דף ביאור
מסכת עבודה זרה דף מ״ט עמוד ב׳פרק 3 כל הצלמים
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת עבודה זרה דף מ״ט עמוד ב׳
מסכת עבודה זרה דף מ״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־487 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
מַתְנִי׳ נָטַל מִמֶּנָּה עֵצִים — אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה. הִסִּיק בָּהֶן אֶת הַתַּנּוּר, אִם חָדָשׁ — יוּתַּץ, וְאִם יָשָׁן — יוּצַן. אָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת — אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה.
נִתְעָרְבָה בַּאֲחֵרוֹת — כּוּלָּן אֲסוּרוֹת בַּהֲנָאָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיָם הַמֶּלַח, אָמְרוּ לוֹ: אֵין פִּדְיוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה.
נָטַל הֵימֶנָּה כַּרְכֵּור — אָסוּר בַּהֲנָאָה. אָרַג בּוֹ אֶת הַבֶּגֶד — אָסוּר בַּהֲנָאָה. נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים וַאֲחֵרִים בַּאֲחֵרִים — כּוּלָּן אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיָם הַמֶּלַח. אָמְרוּ לוֹ: אֵין פִּדְיוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה.
גְּמָ׳ וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִשּׁוּם דִּבְעִידָּנָא דְּקָא גָמְרָה פַּת קָלֵי לַהּ אִיסּוּרָא, אֲבָל כַּרְכֵּור דְּאִיתֵיהּ לְאִיסּוּרָא בְּעֵינֵיהּ, אֵימָא מוֹדֵי לְרַבָּנַן.
וְאִי אַשְׁמְעִינַן כַּרְכֵּור, בְּהָא קָאָמְרִי רַבָּנַן, אֲבָל פַּת — אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. צְרִיכָא.
אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר זְעֵירִי: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב חִסְדָּא: אָמַר לִי אַבָּא בַּר רַב חִסְדָּא, הָכִי אָמַר זְעֵירִי: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פַּת, אֲבָל חָבִית — לָא, וְרַב חִסְדָּא אָמַר: אֲפִילּוּ חָבִית מוּתֶּרֶת.
הָהוּא גַּבְרָא דְּאִיתְעָרַב לֵיהּ חָבִיתָא דְּיֵין נֶסֶךְ בְּחַמְרֵיהּ, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא, אֲמַר: שְׁקוֹל אַרְבַּע זוּזֵי וּשְׁדִי בְּנַהֲרָא, וְנִשְׁתְּרֵי לָךְ.
מַתְנִי׳ כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ? קִירְסֵם וְזֵירֵד, נָטַל מִמֶּנָּה מַקֵּל אוֹ שַׁרְבִיט, אֲפִילּוּ עָלֶה — הֲרֵי זֹה בְּטֵלָה. שִׁיפָּהּ לְצׇרְכָּהּ — אֲסוּרָה, שֶׁלֹּא לְצׇרְכָּהּ — מוּתֶּרֶת.
גְּמָ׳ אוֹתָן שְׁפָאִין — מָה תְּהֵא עֲלֵיהֶן? פְּלִיגִי בַּהּ רַב הוּנָא וְרַבִּי חִיָּיא בַּר רַב: חַד אָמַר אֲסוּרִין, וְחַד אָמַר מוּתָּרִין.
תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר מוּתָּרִין, דְּתַנְיָא: גּוֹי שֶׁשִּׁיפָּה עֲבוֹדָה זָרָה לְצׇרְכּוֹ — הִיא וּשְׁפָאֶיהָ מוּתָּרִין, לְצׇרְכָּהּ — הִיא אֲסוּרָה וּשְׁפָאֶיהָ מוּתָּרִין, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁשִּׁיפָּה עֲבוֹדָה זָרָה, בֵּין לְצׇרְכָּהּ בֵּין לְצׇרְכּוֹ — הִיא וּשְׁפָאֶיהָ אֲסוּרִין.
אִיתְּמַר: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה, רַב אָמַר: צָרִיךְ לְבַטֵּל כׇּל קֵיסָם וְקֵיסָם, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עֲבוֹדָה זָרָה אֵינָהּ בְּטֵלָה אֶלָּא דֶּרֶךְ גְּדִילָתָהּ.
אַדְּרַבָּה, דֶּרֶךְ גְּדִילָתָהּ מִי מְבַטְּלָא? אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: אֵין עֲבוֹדָה זָרָה צְרִיכָה לְבַטֵּל אֶלָּא דֶּרֶךְ גְּדִילָתָהּ.
לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: עוֹבְדִין לִשְׁבָרִין, וּמַר סָבַר: אֵין עוֹבְדִין לִשְׁבָרִין?
לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא עוֹבְדִין לִשְׁבָרִין, וְהָכָא בְּשִׁבְרֵי שְׁבָרִים קָמִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: שִׁבְרֵי שְׁבָרִים אֲסוּרִין, וּמָר סָבַר: שִׁבְרֵי שְׁבָרִים מוּתָּרִין.
וְאִי בָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא שִׁבְרֵי שְׁבָרִים מוּתָּרִין, וְהָכָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל חֻלְיוֹת, וּבְהֶדְיוֹט שֶׁיָּכוֹל לְהַחְזִירָהּ קָמִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: כֵּיוָן דְּהֶדְיוֹט יָכוֹל לְהַחְזִירָהּ לָא בָּטְלָה, וּמַר סָבַר: אֵין עֲבוֹדָה זָרָה בְּטֵלָה אֶלָּא דֶּרֶךְ גְּדִילָתָהּ, דְּהַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ, הָא לָאו גְּדִילָתָהּ הִיא, וְאֵין צְרִיכָה לְבַטֵּל.
הֲדַרַן עֲלָךְ כׇּל הַצְּלָמִים.
מַתְנִי׳ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ אֲבָנִים זוֹ בְּצַד זוֹ בְּצַד מַרְקוּלִיס — אֲסוּרוֹת, וּשְׁתַּיִם — מוּתָּרוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שֶׁנִּרְאוֹת עִמּוֹ — אֲסוּרוֹת, וְשֶׁאֵין נִרְאוֹת עִמּוֹ — מוּתָּרוֹת.
גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא רַבָּנַן קָסָבְרִי עוֹבְדִין לִשְׁבָרִים, נִרְאוֹת עִמּוֹ דְּאִיכָּא לְמֵימַר מִינֵּיהּ נְפַל — אֲסוּרוֹת, שֶׁאֵין נִרְאוֹת עִמּוֹ — מוּתָּרוֹת.
אֶלָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַאי קָסָבַר? אִי עוֹבְדִין לִשְׁבָרִין, אֲפִילּוּ תַּרְתֵּי נָמֵי לִיתְּסַר! אִי אֵין עוֹבְדִין לִשְׁבָרִים, אֲפִילּוּ תְּלָת נָמֵי לָא!
אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּיָדוּעַ שֶׁנָּשְׁרוּ מִמֶּנּוּ — דִּבְרֵי הַכֹּל אֲסוּרוֹת, וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר: אֵין עוֹבְדִין לִשְׁבָרִים — הָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה זָרָה דְּלָאו הַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ, אֲבָל הָכָא דְּמֵעִיקָּרָא תַּבּוֹרֵי מִיתַּבְּרִי — הַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ, כִּי פְּלִיגִי בִּסְתָמָא.