בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת כריתות דף י״ז עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת כריתות דף י״ז עמוד א׳

    מסכת כריתות דף י״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 26 קטעים ממוספרים, כ־547 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    והא דתניא חייב בשגגת שבת וזדון מלאכות דאי נמי סבירא לן ימים שבינתים ידיעה הן הכא ליכא למימר דמהני חילוק שבתות לחלק שלא יצטרפו דקסבר אין ידיעה לחצי שיעור:

    לא בחדא ולא בחדא בשגגת מלאכות לא מוקמת לה דהא אמר לעיל לר' עקיבא לאו כגופין דמיין ומצטרפין ובשגגת שבת נמי לא דאי נמי אמרינן ימים שבינתיים הויין ידיעה לחלק הא שמעינן ליה לר"ג לעיל דאין ידיעה לחצי שיעור דקתני בשתי העלמות ר"ג מחייב:

    א"א בשלמא כר"ע ס"ל דאית ליה לר"ע נמי שבתות כגופין דמיין והא דקתני מודה לר"ע הוא דמודה היינו דפליגי בהכותב אות אחת בשבת זו ואות אחת בשבת זו בשגגת שבת וזדון מלאכות דר' גמליאל מחייב כאידך ברייתא דאין ידיעת ימים שבינתים מועלת לחצי שיעור ור' עקיבא היינו חכמים דפטרי סבר יש ידיעה:

    אלא אי אמרת כר"א ס"ל בשגגת מלאכות וזדון שבת דהאי דקתני ומודה לר"א קאמר על כרחיך מכלל דפליגי במקצת:

    ר"א מחייב ודאי בשגגת שבת קאמר ומש"ה קתני דאין ידיעה לחצי שיעור דאי בשגגת שבת וזדון מלאכות הא כולי עלמא מודו דלר"א שבתות כגופין דמיין ופטור:

    אלא באחת על האריג פליגי ר' גמליאל ור"א והכי קאמר מודה ר"ג לר"א בכותב אות אחת כו' זדון שבת ושגגת מלאכה שהוא פטור דשבתות כגופין דמיין ואף על גב דפליג עליה באחת על האריג דהתם מחייב ר' גמליאל אע"ג דדמי להאי דכותב חצי שיעור בשבת שני ומשלים לשיעור הראשון ואורג נמי חצי שיעור על האריג אפילו הכי מחייב ר"ג דהכא היינו טעמא דשבתות כגופין דמיין ולא מצטרפין דדמי כחורש חצי שיעור וזורע חצי שיעור אבל באורג דמעיקרא הוי בהאי בגד אריג שיעור הרבה חשיב האי חוט שארג זה אגב כל הבגד ואף על גב דת"ק דר' גמליאל דפליג עליה באין ידיעה לחצי שיעור לאו ר"א הוא אפילו הכי האי ומודה דקתני אדר"א קאי ואפלוגתא דאחת על האריג והא דקתני ליה הכא גבי העלמות איידי דאיירי בכותב לחצאים הא ר"א נמי חיובי מחייב:

    אמר רבא לעולם ומודה דקתני לר"א מודה ואהך פלוגתא קאי דפליגי בהדא:

    בשתי העלמות פטור ויש ידיעה לחצי שיעור:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Keritot 17a · Sefaria

    תוספות

    ר"ג כתנא קמא וקשה דמאי קאמר כת"ק דלר"ג העלמות אינן מחלקות שהרי כפשטה לא מצינו למימר דהא ת"ק קאמר בשתי העלמות פטור:

    אמר לו הבא על בהמה יוכיח שאין גופין מוחלקין וה"ה דמצי למימר נדה יוכיח שהרי ר"א מחייב על כל אחת ואחת אלא שלא שמע מרבותיו נדה רק בהמה לכך נקט ליה:

    מתני' ספק אכל כו' ומיירי בשעה שאכל היה סבור שהוא שומן דאי יודע שהוא ספק חלב היכי מייתי קרבן הא לא שב מידיעתו:

    Tosafot on Keritot 17a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת כריתות, דף י״ז, עמוד א׳, בהיקף של כ־547 מילים ב־26 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 26 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 116 מילים

      נפתחת ב״וְהָא דְּתַנְיָא חַיָּיב – בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן…״

    2. קטע 211 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא לְרָבָא, דְּאָמַר: סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא…״

    3. קטע 325 מילים

      נפתחת ב״בִּשְׁלָמָא הָא דְּתַנְיָא חַיָּיב, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בֵּין…״

    4. קטע 410 מילים

      נפתחת ב״וְאֶלָּא הָדְתַנְיָא פָּטוּר, בְּמַאי מוֹקְמַתְּ לַהּ? לָא…״

    5. קטע 513 מילים

      נפתחת ב״אָמַר לָךְ רָבָא: רַבָּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לֵיהּ…״

    6. קטע 629 מילים

      נפתחת ב״וְהָא מִדְּקָתָנֵי: וּמוֹדֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי…״

    7. קטע 725 מילים

      נפתחת ב״וּמוֹדֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת…״

    8. קטע 835 מילים

      נפתחת ב״אִי בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת – אֲפִילּוּ…״

    9. קטע 920 מילים

      נפתחת ב״וְאֶלָּא, בְּאַחַת עַל הָאָרִיג – חַיּוֹבֵי מְחַיֵּיב,…״

    10. קטע 1036 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רָבָא: מִכְּלָל דִּפְלִיג בַּחֲדָא, דְּתַנְיָא: הוֹצִיא…״

    11. קטע 118 מילים

      נפתחת ב״דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּתַנָּא קַמָּא, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּרַבִּי…״

    12. קטע 1217 מילים

      נפתחת ב״תָּא שְׁמַע, אָמַר לוֹ: חַיָּיב עַל כׇּל…״

    13. קטע 1324 מילים

      נפתחת ב״בִּשְׁלָמָא לְרַב חִסְדָּא דְּאָמַר: שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן…״

    14. קטע 1419 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא לְרָבָא, דְּאָמַר: זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת…״

    15. קטע 1521 מילים

      נפתחת ב״אָמַר לָךְ רָבָא: תְּנִי ״נִדּוֹת״. שְׁמוּאֵל תָּנֵי…״

    16. קטע 1628 מילים

      נפתחת ב״וּלְרַב חִסְדָּא דְּאָמַר: שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת…״

    17. קטע 1718 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רָבָא: כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ וְטָבְלָה, וְרָאֲתָה…״

    18. קטע 1811 מילים

      נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: הַבָּא עַל הַקְּטַנּוֹת יוֹכִיחַ. בִּשְׁלָמָא…״

    19. קטע 197 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא לְרַב חִסְדָּא, מַאי ״קְטַנּוֹת״? קְטַנּוֹת דְּעָלְמָא.…״

    20. קטע 2041 מילים

      נפתחת ב״דְּלָא כְּהָדֵין תַּנָּא, דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן…״

    21. קטע 2151 מילים

      נפתחת ב״אָמַר לֹיה: חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת,…״

    22. קטע 2220 מילים

      נפתחת ב״אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּשַּׁבָּת, שֶׁיֵּשׁ…״

    23. קטע 2317 מילים

      נפתחת ב״אָמְרוּ לוֹ: הַבָּא עַל הַקְּטַנּוֹת יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין…״

    24. קטע 2427 מילים

      נפתחת ב״אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּקְּטַנּוֹת שֶׁכֵּן…״

    25. קטע 254 מילים

      נפתחת ב״הֲדַרַן עֲלָךְ אָמְרוּ לוֹ…״

    26. קטע 2614 מילים

      נפתחת ב״מַתְנִי׳ סָפֵק אָכַל חֵלֶב, סָפֵק לֹא אָכַל,…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    וְהָא דְּתַנְיָא חַיָּיב – בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת (דְּשַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין), דְּקָסָבַר: אֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁיעוּר.

    אֶלָּא לְרָבָא, דְּאָמַר: סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּשַׁבָּתוֹת כְּגוּף אֶחָד הֵן,

    בִּשְׁלָמָא הָא דְּתַנְיָא חַיָּיב, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בֵּין בִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת, דְּשַׁבָּתוֹת כְּגוּף אֶחָד הֵן, וּבֵין בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת, דְּקָסָבַר: אֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁיעוּר.

    וְאֶלָּא הָדְתַנְיָא פָּטוּר, בְּמַאי מוֹקְמַתְּ לַהּ? לָא בַּחֲדָא וְלָא בַּחֲדָא!

    אָמַר לָךְ רָבָא: רַבָּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר: שַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין.

    וְהָא מִדְּקָתָנֵי: וּמוֹדֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי אַאַחְרָנְיָיתָא. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא סְבִירָא לֵיהּ – הַיְינוּ דִּפְלִיגִי בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת, דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: אֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁיעוּר.

    וּמוֹדֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת שֶׁהוּא פָּטוּר, אַלְמָא שַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְבִירָא לֵיהּ, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי. בְּמַאי?

    אִי בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת – אֲפִילּוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לֵיהּ דְּאֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁיעוּר, דְּתַנְיָא: הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בִּשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת, אוֹת אַחַת בְּשַׁבָּת זוֹ וְאוֹת אַחַת בְּשַׁבָּת זוֹ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב!

    וְאֶלָּא, בְּאַחַת עַל הָאָרִיג – חַיּוֹבֵי מְחַיֵּיב, דִּתְנַן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הָאוֹרֵג שְׁלֹשָׁה חוּטִין בַּתְּחִלָּה, וְאֶחָד עַל הָאָרִיג – חַיָּיב!

    אָמַר רָבָא: מִכְּלָל דִּפְלִיג בַּחֲדָא, דְּתַנְיָא: הוֹצִיא חֲצִי גְרוֹגֶרֶת וְחָזַר וְהוֹצִיא חֲצִי גְרוֹגֶרֶת בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] – חַיָּיב. בִּשְׁתֵּי הֶעְלֵמוֹת – פָּטוּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּהֶעְלֵם אֶחָד בִּרְשׁוּת (אֶחָד) [אַחַת] – חַיָּיב, בִּשְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת – פָּטוּר.

    דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּתַנָּא קַמָּא, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּרַבִּי יוֹסֵי.

    תָּא שְׁמַע, אָמַר לוֹ: חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת מִקַּל וָחוֹמֶר, וּמָה נִדָּה שֶׁאֵין בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה.

    בִּשְׁלָמָא לְרַב חִסְדָּא דְּאָמַר: שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת בָּעֵי מִינֵּיהּ, דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם מִי הָוְיָין יְדִיעָה לְחַלֵּק אוֹ לָא – הַיְינוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ: ״וּמָה נִדָּה״.

    אֶלָּא לְרָבָא, דְּאָמַר: זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ, דְּשַׁבָּתוֹת אִי כְּגוּפִין דָּמְיָין וְאִי לָא – לִיתְנֵי ״נִדּוֹת״!

    אָמַר לָךְ רָבָא: תְּנִי ״נִדּוֹת״. שְׁמוּאֵל תָּנֵי ״נִדָּה״, רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה תָּנֵי ״נִדָּה״. רַב נָתָן בַּר אוֹשַׁעְיָא אָמַר: תָּנֵי ״נִדּוֹת״.

    וּלְרַב חִסְדָּא דְּאָמַר: שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ, דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם מִי הָוַיִין יְדִיעָה לְחַלֵּק וְאִי לָא, נִדָּה – מַאי יָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם הָוַיִין יְדִיעָה לְחַלֵּק אִית בַּהּ?

    אָמַר רָבָא: כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ וְטָבְלָה, וְרָאֲתָה וְחָזַר וּבָא עָלֶיהָ, וְטָבְלָה, וְחָזַר וּבָא עָלֶיהָ, דִּטְבִילוֹת הָוְיָין כְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם.

    תָּא שְׁמַע: הַבָּא עַל הַקְּטַנּוֹת יוֹכִיחַ. בִּשְׁלָמָא לְרָבָא, הַיְינוּ דְקָתָנֵי ״קְטַנּוֹת״.

    אֶלָּא לְרַב חִסְדָּא, מַאי ״קְטַנּוֹת״? קְטַנּוֹת דְּעָלְמָא.

    דְּלָא כְּהָדֵין תַּנָּא, דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר לֹא כָּךְ שְׁאֵלוֹ רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר, אֶלָּא כָּךְ שְׁאֵלוֹ: הַבָּא עַל אִשְׁתּוֹ נִדָּה וְחָזַר וּבָא עַל אִשְׁתּוֹ נִדָּה בְּהֶעְלֵם אֶחָד, מַהוּ? חַיָּיב אַחַת עַל כּוּלָּן, אוֹ חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת?

    אָמַר לֹיה: חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, מִקַּל וָחוֹמֶר, וּמָה שַׁבָּת שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא אַזְהָרָה אַחַת, שֶׁהוּא מוּזְהָר עַל הַשַּׁבָּת וְהַשַּׁבָּת אֵינָהּ מוּזְהֶרֶת עָלָיו – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת, נִדָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת, שֶׁהוּא מוּזְהָר עַל הַנִּדָּה וְנִדָּה מוּזְהֶרֶת עָלָיו – אֵינוֹ דִּין שֶׁהוּא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת?

    אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּשַּׁבָּת, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה לְחַטָּאוֹת הַרְבֵּה, תֹּאמַר בַּנִּדָּה, שֶׁאֵין בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה לְחַטָּאוֹת הַרְבֵּה!

    אָמְרוּ לוֹ: הַבָּא עַל הַקְּטַנּוֹת יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה לְחַטָּאוֹת הַרְבֵּה, וְחַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת!

    אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּקְּטַנּוֹת שֶׁכֵּן גּוּפִין מוּחְלָקִין? אָמְרוּ לוֹ: הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין גּוּפִין מוּחְלָקִין וְחַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת! אָמְרוּ לוֹ: הַבְּהֵמָה כַּנִּדָּה.

    הֲדַרַן עֲלָךְ אָמְרוּ לוֹ

    מַתְנִי׳ סָפֵק אָכַל חֵלֶב, סָפֵק לֹא אָכַל, וַאֲפִילּוּ אָכַל, סָפֵק יֵשׁ בּוֹ כַּשִּׁיעוּר וְסָפֵק