בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת נדה דף כ״א עמוד א׳פרק 2 כל היד

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדה דף כ״א עמוד א׳

    מסכת נדה דף כ״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־405 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    הַשָּׁרוֹנִי נִידּוֹן כַּכַּרְמְלִי, חַי וְלֹא מָזוּג, חָדָשׁ וְלֹא יָשָׁן.

    אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי: וְכוּלָּן, אֵין בּוֹדְקִין אוֹתָן אֶלָּא בְּכוֹס טְבֶרְיָא פָּשׁוּט. מַאי טַעְמָא? אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מַחְזִיק לוֹג — עוֹשִׂין אוֹתוֹ מִמָּנֶה, שְׁנֵי לוּגִּין — עוֹשִׂין אוֹתוֹ מִמָּאתַיִם. כּוֹס טְבֶרְיָא פָּשׁוּט, אֲפִילּוּ מַחֲזִיק שְׁנֵי לוּגִּין — עוֹשִׂין אוֹתוֹ מִמָּנֶה, וְאַיְּידֵי דִּקְלִישׁ — יְדִיעַ בֵּיהּ טְפֵי.

    הֲדַרַן עֲלָךְ כָּל הַיָּד.

    מַתְנִי' הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה, אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — טְמֵאָה.

    הַמַּפֶּלֶת כְּמִין קְלִיפָּה, כְּמִין שַׂעֲרָה, כְּמִין עָפָר, כְּמִין יַבְחוּשִׁין אֲדוּמִּים — תָּטִיל לַמַּיִם: אִם נִמּוֹחוּ — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה.

    הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים, חֲגָבִים, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים — אִם יֵשׁ עִמָּהֶם דָּם טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה.

    הַמַּפֶּלֶת מִין בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִין — אִם זָכָר — תֵּשֵׁב לְזָכָר, וְאִם נְקֵבָה — תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה.

    וְאִם אֵין יָדוּעַ — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלַנְּקֵבָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ מִצּוּרַת אָדָם אֵינוֹ וָלָד.

    גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא טִימֵּא רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בַּחֲתִיכָה שֶׁל אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים, אֲבָל שֶׁל שְׁאָר מִינֵי דָמִים — טְהוֹרָה.

    וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שֶׁל אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים — דִּבְרֵי הַכֹּל טְמֵאָה, שֶׁל שְׁאָר מִינֵי דָמִים — דִּבְרֵי הַכֹּל טְהוֹרָה.

    לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא שֶׁהִפִּילָה, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה הִפִּילָה. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: זִיל בָּתַר רוֹב חֲתִיכוֹת, וְרוֹב חֲתִיכוֹת שֶׁל (מִינֵי) אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים הָוְיָין. וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָא אָמְרִינַן רוֹב חֲתִיכוֹת שֶׁל אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים.

    אִינִי? וְהָא כִּי אֲתָא רַב הוֹשַׁעְיָא מִנְּהַרְדְּעָא, אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה אֲדוּמָּה, שְׁחוֹרָה, יְרוּקָּה, וּלְבָנָה — אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה. קַשְׁיָא לִשְׁמוּאֵל בַּחֲדָא, וּלְרַבִּי יוֹחָנָן בְּתַרְתֵּי.

    לִשְׁמוּאֵל בַּחֲדָא, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא טִימֵּא רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בַּחֲתִיכָה שֶׁל אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים, וְהָא קָתָנֵי ״יְרוּקָּה וּלְבָנָה״, וּפְלִיג רַבִּי יְהוּדָה!

    וְכִי תֵימָא, כִּי פְּלִיג רַבִּי יְהוּדָה אַאֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה, וְאַיְּרוּקָּה וּלְבָנָה לָא, אֶלָּא יְרוּקָּה וּלְבָנָה לְמַאן קָתָנֵי לַהּ?

    אִילֵּימָא רַבָּנַן — הַשְׁתָּא אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה מְטַהֲרִי רַבָּנַן, יְרוּקָּה וּלְבָנָה מִיבַּעְיָא? אֶלָּא לָאו לְרַבִּי יְהוּדָה, וּפְלִיג!

    וְתוּ, לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: שֶׁל אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים — דִּבְרֵי הַכֹּל טְמֵאָה, הָא קָתָנֵי: אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה, וּפְלִיגִי רַבָּנַן!

    וְכִי תֵּימָא, כִּי פְּלִיגִי רַבָּנַן אַיְּרוּקָּה וּלְבָנָה, אֲבָל אַאֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה לָא, אֶלָּא אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה לְמַאן קָתָנֵי לַהּ?

    אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה — הַשְׁתָּא יְרוּקָּה וּלְבָנָה טְמֵאָה, אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה מִיבַּעְיָא? אֶלָּא לָאו רַבָּנַן, וּפְלִיגִי!

    אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: בְּאֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם קָמִיפַּלְגִי, וּבִפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַנָּאֵי, דְּתַנְיָא: קִשְּׁתָה שְׁנַיִם, וְלַשְּׁלִישִׁי הִפִּילָה, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה הִפִּילָה,