בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת מנחות דף מ״ז עמוד א׳פרק 4 התכלת

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף מ״ז עמוד א׳

    מסכת מנחות דף מ״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־288 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    תָּנוּ רַבָּנַן: כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַלֶּחֶם אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה.

    כֵּיצַד? שְׁחָטָן לִשְׁמָן, וְזָרַק דָּמָן לִשְׁמָן – קָדַשׁ הַלֶּחֶם. שְׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. שְׁחָטָן לִשְׁמָן, וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ קָדוֹשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵינוֹ קָדוֹשׁ עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט לִשְׁמָן וְיִזְרוֹק דָּמָן לִשְׁמָן.

    מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי?

    דִּכְתִיב ״וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה׳ עַל סַל הַמַּצּוֹת״, לְמֵימְרָא דִּשְׁחִיטָה מְקַדְּשָׁא.

    וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: ״יַעֲשֶׂה״ – עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל עֲשִׂיּוֹתָיו.

    וְרַבִּי נָמֵי הָכְתִיב ״יַעֲשֶׂה״? אִי כְּתִיב ״זֶבַח יַעֲשֶׂה״ – כִּדְקָאָמְרַתְּ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״יַעֲשֶׂה זֶבַח״ – בְּמָה יַעֲשֶׂה? בִּזְבִיחָה.

    וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָכְתִיב ״זֶבַח״? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּהֵא לֶחֶם בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה.

    מַאי ״קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ קָדוֹשׁ״? אַבָּיֵי אָמַר: קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ גָּמוּר. רָבָא אָמַר: קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ נִיתָּר.

    מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לְמִיתְפַּס פִּדְיוֹנוֹ: לְאַבָּיֵי – לָא תָּפֵיס פִּדְיוֹנוֹ, לְרָבָא – תָּפֵיס פִּדְיוֹנוֹ.

    בִּשְׁלָמָא לְרָבָא, הַיְינוּ דְּאִיכָּא בֵּין רַבִּי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אֶלָּא לְאַבָּיֵי, מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן?

    אִיכָּא [בֵּינַיְיהוּ] לְאִיפְּסוֹלֵי בְּיוֹצֵא.

    בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מֵרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן לִשְׁמָן, וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – אוֹתוֹ הַלֶּחֶם מַהוּ בַּאֲכִילָה?

    אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – הָאָמַר ״זְרִיקָה הִיא דִּמְקַדְּשָׁא״! אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי – בֵּין לְאַבָּיֵי בֵּין לְרָבָא, ״קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ נִיתָּר״ הוּא!

    אֶלָּא, אַלִּיבָּא דְּהַאי תַּנָּא, דְּתָנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁיָּצְאוּ בֵּין שְׁחִיטָה לִזְרִיקָה, וְזָרַק דָּמָן שֶׁל כְּבָשִׂים חוּץ לִזְמַנָּן – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין בַּלֶּחֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יֵשׁ בַּלֶּחֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל.

    אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָנֵי תַּנָּאֵי כְּרַבִּי סְבִירָא לְהוּ, דְּאָמַר: שְׁחִיטָה מְקַדְּשָׁא.

    מִיהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר אֵין זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא, וְרַבִּי עֲקִיבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא.