בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת נדה דף כ״ח עמוד א׳פרק 3 המפלת חתיכה

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדה דף כ״ח עמוד א׳

    מסכת נדה דף כ״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־372 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    וְטִהֲרוּ לוֹ פְּתָחִים קְטַנִּים. וְקָא דָיְיקַתְּ מִינַּהּ: טַעְמָא דְּשִׁלְדּוֹ קַיֶּימֶת, הָא לָאו הָכִי טָהוֹר.

    אַדְּרַבָּה, דּוֹק מִינַּהּ לְהַאי גִּיסָא: שִׁלְדּוֹ קַיֶּימֶת הוּא דְּטִהֲרוּ לוֹ פְּתָחִים קְטַנִּים, הָא לָאו הָכִי — פְּתָחִים קְטַנִּים נָמֵי טְמֵאִין, דְּכֹל חַד וְחַד חֲזֵי לְאַפּוֹקֵי חַד חַד אֵבֶר!

    אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר כְּמַאן? כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דִּתְנַן: אֵפֶר שְׂרוּפִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שִׁיעוּרָן בְּרוֹבַע.

    הֵיכִי דָמֵי מֵת שֶׁנִּשְׂרַף וְשִׁלְדּוֹ קַיֶּימֶת? אָמַר אַבָּיֵי: כְּגוֹן שֶׁשְּׂרָפוֹ עַל גַּבֵּי קַטְבֻלְיָא. רָבָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁשְּׂרָפוֹ עַל גַּבֵּי אַפּוּדְרִים. רָבִינָא אָמַר: כְּגוֹן דְּאִיחֲרַךְ אִחֲרוֹכֵי.

    תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּפֶּלֶת יָד חֲתוּכָה וְרֶגֶל חֲתוּכָה — אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מִגּוּף אָטוּם בָּאוּ.

    רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּאָמְרִי תַרְוַיְיהוּ: אֵין נוֹתְנִין לָהּ יְמֵי טוֹהַר. מַאי טַעְמָא? אֵימָא הִרְחִיקָה לֵידָתָהּ.

    מֵתִיב רַב יוֹסֵף: הַמַּפֶּלֶת וְאֵין יָדוּעַ מָה הִפִּילָה תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כֹּל כְּהַאי גַּוְונָא אֵימָא הִרְחִיקָה לֵידָתָהּ, לִתְנֵי וּלְנִדָּה!

    אָמַר אַבָּיֵי: אִי תְּנָא לְנִדָּה, הֲוָה אָמֵינָא מְבִיאָה קׇרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, קָא מַשְׁמַע לַן דְּנֶאֱכָל.

    אָמַר רַב הוּנָא: הוֹצִיא עוּבָּר אֶת יָדוֹ וְהֶחְזִירָהּ — אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד״.

    מֵתִיב רַב יְהוּדָה: הוֹצִיא עוּבָּר אֶת יָדוֹ — אֵין אִמּוֹ חוֹשֶׁשֶׁת לְכׇל דָּבָר! אָמַר רַב נַחְמָן: לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, לָחוֹשׁ חוֹשֶׁשֶׁת, יְמֵי טוֹהַר לָא יָהֲבִינַן לַהּ עַד דְּנָפֵיק רוּבֵּיהּ.

    וְהָא אֵין ״אִמּוֹ חוֹשֶׁשֶׁת לְכׇל דָּבָר״ קָאָמַר! אָמַר אַבָּיֵי: אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְכׇל דָּבָר מִדְּאוֹרָיְיתָא, אֲבָל מִדְּרַבָּנַן חוֹשֶׁשֶׁת. וְהָא קְרָא קָאָמַר? מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא.

    מַתְנִי' הַמַּפֶּלֶת טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה.

    טוּמְטוּם וְזָכָר, אַנְדְּרוֹגִינוֹס וְזָכָר — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה; טוּמְטוּם וּנְקֵבָה, אַנְדְּרוֹגִינוֹס וּנְקֵבָה — תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה בִּלְבָד.

    יָצָא מְחוּתָּךְ, אוֹ מְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד. יָצָא כְּדַרְכּוֹ — עַד שֶׁיֵּצֵא רוֹב רֹאשׁוֹ. וְאֵיזֶהוּ רוֹב רֹאשׁוֹ? מִשֶּׁיֵּצֵא פַּדַּחְתּוֹ.

    גְּמָ' הַשְׁתָּא טוּמְטוּם לְחוֹדֵיהּ וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס לְחוֹדֵיהּ (אמר) [אָמְרַתְּ] תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה, טוּמְטוּם וְזָכָר, אַנְדְּרוֹגִינוֹס וְזָכָר מִיבַּעְיָא?

    אִיצְטְרִיךְ, מַהוּ דְּתֵימָא, הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה — יוֹלֶדֶת זָכָר, אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה — יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, אֵימָא מִדְּהַאי זָכָר — הַאי נָמֵי זָכָר? קָא מַשְׁמַע לַן. אֵימָא: שְׁנֵיהֶם הִזְרִיעוּ בְּבַת אַחַת, זוֹ זָכָר וְזֶה נְקֵבָה.

    אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב: טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס שֶׁרָאוּ לוֹבֶן אוֹ אוֹדֶם — אֵין חַיָּיבִין עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְאֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּרוּמָה.

    רָאוּ לוֹבֶן וְאוֹדֶם כְּאֶחָד — אֵין חַיָּיבִין עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, אֲבָל שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה