בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת סוכה דף י״ט עמוד א׳פרק 1 סוכה

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סוכה דף י״ט עמוד א׳

    מסכת סוכה דף י״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־313 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַב. אַבָּיֵי כְּרַב, וְרָבָא אָמַר לָךְ: עַד כָּאן לָא אָמַר רַב הָתָם אֶלָּא דִּמְחִיצוֹת לְאַכְסַדְרָה הוּא דַּעֲבִידִי, אֲבָל הָכָא דְּלָאו לְהָכִי עֲבִידִי, לָא.

    תְּנַן: וְכֵן חָצֵר הַמּוּקֶּפֶת אַכְסַדְרָה. וְאַמַּאי? נֵימָא פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם!

    תַּרְגְּמַהּ רָבָא אַלִּיבָּא דְּאַבָּיֵי: כְּשֶׁהִשְׁוָה אֶת קֵירוּיוֹ.

    בְּסוּרָא מַתְנִי לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּהַאי לִישָּׁנָא. בְּפוּמְבְּדִיתָא מַתְנִי: סִיכֵּךְ עַל גַּבֵּי אַכְסַדְרָה שֶׁאֵין לָהּ פַּצִּימִין, דִּבְרֵי הַכֹּל פְּסוּלָה. יֵשׁ לָהּ פַּצִּימִין, אַבָּיֵי אָמַר: כְּשֵׁרָה, רָבָא אָמַר: פְּסוּלָה. אַבָּיֵי אָמַר כְּשֵׁרָה — אָמְרִינַן לָבוּד. רָבָא אָמַר פְּסוּלָה — לָא אָמְרִינַן לָבוּד. וְהִלְכְתָא כְּלִישָּׁנָא קַמָּא.

    רַב אָשֵׁי אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב כָּהֲנָא דְּקָא מְסַכֵּךְ עַל גַּבֵּי אַכְסַדְרָה שֶׁאֵין לָהּ פַּצִּימִין. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר מָר הָא דְּאָמַר רָבָא: יֵשׁ לָהּ פַּצִּימִין כְּשֵׁרָה, אֵין לָהּ פַּצִּימִין פְּסוּלָה! אַחְוִי לֵיהּ, נִרְאֶה מִבִּפְנִים וְשָׁוֶה מִבַּחוּץ.

    אִי נָמֵי, נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים.

    דְּאִתְּמַר: נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים, נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי. וְלֶחִי הַיְינוּ פַּצִּימִין.

    תָּנָא: פְּסָל הַיּוֹצֵא מִן הַסּוּכָּה — נִידּוֹן כַּסּוּכָּה. מַאי פְּסָל הַיּוֹצֵא מִן הַסּוּכָּה? אָמַר עוּלָּא: קָנִים הַיּוֹצְאִים לַאֲחוֹרֵי סוּכָּה.

    וְהָא בָּעֵינַן שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת! בִּדְאִיכָּא. וְהָא בָּעֵינַן הֶכְשֵׁר סוּכָּה! בִּדְאִיכָּא. וְהָא בָּעֵינַן צִלָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ! בִּדְאִיכָּא.

    אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: הוֹאִיל וּלְגַוַּואי עֲבִידִי וּלְבָרַאי לָא עֲבִידִי — אֵימָא לָא, קָא מַשְׁמַע לַן.

    רַבָּה וְרַב יוֹסֵף אָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: הָכָא בְּקָנִים הַיּוֹצְאִים לִפְנִים מִן הַסּוּכָּה, וּמָשְׁכָא וְאָזְלָא חֲדָא דּוֹפֶן בַּהֲדַיְיהוּ. מַהוּ דְּתֵימָא: הָא לֵית בַּהּ הֶכְשֵׁר סוּכָּה, קָא מַשְׁמַע לַן.

    רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְסוּכָּה שֶׁרוּבָּהּ צִלָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ, וּמִעוּטָהּ חֲמָתָהּ מְרוּבָּה מְצִלָּתָהּ. מַהוּ דְּתֵימָא: תִּפְּסַל בְּהָךְ פּוּרְתָּא, קָא מַשְׁמַע לַן. וּמַאי יוֹצֵא — יוֹצֵא מֵהֶכְשֵׁר סוּכָּה.

    רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִסְכָךְ פָּסוּל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, בְּסוּכָּה קְטַנָּה. וּמַאי ״יוֹצֵא״ — יוֹצֵא מִתּוֹרַת סוּכָּה.

    מַתְקֵיף לַהּ רַב הוֹשַׁעְיָא: לֹא יְהֵא אֶלָּא אֲוִיר, וַאֲוִיר פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים בְּסוּכָּה קְטַנָּה מִי פָּסֵיל?

    אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא: זֶה מִצְטָרֵף וִישֵׁנִים תַּחְתָּיו, וְזֶה מִצְטָרֵף וְאֵין יְשֵׁנִים תַּחְתָּיו.

    וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּאִצְטְרוֹפֵי מִצְטָרֵף וְהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ כָּשֵׁר? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְיָשִׁב: אִין,