בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת בבא קמא דף ז׳ עמוד ב׳פרק 1 ארבעה אבות

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא קמא דף ז׳ עמוד ב׳

    מסכת בבא קמא דף ז׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 20 קטעים ממוספרים, כ־389 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    אֲפִילּוּ פּוּרְתָּא נָמֵי לָא לִיסְפּוֹ לֵיהּ!

    וְאָמַר מָר עֲלַהּ: לָא צְרִיכָא; דִּבְיוֹמֵי נִיסָן יָקְרָא אַרְעָתָא, וּבְיוֹמֵי תִּשְׁרֵי זָל אַרְעָתָא;

    דְּכוּלֵּי עָלְמָא – נָטְרִי עַד נִיסָן, וּמְזַבְּנִי; וְהַאי, הוֹאִיל וְאִצְטְרִיכָא לֵיהּ זוּזֵי – זָבֵין כִּדְהַשְׁתָּא. עַד פַּלְגָא – אוֹרְחֵיהּ לְמֵיזַל, טְפֵי – לָאו אוֹרְחֵיהּ לְמֵיזַל.

    וְהָכָא נָמֵי גַּבֵּי נִזָּקִין – דִּינֵיהּ בְּעִידִּית;

    וְאִי אֲמַר לֵיהּ אִיהוּ: הַב לִי בֵּינוֹנִית טְפֵי פּוּרְתָּא; אֲמַר לֵיהּ: אִי שָׁקְלַתְּ כְּדִינָךְ – שְׁקוֹל כִּדְהַשְׁתָּא, וְאִי לָא – שְׁקֹיל כִּי יוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ.

    מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אִם כֵּן, הוֹרַעְתָּ כֹּחָן שֶׁל נִזָּקִין אֵצֶל בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית – דְּרַחֲמָנָא אָמַר מִמֵּיטַב, וְאַתְּ אָמְרַתְּ מִבֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית נָמֵי לָא!

    אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אִי אִיכָּא לְדַמּוֹיֵי – לְבַעַל חוֹב מְדַמֵּינַן לֵיהּ; בַּעַל חוֹב – דִּינֵיהּ בְּבֵינוֹנִית. וְאִי אָמַר לֵיהּ: הַב לִי זִיבּוּרִית טְפֵי פּוּרְתָּא, אָמַר לֵיהּ: אִי שָׁקְלַתְּ כְּדִינָךְ – שְׁקוֹל כִּדְהַשְׁתָּא, וְאִי לָא – שְׁקֹיל כִּי יוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ.

    מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: אִם כֵּן, נָעַלְתָּ דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין – דְּאָמַר לֵיהּ: אִילּוּ הֲווֹ לִי זוּזֵי, הֲוָה שְׁקַלִי כִּדְהַשְׁתָּא; הַשְׁתָּא דְּזוּזֵי גַּבָּךְ, אֶשְׁקוֹל כְּיוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ!

    אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: אִי אִיכָּא לְדַמּוֹיֵי – לִכְתוּבַּת אִשָּׁה מְדַמֵּינַן; דְּהָא כְּתוּבַּת אִשָּׁה דִּינָה בְּזִיבּוּרִית, וְאִי אָמְרָה לֵיהּ אִיהִי: הַב לִי בֵּינוֹנִית בְּצִיר פּוּרְתָּא; אָמַר לַהּ: אִי שָׁקְלַתְּ כְּדִינִךְ – שְׁקוּלִ[י] כִּדְהַשְׁתָּא, וְאִי לָא – שְׁקֻלִי כְּיוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ.

    מִכׇּל מָקוֹם, קַשְׁיָא!

    אָמַר רָבָא: כֹּל דְּיָהֵיב לֵיהּ – מִמֵּיטַב לִיתֵּיב לֵיהּ.

    וְהָא ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ״ כְּתִיב!

    אֶלָּא כִּי אֲתָא רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מִבֵּי רַב, פָּרְשׁוּהָ: כֹּל מִילֵּי – מֵיטַב הוּא, דְּאִי לָא מִזְדַּבַּן הָכָא – מִזְדַּבַּן בְּמָתָא אַחֲרִיתִי; לְבַר מֵאַרְעָא – דְּלִיתֵּיב לֵיהּ מִמֵּיטַב, כִּי הֵיכִי דְּלִקְפּוֹץ עֲלַהּ זָבוֹנָא.

    בְּעָא מִינֵּיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא מֵאַקְרוֹנְיָא – מֵרַבִּי אַבָּא: כְּשֶׁהֵן שָׁמִין – בְּשֶׁלּוֹ הֵן שָׁמִין, אוֹ בְּשֶׁל עוֹלָם הֵן שָׁמִין?

    אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל לָא תִּבְּעֵי לָךְ, דְּאָמַר בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן.

    כִּי תִּבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא – דְּאָמַר בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן,

    מַאי? ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא – לְמַעוֹטֵי דְּנִיזָּק; אוֹ דִלְמָא, לְמַעוֹטֵי דְּעָלְמָא נָמֵי?

    אֲמַר לֵיהּ, רַחֲמָנָא אָמַר: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ״, וְאַתְּ אָמְרַתְּ בְּשֶׁל עוֹלָם הֵן שָׁמִין?!

    אֵיתִיבֵיהּ: אֵין לוֹ אֶלָּא עִידִּית – כּוּלָּם גּוֹבִין מִן הָעִידִּית. בֵּינוֹנִית – כּוּלָּם גּוֹבִין בֵּינוֹנִית. זִיבּוּרִית – כּוּלָּם גּוֹבִין זִיבּוּרִית.

    הָיוּ לוֹ עִידִּית וּבֵינוֹנִית וְזִיבּוּרִית; נִזָּקִין – בְּעִידִּית, וּבַעַל חוֹב – בְּבֵינוֹנִית, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה – בְּזִיבּוּרִית. עִידִּית וּבֵינוֹנִית; נִזָּקִין – בְּעִידִּית, בַּעַל חוֹב וּכְתוּבַּת אִשָּׁה – בְּבֵינוֹנִית. בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית; נִזָּקִין וּבַעַל חוֹב – בְּבֵינוֹנִית, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה – בְּזִיבּוּרִית.