דף ביאור
מסכת בבא קמא דף ל״ט עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בבא קמא דף ל״ט עמוד ב׳
מסכת בבא קמא דף ל״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־389 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
ממנעי ולא עבדי אפוטרופוס:
מעליית אפוטרופוס שלא שמרהו כראוי:
וחוזרין ונפרעין מן היתומים לכי גדלי דאי לא ממנעי ולא עבדי:
חזר לתמותו לקמן מפרש מאי קאמר:
מאי הרי הוא בתמותו דקאמר סומכוס ברישא:
אילימא דלא מייעד בשלש נגיחות לשלם מעלייה כשהועד:
הא מדקתני סיפא נתפקח החרש חזר לתמותו דקסבר רשות משנה מכלל דמעיקרא אייעד ליה:
הרי הוא בתמימותו דלא גבי נגיחות תמות מיניה דאין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו:
ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Bava Kamma 39b · Sefaria
תוספות
אי בתם פשיטא וכ"ת דאשמועי' דמעמידין אפוטרופוס לתם א"כ ה"ל למתני ר' יעקב מחייב ותו לא ומדנקט ח"נ משמע דאיצטריך דלא נימא נזק שלם:
ולא משלם אלא פלגא דמועד ורבא לא בעי לשנויי הכי מדלא קתני ר' יהודה אומר חייב נ"ש ור' יעקב אומר ח"נ ועוד דמשמע ליה לרבא דכיון דלא נטריה כלל ה"ל למתני אין משלם אלא חצי נזק שזהו החידוש ומדקאמר משלם ח"נ משמע דקמ"ל דמשלם אפילו ח"נ אבל השתא דנטריה שמירה פחותה חידוש הוא דקמ"ל דמשלם אפילו ח"נ ועוד דמשמע ליה ח"נ מגופו כסתם ח"נ דבכל מקום:
אדמוקי לה במועד לוקמיה בתם תימה דמעיקרא הוה פריך אי בתם פשיטא ולא הוה בעי למימר דאתא לאשמועינן דמעמידין אפוטרופוס לתם כדפי' לעיל דאם כן ה"ל למימר רבי יעקב מחייב והשתא פריך לאוקמיה בתם וי"ל דהשתא דאסיק אדעתיה דאמר צד תמות במקומה עומדת לא מצי למתני רבי יעקב מחייב דאיצטריך להזכיר ח"נ לאשמועינן דמעמידין אפוטרופוס לתם ואי הוה תני מחייב הוה מוקמינן לה במועד אבל תם פטור דאין מעמידין אפוטרופוס לתם ואיצטריך לאשמועינן דמועד משלם נ"ש לאפוקי ממ"ד צד תמות במקומה עומדת אבל מעיקרא דלא הוה אסיק אדעתיה צד תמות כו' פריך שפיר אי בתם פשיטא דאי לאשמועינן מעמידין אפוטרופוס לתם אתא לתני מחייב והוה מוקמינן ליה בתם דלמועד לא איצטריך:
Tosafot on Bava Kamma 39b · Sefaria
רשב"א
מעליית אפוטרפוס ירושלמי א"ר הונא אמרה המכיש בהמתו של חברו והלכה והזיקה חייב בנזקה.
אי התם פשיטא דלכ"ע חצי נזק הוא דמשלם וא"ת מאי קושיא לימא לעולם בתם והא קמ"ל דמעמידין אפטרופס לתם לגבות מגופו וי"ל א"כ לימא ר' יעקב מחייב מאי חצי נזק דקאמר.
מה שחייב רבי יהודה פירש ר' יעקב כלומר מדקתני ר' יהודה מחייב דאי פליגי הכא הול"ל ר' יהודה אומר חייב נזק שלם ור' יעקב אומר חצי נזק.
אלא לרבא דאמר לא פליגי אדמוקי לה במועד נוקמה בתם כלומר דודאי תם היה עד שלא נעשה מועד דמאן דמוקי לה במועד על כרחין היינו משום דלא מצי לאוקמה בתם וא"ת והא לעיל אתמהינן אי בתם פשיטא דכ"ע חצי נזק הוא דמחייב לשלם והשתא אתמהינן איפכא אמאי לא אוקמה בתם אדרבה אי בתם פשיטא י"ל דמעיקרא דלא ידעינן ההיא ברייתא בתרייתא דאיירי בה ר' יהודה הוה קשיא לן אי בתם פשיטא דאי משום דאתא לאשמועינן דמעמידין אפטרופוס לגבות מגופו ליתני ר' יעקב מחייב וסתמא הוה מוקמינן ליה בתם ומשום דסבר דמעמידין אפוטרפוס לגבות מגופו אבל השתא דידעינן ברייתא בתרייתא ורבי יעקב פירש מה שחייב ר"י ולומר דבמועד לא משלם אלא חצי נזק ואצטריך למיתני בה חצי נזק בההוא קמייתא נמי אפשר דנסיב ליה בההוא לישנא דחצי נזק כלומר דאף בתם משלם חצי נזק דקא סבר מעמידין אפטרופוס לתם וכענין זה תירץ הראב"ד ז"ל.
Rashba on Bava Kamma 39b · Sefaria
מאירי
בית דין שהיו ממנים אפטרופוס ולא רצה לקבל אין כופין אותו שהרי נאמר בכאן ממנעי ולא עבדי:
כל מה שבארנו בשור חרש שוטה וקטן הוא הדין בעצמו בשור שהלכו בעליו למדינת הים הן לפטור הן להעמדת אפטרופוס הן לענין רשות משנה לכשבאו הן לכל הדברים:
למטה יתבאר שכל שור ששמרו שמירה פחותה בתם חייב חצי נזק ובמועד פטור לגמרי שהכתוב תלה חיובו בשמירה והרי שמרו ובשמירה מעולה מ"מ אף בתם פטור ומה שהוא נקרא שמירה מעולה וכן מה שהוא נקרא שמירה פחותה יתבאר למטה:
כל שנעתק מתמות להעדה יצא מדין תמות לגמרי אפילו חלק התמות הן לשלם מן העליה הן ליפטר בשמירה פחותה הן לשאר הדברים ואין אומרים צד תמות במקומה עומדת:
Meiri on Bava Kamma 39b · Sefaria
מהרש"א — חידושי הלכות
בד"ה אדמוקי לה במועד כו' ואי הוי תני מחייב הוה מוקמינן לה במועד כו' עכ"ל והשתא דקתני ח"נ ליכא לאוקמא במועד וח"נ דצד מועד כדמוקי לה אביי דלא משמע ליה לרבא לפרושי הכי כמ"ש התוס' לעיל ואע"ג דאיכא לאוקמא במועד וח"נ דצד תמות כדמפרש לה רבא מ"מ שמעינן מינה דמעמידין אפוטרופוס לתם וטפי ניחא לן לאוקמא לאשמעינן הך מלתא בתם לחודיה ודו"ק:
Chidushei Halachot on Bava Kamma 39b · Sefaria
מהר"ם
ד"ה אי בתם פשיטא וכו' דא"כ הוה ליה למתני רבי יעקב מחייב וכו'. רוצה לומר דהוה משמע דבא לאשמועינן דלא לפטריה לגמרי ומדנקט חצי נזק משמע דאיצטריך דלא נימא נזק שלם לכך פריך אי בתם פשיטא דאין בו נזק שלם:
ד"ה ולא משלם אלא פלגא וכו' מדלא קתני רבי יהודה אומר חייב נזק שלם ר"ל דכיון דפלוגתייהו בהכי שזה מחייב ח"נ וזה נזק שלם ה"ל למתני הכי אע"ג דבסוף דבור שאחר זה אחר שכתבו על דברי רבי יעקב בברייתא קמייתא דמחייב משמע נמי נזק שלם והוה מוקמינן ליה במועד וכו' מ"מ בברייתא זו ולפי פירוש דאביי דפליגי רבי יהודה ורבי יעקב שזה מחייב נזק שלם וזה ח"נ וה"ל למתני הכי בהדיא:
בא"ד ומדקאמר משלם חצי נזק משמע דקמ"ל דמשלם אפילו חצי נזק רוצה לומר לאפוקי דלא נימא דפטור לגמרי. ואע"ג שבדבור שלפני זה כתבו בברייתא דלעיל מדנקט חצי נזק משמע דאיצטריך דלא נימא נזק שלם היינו בברייתא דלעיל דלא תני בה כי אם דברי רבי יעקב לחוד ואי הוה אתי לאשמועינן דלא לפטריה לגמרי ה"ל למתני מחייב והשתא דנקט ח"נ משמע דבא נמי לאשמועינן דלא נימא נזק שלם אבל בבדייתא דמאי רבי יעקב אדברי דבי יהודה דלעיל מיניה דקתני רבי יהודה מחייב אם איתא דרבי יהודה מחייב נ"ש ובא רבי יעקב לחלוק עליו ולומר דאינו משלם כי אם ח"נ ה"ל למתני אלא ה"נ ומדלא קאמר כן משמע דחדוש הוא דמשלם אפילו החצי נזק וק"ל:
Maharam on Bava Kamma 39b · Sefaria
פני יהושע
בגמרא אמר רבא לעולם במועד והב"ע דעביד ליה שמירה פחותה כו' לכאורה הדברים תמוהים ביותר דכיון דעיקר הקושי' היא דליתני ר' יעקב מחייב סתמא וא"כ מה הועיל רבא בתירוצו דכ"ש דקשה יותר ממ"נ אם בא ר' יעקב להורות לנו כל אלו הדינים הללו דתם סגי בשמירה פחותה וצד תמות במקומה עומדת א"כ מה איריא חש"ו דנקט לישמעינן גבי שור של פקח ואם נאמר דעיקר החידוש בדברי ר"י הוא דמעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו לישמעינן הא מילתא בתם גרידא דהוי רבותא טפי כמו שיתבאר ואם נאמר דאשמעינן חדא דאית בה תרתי כדמסיק לקמן קשה יותר דעיקר חסר מן הספר דמלשון הברייתא לא נשמע כלל כל הני מילתא כיון דבשור של פקח גופו עדיין לא ידענו אי סגי בשמירה פחותה או לא וע"ק באמת מנ"ל לרבא דס"ל לר"י בעלמא דמעמידין אפוטרופוס לתם גרידא דילמא ס"ל אין מעמידין והטעם משום דיתמי לאו בני קנסא נינהו ופלגא נזקא קנסא כמ"ש רש"י ותוספ' במשנה והא דס"ל הכא דגובה חצי נזק של צד תמות היינו כיון שכבר נעשה מועד א"כ תו לא הוי קנסא אלא ממונא מעליא ושפיר גבינן מינייהו ועיקר התמיה איך קיצר ר"י כ"כ בלשונו כיון דאתא לאשמעינן כל הני דיני בשלמא אם נאמר דבשור של פיקח פשיטא ליה א"ש דעיקר הכוונה להשוות שור חש"ו לשל פיקח אבל אם בשל פיקח גופא לא אשמעינן עד הכא לא מתיישב הל' ואם נאמר דבאמת דבשל פיקח פשיטא ליה מה דינו לענין שמירה א"כ הדרא קושיא לדוכתא ליתני ר' יעקב מחייב ונדע שפיר דמעמידין אפוטרופוס לתם ולענין שמירה נדע מסברא דשוה לשל פיקח. והנראה בעיני דהא דקאמר רבא הכא ור"י ס"ל כר"י דמועד סגי בשמירה פחותה וכן בצד תמות במקומה עומדת אין הכוונה דר"י אתי לאשמעינן הכא בברייתא כל הני מילי אלא בלא"ה ס"ל לר"י הכי ולא נראה לו בזה שום חידוש גבי שור של פיקח אלא עיקר החידוש הוא דאפילו בשור של חש"ו אמרינן הכי דסד"א דבשור של חש"ו אפי' צד תמות סגי בשמירה פחותה דאל"כ מימנע האפוטרופס ולא עביד דבשלמא בשביל שמירה פחותה לא ימנעו עצמם שהרי אנו חושבים לפשיעה אם לא שמרוהו שמירה פחותה א"כ למה יפשעו בו דנקל בעיניהם להציל עצמם ממילתא דפשיעה אבל אם נטריח אותם בשמירה מעולה ודאי דימנעו (וכן נראה באמת מל' הפוסקים דאפוטרופוס ששמר שמירה פחותה סגי ואז אם נגח משלמין החש"ו מביתם) וא"כ הוה אמינא דבזה יש חילוק בין שור של פיקח לשור של חש"ו קמ"ל ר"י דאפי' לענין זה שוין הם וא"כ יתיישב ל' הברייתא כך שור של חש"ו שנגח רבי יעקב אומר משלם חצי נזק פי' לא מיבעיא היכא דשור דעלמא משלם נזק שלם כיון דלא נטריה כלל דמילתא דפשיטא דחש"ו ישלם ג"כ נ"ש אלא אפי' היכא דבשור דעלמא חייב תשלומי ח"נ ולא מיבעיא בתם אלא אפילו במועד וע"כ היכי דמי כגון ששמרו שמירה פחותה דבזה פיקח משלם ח"נ וה"א דבחש"ו פטור לגמרי קמ"ל לר"י דאפי' בכה"ג שוה שור שלהם לשל פיקח בכל מילי. וא"כ לפ"ז נתיישב ג"כ קושיא שניה דודאי מוכח מזה דס"ל לר"י בעלמא מעמידין אפוטרופוס לתם מדנקט סתמא ר"י משלם ח"נ משמע דבכל תשלומין ח"נ איירי ולא נקט רבא בלישני במועד ששמרו שמירה פחותה אלא לרבותא כנ"ל ודו"ק:
שם בגמרא אמר רבה ב"ע מה שמחייב ר"י פי' ר' יעקב ולכאורה יש לתמוה א"כ איך נקט ר"י חייב סתמא שיש מקום לומר נזק שלם כיון שעיקר חידוש הדין שלו הוא שאינו משלם אלא ח"נ א"כ ה"ל לפרושי בהדיא אבל למאי דפרישית בסמוך א"ש דבאמת הא דנקט ר"י חייב היינו בכל מיני תשלומין כמו בשור של פיקח אלא מה שסתם ר"י פי' ר' יעקב דלא תימא דלא מחייב ר"י אלא דוקא במועד ולא נטריה כלל ואז משלם נ"ש אבל היכא שפיקח משלם ח"נ החש"ו פטורים לגמרי אי משום דאין מעמידין אפוטרופוס אי נמי משום דבשור שלהם סגי בשמירה פחותה כדפרישית וקמ"ל ר"י דאפי' תשלומי חצי נזק מחייב ר"י כמו בשור דעלמא ודו"ק:
בפרש"י בד"ה אדמוקי לה קמיית' במועד אוקמיה בתם עכ"ל הוצרך לפרש כן דאקמייתא קא מקשי דבבתרייתא ודאי ל"ש לומר דקאי בתם דא"כ אמאי הוצרך ר"י לפרש דברי ר"י דחייב דקאמר היינו ח"נ דמילתא דפשיטא ליה היא דתם משלם חצי נזק וא"ל דהיא גופא קמ"ל דר"י איירי בתם דהל' לא משמע כן ועוד דא"כ תקשי באמת על דברי ר"י איך נקט חייב סתמא וה"ל לפרש א"ו דאיירי במועד כדפרישית בסמוך וק"ל:
Penei Yehoshua on Bava Kamma 39b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת בבא קמא, דף ל״ט, עמוד ב׳, בהיקף של כ־389 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 117 מילים
נפתחת ב״מִמַּנְעִי וְלָא עָבְדִי. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא…״
- קטע 29 מילים
נפתחת ב״וּ״מַעֲמִידִים לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפִּין לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ״ –…״
- קטע 333 מילים
נפתחת ב״דְּתַנְיָא: שׁוֹר שֶׁנִּתְחָרְשׁוּ בְּעָלָיו, וְשֶׁנִּשְׁתַּטּוּ בְּעָלָיו, וְשֶׁהָלְכוּ…״
- קטע 429 מילים
נפתחת ב״נִתְפַּקֵּחַ הַחֵרֵשׁ, נִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה וְהִגְדִּיל הַקָּטָן –…״
- קטע 519 מילים
נפתחת ב״אֲמַרוּ: מַאי ״הֲרֵי הוּא בְּתַמּוּתוֹ״ דְּקָאָמַר סוֹמְכוֹס?…״
- קטע 635 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא מַאי ״הֲרֵי הוּא בְּתַמּוּתוֹ״ – הֲרֵי…״
- קטע 718 מילים
נפתחת ב״וְסֵיפָא בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רְשׁוּת מְשַׁנָּה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ…״
- קטע 813 מילים
נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח…״
- קטע 912 מילים
נפתחת ב״רַבִּי יַעֲקֹב מַאי עֲבִידְתֵּיהּ? אֶלָּא אֵימָא, רַבִּי…״
- קטע 1035 מילים
נפתחת ב״בְּמַאי עָסְקִינַן? אִי בְּתָם – פְּשִׁיטָא, דְּכוּלֵּי…״
- קטע 1116 מילים
נפתחת ב״אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם בְּמוּעָד, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן…״
- קטע 1223 מילים
נפתחת ב״וְרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה –…״
- קטע 1310 מילים
נפתחת ב״וְסָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן – דְּאָמְרִי: מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס…״
- קטע 1434 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְלָא פְּלִיגִי?! וְהָתַנְיָא: שׁוֹר…״
- קטע 155 מילים
נפתחת ב״וּלְאַבָּיֵי דְּאָמַר פְּלִיגִי, בְּמַאי פְּלִיגִי?…״
- קטע 1610 מילים
נפתחת ב״אָמַר לָךְ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּמוּעָד,…״
- קטע 1747 מילים
נפתחת ב״רַבִּי יַעֲקֹב סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲדָא,…״
- קטע 1824 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר אַבָּיֵי לְרָבִינָא:…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי יוסי בר חנינא · אמוראים · דור ראשון לאמוראים
רבי יוסי בר חנינא דיין היורד לעומקו של דין הוא.
מקור: מסכת בבא קמא דף ל״ט עמוד ב׳ · קטע 1 — “מִמַּנְעִי וְלָא עָבְדִי. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר מֵעֲלִיַּית…”
- רב אחא · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
מהעיר לוד היה דיין בעירו.
מקור: מסכת בבא קמא דף ל״ט עמוד ב׳ · קטע 18 — “אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר אַבָּיֵי לְרָבִינָא: בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי…”
- סומכוס · דור שלישי לתנאים
סומכוס בן יוסף תלמיד מובהק של ר' מאיר בעל הנס וחברו של רבי.
מקור: מסכת בבא קמא דף ל״ט עמוד ב׳ · קטע 3 — “…בֶּן נְקוֹסָא אָמַר סוֹמְכוֹס: הֲרֵי הוּא בְּתַמּוּתוֹ עַד שֶׁיָּעִידוּ…”
- אביי [הכהן] · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.
מקור: מסכת בבא קמא דף ל״ט עמוד ב׳ · קטע 14 — “אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְלָא פְּלִיגִי?! וְהָתַנְיָא: שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ,…”
לשון המקור
מִמַּנְעִי וְלָא עָבְדִי. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר מֵעֲלִיַּית אַפּוֹטְרוֹפּוֹס – וְחוֹזְרִין וְנִפְרָעִין מִן הַיְּתוֹמִים לְכִי גָדְלִי.
וּ״מַעֲמִידִים לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפִּין לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ״ – תַּנָּאֵי הִיא,
דְּתַנְיָא: שׁוֹר שֶׁנִּתְחָרְשׁוּ בְּעָלָיו, וְשֶׁנִּשְׁתַּטּוּ בְּעָלָיו, וְשֶׁהָלְכוּ בְּעָלָיו לִמְדִינַת הַיָּם – יְהוּדָה בֶּן נְקוֹסָא אָמַר סוֹמְכוֹס: הֲרֵי הוּא בְּתַמּוּתוֹ עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ בִּפְנֵי הַבְּעָלִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפִּין, וּמְעִידִין בָּהֶן בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפִּין.
