דף ביאור
מסכת יומא דף ל״ה עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת יומא דף ל״ה עמוד א׳
מסכת יומא דף ל״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 4 קטעים ממוספרים, כ־76 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
גמ' פרווה אמגושא מכשף אחד בנאה ושמו פרווה:
תנא מניינא אתא לאשמועינן דקתני הכל שלשים מנה וכי אין אנו יודעין ששמונה עשר ושנים עשר הרי שלשים:
הא קמ"ל להכי הדר כיילינהו לאשמועינן דהא דשלשים מנה סך הכל הוא דיהיב שיעורא ליטול מן ההקדש ובציר משלשים מנה לא ליעביד סך הכל:
הא אי בציר מהני דשחרית משמונה עשר וטפי אהני דערבית משנים עשר לית לן בה:
בד בד ארבעה זימני כתיב בלבישת בגדי שחרית למימר דהוי בד בד המובחר בבד:
Rashi on Yoma 35a · Sefaria
תוספות
פרווה אמגושא פי' בערוך וזה לשונו יש מן החכמים שאומרים כי חפר מחילה תחת הקרקע בקדש עד שיראה עבודת כהן גדול והרגישו הכהנים בחפירה ומצאוהו וקרא אותה הלשכה על שמו:
בד בד בד בד נראה לי חד לגופיה וחד בד לשון לבד שאין לובש עמהן בגדי זהב כדרך שהוא עושה כל ימות השנה ובד שלישי לומר יותר טוב מבד של שאר ימות השנה והרביעי לומר שטוב משל ערבית אי נמי בד שלישי ורביעי מידריש הכי בד המובחר שבבד:
Tosafot on Yoma 35a · Sefaria
רבנו חננאל
ובשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה פי' פרוה שם אדם מגושי ויש מן החכמים שאומרים כי חפר מחילה תחת הקרקע בקודש עד שיראה עבודת כ"ג ביו"כ והרגישו הכהנים בחפירה באותו מקום וחפרו ומצאוהו ונקראת אותה הלשכה על שמו:
פרסו סדין של בוץ ולמה של בוץ אמר רב כהנא שיכיר שעבודת היום בבגדי בוץ. פילוסין והנדווין שניהן לשון מלבוש הן בלשון [יון].
Rabbeinu Chananel on Yoma 35a · Sefaria
ריטב"א
אי בציר מהני וטפי אהני לית לן בה פי׳ והוא דטפי אצל שחרית.
Ritva on Yoma 35a · Sefaria
מהרש"א — חידושי הלכות
בא"ד ובההיא דכריתות מחייבין לר' יהודה כו' מכלל דלא שאני ליה בין מתכוין לשאין מתכוין כו' מדמשני הכי מעיקרא מכלל כו' עכ"ל כצ"ל ר"ל דלא שאני ליה בין מתכוין לשאין מתכוין דאפי' בלא פסיק רישיה ולא מתכוין אסור לר"י וכן הוא האמת לר"י בשאר איסורים כמ"ש התוס' לעיל אלא לפי מאי דס"ד השתא דאין חילוק בין שאר איסורים לשבת אי הוה שאני ליה באין מתכוין למישרי דלא פסיק רישיה ה"מ לאוקמא נמי כר"ש ומודה בפסיק רישיה ודו"ק:
בא"ד כיון דבשאר איסורי דלא כו' דס"ל בשבת דמדרבנן אסור פסיק רישיה כו' עכ"ל כצ"ל:
בד"ה פרוה אמגושא כו' כי חפר מחילה תחת כו' ובד"ה הנדויין כו' סך הכל י"ג מנה ועוד מסתמא כו' דומיא דרבנן ושמא י"ל אין הלשון נופל כו' כצ"ל:
Chidushei Halachot on Yoma 35a · Sefaria
גליון הש"ס
תוס' ד"ה הנ"מ באיסורא כו' דמיעוט ענביו אין נראה תיקון כ"כ. ע' מרדכי רפ"ג דסוכה שכתב דהוא דאורייתא:
Gilyon HaShas on Yoma 35a · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת יומא, דף ל״ה, עמוד א׳, בהיקף של כ־76 מילים ב־4 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 4 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
חכמים הנזכרים בדף
- רב יוסף · דור שלישי לאמוראים
סתם ר' יוסף שכתוב בגמרא ללא שם אביו הוא ר' יוסף בר חייא, חברו ובן מחלוקתו של רבה בר נחמני.
מקור: מסכת יומא דף ל״ה עמוד א׳ · קטע 1 — “…מַאי ״פַּרְוָה״? אָמַר רַב יוֹסֵף: פַּרְוָה אַמְגּוּשָׁא.”
- רב כהנא [השני] · אמוראים · דור ראשון לאמוראים
תלמיד מובהק של רב ולמד תורה גם משמואל.
מקור: מסכת יומא דף ל״ה עמוד א׳ · קטע 2 — “…שֶׁל בּוּץ? אָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם…”
לשון המקור
גְּמָ׳ מַאי ״פַּרְוָה״? אָמַר רַב יוֹסֵף: פַּרְוָה אַמְגּוּשָׁא.
פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ. מַאי שְׁנָא שֶׁל בּוּץ? אָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי בוּץ.
בַּשַּׁחַר הָיָה לוֹבֵשׁ פִּלּוּסִין שֶׁל שְׁמוֹנָה עָשָׂר וְכוּ׳. וְתַנָּא מִנְיָינָא אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן? הָא קָא מַשְׁמַע לַן דִּבְצִיר מֵהָנֵי לָא נֶעְבֵּיד. הָא אִי בָּצֵיר מֵהָנֵי וְטָפֵי אַהֲנִי — לֵית לַן בַּהּ.
דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת דְּשַׁחַר עֲדִיפִי, מְנָא לַן? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילָּאֵי: אָמַר קְרָא: ״בַּד״ ״בַּד״ ״בַּד״ ״בַּד״, מוּבְחָר בַּבַּד.