דף ביאור
מסכת בבא בתרא דף ג׳ עמוד א׳פרק 1 השותפין
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בבא בתרא דף ג׳ עמוד א׳
מסכת בבא בתרא דף ג׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 24 קטעים ממוספרים, כ־615 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
דְּאִיצְטַנַּע מִינָּךְ.
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ: סַבְרוּהָ, מַאי ״מְחִיצָה״ – פְּלוּגְתָּא, דִּכְתִיב: ״וַתְּהִי מֶחֱצַת הָעֵדָה״; וְכֵיוָן דְּרָצוּ – בּוֹנִין אֶת הַכּוֹתֶל בְּעַל כּוֹרְחָן, אַלְמָא הֶיזֵּק רְאִיָּה שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק.
אֵימָא: מַאי ״מְחִיצָה״ – גּוּדָּא; דִּתְנַן: מְחִיצַת הַכֶּרֶם שֶׁנִּפְרְצָה – אוֹמֵר לוֹ: ״גְּדוֹר״. נִפְרְצָה – אוֹמֵר לוֹ: ״גְּדוֹר״. נִתְיָאֵשׁ הֵימֶנָּה וְלֹא גְּדָרָהּ – הֲרֵי זֶה קִידֵּשׁ, וְחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָהּ.
וְטַעְמָא דְּרָצוּ, הָא לֹא רָצוּ – אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ, אַלְמָא הֶיזֵּק רְאִיָּה לָאו שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק!
אִי הָכִי, ״בּוֹנִין אֶת הַכּוֹתֶל״?! ״בּוֹנִין אוֹתוֹ״ מִבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא מַאי – פְּלוּגְתָּא? אִי הָכִי, ״שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה״?! ״שֶׁרָצוּ לַחֲצוֹת״ מִבְּעֵי לֵיהּ! כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: תָּא נַעֲבֵיד פְּלוּגְתָּא.
וְאִי הֶיזֵּק רְאִיָּה שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק – מַאי אִירְיָא רָצוּ? אֲפִילּוּ לֹא רָצוּ נָמֵי! אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשְׁנָתֵנוּ – כְּשֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָהּ, וְהוּא דְּרָצוּ.
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן – דְּכִי לֵית בֵּיהּ דִּין חֲלוּקָהּ, כִּי רָצוּ – פְּלִיגִי?! תְּנֵינָא: אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִים, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים – אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכָּאן חוֹלְקִין! אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכָּאן – בִּמְסִיפָס בְּעָלְמָא; קָא מַשְׁמַע לַן הָכָא, כּוֹתֶל.
וְלִיתְנֵי הָא וְלָא לִיתְנֵי הָךְ! סֵיפָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ – וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים – לֹא יַחְלוֹקוּ.
(לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: וְכִי רָצוּ מַאי הָוֵי? לִיהְדַּר בֵּיהּ! אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ כּוּ׳.
אַדְּאַשְׁמְעִינַן בְּשֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָהּ – וְהוּא דְּרָצוּ, לַישְׁמְעִינַן בְּיֵשׁ בָּהּ דִּין חֲלוּקָהּ – וְאַף עַל גַּב דְּלֹא רָצוּ! אִי אַשְׁמְעִינַן בְּיֵשׁ בָּהּ דִּין חֲלוּקָהּ – וְאַף עַל גַּב דְּלֹא רָצוּ, הֲוָה אָמֵינָא: שֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָהּ – אֲפִילּוּ רָצוּ נָמֵי לָא; קָא מַשְׁמַע לַן.
וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי?! וְהָא קָתָנֵי סֵיפָא: אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִים, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים – יַחְלוֹקוּ. מַאי, לָאו אַכּוֹתֶל? לָא, אַמְּסִיפָס בְּעָלְמָא.
לִיתְנֵי הַאי וְלָא לִיתְנֵי הַאי! סֵיפָא אִצְטְרִיכָא לֵיהּ – וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים – לֹא יַחְלוֹקוּ).
בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא לְמַתְנִיתִין – בְּשֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָהּ; אִי בְּשֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָהּ, כִּי רָצוּ מַאי הָוֵי? נֶהְדְּרוּ בְּהוּ! אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁקָּנוּ מִיָּדָן.
וְכִי קָנוּ מִיָּדָן מַאי הָוֵי? קִנְיַן דְּבָרִים בְּעָלְמָא הוּא! בְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדָן בְּרוּחוֹת. רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהָלַךְ זֶה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהֶחֱזִיק, וְזֶה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהֶחֱזִיק.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִבְנוֹת כּוּ׳. גְּוִיל – אַבְנֵי דְּלָא מְשַׁפְּיָא. גָּזִית – אַבְנֵי דִּמְשַׁפְּיָא, דִּכְתִיב: ״כָּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית (וְגוֹ׳)״ כְּפִיסִין – אַרְחֵי. לְבֵינִין – לִיבְנֵי.
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: מִמַּאי דִּגְוִיל אַבְנֵי דְּלָא מְשַׁפְּיָא נִינְהוּ, וְהַאי טֶפַח יַתִּירָא – לְמוּרְשָׁא דְקַרְנָתָא? דִּילְמָא פַּלְגָא דְגָזִית הוּא, וְהַאי טֶפַח יַתִּירָא – לְבֵינֵי אוּרְבֵי הוּא;
כִּדְקָאָמְרִינַן: כְּפִיסִין – אַרְחֵי, לְבֵינִין – לִיבְנֵי, וְהַאי טֶפַח יַתִּירָא – לְבֵינֵי אוּרְבֵי!
אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, כְּפִיסִין – אַרְחֵי, מְנָלַן? אֶלָּא גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ, גְּוִיל נָמֵי – אַבְנֵי דְּלָא מְשַׁפְּיָא, גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ.
אִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: מִמַּאי דְּהַאי כְּפִיסִין – אַרְחֵי נִינְהוּ, וְהַאי טֶפַח יַתִּירָא – לְבֵינֵי אוּרְבֵי? דִּילְמָא מַאי כְּפִיסִין – אַבְנֵי דְּלָא מְשַׁפְּיָין, וְהַאי טֶפַח יַתִּירָא – לְמוּרְשָׁא דְקַרְנָתָא; כִּדְקָאָמְרִינַן: גְּוִיל – אַבְנֵי דְּלָא מְשַׁפְּיָין, גָּזִית – אַבְנֵי דִּמְשַׁפְּיָין, וְהַאי טֶפַח יַתִּירָא – לְמוּרְשָׁא דְקַרְנָתָא!
אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, גְּוִיל – אַבְנֵי דְּלָא מְשַׁפְּיָין, מְנָלַן? אֶלָּא גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ, הָכָא נָמֵי – גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ.
אָמַר אַבָּיֵי, שְׁמַע מִינַּהּ: כָּל בֵּינֵי אוּרְבֵי – טֶפַח; הָנֵי מִילֵּי בְּטִינָא, אֲבָל בְּרִיכְסָא בָּעֵי טְפֵי. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: הָנֵי מִילֵּי בְּרִיכְסָא, אֲבָל בְּטִינָא לָא בָּעֵי כּוּלֵּי הַאי.
לְמֵימְרָא דִּבְגָזִית; דְּכֹל אַרְבַּע אַמּוֹת גּוֹבַהּ, אִי הָוֵי פּוּתְיָא חַמְשָׁא – קָאֵי, אִי לָא – לָא קָאֵי?! וְהָא אַמָּה טְרַקְסִין; דַּהֲוַאי גָּבוֹהַּ תְּלָתִין אַמְּהָתָא, וְלָא הֲוָה פּוּתְיָא אֶלָּא שֵׁית פּוּשְׁכֵי; וְקָם! כֵּיוָן דְּאִיכָּא טֶפַח יַתִּירָא – קָאֵי.
וּבְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי מַאי טַעְמָא לָא עֲבוּד אַמָּה טְרַקְסִין? כִּי קָאֵי – בִּתְלָתִין קָאֵי, טְפֵי לָא קָאֵי.
וּמְנָלַן דַּהֲוָה גָּבוֹהַּ טְפֵי? דִּכְתִיב: ״גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן״ – רַב וּשְׁמוּאֵל; וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר; חַד אָמַר: בְּבִנְיָן, וְחַד אָמַר: