בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת מנחות דף ל׳ עמוד ב׳פרק 3 הקומץ רבה

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף ל׳ עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף ל׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־394 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    אֶלָּא שָׁלֹשׁ בְּתוֹךְ הַדַּף וּשְׁתַּיִם חוּץ לַדַּף. נִזְדַּמְּנָה לוֹ תֵּיבָה בַּת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת – לֹא יִזְרְקֶנָּה לְבֵין הַדַּפִּין, אֶלָּא חוֹזֵר וְכוֹתֵב בִּתְחִילַּת הַשִּׁיטָה.

    הַטּוֹעֶה בַּשֵּׁם, גּוֹרֵר אֶת מַה שֶּׁכָּתַב, וְתוֹלֶה אֶת מַה שֶּׁגָּרַר, וְכוֹתֵב אֶת הַשֵּׁם עַל מְקוֹם הַגְּרָר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף תּוֹלִין אֶת הַשֵּׁם. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אַף מוֹחֵק וְכוֹתֵב.

    רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: כׇּל הַשֵּׁם כּוּלּוֹ תּוֹלִין, מִקְצָתוֹ אֵין תּוֹלִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אֵין כּוֹתְבִין אֶת הַשֵּׁם לֹא עַל מְקוֹם הַגְּרָר וְלֹא עַל מְקוֹם הַמְּחָק, וְאֵין תּוֹלִין אוֹתוֹ. כֵּיצַד עוֹשֶׂה? מְסַלֵּק אֶת הַיְרִיעָה כּוּלָּהּ וְגוֹנְזָהּ.

    אִיתְּמַר: רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב, הֲלָכָה: תּוֹלִין אֶת הַשֵּׁם. רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל, הֲלָכָה: מוֹחֵק וְכוֹתֵב.

    וְלֵימָא מָר הֲלָכָה כְּמָר, וּמָר הֲלָכָה כְּמָר, מִשּׁוּם דְּאָפְכִי לְהוּ.

    אָמַר רָבִין בַּר חִינָּנָא, אָמַר עוּלָּא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי, הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ.

    אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַהָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר כׇּל הַשֵּׁם כּוּלּוֹ תּוֹלִין, מִקְצָתוֹ אֵין תּוֹלִין – וְהָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: הֲלָכָה תּוֹלִין אֶת הַשֵּׁם, וְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה מוֹחֵק וְכוֹתֵב.

    וְאִם אִיתַהּ, הוּא נָמֵי לֵימָא.

    אֶלָּא אַהָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר אֲפִילּוּ בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְחוֹרֵשׁ בַּשָּׂדֶה – שְׁחִיטַת אִמּוֹ מְטַהַרְתּוֹ.

    הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי, וְאִם אִיתַהּ – הוּא נָמֵי לֵימָא.

    אֶלָּא אַהָא: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים הַיּוֹצֵא בְּקוֹלָר וְאָמַר ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ. חָזְרוּ לוֹמַר: אַף הַמְפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵא בִּשְׁיָירָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: אַף הַמְסוּכָּן.

    אִי נָמֵי אַהָא: תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי שֶׁחָזְרָה לִמְקוֹמָהּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: אַף בַּחוֹל שׁוֹאֲלוֹ וְאוֹכְלוֹ עַל פִּיו.

    וְהָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי בִּמְסוּכָּן וּבִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי, וְאִם אִיתָא – הוּא נָמֵי לֵימָא.

    אֶלָּא אַהָא: רַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי: פּוֹל הַמִּצְרִי שֶׁזְּרָעוֹ לְזֶרַע, מִקְצָתוֹ הִשְׁרִישׁ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּמִקְצָתוֹ אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה – אֵין תּוֹרְמִין מִזֶּה עַל זֶה, לְפִי שֶׁאֵין תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין לֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ.

    כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, צוֹבֵר גׇּרְנוֹ לְתוֹכוֹ, וְנִמְצָא תּוֹרֵם וּמְעַשֵּׂר מִן הֶחָדָשׁ שֶׁבּוֹ עַל הֶחָדָשׁ שֶׁבּוֹ, וּמִן הַיָּשָׁן שֶׁבּוֹ עַל הַיָּשָׁן שֶׁבּוֹ.

    הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי, וְאִם אִיתָא – הוּא נָמֵי לֵימָא.

    אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: אַשִּׁידָּה, רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַיַּיִן, רַב פָּפָּא אָמַר: