בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת מנחות דף ל״ב עמוד א׳פרק 3 הקומץ רבה

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף ל״ב עמוד א׳

    מסכת מנחות דף ל״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 12 קטעים ממוספרים, כ־240 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    וְעוֹשֶׂה רֶיוַח מִלְּמַעְלָה וְרֶיוַח מִלְּמַטָּה, וְעוֹשֶׂה פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ פְּתוּחוֹת. אָמַרְתִּי לוֹ: רַבִּי, מָה טַעַם? אָמַר לִי: הוֹאִיל וְאֵין סְמוּכוֹת מִן הַתּוֹרָה.

    וְאָמַר רַב חֲנַנְאֵל, אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, מַאי לָאו אַפְּתוּחוֹת?

    לָא, אַרֶיוַח. וְכַמָּה רֶיוַח? אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא בַּר יַעֲקֹב, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יַעֲקֹב: כִּמְלֵא אַטְבָּא דְּסִיפְרֵי.

    אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרָא דְּכִי אָמַר רַב אַרֶיוַח, וְהָא רַב אִית לֵיהּ מִנְהֲגָא, וְהָאִידָּנָא נְהוּג עָלְמָא בִּסְתוּמוֹת!

    דְּאָמַר רַבָּה, אָמַר רַב כָּהֲנָא, אָמַר רַב: אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר חוֹלְצִין בְּמִנְעָל – שׁוֹמְעִין לוֹ, אֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁכְּבָר נָהֲגוּ הָעָם בְּסַנְדָּל.

    וְרַב יוֹסֵף אָמַר רַב כָּהֲנָא, אָמַר רַב: אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר אֵין חוֹלְצִין בְּמִנְעָל – שׁוֹמְעִין לוֹ, אֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁכְּבָר נָהֲגוּ הָעָם בְּסַנְדָּל.

    וְאָמְרִינַן: מַאי בֵּינַיְיהוּ? מִנְעָל לְכַתְּחִילָּה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ אַרֶיוַח? שְׁמַע מִינַּהּ.

    רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מִצְוָה לַעֲשׂוֹתָן סְתוּמוֹת, וְאִי עַבְדִינְהוּ פְּתוּחוֹת – שַׁפִּיר דָּמֵי, וּמַאי פְּתוּחוֹת דְּקָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר – אַף פְּתוּחוֹת.

    לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ, כַּיּוֹצֵא בּוֹ: סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה וּתְפִילִּין שֶׁבָּלוּ – אֵין עוֹשִׂין מֵהֶן מְזוּזָה, לְפִי שֶׁאֵין מוֹרִידִין מִקְּדוּשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדוּשָּׁה קַלָּה. הָא מוֹרִידִין – עוֹשִׂין.

    אַמַּאי? הָכָא סְתוּמוֹת וְהָכָא פְּתוּחוֹת! דִּלְמָא לְהַשְׁלִים.

    הָא מוֹרִידִין עוֹשִׂין? וְהָתַנְיָא: הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי – תְּפִילִּין עַל הַקְּלָף, וּמְזוּזָה עַל דּוּכְסוּסְטוֹס; קְלָף בִּמְקוֹם בָּשָׂר, דּוּכְסוּסְטוֹס בִּמְקוֹם שֵׂעָר! לְמִצְוָה.

    וְהָתַנְיָא: שִׁינָּה פָּסוּל בִּתְפִילִּין! וְהָתַנְיָא: שִׁינָּה בֵּין בָּזֶה וּבֵין בְּזֶה פָּסוּל! אִידֵּי וְאִידֵּי בִּתְפִילִּין, וְהָא דְּכַתְבִינְהוּ אַקְּלָף בִּמְקוֹם שֵׂעָר, וְהָא