דף ביאור
מסכת זבחים דף ט׳ עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף ט׳ עמוד ב׳
מסכת זבחים דף ט׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 28 קטעים ממוספרים, כ־440 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
עיברה זמנו זמן שחיטת הפסח:
לא זמנו ולא שנתו ואם שחטו קודם הפסח לשם שלמים כשר ואע"ג דחזי לפסח ראשון:
ממילתייהו מפסח ראשון:
משמיה דמבוג שם חכם:
חטאת ששחטה לשם חטאת נחשון שעיר חטאת [דחנוכת] הנשיאים:
כשרה ולא הויא שינוי קדש דלא אמרי' חטאת נחשון כיון דלדורון אתי ולא לכפרה על חטא הרי היא כשחיטה לשם עולה וכ"ש דשינוי בעלים לא הוי דלא שחטה להתכפר בה נחשון:
ועלו לבעלים ר"ש פליג אמנחות ומודה בזבחים:
מחבת ומרחשת שני כלים שבהם מטגנים את המנחות שכל המנחות היו עשר עשר חלות מחבת צפה ומעשיה קשים מתוך שהכלי צף מעשיה מתפשטין והאור שורף את השמן מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשין ורכין שאין האור שורף את השמן וכשמניח אדם אצבעו עליה נראה כמו רוחשת:
ועוד 19 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 9b · Sefaria
תוספות
חד לעיברה שנתו וזמנו ה"ה שנתו בלא זמנו ואע"פ שבשעה שהקדישו לא היה ראוי לפסח דכשיגיע זמנו תעבור שנתו דאפי' מפריש נקיבה לפסחו או זכר בן שתי שנים תורת שלמים עליו כדתנן במי שהיה טמא (פסחים דף צז:) ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים:
איתיביה רב משרשיא לרבא כו' תימה מאי קושיא הא רבא הוא דמפרש טעמא דר"ש בריש מנחות (דף ג:) מזאת תורת ואומר ר"ת דהכא גרסי' רבה ורבה לטעמיה דמשני התם כאן בשינוי קודש כאן בשינוי בעלים ועוד י"ל דאפי' גרסינן רבא רוצה ליישב דברי רב לכולהו אמוראי דהתם ולפי' ר"ת קשה דנראה דרב משרשיא תלמידו של רבא היה ולא של רבה ועוד י"ל שרוצה רבא ליישב דברי רב משמיה דמבוג אפי' כרבנן דפליגי עליה דר"ש דלית להו זאת תורת ורב משרשיא כשהקשה לו מר"ש היה יכול להקשות ממתני' דמנחות אלא ניחא ליה למיפרך מברייתא דאפי' לר"ש דמכשיר לא מזאת תורת מכשיר וכן משמע מפי' הקונטרס ואע"ג דבפ' דם חטאת (לקמן זבחים דף צב.) דרשינן תורה אחת לכל החטאות וליכא מאן דפליג היינו במידי דכתיבא בהדיא בחטאת גופה דרשינן ליה לכ"ע כגון הני דפרק דם חטאת אבל שינוי קודש לא כתב בחטאת ובריש איזהו מקומן (לקמן זבחים דף מח.) דדריש תורה אחת לכל האשמות וקאמר הניחא למאן דאית ליה תורת אלא למאן דלית ליה תורת היינו לר"ש ולרבנן בריש מנחות (דף ג:) לרבא:
לשם חטאת נזיר לשם חטאת מצורע לעיל (זבחים דף ז.) איכא שמעתא אחריתי דרב דמחלק בין שוחט [לשם חטאת] לשוחט לשם עולה ושם פירשתי תרתי דרבא למה לי:
ושחט אותה לחטאת לעיל בפירקין דרשינן ליה למילתא אחריתי ושמא הכא דריש מדלא כתיב ושחט לחטאת אותה:
על מי שמחוייב חטאת דטומאת מקדש וקדשיו מהו מיהו גרע ממי שאינו מחוייב כלום:
מחשבין מעבודה לעבודה כדאמר כגון משחיטה לזריקה (כמו שינוי בעלים) אבל משחיטה לקבלה לא דהא מפיגול יליף לה וק"ו דרב אשי דיליף משינוי בעלים לא הוי אלא משחיטה לזריקה כמו שינוי בעלי' ותימה דלקמן (זבחים דף יג.) דפריך וקבלה מי פסלה כו' ומשני כאן במחשבת שלא לשמן כאן במחשבת פיגול אמאי לא משני אידי ואידי במחשבת שלא לשמן וקבלה לא עשה בה מחשבה כמעשה כגון בשוחט על מנת לקבל שלא לשמן ובזריקה (לא) עשה בה מחשבה כמעשה ונראה לי דלקמן מיירי שחישב בעבודה עצמה אם קבל [לגמור הקבלה] שלא לשמן פסול ואם קבל [לגמור] חוץ לזמנו כשר ואם זרק לגמור הזריקה חוץ לזמנו פסול וכן מקטיר לגמור ההקטרה למחר דהוה פסול אי לאו דמעטיה קרא לקמן משום דאין מעכבת כפרה אבל ליכא לפרושי לקמן מחשבת פיגול דלא פסלה בקבלה כגון שוחט על מנת לקבל דמן חוץ לזמנו דבשלא לשמן נמי לא פסלה דמעבודה לעבודה ילפינן מפיגול (ואי) במקבל על מנת לזרוק חוץ לזמנו הוה פיגול אלא כדפרשינן בחישב בעבודה עצמה. ברו"ך ובלאו הכי תימה דהוי מצי למימר קבלה לא עשה בה מחשבה כמעשה לענין שינוי בעלים:
Tosafot on Zevachim 9b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ט׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־440 מילים ב־28 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 28 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 117 מילים
נפתחת ב״חַד לְעִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְעִיבְּרָה שְׁנָתוֹ, וְחַד לְעִיבְּרָה…״
- קטע 226 מילים
נפתחת ב״וּצְרִיכִי; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַד, הֲוָה אָמֵינָא:…״
- קטע 324 מילים
נפתחת ב״וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא הָנֵי תַּרְתֵּי – מִשּׁוּם…״
- קטע 421 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשׁוּם…״
- קטע 524 מילים
נפתחת ב״יָתֵיב רָבָא וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא; אֵיתִיבֵיהּ…״
- קטע 623 מילים
נפתחת ב״לְפִי שֶׁאֵין הַמְּנָחוֹת דּוֹמוֹת לִזְבָחִים. שֶׁהַקּוֹמֵץ מַחֲבַת…״
- קטע 714 מילים
נפתחת ב״אֲבָל בִּזְבָחִים אֵינוֹ כֵּן – שְׁחִיטָה אַחַת…״
- קטע 819 מילים
נפתחת ב״טַעְמָא דְּמַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין, הָא אֵין מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין…״
- קטע 921 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא אִי אִיתְּמַר, הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר רַב…״
- קטע 103 מילים
נפתחת ב״וְלֵימָא מֵת בְּעָלְמָא!…״
- קטע 1118 מילים
נפתחת ב״הָא קָא מַשְׁמַע לַן: טַעְמָא דְּמֵת; הָא…״
- קטע 123 מילים
נפתחת ב״הָנֵי עוֹלוֹת נִינְהוּ!…״
- קטע 1322 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר, אָמַר רַב…״
- קטע 1418 מילים
נפתחת ב״אִיכָּא דְּאָמַר, אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג: חַטָּאת…״
- קטע 158 מילים
נפתחת ב״וְלֵימָא: חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע! עִיקַּר חַטָּאת…״
- קטע 1614 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב: חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטַּאת…״
- קטע 1711 מילים
נפתחת ב״לְשֵׁם חַטַּאת נָזִיר, לְשֵׁם חַטַּאת מְצוֹרָע –…״
- קטע 1815 מילים
נפתחת ב״בָּעֵי רָבָא: חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטָּאת…״
- קטע 195 מילים
נפתחת ב״אוֹ דִילְמָא, אֵין קָבוּעַ כְּמוֹתָהּ?…״
- קטע 2016 מילים
נפתחת ב״רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי כּוּלְּהוּ לִפְסוּלָא,…״
- קטע 2113 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ…״
- קטע 2234 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: אֲנַן בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים מַתְנֵינַן לַהּ…״
- קטע 2326 מילים
נפתחת ב״וּבָעֲיִין לַהּ הָכִי – בָּעֵי רָבָא: חַטַּאת…״
- קטע 241 מילים
נפתחת ב״תֵּיקוּ.…״
- קטע 2516 מילים
נפתחת ב״אִיתְּמַר: שְׁחָטָהּ לִשְׁמָהּ, לִזְרוֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ…״
- קטע 2611 מילים
נפתחת ב״רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פְּסוּלָה – מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה…״
- קטע 2713 מילים
נפתחת ב״וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כְּשֵׁירָה – אֵין מְחַשְּׁבִין…״
- קטע 284 מילים
נפתחת ב״וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ – דְּאִיתְּמַר:…״
חכמים הנזכרים בדף
- רב משרשיא · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
כשנפטר רב משרשיא גדלו קוצים במקום תמרים.
מקור: מסכת זבחים דף ט׳ עמוד ב׳ · קטע 5 — “…לְהָא שְׁמַעְתָּא; אֵיתִיבֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לְרָבָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:…”
- רב אחא · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
מהעיר לוד היה דיין בעירו.
מקור: מסכת זבחים דף ט׳ עמוד ב׳ · קטע 20 — “רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי כּוּלְּהוּ לִפְסוּלָא, מַאי טַעְמָא?…”
לשון המקור
חַד לְעִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְעִיבְּרָה שְׁנָתוֹ, וְחַד לְעִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ, וְחַד לְלֹא עִיבְּרָה לֹא זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ.
