דף ביאור
מסכת מנחות דף נ״ד עמוד א׳פרק 5 כל המנחות באות מצה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מנחות דף נ״ד עמוד א׳
מסכת מנחות דף נ״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־245 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
בְּתַפּוּחִים. מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמְרוּ: מַחְמִיצִין. רַב כָּהֲנָא מַתְנֵי לַהּ בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן.
כְּמַאן אָזְלָא הָא דִּתְנַן: תַּפּוּחַ שֶׁרִיסְּקוֹ, וּנְתָנוֹ בְּתוֹךְ הָעִיסָּה, וְחִימְּצָה – הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה.
כְּמַאן? לֵימָא רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא, וְלָא רַבָּנַן? אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, נְהִי דְּחָמֵץ גָּמוּר לָא הָוֵי, נוּקְשֶׁה מִיהָא הָוֵי.
אָמַר רַבִּי אִילָא: אֵין לְךָ הַקָּשָׁה לִקְמִיצָה יוֹתֵר מִמִּנְחַת חוֹטֵא. רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי אָמַר: מִנְחַת חוֹטֵא מְגַבְּלָהּ בַּמַּיִם, וּכְשֵׁרָה.
לֵימָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: כְּמוֹת שֶׁהֵן מְשַׁעֲרִינַן, וּמָר סָבַר: לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ מְשַׁעֲרִינַן.
לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּמוֹת שֶׁהֵן מְשַׁעֲרִינַן, וּבְהָא קָא מִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר מַאי ״חֲרֵיבָה״? חֲרֵיבָה מִשֶּׁמֶן, וּמָר סָבַר חֲרֵיבָה מִכׇּל דָּבָר.
תְּנַן הָתָם: בְּשַׂר הָעֵגֶל שֶׁנִּתְפַּח, וּבְשַׂר זְקֵנָה שֶׁנִּתְמַעֵךְ, מִשְׁתַּעֲרִין לִכְמוֹת שֶׁהֵן.
רַב וְרַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: מִשְׁתַּעֲרִין כְּמוֹת שֶׁהֵן, שְׁמוּאֵל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמְרִי: מִשְׁתַּעֲרִין לִכְמוֹת שֶׁהֵן.
מֵיתִיבִי: בְּשַׂר הָעֵגֶל שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כְּשִׁיעוּר, וְתָפַח וְעָמַד עַל כְּשִׁיעוּר – טָהוֹר לְשֶׁעָבַר, וְטָמֵא מִיכָּן וּלְהַבָּא!
מִדְּרַבָּנַן.
אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: וְכֵן בְּפִיגּוּל, וְכֵן בְּנוֹתָר. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דְּאוֹרָיְיתָא, הַיְינוּ דְּאִיכָּא פִּיגּוּל וְנוֹתָר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּרַבָּנַן, פִּיגּוּל וְנוֹתָר בִּדְרַבָּנַן מִי אִיכָּא?
אֵימָא: וְכֵן בְּטוּמְאַת פִּיגּוּל, וְכֵן בְּטוּמְאַת נוֹתָר.
סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְטוּמְאַת פִּיגּוּל וְטוּמְאַת נוֹתָר דְּרַבָּנַן הִיא, כּוּלֵּי הַאי בִּדְרַבָּנַן לָא עֲבוּד רַבָּנַן, קָא מַשְׁמַע לַן.
תָּא שְׁמַע: בְּשַׂר זְקֵנָה שֶׁהָיָה בּוֹ כְּשִׁיעוּר, וְצָמַק פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר – טָמֵא לְשֶׁעָבַר, וְטָהוֹר מִיכָּן וּלְהַבָּא.
אָמַר רַבָּה: כֹּל הֵיכָא דְּמֵעִיקָּרָא הֲוָה בֵּיהּ, וְהַשְׁתָּא לֵית בֵּיהּ – הָא לֵית בֵּיהּ, וְכֹל הֵיכָא דְּמֵעִיקָּרָא לָא הֲוָה בֵּיהּ וְהַשְׁתָּא הֲוָה בֵּיהּ – מִדְּרַבָּנַן.