בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת מנחות דף מ״ו עמוד ב׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף מ״ו עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף מ״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 26 קטעים ממוספרים, כ־498 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    בעו תנופה כבשים האחרים [בעו תנופה] לדברי הכל דמתירין הן ועוד דבהו כתיב תנופה והניף אותם הכהן:

    מאי שנא שני כבשים דשלמים דמקדשי לחם כדתניא לקמן בשמעתא (מנחות דף מז.) אין מקדשין הלחם אלא בשחיטה:

    ומעכבי אם הוזקקו זה לזה בשחיטה כדאמר ר' יוחנן לעיל ואפי' לא הוזקקו מעכבי לבן ננס:

    הואיל והוזקקו שני כבשים ולחם:

    והא תודה לא הוזקקו היא ולחמה לתנופה ביחד:

    ומקדשא ללחם בשחיטה והיינו דאמרינן קרבנו על זבח מלמד שאין הלחם קדוש אלא בשחיטת הזבח בפ' התודה (לקמן מנחות ד' עח:):

    ומעכבא דאם אין תודה אין לחם דהא אינן קדושין אלא בשחיטה:

    ומשני שני כבשי עצרת שלמים אבל שבעה כבשים ופרים ואילים עולה נינהו כמו איל נזיר שלמים הוא ומקדש הלחם כדמפרש לקמיה:

    ועוד 19 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 46b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    אבדו כבשים לא תיבעי לך דודאי בעי תנופה בהדי כבשים אחריני ולא דמי לזו תודה וזו לחמה דאי אבדה התודה אינו מביא אחרת:

    ומאי שנא שבעה כבשים ופרים ואלים דלא מקדשי ולא מעכבי אגב מקדשי נקט מעכבי דהא דרשינן לעיל (מנחות ד' מה:) שבעת כבשים אע"פ שאין לחם וה"נ לחם אע"פ שאין שבעה כבשים ומיהו בקונטרס פי' דמיבעיא ליה בתר דהוזקקו זה לזה בשחיטה:

    לפיכך שחטן שלא לשמן לא קדש הלחם טפי הוה ניחא למיתני שחטן לשמן דקדש הלחם אלא אשמעינן אע"ג דאחריני לשמן נשחטו לא קדש הלחם:

    שתי הלחם הבאות בפני עצמן כמ"ד לחם עיקר:

    לשרפינהו לאלתר ואפי' למ"ד (פסחים דף לד:) אפי' פיגול טעון צורה הכא שאני דמצותן בכך:

    לפי שאין שורפין קדשים בי"ט הוה מצי למיפרך למוצאי יו"ט לאלתר לשרפינהו דמנותר לא יליף מדמסיק צורת הקרבתן:

    צורת הקרבתן פירש בקונטרס עד תמיד של בין הערבים מיהו בשמעתא דנתקלקלו הלוים בשיר (ר"ה דף ל:) מפרש דקרבנות ציבור קרבי אחר התמיד ודחו עשה דהשלמה לכך נראה לפרש עד הלילה:

    מה ביכורים בפני עצמן ואפילו הכי איצטריך לרבי עקיבא יהיו מתהיינה ללחם דמעכב כבשים:

    Tosafot on Menachot 46b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    גליון הש"ס

    גמ' ויצאו לבית השריפה עי' לקמן דף עד ע"ב:

    Gilyon HaShas on Menachot 46b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף מ״ו, עמוד ב׳, בהיקף של כ־498 מילים ב־26 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 26 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 17 מילים

      נפתחת ב״אָבְדוּ כְּבָשִׂים, אָבְדוּ כְּבָשִׂים – אָבַד הַלֶּחֶם.…״

    2. קטע 226 מילים

      נפתחת ב״וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר, תְּנוּפָה אֵינָהּ עוֹשָׂה זִיקָּה…״

    3. קטע 315 מילים

      נפתחת ב״אָבְדוּ כְּבָשִׂים – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּוַדַּאי…״

    4. קטע 420 מילים

      נפתחת ב״וְאַלִּיבָּא דְּבֶן נַנָּס, לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּאָמַר…״

    5. קטע 518 מילים

      נפתחת ב״כֵּיוָן דְּלֶחֶם עִיקָּר – בָּעֵי תְּנוּפָה, אוֹ…״

    6. קטע 622 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: מַאי שְׁנָא שְׁנֵי…״

    7. קטע 716 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וְהוּזְקְקוּ זֶה לָזֶה בִּתְנוּפָה.…״

    8. קטע 810 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא, כְּתוֹדָה – מָה תּוֹדָה שְׁלָמִים, אַף…״

    9. קטע 916 מילים

      נפתחת ב״מִי דָּמֵי? הָתָם לֵיכָּא זְבָחִים אַחֲרִינֵי בַּהֲדֵיהּ,…״

    10. קטע 1023 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא, כְּאֵיל נָזִיר – מָה אֵיל נָזִיר,…״

    11. קטע 1129 מילים

      נפתחת ב״וְהָתָם מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח…״

    12. קטע 1214 מילים

      נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הַבָּאוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן…״

    13. קטע 1317 מילים

      נפתחת ב״מָה נַפְשָׁךְ? אִי לַאֲכִילָה אָתְיָין – לֵיכְלִינְהוּ,…״

    14. קטע 1422 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַבָּה: לְעוֹלָם לַאֲכִילָה אָתְיָין, גְּזֵירָה שֶׁמָּא…״

    15. קטע 1518 מילים

      נפתחת ב״וְאִינְהוּ לָא יָדְעִי, דְּאֶשְׁתָּקַד לָא הֲווֹ כְּבָשִׂים,…״

    16. קטע 1619 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַבָּה: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן: אָמַר…״

    17. קטע 1721 מילים

      נפתחת ב״אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: לֹא…״

    18. קטע 1817 מילים

      נפתחת ב״״וְכׇל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל״.…״

    19. קטע 1919 מילים

      נפתחת ב״הָנֵי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּבָאוֹת…״

    20. קטע 2012 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא לָאו בְּבָאוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן, וְקָתָנֵי: ״הֵיאַךְ…״

    21. קטע 2127 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְעוֹלָם בְּבָאוֹת עִם הַזֶּבַח,…״

    22. קטע 2217 מילים

      נפתחת ב״רַב יוֹסֵף אָמַר: לְעוֹלָם לִשְׂרֵיפָה אָתְיָין, וְהַיְינוּ…״

    23. קטע 2322 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי? הָתָם –…״

    24. קטע 2429 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִזְדַּמְּנוּ…״

    25. קטע 2511 מילים

      נפתחת ב״רָבָא אָמַר: לַאֲכִילָה אָתְיָין, וּגְזֵירָה מִשּׁוּם דְּרַבָּה,…״

    26. קטע 2631 מילים

      נפתחת ב״וְאָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּכְתִיב: ״מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • רב יוסף · דור שלישי לאמוראים

      סתם ר' יוסף שכתוב בגמרא ללא שם אביו הוא ר' יוסף בר חייא, חברו ובן מחלוקתו של רבה בר נחמני.

      מקור: מסכת מנחות דף מ״ו עמוד ב׳ · קטע 22 — “רַב יוֹסֵף אָמַר: לְעוֹלָם לִשְׂרֵיפָה אָתְיָין, וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא…

    • אביי [הכהן] · אמוראים · דור רביעי לאמוראים

      דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.

      מקור: מסכת מנחות דף מ״ו עמוד ב׳ · קטע 6 — “אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: מַאי שְׁנָא שְׁנֵי כְּבָשִׂים דִּמְקַדְּשִׁי…

    לשון המקור

    אָבְדוּ כְּבָשִׂים, אָבְדוּ כְּבָשִׂים – אָבַד הַלֶּחֶם.

    וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר, תְּנוּפָה אֵינָהּ עוֹשָׂה זִיקָּה – הֵבִיא לֶחֶם וּכְבָשִׂים וְהוּנְפוּ, וְאָבַד הַלֶּחֶם, וְהֵבִיא לֶחֶם אַחֵר – אוֹתוֹ הַלֶּחֶם טָעוּן תְּנוּפָה, אוֹ אֵינוֹ טָעוּן תְּנוּפָה?

    אָבְדוּ כְּבָשִׂים – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּוַדַּאי בָּעֵי תְּנוּפָה; כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – אָבַד הַלֶּחֶם.

    וְאַלִּיבָּא דְּבֶן נַנָּס, לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּאָמַר כְּבָשִׂים עִיקָּר. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר לֶחֶם עִיקָּר – מַאי?

    כֵּיוָן דְּלֶחֶם עִיקָּר – בָּעֵי תְּנוּפָה, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּמַתִּירִין דִּידֵיהּ כְּבָשִׂים נִינְהוּ – לָא צְרִיךְ תְּנוּפָה. תֵּיקוּ.

    אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: מַאי שְׁנָא שְׁנֵי כְּבָשִׂים דִּמְקַדְּשִׁי לֶחֶם וּמְעַכְּבִי, וּמַאי שְׁנָא שִׁבְעָה כְּבָשִׂים וּפַר וְאֵילִים דְּלָא מְקַדְּשִׁי לֶחֶם וְלָא מְעַכְּבִי?

    אֲמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וְהוּזְקְקוּ זֶה לָזֶה בִּתְנוּפָה. וַהֲרֵי תּוֹדָה דְּלֹא הוּזְקְקוּ זֶה לָזֶה בִּתְנוּפָה, וּמְקַדְּשָׁא וּמְעַכְּבָא!

    אֶלָּא, כְּתוֹדָה – מָה תּוֹדָה שְׁלָמִים, אַף הָכָא נָמֵי שְׁלָמִים.

    מִי דָּמֵי? הָתָם לֵיכָּא זְבָחִים אַחֲרִינֵי בַּהֲדֵיהּ, הָכָא דְּאִיכָּא זְבָחִים אַחֲרִינֵי בַּהֲדֵיהּ – לִיקְדְּשׁוּ הָנֵי וְהָנֵי!

    אֶלָּא, כְּאֵיל נָזִיר – מָה אֵיל נָזִיר, אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא זְבָחִים אַחֲרִינִי, שְׁלָמִים הוּא דִּמְקַדְּשִׁי, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא, הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא.

    וְהָתָם מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה׳ עַל סַל הַמַּצּוֹת״ – מְלַמֵּד שֶׁהַסַּל בָּא חוֹבָה לָאַיִל, וּשְׁחִיטַת אַיִל מְקַדְּשָׁן. לְפִיכָךְ, שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – לֹא קָדַשׁוֹ הַלֶּחֶם.

    תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הַבָּאוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן – יוּנְפוּ, וּתְעוּבַּר צוּרָתָן, וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה.

    מָה נַפְשָׁךְ? אִי לַאֲכִילָה אָתְיָין – לֵיכְלִינְהוּ, אִי לִשְׂרֵיפָה אָתְיָין – לִשְׂרְפִינְהוּ לְאַלְתַּר, לְמָה לְהוּ עִיבּוּר צוּרָה?

    אָמַר רַבָּה: לְעוֹלָם לַאֲכִילָה אָתְיָין, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִזְדַּמְּנוּ לָהֶן כְּבָשִׂים לְשָׁנָה הַבָּאָה, וְיֹאמְרוּ: אֶשְׁתָּקַד לֹא אָכַלְנוּ לֶחֶם בְּלֹא כְּבָשִׂים, עַכְשָׁיו נָמֵי נֵיכוֹל.

    וְאִינְהוּ לָא יָדְעִי, דְּאֶשְׁתָּקַד לָא הֲווֹ כְּבָשִׂים, אִינְהוּ שָׁרְיָין נַפְשַׁיְיהוּ, הַשְׁתָּא דְּאִיכָּא כְּבָשִׂים – כְּבָשִׂים הוּא דְּשָׁרוּ לְהוּ.

    אָמַר רַבָּה: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הֵעִיד בֶּן בּוּכְרִי בְּיַבְנֶה: כׇּל כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹקֵל – אֵינוֹ חוֹטֵא.

    אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: לֹא כִי, אֶלָּא כׇּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ שׁוֹקֵל – חוֹטֵא, אֶלָּא שֶׁהַכֹּהֲנִים דּוֹרְשִׁין מִקְרָא זֶה לְעַצְמָן:

    ״וְכׇל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל״. הוֹאִיל וְעוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים שֶׁלָּנוּ הֵן, הֵיאַךְ נֶאֱכָלִין?

    הָנֵי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּבָאוֹת עִם הַזֶּבַח – אַטּוּ תּוֹדָה וְלַחְמָהּ מִי לָא מְנַדְּבִי כֹּהֲנִים וְאָכְלִי לְהוּ?

    אֶלָּא לָאו בְּבָאוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן, וְקָתָנֵי: ״הֵיאַךְ הֵן נֶאֱכָלִין״, אַלְמָא לַאֲכִילָה אָתְיָין.

    אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְעוֹלָם בְּבָאוֹת עִם הַזֶּבַח, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ מִתּוֹדָה וְלַחְמָהּ – לַחְמֵי תוֹדָה לָא אִיקְּרוּ ״מִנְחָה״, שְׁתֵּי הַלֶּחֶם אִיקְּרוּ ״מִנְחָה״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה׳״.

    רַב יוֹסֵף אָמַר: לְעוֹלָם לִשְׂרֵיפָה אָתְיָין, וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא שָׂרְפִינַן – לְפִי שֶׁאֵין שׂוֹרְפִין קָדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב.

    אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי? הָתָם – לָאו מִצְוָתָן בְּכָךְ, הָכָא – דְּמִצְוָתָן בְּכָךְ, לִישְׂרְפִינְהוּ, מִידֵּי דְּהָוֵה אַפַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּיפּוּרִים.

    אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִזְדַּמְּנוּ לָהֶם כְּבָשִׂים לְאַחַר מִכָּאן. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: תִּינַח כׇּל זְמַן הַקְרָבָתָם, לְבָתַר הָכִי לִשְׂרְפִינְהוּ! מַאי ״תְּעוּבַּר צוּרָתָן״ נָמֵי דְּקָתָנֵי? – צוּרַת הַקְרָבָתָם.

    רָבָא אָמַר: לַאֲכִילָה אָתְיָין, וּגְזֵירָה מִשּׁוּם דְּרַבָּה, וְלָאו מִטַּעְמֵיהּ, אֶלָּא מִקְּרָא.

    וְאָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּכְתִיב: ״מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה וְגוֹ׳ בִּכּוּרִים לַה׳״, מָה בִּכּוּרִים בִּפְנֵי עַצְמָן, אַף שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּפְנֵי עַצְמָן, וּמִינַּהּ: מָה בִּכּוּרִים לַאֲכִילָה, אַף שְׁתֵּי הַלֶּחֶם נָמֵי לַאֲכִילָה.