וּצְרִיכִי; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַד, הֲוָה אָמֵינָא: הֵיכָא דְּעִיבְּרָה שְׁנָתוֹ וּזְמַנּוֹ – דְּאִידְּחִי מִפֶּסַח לִגְמָרֵי; אֲבָל עִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ, דַּחֲזֵי לְפֶסַח שֵׁנִי – אֵימָא לָא.
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא הָנֵי תַּרְתֵּי – מִשּׁוּם דְּאִידְּחִי לְהוּ מִמִּילְּתַיְיהוּ; אֲבָל הֵיכָא דְּלָא עִבֵּר לֹא זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ, דַּחֲזֵי לְפֶסַח – אֵימָא לָא; צְרִיכִי.
אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשׁוּם חַטַּאת נַחְשׁוֹן – כְּשֵׁירָה; דְּאָמַר קְרָא: ״זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת״ – תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הַחַטָּאוֹת.
יָתֵיב רָבָא וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא; אֵיתִיבֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לְרָבָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – כְּשֵׁירוֹת, וְעָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה;
לְפִי שֶׁאֵין הַמְּנָחוֹת דּוֹמוֹת לִזְבָחִים. שֶׁהַקּוֹמֵץ מַחֲבַת לְשֵׁם מַרְחֶשֶׁת – מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ שֶׁהִיא מַחֲבַת, חֲרֵיבָה לְשֵׁם בְּלוּלָה – מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין שֶׁהִיא חֲרֵיבָה;
אֲבָל בִּזְבָחִים אֵינוֹ כֵּן – שְׁחִיטָה אַחַת לְכוּלָּן, קַבָּלָה אַחַת לְכוּלָּן, זְרִיקָה אַחַת לְכוּלָּן.
טַעְמָא דְּמַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין, הָא אֵין מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין – לָא; אַמַּאי? לֵימָא: ״זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה״ – תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הַמְּנָחוֹת!
אֶלָּא אִי אִיתְּמַר, הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מְנָת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהּ נַחְשׁוֹן – כְּשֵׁירָה; אֵין כַּפָּרָה לְמֵתִים.
וְלֵימָא מֵת בְּעָלְמָא!
הָא קָא מַשְׁמַע לַן: טַעְמָא דְּמֵת; הָא דְּחַי דּוּמְיָא דְּנַחְשׁוֹן – פְּסוּלָה. וּמַאי נִיהוּ? חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע.
הָנֵי עוֹלוֹת נִינְהוּ!
אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר, אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל שֶׁמְּחוּיָּיב חַטָּאת כְּנַחְשׁוֹן – כְּשֵׁירָה; חַטַּאת נַחְשׁוֹן – עוֹלָה הִיא.
אִיכָּא דְּאָמַר, אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטַּאת נַחְשׁוֹן – פְּסוּלָה; חַטַּאת נַחְשׁוֹן – עוֹלָה הִיא.
וְלֵימָא: חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע! עִיקַּר חַטָּאת נָקֵט.
אָמַר רַב: חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטַּאת דָּם, לְשֵׁם חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה – כְּשֵׁירָה.
לְשֵׁם חַטַּאת נָזִיר, לְשֵׁם חַטַּאת מְצוֹרָע – פְּסוּלָה; הָנֵי עוֹלוֹת נִינְהוּ.
בָּעֵי רָבָא: חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטָּאת דְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כָּרֵת כְּמוֹתָהּ;
אוֹ דִילְמָא, אֵין קָבוּעַ כְּמוֹתָהּ?
רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי כּוּלְּהוּ לִפְסוּלָא, מַאי טַעְמָא? ״וְשָׁחַט אוֹתָהּ לְחַטָּאת״ – לְשֵׁם אוֹתָהּ חַטָּאת.
אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: בַּעְיָא דְּרָבָא הֵיכִי מַתְנִיתוּ לַהּ?
אֲמַר לֵיהּ: אֲנַן בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים מַתְנֵינַן לַהּ [וְהָכִי מַתְנֵינַן לָהּ], אָמַר רָבָא: חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטַּאת דָּם וְחַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה – פְּסוּלָה. עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע – כְּשֵׁירָה.
וּבָעֲיִין לַהּ הָכִי – בָּעֵי רָבָא: חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטָּאת דְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כָּרֵת כְּמוֹתָהּ; אוֹ דִילְמָא, אֵין קָבוּעַ כְּמוֹתָהּ?
תֵּיקוּ.
אִיתְּמַר: שְׁחָטָהּ לִשְׁמָהּ, לִזְרוֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: פְּסוּלָה, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כְּשֵׁירָה.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פְּסוּלָה – מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה, וְיָלְפִינַן מִמַּחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל.
וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כְּשֵׁירָה – אֵין מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה, וְלָא יָלְפִינַן מִמַּחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל.
וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ – דְּאִיתְּמַר: