דף ביאור
מסכת כריתות דף י״ז עמוד א׳פרק 3 אמרו לו
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת כריתות דף י״ז עמוד א׳
מסכת כריתות דף י״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 26 קטעים ממוספרים, כ־547 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
וְהָא דְּתַנְיָא חַיָּיב – בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת (דְּשַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין), דְּקָסָבַר: אֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁיעוּר.
אֶלָּא לְרָבָא, דְּאָמַר: סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּשַׁבָּתוֹת כְּגוּף אֶחָד הֵן,
בִּשְׁלָמָא הָא דְּתַנְיָא חַיָּיב, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בֵּין בִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת, דְּשַׁבָּתוֹת כְּגוּף אֶחָד הֵן, וּבֵין בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת, דְּקָסָבַר: אֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁיעוּר.
וְאֶלָּא הָדְתַנְיָא פָּטוּר, בְּמַאי מוֹקְמַתְּ לַהּ? לָא בַּחֲדָא וְלָא בַּחֲדָא!
אָמַר לָךְ רָבָא: רַבָּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר: שַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין.
וְהָא מִדְּקָתָנֵי: וּמוֹדֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי אַאַחְרָנְיָיתָא. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא סְבִירָא לֵיהּ – הַיְינוּ דִּפְלִיגִי בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת, דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: אֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁיעוּר.
וּמוֹדֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת שֶׁהוּא פָּטוּר, אַלְמָא שַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְבִירָא לֵיהּ, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי. בְּמַאי?
אִי בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת – אֲפִילּוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לֵיהּ דְּאֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁיעוּר, דְּתַנְיָא: הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בִּשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת, אוֹת אַחַת בְּשַׁבָּת זוֹ וְאוֹת אַחַת בְּשַׁבָּת זוֹ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב!
וְאֶלָּא, בְּאַחַת עַל הָאָרִיג – חַיּוֹבֵי מְחַיֵּיב, דִּתְנַן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הָאוֹרֵג שְׁלֹשָׁה חוּטִין בַּתְּחִלָּה, וְאֶחָד עַל הָאָרִיג – חַיָּיב!
אָמַר רָבָא: מִכְּלָל דִּפְלִיג בַּחֲדָא, דְּתַנְיָא: הוֹצִיא חֲצִי גְרוֹגֶרֶת וְחָזַר וְהוֹצִיא חֲצִי גְרוֹגֶרֶת בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] – חַיָּיב. בִּשְׁתֵּי הֶעְלֵמוֹת – פָּטוּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּהֶעְלֵם אֶחָד בִּרְשׁוּת (אֶחָד) [אַחַת] – חַיָּיב, בִּשְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת – פָּטוּר.
דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּתַנָּא קַמָּא, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּרַבִּי יוֹסֵי.
תָּא שְׁמַע, אָמַר לוֹ: חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת מִקַּל וָחוֹמֶר, וּמָה נִדָּה שֶׁאֵין בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה.
בִּשְׁלָמָא לְרַב חִסְדָּא דְּאָמַר: שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת בָּעֵי מִינֵּיהּ, דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם מִי הָוְיָין יְדִיעָה לְחַלֵּק אוֹ לָא – הַיְינוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ: ״וּמָה נִדָּה״.
אֶלָּא לְרָבָא, דְּאָמַר: זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ, דְּשַׁבָּתוֹת אִי כְּגוּפִין דָּמְיָין וְאִי לָא – לִיתְנֵי ״נִדּוֹת״!
אָמַר לָךְ רָבָא: תְּנִי ״נִדּוֹת״. שְׁמוּאֵל תָּנֵי ״נִדָּה״, רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה תָּנֵי ״נִדָּה״. רַב נָתָן בַּר אוֹשַׁעְיָא אָמַר: תָּנֵי ״נִדּוֹת״.
וּלְרַב חִסְדָּא דְּאָמַר: שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ, דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם מִי הָוַיִין יְדִיעָה לְחַלֵּק וְאִי לָא, נִדָּה – מַאי יָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם הָוַיִין יְדִיעָה לְחַלֵּק אִית בַּהּ?
אָמַר רָבָא: כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ וְטָבְלָה, וְרָאֲתָה וְחָזַר וּבָא עָלֶיהָ, וְטָבְלָה, וְחָזַר וּבָא עָלֶיהָ, דִּטְבִילוֹת הָוְיָין כְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם.
תָּא שְׁמַע: הַבָּא עַל הַקְּטַנּוֹת יוֹכִיחַ. בִּשְׁלָמָא לְרָבָא, הַיְינוּ דְקָתָנֵי ״קְטַנּוֹת״.
אֶלָּא לְרַב חִסְדָּא, מַאי ״קְטַנּוֹת״? קְטַנּוֹת דְּעָלְמָא.
דְּלָא כְּהָדֵין תַּנָּא, דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר לֹא כָּךְ שְׁאֵלוֹ רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר, אֶלָּא כָּךְ שְׁאֵלוֹ: הַבָּא עַל אִשְׁתּוֹ נִדָּה וְחָזַר וּבָא עַל אִשְׁתּוֹ נִדָּה בְּהֶעְלֵם אֶחָד, מַהוּ? חַיָּיב אַחַת עַל כּוּלָּן, אוֹ חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת?
אָמַר לֹיה: חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, מִקַּל וָחוֹמֶר, וּמָה שַׁבָּת שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא אַזְהָרָה אַחַת, שֶׁהוּא מוּזְהָר עַל הַשַּׁבָּת וְהַשַּׁבָּת אֵינָהּ מוּזְהֶרֶת עָלָיו – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת, נִדָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת, שֶׁהוּא מוּזְהָר עַל הַנִּדָּה וְנִדָּה מוּזְהֶרֶת עָלָיו – אֵינוֹ דִּין שֶׁהוּא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת?
אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּשַּׁבָּת, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה לְחַטָּאוֹת הַרְבֵּה, תֹּאמַר בַּנִּדָּה, שֶׁאֵין בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה לְחַטָּאוֹת הַרְבֵּה!
אָמְרוּ לוֹ: הַבָּא עַל הַקְּטַנּוֹת יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה לְחַטָּאוֹת הַרְבֵּה, וְחַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת!
אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּקְּטַנּוֹת שֶׁכֵּן גּוּפִין מוּחְלָקִין? אָמְרוּ לוֹ: הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין גּוּפִין מוּחְלָקִין וְחַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת! אָמְרוּ לוֹ: הַבְּהֵמָה כַּנִּדָּה.
הֲדַרַן עֲלָךְ אָמְרוּ לוֹ
מַתְנִי׳ סָפֵק אָכַל חֵלֶב, סָפֵק לֹא אָכַל, וַאֲפִילּוּ אָכַל, סָפֵק יֵשׁ בּוֹ כַּשִּׁיעוּר וְסָפֵק