דף ביאור
מסכת בכורות דף ד׳ עמוד א׳פרק 1 הלוקח עובר חמורו
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בכורות דף ד׳ עמוד א׳
מסכת בכורות דף ד׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 13 קטעים ממוספרים, כ־264 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
גְּמָ׳ אִינְהוּ פָּטְרִי?! אָדָם — אָדָם פָּטַר, בְּהֵמָה — בְּהֵמָה פָּטְרָה, דִּכְתִיב: ״קַח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם״!
אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם פְּטוּרִין בְּהֶמְתָּם מִקַּל וְחוֹמֶר — אִם הִפְקִיעָה בְּהֶמְתָּם שֶׁל לְוִיִּם בְּהֵמָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, דִּין הוּא שֶׁתַּפְקִיעַ אֶת שֶׁל עַצְמָן.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָא ״פָּטְרוּ״ אִינְהוּ קָתָנֵי!
וְעוֹד, אִם אִיתָא, אֲפִילּוּ מִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה נִפַּטְרוּ! אַלְּמָה תְּנַן: לֹא נִפְטְרוּ מִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, אֶלָּא מִפִּדְיוֹן הַבֵּן וּפֶטֶר חֲמוֹר?
אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָכִי קָתָנֵי: כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם פָּטְרוּ הֵן עַצְמָן מִקַּל וָחוֹמֶר, אִם הִפְקִיעָה קְדוּשָּׁתָן שֶׁל לְוִיִּם קְדוּשַּׁת שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, לֹא יַפְקִיעַ אֶת שֶׁל עַצְמָן?
אַשְׁכְּחַן אָדָם, בְּהֵמָה טְמֵאָה מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה״, כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּבְכוֹר אָדָם — יֶשְׁנוֹ בִּבְכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בִּבְכוֹר אָדָם — אֵינוֹ בִּבְכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה.
אֲמַר לֵיהּ רַב סָפְרָא לְאַבָּיֵי: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ בְּהֶמְתָּם, בֶּן לֵוִי דַּהֲוָה לֵיהּ שֶׂה דְּאַפְקַע — לַיפְקַע, דְּלָא הֲוָה לֵיהּ שֶׂה דְּלַיפְקַע — לָא לַיפְקַע!
בֵּין לְדִידָךְ, בֵּין לְרָבָא, בֶּן חֹדֶשׁ דְּאַפְקַע — לַיפְקַע, פָּחוֹת מִבֶּן חֹדֶשׁ דְּלָא אַפְקַע — לָא לַיפְקַע!
לְוִיָּה לָא תַּיפְקַע? אַלְּמָה אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: לְוִיָּה שֶׁיָּלְדָה — בְּנָהּ פָּטוּר מֵחֲמֵשׁ סְלָעִים?
הָא לָא קַשְׁיָא, כִּדְמָר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, דְּאָמַר: ״פֶּטֶר רֶחֶם״ בְּפֶטֶר רֶחֶם תְּלָה רַחֲמָנָא.
וְאַהֲרֹן שֶׁלֹּא הָיָה בְּאוֹתוֹ מִנְיָן — לָא לַיפְקַע! דְּתַנְיָא: לָמָּה נָקוּד עַל ״אַהֲרֹן״ שֶׁבְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים — שֶׁלֹּא הָיָה בְּאוֹתוֹ מִנְיָן.
אָמַר קְרָא: ״הַלְוִיִּם״, הוּקְשׁוּ כׇּל הַלְוִיִּם זֶה לָזֶה.
כֹּהֲנִים מְנָלַן? כִּדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת נִקְרְאוּ כֹּהֲנִים ״לְוִיִּם״, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן: ״וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק״.