נִתְפַּקֵּחַ הַחֵרֵשׁ, נִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה וְהִגְדִּיל הַקָּטָן – וּבָאוּ בְּעָלָיו מִמְּדִינַת הַיָּם, יְהוּדָה בֶּן נְקוֹסָא אָמַר סוֹמְכוֹס: חָזַר לְתַמּוּתוֹ, עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ בִּפְנֵי בְעָלִים. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר: הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקָתוֹ.
אֲמַרוּ: מַאי ״הֲרֵי הוּא בְּתַמּוּתוֹ״ דְּקָאָמַר סוֹמְכוֹס? אִילֵּימָא דְּלָא מִיַּיעַד כְּלָל – הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא ״חָזַר לְתַמּוּתוֹ״, מִכְּלָל דְּאִיַּיעַד!
אֶלָּא מַאי ״הֲרֵי הוּא בְּתַמּוּתוֹ״ – הֲרֵי הוּא בִּתְמִימוּתוֹ, דְּלָא מְחַסְּרִינַן לֵיהּ. אַלְמָא אֵין מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפּוֹס – אַלְמָא מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ.
וְסֵיפָא בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רְשׁוּת מְשַׁנָּה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – סוֹמְכוֹס סָבַר: רְשׁוּת מְשַׁנָּה, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: רְשׁוּת אֵינָהּ מְשַׁנָּה.
תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח – רַבִּי יַעֲקֹב מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
רַבִּי יַעֲקֹב מַאי עֲבִידְתֵּיהּ? אֶלָּא אֵימָא, רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
בְּמַאי עָסְקִינַן? אִי בְּתָם – פְּשִׁיטָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא נָמֵי חֲצִי נֶזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם! וְאִי בְּמוּעָד, אִי דְּעָבְדִי לֵיהּ שְׁמִירָה – כְּלָל כְּלָל לָא בָּעֵי לְשַׁלּוֹמֵי, וְאִי דְּלָא עָבְדִי לֵיהּ שְׁמִירָה – כּוּלֵּיהּ נֶזֶק בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי!
אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם בְּמוּעָד, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּעָבְדִי שְׁמִירָה פְּחוּתָה, וְלָא עָבְדִי לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה.
וְרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה – דְּאָמַר: צַד תַּמּוּת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת; וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה – דְּאָמַר: מוּעָד סַגִּי לֵיהּ בִּשְׁמִירָה פְּחוּתָה;
וְסָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן – דְּאָמְרִי: מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְלָא פְּלִיגִי?! וְהָתַנְיָא: שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח – רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב, וְרַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: חֲצִי נֶזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם! אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: מַה שֶּׁמְּחַיֵּיב רַבִּי יְהוּדָה פֵּירֵשׁ רַבִּי יַעֲקֹב.
וּלְאַבָּיֵי דְּאָמַר פְּלִיגִי, בְּמַאי פְּלִיגִי?
אָמַר לָךְ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּמוּעָד, וְלָא נַטְרֵיהּ כְּלָל.
רַבִּי יַעֲקֹב סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא. סָבַר כְּרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲדָא – דְּאִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: צַד תַּמּוּת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת; וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא – דְּאִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ, וְרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: אֵין מַעֲמִידִין, וְלָא מְשַׁלֵּם אֶלָּא פַּלְגָא דְמוּעָד.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר אַבָּיֵי לְרָבִינָא: בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי דְּאָמַר פְּלִיגִי – שַׁפִּיר; אֶלָּא לְרָבָא דְּאָמַר לָא פְּלִיגִי – אַדְּמוֹקֵי לַהּ בְּמוּעָד, נוֹקְמַהּ בְּתָם!