דף ביאור

מסכת נזיר דף מ״ב עמוד א׳

דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

לטקסט המלא במקור

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת נזיר דף מ״ב עמוד א׳

מסכת נזיר דף מ״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 14 קטעים ממוספרים, כ־346 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

רש"י

הא גדילים תעשה לך וקא דחי לאו דלא תלבש שעטנז:

אמר רב אחא בריה דרב איקא מדקתני או ששיירו שתי שערות לא עשה כלום זאת אומרת דרובו חשוב ככולו מדאורייתא דמדכתב הכא וגילח את ראשו ביום השביעי ולא מיצטריך ליה למיכתב ביום השביעי יגלחנו לומר דלא חשיב גילוח עד דאיכא כולו שיער מגולח מכלל מדאיצטריך ליה קרא לאשמועינן דליגלח כולו דאי לאו האי קרא הוה אמינא דברובו סגי ליה דרובו ככולו דאורייתא:

האי ביום השביעי יגלחנו בנזיר טמא הוא דכתיב אבל בנזיר טהור לא כתיב אלא וגילח את שער ראש נזרו דלא משמע ליה הכי:

מחכו עלה במערבא אהא אתקפתא דר' יוסי בר' חנינא:

דמכדי נזיר טמא דבתער מנלן מנזיר טהור יליף מדכתיב ביה תער אי לרבי כדאית ליה ולת"ק כדאית ליה וכדלעיל וה"ה נמי דליתי נזיר טהור מנזיר טמא מה נזיר טמא כו' והכא הוא דגלי רחמנא כולו הא בעלמא רובו ככולו וכדרב אחא בריה דרב איקא וא"ת ליגמר מיניה הא לא אפשר משום דהוו להו נזיר ומצורע שני כתובין כאחד:

וצמח ראשו וחזר וגילחן נמי לאותן ב' שערות:

מהו מי אמרינן כיון דמעיקרא כי שייר אותן שתי שערות לא עשה ולא כלום השתא נמי כיון דהדר וצמח לא עשה ולא כלום דכמאן דמגלח שתי שערות מעיקרן דמי ומעכבי או דלמא כיון דהשתא קא מיגלח להו להאי דהדר צמח לא חיישינן ולא מעכבי:

גילח שערה קמיבעיא ליה לרבא פשיטא דכיון דגילח את כל ראשו לבר מהנך ב' שערות דכי הדר גילח אחת מהן ונשרה חבירתה שפיר דקאזיל ומיגלח כי אורחיה כמאן דאזיל ומגלח שערו ולההיא דנשרה מאי הוה ליה למיעבד:

ועוד 8 קטעי פירוש על דף זה.

Rashi on Nazir 42a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

תוספות

אמר מר וכו' או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום וכו' זאת אומרת דרובו ככולו דאורייתא - מדגלי רחמנא גבי נזיר ביום השביעי יגלחנו דלא איצטריך דכבר כתיב וגילח אלא לאשמועינן דבעינן תגלחת מצוה שלימה שלא שיירה כלום:

הכא הוא דבעי כולו הא בעלמא רובו ככולו אומר הר"ם דבעלמא קיימי מיהו פאת זקן אמר סוף פרק המצניע (שבת דף צד:) דמלא פי הזוג מיחייב דמשמע פורתא:

מתקיף לה ר' יוסי בר' חנינא האי בנזיר טמא כתיב [דכתיב ביום השביעי יגלחנו] דמשמע כולו וברייתא משתמעא אף בנזיר טהור שיהא שתי שערות מעכבות:

מחכו עלה במערבא בפ' קמא דסנהדרין (דף יז:) אמר מחכו עלה במערבא היינו ר' יוסי בר' חנינא והכא אשכחן מחכו על דבריו:

מכדי נזיר טמא [דבתער מנלן] מנזיר טהור יליף (דבתער) וליתי נזיר טהור ולילף מנזיר טמא - דשתי שערות מעכבות:

נזיר שגילח ושייר ב' שערות ובאותה שעה לא גילח יפה ואח"כ המתין לגלח שתי שערות עד אשר [צמחו שער] ראשו וחזר וגילחן לאותן שתי שערות לבד מי אמרינן אותו תגלחת שתי שערות לא כלום הוא [הואיל] וכשגילחן ראשו מלא שער:

נזיר שגילח והניח שתי שערות וגילח אחת ונשרה אחת כלומר השניה מהו מי אמרינן כיון דלא גילח שתי שערות לאו גילוח הוא ששתי שערות אית בהו שיעור גילוח או דלמא השתא מיהא לאו איכא שער כלל:

אמר [ליה] רב אחא מדפתי לרבינא גילח שערה מבעיא ליה לרבא בתמיה כלומר הא ודאי גילוח הוי כיון שבא לגלח הוי שיעור גילוח:

ועוד 8 קטעי פירוש על דף זה.

Tosafot on Nazir 42a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

שיטה מקובצת

אמר מר וכלן ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום זאת אומרת רובו ככולו דאורייתא. פירוש בפאת זקן דאמר רחמנא לא תשחית אפילו לא גלח אלא רוב הפאות חייב כאלו גלח כלהו.

ממאי מדגלי רחמנא ביום השביעי יגלחנו גבי נזיר דלא הוה צריך דכתב כבר יגלח אלא לאשמועינן דבעי תגלחת אחרונה גילוח כל ראשו שלא ישייר שתי שערות דבשער אחד לא מיקרי שיעור. ומדאיצטריך הכא לרבויי כל ראשו ולא סגי ברוב שמע מינה דדוקא הכא בנזיר בעינן שלא ישייר כלום וכן במצורע דכתיב כל בשרו ובלויים נמי על כל בשרם. אבל בעלמא כגון בפאת זקן רובו ככולו.

מתקיף לה ר' יוסי בר' חנינא הא בנזיר טמא כתב ביום השביעי אבל בנזיר טהור בסוף ימי נזרו אכתי לא חזינא דליבעי גלוח כל ראשו דלא נילף מטמא. הר' עזריאל ז"ל:

בעי אביי נזיר שגילח על הקרבן ביום מלאת ושייר שתי שערות הרי באותה שעה לא גילח יפה. וצמח ראשו. כלומר וגדלו שערותיו וחזר וגלח אותן שתי שערות בלבד. מהו. מי אמרינן תגלחת אותן שתי שערות אינו כלום ששאר השערות שצמחו מעכבין הגילוח דהואיל וראשו מלא שער בשעה שגילחן אין זה גילוח וצריך עדיין להמתין שבעה ולגלח (על) כל ראשו דאחר מלאת סותר שבעה. או לא מעכבן שאר השערות הגילוח. שיטה:

וצמח ראשו שהמתין עד שצמחו וגדלו שערותיו. הא דקאמר וצמח ראשו ולא שהמתין עד לאחר שלשים יום דאם כן עבד ליה סתירה דמתניתין עד זמן גדול ומגלח כהלכתו. אלא המתין עד שבעה דהיינו זמן שיכוף ראשו לצד עיקרו. ואי בתוך שבעה גלח אותן שתי שערות הא לא מיבעיא לן.

וחזר וגלח אותן שתי שערות ששייר בראשונה. מהו. מי אמרינן הרי גלח כל שערות נזירות ועלתה לו תגלחת. או דילמא כיון שלא נתגלח בבת אחת שהרי כבר גדלו שערי ראשו כשגלח אותן שתי שערות ולכך לא עלתה לו תגלחת. ולא יהיה לו תקנה אפילו מגלח כל ראשו. בעי רבא נזיר שגלח ושייר שתי שערות וגלח אחת. בו ביום או קודם שגדלו שתי שערות ונפלה אחת מהן:

אלא נשרה אחת תחלה וגלח אחת מהן מי אמרינן כיון שלא נשארו שתי שערות עלתה לו תגלחת או דילמא כיון שטעון תגלחת כשסילק מלגלח שהניח שתי שערות כי נמי גילח השנייה לאחר שנשרה הראשונה לא עשה ולא כלום. לפי שטעון גלוח ובשעת גלוח לא היו שם שתי שערות ראויות לגלח דאין גלוח בפחות משתי שערות וכבר נשרה אחת. הר' עזריאל ז"ל:

מתני' אבל לא סורק דהוי פסיק רישיה ולא ימות כר' שמעון כדמפרש בגמרא.

ועוד 2 קטעי פירוש על דף זה.

Shita Mekubbetzet on Nazir 42a · Sefaria · מהדורה: Vilna Ed · Public Domain

גליון הש"ס

גמ' הא בעלמא רובו ככולו עי' חולין דף יט ע"א ונדה דף כט ע"א:

שם מכדי נזיר טמא דבתער מנלן כדלקמן דף סא ע"א:

Gilyon HaShas on Nazir 42a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

לשון המקור

קטע 1

הָא ״גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ״ מֵהֶם.

קטע 2

אָמַר מָר: וְכוּלָּם שֶׁגִּילְּחוּ שֶׁלֹּא בְּתַעַר, אוֹ שֶׁשִּׁיְּירוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — לֹא עָשׂוּ וְלֹא כְלוּם. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: זֹאת אוֹמֶרֶת, רוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ מִדְּאוֹרָיְיתָא.

קטע 3

מִמַּאי — מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא גַּבֵּי נָזִיר ״בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ״ — הָכָא הוּא דְּעַד דְּאִיכָּא כּוּלּוֹ. הָא בְּעָלְמָא: רוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ.

קטע 4

מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: הַאי בְּנָזִיר טָמֵא כְּתִיב! מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא: מִכְּדֵי נָזִיר טָמֵא דִּבְתַעַר מְנָלַן — מִנָּזִיר טָהוֹר יָלֵיף, לַיְתֵי נָזִיר טָהוֹר וְלֵילַף מִנָּזִיר טָמֵא: מָה טָמֵא כִּי שַׁיַּיר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — וְלָא כְּלוּם עֲבַד, הָכָא נָמֵי, כִּי שַׁיַּיר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — וְלָא כְּלוּם עֲבַד.

קטע 5

בָּעֵי אַבָּיֵי: נָזִיר שֶׁגִּילַּח וְשִׁיֵּיר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, צָמַח רֹאשׁוֹ וְחָזַר וְגִילְּחָן, מַהוּ? מִי מְעַכְּבִי אוֹ לָא?

קטע 6

בָּעֵי רָבָא: נָזִיר שֶׁגִּילַּח וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְגִילַּח אַחַת וְנָשְׁרָה אַחַת, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: גִּילַּח שַׂעֲרָה שַׂעֲרָה קָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרָבָא?

קטע 7

אֶלָּא אֵימָא: נָשְׁרָה אַחַת וְגִילַּח אַחַת, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: גִּילּוּחַ אֵין כָּאן, שֵׂעָר אֵין כָּאן. אִי שֵׂעָר אֵין כָּאן — גִּילּוּחַ יֵשׁ כָּאן! הָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁשֵּׂעָר אֵין כָּאן, מִצְוַת גִּילּוּחַ אֵין כָּאן.

קטע 8

מַתְנִי׳ נָזִיר חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס, אֲבָל לֹא סוֹרֵק.

קטע 9

גְּמָ׳ חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס, מַנִּי? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — מוּתָּר. אֲבָל לֹא סוֹרֵק — אֲתָאן לְרַבָּנַן.

קטע 10

רֵישָׁא רַבִּי שִׁמְעוֹן וְסֵיפָא רַבָּנַן? אָמַר רַבָּה: כּוּלָּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, כׇּל הַסּוֹרֵק — לְהָסִיר נִימִין מְדוּלְדָּלוֹת מִתְכַּוֵּין.

קטע 11

מַתְנִי׳ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לֹא יָחוֹף בַּאֲדָמָה, מִפְּנֵי שֶׁמַּשֶּׁרֶת אֶת הַשֵּׂעָר.

קטע 12

גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַשֶּׁרֶת אֶת הַשֵּׂעָר״ תְּנַן, אוֹ דִּלְמָא: ״מִפְּנֵי הַמַּשֶּׁרֶת״ תְּנַן? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ?

קטע 13

כְּגוֹן דְּאִיכָּא אֲדָמָה דְּלָא מַתְּרָא. אִי אָמְרַתְּ ״מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַשֶּׁרֶת״ תְּנַן, הֵיכָא דְּיָדְעִינַן דְּלָא מַתְּרָא — שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ ״מִפְּנֵי הַמַּשֶּׁרֶת״ — כְּלָל כְּלָל לָא. תֵּיקוּ.

קטע 14

מַתְנִי׳ נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כׇּל הַיּוֹם — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ: ״אַל תִּשְׁתֶּה״ ״אַל תִּשְׁתֶּה״, וְהוּא שׁוֹתֶה — חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. הָיָה מְגַלֵּחַ כׇּל הַיּוֹם — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ: ״אַל תְּגַלֵּחַ״ ״אַל תְּגַלֵּחַ״, וְהוּא מְגַלֵּחַ — חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. הָיָה מִטַּמֵּא לְמֵתִים כׇּל הַיּוֹם — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ: ״אַל תִּטַּמֵּא״ ״אַל תִּטַּמֵּא״, וְהוּא מִטַּמֵּא — חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת.

מסכת נזיר דף מ״ב עמוד א׳

מסכת נזיר דף מ״ב עמוד א׳

רש"י

תוספות

שיטה מקובצת

גליון הש"ס

מה תמצאו כאן

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

חכמים הנזכרים בדף

לשון המקור