראויה להם:

      בדילאשטיי"ן בלע"ז:

      עזבוניךחוזקיך ועוזרך כמו (נחמיה ג׳:ח׳) ויעזבו את ירושלים עד החומה וממונו של אדם הוא חזקו המעמידו על רגליו:

    10. פסוק י״ג׳

      יָוָ֤ן תֻּבַל֙ וָמֶ֔שֶׁךְ הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּנֶ֤פֶשׁ אָדָם֙ וּכְלֵ֣י נְחֹ֔שֶׁת נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃

      בנפש אדםעבדים ושפחות למכור:

    11. פסוק ט״ו׳

      בְּנֵ֤י דְדָן֙ רֹכְלַ֔יִךְ אִיִּ֥ים רַבִּ֖ים סְחֹרַ֣ת יָדֵ֑ךְ קַרְנ֥וֹת שֵׁן֙ (והובנים) [וְהׇבְנִ֔ים] הֵשִׁ֖יבוּ אֶשְׁכָּרֵֽךְ׃

      ידךמקומך:

      קרנות שן והבניםקרני יעלים ועצמות פיל וטווסים עופות ששמן פאו"ן בלע"ז:

      השיבו אשכרךהביאו לך תשורה:

    12. פסוק ט״ז׳

      אֲרָ֥ם סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב מַעֲשָׂ֑יִךְ בְּ֠נֹ֠פֶךְ אַרְגָּמָ֨ן וְרִקְמָ֤ה וּבוּץ֙ וְרָאמֹ֣ת וְכַדְכֹּ֔ד נָתְנ֖וּ בְּעִזְבוֹנָֽיִךְ׃

      ארם סוחרתךבאבנים טובות האמורות במקרא וארגמן ורקמה ובוץ:

      מרוב מעשיךמתוך שהיו יודעים בנשיאיך ושריך שמראין להם מעשה נוי ותפארת לתכשיט:

      בנופךאיקרבונקל"א בלעז:

    13. פסוק י״ז׳

      יְהוּדָה֙ וְאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּחִטֵּ֣י מִ֠נִּ֠ית וּפַנַּ֨ג וּדְבַ֤שׁ וָשֶׁ֙מֶן֙ וָצֹ֔רִי נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃

      בחטי מניתשם מקום שחיטיה יפות כמו עד בואך מנית (שופטים יח) ומדרש אגדה חטין יפין וגסין הנמכרים במניין ויונתן תרגם בחטי ריחוש לשון קבוצת מניינים הרבה טרוקא"ס בלע"ז וחבירו בפסיקתא מה הדם רחוש בעלין אף לאה רחושה בבנים ולא ידעתי מהו מפי רבי שמעון מצאתי שמצא במקרא תרגום ירושלמי בחיטי מנית ופנג דחושלא וקלמא שערי דחושלא שבגמרא אנו שונים שעורים קלופים ואומר אני מנית לשון מנות מאכל מזומן ואף לפי נקוד דגש דרכו של יונתן לתרגם התיבה פעם משמעה פעם מדרשה כן תרגם וגם שם העיר המונה אנו נוקדים שם והמונה לא מפיק ה"א ותרגם אף לתמן יתרמון קטולי קרתא דסגיאין איתרגושתהא:

      ופנגראיתי בספר יוסף הכהן עץ אפרסמון הוא פנג והיו מצויין ביריחו ועל שם ריח הטוב נקראת יריחו באלסמ"א בלע"ז:

    14. פסוק י״ח׳

      דַּמֶּ֧שֶׂק סֹחַרְתֵּ֛ךְ בְּרֹ֥ב מַעֲשַׂ֖יִךְ מֵרֹ֣ב כׇּל־ה֑וֹן בְּיֵ֥ין חֶלְבּ֖וֹן וְצֶ֥מֶר צָֽחַר׃

      ביין חלבוןיין לבן מבושל ומנחם חברו עם חלב חטים (תהלים קמו) ל' טוב:

      וצמר צחרועמר מלת כבינא ביום שנולד הטלה וטהרתו אמו בלחיכתה עושין כסות ומכבנין אותו סביבו בקרסים כדי שיהא צמרו נקי:

      צחרלבן כמו אתונות צחורות (שופטים ה):

    15. פסוק י״ט׳

      וְדָ֤ן וְיָוָן֙ מְאוּזָּ֔ל בְּעִזְבוֹנַ֖יִךְ נָתָ֑נּוּ בַּרְזֶ֤ל עָשׁוֹת֙ קִדָּ֣ה וְקָנֶ֔ה בְּמַעֲרָבֵ֖ךְ הָיָֽה׃

      ודן ויוןמדינות הם:

      מאוזלמטוה של שיראין:

      ברזל עשותעשוי כעששיות מש"ש בלעז והוא פרזלא הנדואה:

    16. פסוק כ׳׳

      דְּדָן֙ רֹֽכַלְתֵּ֔ךְ בְּבִגְדֵי־חֹ֖פֶשׁ לְרִכְבָּֽהֿ׃

      בבגדי חופש לרכבהבלבוש דיקר לרתיכין:

    17. פסוק כ״א׳

      עֲרַב֙ וְכׇל־נְשִׂיאֵ֣י קֵדָ֔ר הֵ֖מָּה סֹחֲרֵ֣י יָדֵ֑ךְ בְּכָרִ֤ים וְאֵילִם֙ וְעַתּוּדִ֔ים בָּ֖ם סֹחֲרָֽיִךְ׃

      בכריםכבשים ויונתן תרגם בתורין וכן תרגם מאה אלף כרים דמישע מלך מואב (מלכים ב ג׳:ד׳):

    18. פסוק כ״ג׳

      חָרָ֤ן וְכַנֵּה֙ וָעֶ֔דֶן רֹכְלֵ֖י שְׁבָ֑א אַשּׁ֖וּר כִּלְמַ֥ד רֹכַלְתֵּֽךְ׃

      אשור כלמדי"ת מדינן אשור ומדי:

    19. פסוק כ״ד׳

      הֵ֤מָּה רֹכְלַ֙יִךְ֙ בְּמַכְלֻלִ֔ים בִּגְלוֹמֵי֙ תְּכֵ֣לֶת וְרִקְמָ֔ה וּבְגִנְזֵ֖י בְּרֹמִ֑ים בַּחֲבָלִ֧ים חֲבֻשִׁ֛ים וַאֲרֻזִ֖ים בְּמַרְכֻלְתֵּֽךְ׃

      במכלוליםבדברים שהם למכלול פרמונ"ט בלע"ז ומה הם המכלולים גלומי תכלת ורקמה טליתות של תכלת מרוקמות:

      ובגנזי ברומיםבתכשיטי פאר שגונזין אותן בארגזין שקורין אשקרי"ן בלע"ז והם מחופין עור ומצוירין לנוי במיני מסמרין שורות שורות וציורין והם בלשון ארמי קמטרין ובלשון עברי ברומים והם חבושין ואסורין בחבלי בוץ לנוי:

      וארוזיםת"י אעי הדסים אותן ארגזים היו נתונין במגדלי עץ הדס ומביאין אותן לתוך המגדלין והקמטראות שבתוכן והתכשיטין שבתוך הקמטראות הכל יחד לסחורה וכה פתרון הלשון בלשון קצרה ובגנזי ברומים החבושים בחבלים וארוזים בתוך עץ ארז שהברומים הם הקמטראות והיו אסורים בחבלים ונתונים במגדלי הדס שהיא ממיני ארז ומכלולים שבתוך הברומים קרא יונתן וכושפין דארזא באימלין די זהריתא תכשיטין הצריכין שמירה נאה דמחתין בקומטרין מונחים בקמטראות והמגדלים שבתרגום כמו שאנו שונין תיבה ומגדל שיפרייט"ש בלע"ז:

    20. פסוק כ״ה׳

      אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ שָׁרוֹתַ֖יִךְ מַעֲרָבֵ֑ךְ וַתִּמָּלְאִ֧י וַֽתִּכְבְּדִ֛י מְאֹ֖ד בְּלֵ֥ב יַמִּֽים׃

      אניות תרשיששרותיך הם היו לך לערבה ומישור כשם שהמישור הוא דרך כבושה להביא בו סחורה לעיר היושבת ביבשה היו לך תחתם אניות תרשיש מסילה להביא מערבך לתוכך:

      שרותיךלשון שרון ומישור ודוגמתו עלו בשרותיה (ירמיה ה):

      ותמלאי, ותכבדי מאדהביאו לתוכך משא רב והכבידו משאך יותר מדאי:

    21. פסוק כ״ו׳

      בְּמַ֤יִם רַבִּים֙ הֱבִא֔וּךְ הַשָּׁטִ֖ים אֹתָ֑ךְ ר֚וּחַ הַקָּדִ֔ים שְׁבָרֵ֖ךְ בְּלֵ֥ב יַמִּֽים׃

      במים רבים הביאוך השטים אותךכדרך האניות הגדולו' שמפליגין אותן לתוך פלגום הים ומתוך שנתמלאת וכבדת בא רוח הקדים ושברך בלב ימים ולענין דוגמת העיר מתוך שנתמלאת עושר גבה לבך ובא עליך פורענות:

    22. פסוק כ״ח׳

      לְק֖וֹל זַעֲקַ֣ת חֹבְלָ֑יִךְ יִרְעֲשׁ֖וּ מִגְרֹשֽׁוֹת׃

      מגרשותכמו מגרשי העיר:

    23. פסוק כ״ט׳

      וְֽיָרְד֞וּ מֵאֳנִיּֽוֹתֵיהֶ֗ם כֹּ֚ל תֹּפְשֵׂ֣י מָשׁ֔וֹט מַלָּחִ֕ים כֹּ֖ל חֹבְלֵ֣י הַיָּ֑ם אֶל־הָאָ֖רֶץ יַעֲמֹֽדוּ׃

      אל הארץ יעמודומה לנו עוד באניות להיכן נוליך סחורה עוד:

    24. פסוק ל׳׳

      וְהִשְׁמִ֤יעוּ עָלַ֙יִךְ֙ בְּקוֹלָ֔ם וְיִזְעֲק֖וּ מָרָ֑ה וְיַעֲל֤וּ עָפָר֙ עַל־רָ֣אשֵׁיהֶ֔ם בָּאֵ֖פֶר יִתְפַּלָּֽשׁוּ׃

      יתפלשויתגלגלו:

    25. פסוק ל״ב׳

      וְנָשְׂא֨וּ אֵלַ֤יִךְ בְּנִיהֶם֙ קִינָ֔ה וְקוֹנְנ֖וּ עָלָ֑יִךְ מִ֣י כְצ֔וֹר כְּדֻמָ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃

      ונשאו אליך בניהםבנהי שלהם:

      כדומהכך היה שם ראשי אדום כענין שנאמר משא דומה (ישעיהו כ״א:י״א) וי"ת לית דדמי לה:

      כדומהכדוגמתה:

    26. פסוק ל״ג׳

      בְּצֵ֤את עִזְבוֹנַ֙יִךְ֙ מִיַּמִּ֔ים הִשְׂבַּ֖עַתְּ עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בְּרֹ֤ב הוֹנַ֙יִךְ֙ וּמַ֣עֲרָבַ֔יִךְ הֶעֱשַׁ֖רְתְּ מַלְכֵי־אָֽרֶץ׃

      בצאת עזבוניך וגו'כל זה יקוננו עליך בקינתם:

    27. פסוק ל״ה׳

      כֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י הָאִיִּ֔ים שָׁמְמ֖וּ עָלָ֑יִךְ וּמַלְכֵיהֶם֙ שָׂ֣עֲרוּ שַׂ֔עַר רָעֲמ֖וּ פָּנִֽים׃

      רעמו פניםזעומי פנים וכן בעבור הרעימה (שמואל א א׳:ו׳) וכן כל תלונה תורעמתא:

    28. פסוק ל״ו׳

      סֹֽחֲרִים֙ בָּֽעַמִּ֔ים שָׁרְק֖וּ עָלָ֑יִךְ בַּלָּה֣וֹת הָיִ֔ית וְאֵינֵ֖ךְ עַד־עוֹלָֽם׃ {פ}

      שרקושובלי"ר בלעז כך שורקין על דבר שחלף והלך לו:

    מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    פירוש מלבי״ם

    1. פסוק ג׳׳

      וְאָמַרְתָּ֣ לְצ֗וֹר (הישבתי) [הַיֹּשֶׁ֙בֶת֙] עַל־מְבוֹאֹ֣ת יָ֔ם רֹכֶ֙לֶת֙ הָֽעַמִּ֔ים אֶל־אִיִּ֖ים רַבִּ֑ים {ס} כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י…

      הישבת על מבואות ים וכל אניות המסחר באים לשם ומניחים שם סחורותיהם ועי"כ היא רכלת העמים אל איים רבים הרוכל הוא הלוקח הסחורה מן הסוחר הגדול ומחזיר אותה ממקום למקום למכרה לאחדים ואת מקבלת את הסחורה מן הסוחרים הגדולים ומוכרת אותה אל האיים שבים כרוכל, צור את אמרת אני כלילת יופי ר"ל את מתפארת שהיופי שלך היא מצד עצמך וזה שקר, כי:

    2. פסוק ד׳׳

      בְּלֵ֥ב יַמִּ֖ים גְּבוּלָ֑יִךְ בֹּנַ֕יִךְ כָּלְל֖וּ יׇפְיֵֽךְ׃

      בלב ימים גבוליך היופי שלך תלוי מצד הגבולים שלך שהם בלב ימים, כי האי שים סביב לה, האיים אשר בכל הים סביב הם מסמנים גבוליה, ר"ל היופי שלך בא ע"י השכנים אשר סביבך כל איי הים על ידם נעשרת, ומצד שבוניך כללו יפיך שהם השתדלו לכלול יפיך, ולא היה מצד עצמך כי הבונים והדברים שמהם נבנית הוא מקובץ מעמים רבים וממקומות שונים:

    3. פסוק ה׳׳

      בְּרוֹשִׁ֤ים מִשְּׂנִיר֙ בָּ֣נוּ לָ֔ךְ אֵ֖ת כׇּל־לֻחֹתָ֑יִם אֶ֤רֶז מִלְּבָנוֹן֙ לָקָ֔חוּ לַעֲשׂ֥וֹת תֹּ֖רֶן עָלָֽיִךְ׃

      ברושים מדמה את כלל האי לספינה אשר בים, ומבאר שכל הספינה וכליה כוננה מדברים שהובאו מארצות שונות, הברושים אשר מהם בנו לך את כל לוחות האניה היו משניר, לא מצור והארז אשר לקחו לעשות תורן עליך לקחוהו מלבנון :

    4. פסוק ו׳׳

      אַלּוֹנִים֙ מִבָּשָׁ֔ן עָשׂ֖וּ מִשּׁוֹטָ֑יִךְ קַרְשֵׁ֤ךְ עָֽשׂוּ־שֵׁן֙ בַּת־אֲשֻׁרִ֔ים מֵאִיֵּ֖י כִּתִּיִּֽם׃

      אלונים שמהם עשו משוטיך היו מבשן, קרשך שבו מכוונים הספינה (דער רודער) אשר עשאוהו משן, היה בת אשורים נולד באשור והובא מאיי כתים :

    5. פסוק ז׳׳

      שֵׁשׁ־בְּרִקְמָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ הָיָ֣ה מִפְרָשֵׂ֔ךְ לִֽהְי֥וֹת לָ֖ךְ לְנֵ֑ס תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן מֵאִיֵּ֥י אֱלִישָׁ֖ה הָיָ֥ה מְכַסֵּֽךְ׃

      השש ברקמה אשר ממנו עשי מפרשי הספינה והנס שלה היה ממצרים, והמכסה שלה שהיה מתכלית וארגמן היה מאיי אלישה, עד שכל יופי האניה לא היה מצור רק ממקומות שונות, ר"ל העושר והכבוד והתפארת של צור אינה מעצמה רק ע"י מסחר של עמים רבים ואיים רחוקים:

    6. פסוק ח׳׳

      יֹשְׁבֵ֤י צִידוֹן֙ וְאַרְוַ֔ד הָי֥וּ שָׁטִ֖ים לָ֑ךְ חֲכָמַ֤יִךְ צוֹר֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ הֵ֖מָּה חֹבְלָֽיִךְ׃

      יושבי צידון אחר שבאר שהספינה עצמה וכליה נעשתה ונקבצה מעמים רבים ואינם של צור, יבאר כי גם מנהיגי הספינה ועושי מלאכתם הם ג"כ מעמים אחרים, ור"ל כמו שהעושר והמסחר בא אליה מבחוץ כן חכמיה ומנהיגה במדיניות והאומנים והחרשים שנמצאו בתוכה הם ג"כ מעמים אחרים, שיושבי צידון היו השטים את האניה, ומה שנמצאו בך גם חכמיך צור המה חבליך הם מנהיגי האניה והמושלים עליה ר"ל מהם יצא מלך ושרים:

    7. פסוק ט׳׳

      זִקְנֵ֨י גְבַ֤ל וַחֲכָמֶ֙יהָ֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ מַחֲזִיקֵ֖י בִּדְקֵ֑ךְ כׇּל־אֳנִיּ֨וֹת הַיָּ֤ם וּמַלָּֽחֵיהֶם֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ לַעֲרֹ֖ב מַעֲרָבֵֽךְ׃

      זקני גבול וחכמיה, שהם היו בקיאים בבנין (כמ"ש (מ"א ו') ויפסלו בוני שלמה והגבלים) היו מחזיקי בדקך לתקן את הספינה ר"ל שמהם היו חכמים מתקנים תקנות ונמוסים במדינה, כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך הערבון שהוא המשכון שנותנים בעד הסחורות שלוקחים בהקפה והיו אניות הים שהם היו ערבים בעדך (באשר כל מסחרם היה על ידך) באופן שגם הבטחון לתת לך סחורות בהקפה לא היה בכחך רק בכח אחרים:

    8. פסוק י׳׳

      פָּרַ֨ס וְל֤וּד וּפוּט֙ הָי֣וּ בְחֵילֵ֔ךְ אַנְשֵׁ֖י מִלְחַמְתֵּ֑ךְ מָגֵ֤ן וְכוֹבַע֙ תִּלּוּ־בָ֔ךְ הֵ֖מָּה נָתְנ֥וּ הֲדָרֵֽךְ׃

      פרס ולוד ופוט היו בחילך גם אנשי החיל שלך לא היו מבני צור רק מעמים אחרים והם תלו בך תלי תלים מגן וכובע ובזה נתנו הדרך החיצוני שהדר המדינה כשי"ל חיל ועם נושע למלחמה:

    9. פסוק י״א׳

      בְּנֵ֧י אַרְוַ֣ד וְחֵילֵ֗ךְ עַל־חוֹמוֹתַ֙יִךְ֙ סָבִ֔יב וְגַ֨מָּדִ֔ים בְּמִגְדְּלוֹתַ֖יִךְ הָי֑וּ שִׁלְטֵיהֶ֞ם תִּלּ֤וּ עַל־חוֹמוֹתַ֙יִךְ֙ סָבִ֔יב הֵ֖מָּה כָּלְל֥וּ…

      בני ארוד הם היו אנשי החיל שלך השומרים על חומותיך, שכבר אמר שבני ארוד היו מחזיקי בדקה וכן היו שומרים אותה מאויב חיצוני, וגמדים במגדלותיך היו בעת שעלו על המגדלים הגבוהים שלך היו נראים למטה כאנשים ננסין שגומד ארכם וזה הי' מרוב גובה המגדלות והם הניחו שלטיהם תלי תלים על חומותיך ובזה גמרו וכללו יפיך, ולא כמו שאמרת אני כלילת יופי כי יפיך מקובץ מעמים שונים:

    10. פסוק י״ב׳

      תַּרְשִׁ֥ישׁ סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב כׇּל־ה֑וֹן בְּכֶ֤סֶף בַּרְזֶל֙ בְּדִ֣יל וְעוֹפֶ֔רֶת נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃

      תרשיש עתה נבאר איך המסחר והעושר שלה, הוא מקובץ מעמים שונים מכל בני תבל, והנה יחשוב במסחר צור ארבעה דברים שהם מסחר ומרכולת ועזבון וערבון, והוא שהסוחרים הגדולים הביאו מסחרם אל צור וזה נקרא מסחר, ושם עזבו את הסחורה באוצרות ביד בני צור, וזה נקרא עזבון, והרוכלים שהם הסוחרים הקטנים קנו שמה את הסחורה הנמצאת בעזבון והובילו אותה למדינות שונות וזה נקרא רוכל ומרכולת, ובעת שלקחו הסחורה למרכולת נתנו סחורה אחרת שהביאו הם שיהיו לערבון בעד המעות, וזה נקרא מערב וערבון, אמר שתרשיש היה הסוחר הגדול שלך מרוב כל הון, וסחורה שהביאו כסף ברזל בדיל ועופרת שהיו נמצאים לרוב בתרשיש היא שפאניה הקדומה כמ"ש (מלכים א'), והם נתנו עזבוניך ר"ל שהניחו סחורתם אצלך:

    11. פסוק י״ג׳

      יָוָ֤ן תֻּבַל֙ וָמֶ֔שֶׁךְ הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּנֶ֤פֶשׁ אָדָם֙ וּכְלֵ֣י נְחֹ֔שֶׁת נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃

      ויון תובל ומשך המה רכליך הם לקחו סחורת תרשיש למכרם לאחדים שזה נקרא רוכל, והערבות שנתנו שיהיו בטוחים בעד המרכולת שלקחו היה בנפש אדם וכלי נחשת, בזה ערבו מערבך, שהניחו עבדים וכלי נחושת לבטחון על הסחורה שלקחו:

    12. פסוק י״ד׳

      מִבֵּ֖ית תּוֹגַרְמָ֑ה סוּסִ֤ים וּפָרָשִׁים֙ וּפְרָדִ֔ים נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃

      מבית תוגרמה נתנו עזבוניך סוסים ופרשים ר"ל שהניחום אצלך בעזבון:

    13. פסוק ט״ו׳

      בְּנֵ֤י דְדָן֙ רֹכְלַ֔יִךְ אִיִּ֥ים רַבִּ֖ים סְחֹרַ֣ת יָדֵ֑ךְ קַרְנ֥וֹת שֵׁן֙ (והובנים) [וְהׇבְנִ֔ים] הֵשִׁ֖יבוּ אֶשְׁכָּרֵֽךְ׃

      ובני דדן רכליך הם היו הרוכלים שלקחו הסוסים והפרשים למכור אותם לאחדים אל האיים סביב וכן היו רוכליך איים רבים, סחורת ידך שלקחו ממך הסחורה שעשית בידך, ר"ל סחורת צור שעשו אנשיה ובעלי מלאכות אשר בצור, והם משיבים אשכרך קרנות שן והבנים שבשכר וריוח המגיע לך מביאים קרנות שן:

    14. פסוק ט״ז׳

      אֲרָ֥ם סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב מַעֲשָׂ֑יִךְ בְּ֠נֹ֠פֶךְ אַרְגָּמָ֨ן וְרִקְמָ֤ה וּבוּץ֙ וְרָאמֹ֣ת וְכַדְכֹּ֔ד נָתְנ֖וּ בְּעִזְבוֹנָֽיִךְ׃

      ארם סחרתך הם הסוחרים שלך וע"י רוב מעשיך מביאים נופך וארגמן וכו' נתנו בעזבוניך מניחים סחורתם אצלך בעזבון:

    15. פסוק י״ז׳

      יְהוּדָה֙ וְאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּחִטֵּ֣י מִ֠נִּ֠ית וּפַנַּ֨ג וּדְבַ֤שׁ וָשֶׁ֙מֶן֙ וָצֹ֔רִי נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃

      ויהודה וארץ ישראל הם הרוכלים של הסחורה הזאת ולוקחים העזבון למכור לאחדים בעיירות, והערבון בעד הסחורה נתנו חטי מנית וכו' דברים המצויים בא"י:

    16. פסוק י״ח׳

      דַּמֶּ֧שֶׂק סֹחַרְתֵּ֛ךְ בְּרֹ֥ב מַעֲשַׂ֖יִךְ מֵרֹ֣ב כׇּל־ה֑וֹן בְּיֵ֥ין חֶלְבּ֖וֹן וְצֶ֥מֶר צָֽחַר׃

      דמשק, היא עיר המלוכה מארם וחוץ ממה שמביאים מארם נופך ארגמן וכו' (כנ"ל פ' ט"ז) הם הסוחרים שלך, שע"י רוב מעשיך מביאים צמר צחר לעשות ממנו שם בגדים, וע"י רוב כל הון מביאים יין חלבון לשתיה לא אמר בעזבוניך נתנו כי בני צור בעצמם היו לוקחים דברים יקרים האלה לעצמם:

    17. פסוק י״ט׳

      וְדָ֤ן וְיָוָן֙ מְאוּזָּ֔ל בְּעִזְבוֹנַ֖יִךְ נָתָ֑נּוּ בַּרְזֶ֤ל עָשׁוֹת֙ קִדָּ֣ה וְקָנֶ֔ה בְּמַעֲרָבֵ֖ךְ הָיָֽה׃

      (יט-כ) ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו, דן ויון הביא סחורה שעזבו שם למכור והוא היה מאוזל דברים טוים, וגם הביאו סחורה לערבון בעד המרכולת שלקחו והיה ברזל עשות וקדה, וכבר אמר למעלה (פ' י"ג) שיון היו רוכליה עם תובל ומשך ונתנו ערבון נפש אדם וכלי נחושת, ודן נתן גם ברזל עשות וכו' ודדן לקחו גם את רוכלתך סחורה של צור שהיו בגדי חפש לרכבה שזה עשו מן המאוזל והטווי שהביאו בני דן (שהם בני דדן), ולקחו הבגדי חופש שנעשה מן המאוזל למרכולת:

    18. פסוק כ״א׳

      עֲרַב֙ וְכׇל־נְשִׂיאֵ֣י קֵדָ֔ר הֵ֖מָּה סֹחֲרֵ֣י יָדֵ֑ךְ בְּכָרִ֤ים וְאֵילִם֙ וְעַתּוּדִ֔ים בָּ֖ם סֹחֲרָֽיִךְ׃

      ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך הם עושים מסחור לך בעצמך, כי בכרים ואילים וכו' בם סוחריך, וזה תקנה לצרכיך בכסף מלא לאכילה:

      רכלי שבא ורעמה (בני רעמה שבא ודדן), המה רכליך, הסחורה שהיו תחלה קונים בשבא הם לוקחים אצלך, כי בראש כל בושם ובכל אבן יקרה וזהב שכ"ז מרכולת שבא כמ"ש (מ"א י') שכ"ז הביאה מלכת שבא לשלמה, נתנו בעזבוניך הם מונחים אצלך בעזבון והרוכלים לוקחים אצלך הסחורה שהיו לוקחים תחלה בשבא ושבאה משם, וכן:

    19. פסוק כ״ג׳

      חָרָ֤ן וְכַנֵּה֙ וָעֶ֔דֶן רֹכְלֵ֖י שְׁבָ֑א אַשּׁ֖וּר כִּלְמַ֥ד רֹכַלְתֵּֽךְ׃

      חרן וכנה ועדן שהיו ג"כ רכלי שבא, אשור כלמד רכלתך כאשר למד אשור והרגיל ליקח רוכלתך, מאז לא לקחו סחורות אלה בשבא ששם מקומם רק הביאום משבא לצור, ומצור לקחום הרוכלים והובילום לאשור להראות שהיא מרכולת צור, באשר למדו לקנות רק מרכולת צור:

    20. פסוק כ״ד׳

      הֵ֤מָּה רֹכְלַ֙יִךְ֙ בְּמַכְלֻלִ֔ים בִּגְלוֹמֵי֙ תְּכֵ֣לֶת וְרִקְמָ֔ה וּבְגִנְזֵ֖י בְּרֹמִ֑ים בַּחֲבָלִ֧ים חֲבֻשִׁ֛ים וַאֲרֻזִ֖ים בְּמַרְכֻלְתֵּֽךְ׃

      המה רכליך, והם לקחו סחורות ממך למכור לאחדים, ומה הן הסחורות במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים, והסחורות האלה הושמו בחבלים חבשים וארוזים, בתיבות של ארז וחבשו עליהם חבלים, שכן היו עושים במרכלתך :

    21. פסוק כ״ה׳

      אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ שָׁרוֹתַ֖יִךְ מַעֲרָבֵ֑ךְ וַתִּמָּלְאִ֧י וַֽתִּכְבְּדִ֛י מְאֹ֖ד בְּלֵ֥ב יַמִּֽים׃

      ואניות תרשיש כל האניות היו בשרותיך והיו משרתים לך, והיו מערבך היו ערבים בעדך כי היו כולם שלך, ועי"כ ותמלאי בסחורות, ועי"כ ותכבדי מאד בלב ימים :

    22. פסוק כ״ו׳

      בְּמַ֤יִם רַבִּים֙ הֱבִא֔וּךְ הַשָּׁטִ֖ים אֹתָ֑ךְ ר֚וּחַ הַקָּדִ֔ים שְׁבָרֵ֖ךְ בְּלֵ֥ב יַמִּֽים׃

      במים רבים הביאוך השטים אותך וצידון וארוד שהם היו השטים אותך (כנ"ל פסוק ח') הם הביאוך במים רבים, ר"ל כי צידון היו לה נגיעה במפלת צור כמ"ש (בישעיהו כ״ג:ד׳) דומו יושבי אי סוחר צידון, בושי צידון ופירשתי שם שצידון היו מתקנאים בגדולת צור, ועזרו למפלתה, וע"י כן רוח הקדים שברך בלב ימים, כי בעת הסער כשהספינה קרובה לחוף יש תקוה לא כן בלב ימים:

    23. פסוק כ״ז׳

      הוֹנֵךְ֙ וְעִזְבוֹנַ֔יִךְ מַעֲרָבֵ֕ךְ מַלָּחַ֖יִךְ וְחֹבְלָ֑יִךְ מַחֲזִיקֵ֣י בִדְקֵ֣ךְ וְֽעֹרְבֵ֣י מַ֠עֲרָבֵ֠ךְ וְכׇל־אַנְשֵׁ֨י מִלְחַמְתֵּ֜ךְ אֲשֶׁר־בָּ֗ךְ וּבְכׇל־קְהָלֵךְ֙ אֲשֶׁ֣ר…

      ועי"כ הונך של עצמך, ועזבוניך הסחורה שעזבו אצלך, מערבך היא הסחורה שנתנו למשכון, וזה כולל כל הרכוש ונגד האנשים חושב מלחיך מנהיגי הספינה, וחובליך רב החובל ר"ל העם והשרים, מחזיקי בדקך הם המנהיגים, וערבי מערבך הם העשירים וכל אנשי מלחמתך אשר בך, וכן ובכל קהלך ר"ל כל בני אדם אשר בך יפלו בלב ימים, שכולל האנשים והרכוש כולה:

    24. פסוק כ״ח׳

      לְק֖וֹל זַעֲקַ֣ת חֹבְלָ֑יִךְ יִרְעֲשׁ֖וּ מִגְרֹשֽׁוֹת׃

      לקול, ע"י זעקת החבלים (שהם השרים) ירעשו מגרשות הסביבות לעיר, ור"ל כל האניות שהם נגד האניה האדירה הזאת כמגרש סביב, ור"ל כל האיים אשר בים:

    25. פסוק כ״ט׳

      וְֽיָרְד֞וּ מֵאֳנִיּֽוֹתֵיהֶ֗ם כֹּ֚ל תֹּפְשֵׂ֣י מָשׁ֔וֹט מַלָּחִ֕ים כֹּ֖ל חֹבְלֵ֣י הַיָּ֑ם אֶל־הָאָ֖רֶץ יַעֲמֹֽדוּ׃

      וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט הם המנהיגים של המשוטים הקטנים, ומלחים הם המנהיגים של הספינות הבינוניות, כל חבלי הים הם מנהיגי הספינות הגדולות שי"ל רב החובל:

    26. פסוק ל׳׳

      וְהִשְׁמִ֤יעוּ עָלַ֙יִךְ֙ בְּקוֹלָ֔ם וְיִזְעֲק֖וּ מָרָ֑ה וְיַעֲל֤וּ עָפָר֙ עַל־רָ֣אשֵׁיהֶ֔ם בָּאֵ֖פֶר יִתְפַּלָּֽשׁוּ׃

      והשמיעו, ישמיעו קול בזעקה מרה, וגם יעלו עפר וישבו באפר כמ"ש וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים:

    27. פסוק ל״א׳

      וְהִקְרִ֤יחוּ אֵלַ֙יִךְ֙ קׇרְחָ֔ה וְחָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים וּבָכ֥וּ אֵלַ֛יִךְ בְּמַר־נֶ֖פֶשׁ מִסְפֵּ֥ד מָֽר׃

      והקריחו קרחה כמו שעושים על מת קרחה וחגורת שק ובכי ומספד:

    28. פסוק ל״ב׳

      וְנָשְׂא֨וּ אֵלַ֤יִךְ בְּנִיהֶם֙ קִינָ֔ה וְקוֹנְנ֖וּ עָלָ֑יִךְ מִ֣י כְצ֔וֹר כְּדֻמָ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃

      ונשאו וכו' מי כצור כדמה ר"ל מי היה דומה לצור בשלותה ומי דומה לה בעת שנדמית בתוך הים בחורבנה (ומפרש מי כצור):

    29. פסוק ל״ג׳

      בְּצֵ֤את עִזְבוֹנַ֙יִךְ֙ מִיַּמִּ֔ים הִשְׂבַּ֖עַתְּ עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בְּרֹ֤ב הוֹנַ֙יִךְ֙ וּמַ֣עֲרָבַ֔יִךְ הֶעֱשַׁ֖רְתְּ מַלְכֵי־אָֽרֶץ׃

      בצאת עזבוניך הסחורה שהיתה של אחרים שעזבו הסוחרים אצלך ומשם יצאו לכל קצוי ארץ, בצאתה מימים השבעת עמים רבים, שקנו כל הסחורות שניתנה לך לערבון בעד סחורה שלך, שזה עושר של צור עצמה וסחורה שלה העשרת מלכי ארץ שע"י עושר של צור נתעשרו כל המלכים, (עתה מפרש מי כדומה):

    30. פסוק ל״ד׳

      עֵ֛ת נִשְׁבֶּ֥רֶת מִיַּמִּ֖ים בְּמַֽעֲמַקֵּי־מָ֑יִם מַעֲרָבֵ֥ךְ וְכׇל־קְהָלֵ֖ךְ בְּתוֹכֵ֥ךְ נָפָֽלוּ׃

      עת נשברת ר"ל כמו שגדולתך היה ע"י הים כן עת נשברת, היה ג"כ מימים מסבת מי הים, ונפל שם מערבך וכל קהלך כי נאבדו האנשים והרכוש במעמקי מים:

    31. פסוק ל״ה׳

      כֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י הָאִיִּ֔ים שָׁמְמ֖וּ עָלָ֑יִךְ וּמַלְכֵיהֶם֙ שָׂ֣עֲרוּ שַׂ֔עַר רָעֲמ֖וּ פָּנִֽים׃

      כל, (תחלה השבעת עמים רבים) ועתה כל יושבי האיים שממו עליך וכמ"ש למעלה עתה יחרדו האיין יום מפלתך, (תחלה העשרת מלכי ארץ) ועתה מלכיהם שערו שער פנימי, ורעמו פנים בחיצונותם באשר התיראו שלא יבא השבר גם על יתר האיים:

    32. פסוק ל״ו׳

      סֹֽחֲרִים֙ בָּֽעַמִּ֔ים שָׁרְק֖וּ עָלָ֑יִךְ בַּלָּה֣וֹת הָיִ֔ית וְאֵינֵ֖ךְ עַד־עוֹלָֽם׃ {פ}

      וגם סחרים בעמים שהם ביבשה, שרקו עליך על כי נאבד המסחר שלהם, בלהות היית כשדים שהיו מציאותם רק בדמיון, ואינך עד עולם כאילו היית שד ובלהה ונשאת כנף וחלפת מן העולם עד עולמי עד:

    מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    תנ״ך · מדריך קריאת פרק

    יחזקאל פרק 27

    יחזקאל פרק 27 מציג 36 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.

    לדף הביאור המלא

    מפת הטקסט

    התחילו בפסוקים הפותחים, שימו לב לחזרות ולמעברים, והשתמשו באינדקס הפסוקים כדי לחזור לשורה המדויקת. אינדקס הפסוקים שימושי במיוחד למעקב אחר מילים חוזרות ושינויי מקום או קול.

    מפתח לקריאה

    שימו לב לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    מפת פסוק אחר פסוק של כל 36 הפסוקים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו פסוק במקור.

    1. פסוק 14 מילים

      נפתחת ב״וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃…״

    2. פסוק 25 מילים

      נפתחת ב״וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם שָׂ֥א עַל־צֹ֖ר קִינָֽה׃…״

    3. פסוק 321 מילים

      נפתחת ב״וְאָמַרְתָּ֣ לְצ֗וֹר (הישבתי) [הַיֹּשֶׁ֙בֶת֙] עַל־מְבוֹאֹ֣ת יָ֔ם רֹכֶ֙לֶת֙…״

    4. פסוק 46 מילים

      נפתחת ב״בְּלֵ֥ב יַמִּ֖ים גְּבוּלָ֑יִךְ בֹּנַ֕יִךְ כָּלְל֖וּ יׇפְיֵֽךְ׃…״

    5. פסוק 512 מילים

      נפתחת ב״בְּרוֹשִׁ֤ים מִשְּׂנִיר֙ בָּ֣נוּ לָ֔ךְ אֵ֖ת כׇּל־לֻחֹתָ֑יִם אֶ֤רֶז…״

    6. פסוק 69 מילים

      נפתחת ב״אַלּוֹנִים֙ מִבָּשָׁ֔ן עָשׂ֖וּ מִשּׁוֹטָ֑יִךְ קַרְשֵׁ֤ךְ עָֽשׂוּ־שֵׁן֙ בַּת־אֲשֻׁרִ֔ים…״

    7. פסוק 713 מילים

      נפתחת ב״שֵׁשׁ־בְּרִקְמָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ הָיָ֣ה מִפְרָשֵׂ֔ךְ לִֽהְי֥וֹת לָ֖ךְ לְנֵ֑ס…״

    8. פסוק 812 מילים

      נפתחת ב״יֹשְׁבֵ֤י צִידוֹן֙ וְאַרְוַ֔ד הָי֥וּ שָׁטִ֖ים לָ֑ךְ חֲכָמַ֤יִךְ…״

    9. פסוק 914 מילים

      נפתחת ב״זִקְנֵ֨י גְבַ֤ל וַחֲכָמֶ֙יהָ֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ מַחֲזִיקֵ֖י בִּדְקֵ֑ךְ…״

    10. פסוק 1013 מילים

      נפתחת ב״פָּרַ֨ס וְל֤וּד וּפוּט֙ הָי֣וּ בְחֵילֵ֔ךְ אַנְשֵׁ֖י מִלְחַמְתֵּ֑ךְ…״

    11. פסוק 1115 מילים

      נפתחת ב״בְּנֵ֧י אַרְוַ֣ד וְחֵילֵ֗ךְ עַל־חוֹמוֹתַ֙יִךְ֙ סָבִ֔יב וְגַ֨מָּדִ֔ים בְּמִגְדְּלוֹתַ֖יִךְ…״

    12. פסוק 1210 מילים

      נפתחת ב״תַּרְשִׁ֥ישׁ סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב כׇּל־ה֑וֹן בְּכֶ֤סֶף בַּרְזֶל֙ בְּדִ֣יל…״

    13. פסוק 1311 מילים

      נפתחת ב״יָוָ֤ן תֻּבַל֙ וָמֶ֔שֶׁךְ הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּנֶ֤פֶשׁ אָדָם֙…״

    14. פסוק 147 מילים

      נפתחת ב״מִבֵּ֖ית תּוֹגַרְמָ֑ה סוּסִ֤ים וּפָרָשִׁים֙ וּפְרָדִ֔ים נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃…״

    15. פסוק 1513 מילים

      נפתחת ב״בְּנֵ֤י דְדָן֙ רֹכְלַ֔יִךְ אִיִּ֥ים רַבִּ֖ים סְחֹרַ֣ת יָדֵ֑ךְ…״

    16. פסוק 1612 מילים

      נפתחת ב״אֲרָ֥ם סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב מַעֲשָׂ֑יִךְ בְּ֠נֹ֠פֶךְ אַרְגָּמָ֨ן וְרִקְמָ֤ה…״

    17. פסוק 1713 מילים

      נפתחת ב״יְהוּדָה֙ וְאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּחִטֵּ֣י מִ֠נִּ֠ית…״

    18. פסוק 1810 מילים

      נפתחת ב״דַּמֶּ֧שֶׂק סֹחַרְתֵּ֛ךְ בְּרֹ֥ב מַעֲשַׂ֖יִךְ מֵרֹ֣ב כׇּל־ה֑וֹן בְּיֵ֥ין…״

    19. פסוק 1911 מילים

      נפתחת ב״וְדָ֤ן וְיָוָן֙ מְאוּזָּ֔ל בְּעִזְבוֹנַ֖יִךְ נָתָ֑נּוּ בַּרְזֶ֤ל עָשׁוֹת֙…״

    20. פסוק 204 מילים

      נפתחת ב״דְּדָן֙ רֹֽכַלְתֵּ֔ךְ בְּבִגְדֵי־חֹ֖פֶשׁ לְרִכְבָּֽהֿ׃…״

    21. פסוק 2111 מילים

      נפתחת ב״עֲרַב֙ וְכׇל־נְשִׂיאֵ֣י קֵדָ֔ר הֵ֖מָּה סֹחֲרֵ֣י יָדֵ֑ךְ בְּכָרִ֤ים…״

    22. פסוק 2212 מילים

      נפתחת ב״רֹכְלֵ֤י שְׁבָא֙ וְרַעְמָ֔ה הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּרֹ֨אשׁ כׇּל־בֹּ֜שֶׂם…״

    23. פסוק 238 מילים

      נפתחת ב״חָרָ֤ן וְכַנֵּה֙ וָעֶ֔דֶן רֹכְלֵ֖י שְׁבָ֑א אַשּׁ֖וּר כִּלְמַ֥ד…״

    24. פסוק 2412 מילים

      נפתחת ב״הֵ֤מָּה רֹכְלַ֙יִךְ֙ בְּמַכְלֻלִ֔ים בִּגְלוֹמֵי֙ תְּכֵ֣לֶת וְרִקְמָ֔ה וּבְגִנְזֵ֖י…״

    25. פסוק 259 מילים

      נפתחת ב״אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ שָׁרוֹתַ֖יִךְ מַעֲרָבֵ֑ךְ וַתִּמָּלְאִ֧י וַֽתִּכְבְּדִ֛י מְאֹ֖ד…״

    26. פסוק 2610 מילים

      נפתחת ב״בְּמַ֤יִם רַבִּים֙ הֱבִא֔וּךְ הַשָּׁטִ֖ים אֹתָ֑ךְ ר֚וּחַ הַקָּדִ֔ים…״

    27. פסוק 2720 מילים

      נפתחת ב״הוֹנֵךְ֙ וְעִזְבוֹנַ֔יִךְ מַעֲרָבֵ֕ךְ מַלָּחַ֖יִךְ וְחֹבְלָ֑יִךְ מַחֲזִיקֵ֣י בִדְקֵ֣ךְ…״

    28. פסוק 285 מילים

      נפתחת ב״לְק֖וֹל זַעֲקַ֣ת חֹבְלָ֑יִךְ יִרְעֲשׁ֖וּ מִגְרֹשֽׁוֹת׃…״

    29. פסוק 2911 מילים

      נפתחת ב״וְֽיָרְד֞וּ מֵאֳנִיּֽוֹתֵיהֶ֗ם כֹּ֚ל תֹּפְשֵׂ֣י מָשׁ֔וֹט מַלָּחִ֕ים כֹּ֖ל…״

    30. פסוק 3010 מילים

      נפתחת ב״וְהִשְׁמִ֤יעוּ עָלַ֙יִךְ֙ בְּקוֹלָ֔ם וְיִזְעֲק֖וּ מָרָ֑ה וְיַעֲל֤וּ עָפָר֙…״

    31. פסוק 3110 מילים

      נפתחת ב״וְהִקְרִ֤יחוּ אֵלַ֙יִךְ֙ קׇרְחָ֔ה וְחָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים וּבָכ֥וּ אֵלַ֛יִךְ…״

    32. פסוק 3211 מילים

      נפתחת ב״וְנָשְׂא֨וּ אֵלַ֤יִךְ בְּנִיהֶם֙ קִינָ֔ה וְקוֹנְנ֖וּ עָלָ֑יִךְ מִ֣י…״

    33. פסוק 3311 מילים

      נפתחת ב״בְּצֵ֤את עִזְבוֹנַ֙יִךְ֙ מִיַּמִּ֔ים הִשְׂבַּ֖עַתְּ עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בְּרֹ֤ב…״

    34. פסוק 348 מילים

      נפתחת ב״עֵ֛ת נִשְׁבֶּ֥רֶת מִיַּמִּ֖ים בְּמַֽעֲמַקֵּי־מָ֑יִם מַעֲרָבֵ֥ךְ וְכׇל־קְהָלֵ֖ךְ בְּתוֹכֵ֥ךְ…״

    35. פסוק 3510 מילים

      נפתחת ב״כֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י הָאִיִּ֔ים שָׁמְמ֖וּ עָלָ֑יִךְ וּמַלְכֵיהֶם֙ שָׂ֣עֲרוּ…״

    36. פסוק 369 מילים

      נפתחת ב״סֹֽחֲרִים֙ בָּֽעַמִּ֔ים שָׁרְק֖וּ עָלָ֑יִךְ בַּלָּה֣וֹת הָיִ֔ית וְאֵינֵ֖ךְ…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יחזקאל פרק כ״ז

    פתיחה בקורא