דף ביאור
מסכת זבחים דף נ״ט עמוד א׳פרק 6 קדשי קדשים
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף נ״ט עמוד א׳
מסכת זבחים דף נ״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־326 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
מִזְבַּח הָעוֹלָה וְגוֹ׳״ – מִזְבֵּחַ בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְלֹא כִּיּוֹר בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד. הֵיכָן הָיָה נוֹתְנוֹ? בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, מָשׁוּךְ קִימְעָא כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם.
מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּדָרוֹם קָאֵי – נוֹקְמֵיהּ מִכּוֹתֶל הֵיכָל וְלַדָּרוֹם, בֵּין אוּלָם לַמִּזְבֵּחַ!
וְאִי נָמֵי קָסָבַר קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם חֲדָא הִיא – נוֹקְמֵיהּ מִכּוֹתֶל אוּלָם וְלַדָּרוֹם, בְּבֵין אוּלָם לַמִּזְבֵּחַ!
אִי נָמֵי קָסָבַר חֶצְיוֹ בַּצָּפוֹן וְחֶצְיוֹ בַּדָּרוֹם – נוֹקְמֵיהּ מִכּוֹתֶל הֵיכָל וְלַדָּרוֹם, בֵּין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ!
וְאִי נָמֵי קָסָבַר קְדוּשַּׁת הָאוּלָם וְהֵיכָל חֲדָא הִיא – נוֹקְמֵיהּ מִכּוֹתֶל אוּלָם וְלַדָּרוֹם, בֵּין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ! אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּקָסָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בַּצָּפוֹן?
כִּי נָמֵי מוֹקְמַתְּ לַהּ מִכּוֹתֶל הֵיכָל וְלַצָּפוֹן – הָוֵה לֵיהּ בֵּין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ;
וְנוֹקְמַהּ מִכּוֹתֶל אוּלָם וְלַצָּפוֹן, בְּבֵין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ!
אָמַר קְרָא: ״צָפוֹנָה״ – שֶׁיְּהֵא צָפוֹן פָּנוּי מִכֵּלִים.
מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: ״צָפוֹנָה״ – שֶׁיְּהֵא צָפוֹן פָּנוּי מִכְּלוּם, וַאֲפִילּוּ מִן הַמִּזְבֵּחַ.
אָמַר רַב: מִזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם – כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ שָׁם פְּסוּלִין. מִקְרָא הוּא בְּיָדֵינוּ, וּשְׁכַחְנוּהוּ. כִּי סְלֵיק רַב כָּהֲנָא, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי דְּקָאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: מִנַּיִן לַמִּזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם – שֶׁכׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ שָׁם פְּסוּלִין?
שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ״ – וְכִי עָלָיו אַתָּה זוֹבֵחַ?! אֶלָּא כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם, וְלֹא כְּשֶׁהוּא חָסֵר. אָמַר: הַיְינוּ קְרָא דְּאִישְׁתְּמִיט לֵיהּ לְרַב.
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה פְּסוּלִין. בְּמַאי פְּלִיגִי? רַב סָבַר: בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִדְחִים, וְרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: בַּעֲלֵי חַיִּים נִידְחִין.
מֵיתִיבִי: כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁהָיוּ עַד שֶׁלֹּא נִבְנָה הַמִּזְבֵּחַ, וְאַחַר כָּךְ נִבְנָה הַמִּזְבֵּחַ – פְּסוּלִין. נִבְנָה?! דְּחוּיִין מֵעִיקָּרָא נִינְהוּ!
אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נֶהֱרַס הַמִּזְבֵּחַ. נֶהֱרַס?! הָא אִיזְּקוּן לְהוּ!
אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נִפְגַּם הַמִּזְבֵּחַ, וְאַחַר כָּךְ נִפְגַּם הַמִּזְבֵּחַ – פְּסוּלִין. וְלָא תָּרוֹצֵי קָא מְתָרְצַתְּ? אֵימָא: שֶׁנִּשְׁחֲטוּ.
וְהָאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: מִזְבֵּחַ שֶׁנֶּעֱקַר – מַקְטִירִין קְטֹרֶת בִּמְקוֹמוֹ!
כִּדְאָמַר רָבָא: מוֹדֶה הָיָה רַבִּי יְהוּדָה בְּדָמִים; הָכָא נָמֵי – מוֹדֶה רַב בְּדָמִים.
מַאי רַבִּי יְהוּדָה? דְּתַנְיָא: ״בַּיּוֹם הַהוּא קִידַּשׁ הַמֶּלֶךְ תּוֹךְ הֶחָצֵר וְגוֹ׳, כִּי מִזְבֵּחַ (שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה) קָטָן מֵהָכִיל״ – דְּבָרִים כִּכְתָבָן. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי,