Talmud Builders
    Login
    Hebrew Bible

    I Chronicles Chapter 4

    Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.

    I Chronicles Chapter 4Verse 1 / 430%
    Compare witnesses — word by word

    החיפוש מתעלם מניקוד, טעמים וסימני פיסוק — אפשר להקליד גם ללא ניקוד.

    Text size
    100%
    Original size

    I Chronicles 4 — English translation

    Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.

    1. 1The sons of Judah: Perez, Hezron, Carmi, Hur, and Shobal.
    2. 2Reaiah son of Shobal begot Jahath, and Jahath begot Ahumai and Lahad. These were the families of the Zorathites.
    3. 3These were [the sons of] the father of Etam: Jezreel, Ishma, and Idbash; and the name of their sister was Hazlelponi,
    4. 4and Penuel was the father of Gedor, and Ezer the father of Hushah. These were the sons of Hur, the first-born of Ephrathah, the father of Bethlehem.
    5. 5Ashhur the father of Tekoa had two wives, Helah and Naarah;
    6. 6Naarah bore him Ahuzam, Hepher, Temeni, and Ahashtari. These were the sons of Naarah.
    7. 7The sons of Helah: Zereth, Zohar, and Ethnan.
    8. 8Koz was the father of Anub, Zobebah, and the families of Aharhel son of Harum.
    9. 9Jabez was more esteemed than his brothers; and his mother named him Jabez, “Because,” she said, “I bore him in pain.”, connected with “Jabez.”
    10. 10Jabez invoked the God of Israel, saying, “Oh, bless me, enlarge my territory, stand by me, and make me not suffer pain from misfortune!” And God granted what he asked.
    11. 11Chelub the brother of Shuhah begot Mehir, who was the father of Eshton.
    12. 12Eshton begot Bethrapha, Paseah, and Tehinnah father of Ir-nahash. These were the men of Recah.
    13. 13The sons of Kenaz: Othniel and Seraiah; and the sons of Othniel: Hathath
    14. 14and Meonothai. He begot Ophrah. Seraiah begot Joab father of Ge-harashim, so-called because they were artisans.
    15. 15The sons of Caleb son of Jephunneh: Iru, Elah, and Naam; and the sons of Elah: Kenaz.
    16. 16The sons of Jehallelel: Ziph, Ziphah, Tiria, and Asarel.
    17. 17The son[s] of Ezrah: Jether, Mered, Epher, and Jalon. She conceived and bore Miriam, Shammai, and Ishbah father of Eshtemoa.
    18. 18And his Judahite wife bore Jered father of Gedor, Heber father of Soco, and Jekuthiel father of Zanoah. These were the sons of Bithiah daughter of Pharaoh, whom Mered married.
    19. 19The sons of Hodiah’s wife—a sister of Naham—were the fathers of Keilah the Garmite and Eshtemoa the Maacathite.
    20. 20The sons of Shimon: Amnon, Rinnah, Ben-hanan, and Tilon. The sons of Ishi: Zoheth and Ben-zoheth.
    21. 21The sons of Shelah son of Judah: Er father of Lecah, Laadah father of Mareshah, and the families of the linen factory at Beth-ashbea;
    22. 22and Jokim, and the men of Cozeba and Joash, and Saraph, who married into Moab and Jashubi Lehem (the records are ancient).
    23. 23These were the potters who dwelt at Netaim and Gederah; they dwelt there in the king’s service.
    24. 24The sons of Simeon: Nemuel, Jamin, Jarib, Zerah, Shaul;
    25. 25his son Shallum, his son Mibsam, his son Mishma.
    26. 26The sons of Mishma: his son Hammuel, his son Zaccur, his son Shimei.
    27. 27Shimei had sixteen sons and six daughters; but his brothers had not many children; in all, their families were not as prolific as the Judahites.
    28. 28They dwelt in Beer-sheba, Moladah, Hazar-shual,
    29. 29Bilhah, Ezem, Tolad,
    30. 30Bethuel, Hormah, Ziklag,
    31. 31Beth-marcaboth, Hazar-susim, Beth-biri, and Shaaraim. These were their towns until David became king,
    32. 32together with their villages, Etam, Ain, Rimmon, Tochen, and Ashan—five towns,
    33. 33along with all their villages that were around these towns as far as Baal; such were their settlements. Registered in their genealogy were:
    34. 34Meshobab, Jamlech, Joshah son of Amaziah,
    35. 35Joel, Jehu son of Joshibiah son of Seraiah son of Asiel.
    36. 36Elioenai, Jaakobah, Jeshohaiah, Asaiah, Adiel, Jesimiel, Benaiah,
    37. 37Ziza son of Shiphi son of Allon son of Jedaiah son of Shimri son of Shemaiah—
    38. 38these mentioned by name were chiefs in their families, and their clans increased greatly.
    39. 39They went to the approaches to Gedor, to the eastern side of the valley, in search of pasture for their flocks.
    40. 40They found rich, good pasture, and the land was ample, quiet, and peaceful. The former inhabitants were of Ham;
    41. 41those recorded by name came in the days of King Hezekiah of Judah, and attacked their encampments and the Meunim who were found there, and wiped them out forever, and settled in their place, because there was pasture there for their flocks.
    42. 42And some of them, five hundred of the Simeonites, went to Mount Seir, with Pelatiah, Neariah, Rephaiah, and Uzziel, sons of Ishi, at their head,
    43. 43and they destroyed the last surviving Amalekites, and they live there to this day.

    License: CC-BY-NC

    1. א׳בְּנֵ֖י יְהוּדָ֑ה פֶּ֧רֶץ חֶצְר֛וֹן וְכַרְמִ֖י וְח֥וּר וְשׁוֹבָֽל׃
    2. ב׳וּרְאָיָ֤ה בֶן־שׁוֹבָל֙ הֹלִ֣יד אֶת־יַ֔חַת וְיַ֣חַת הֹלִ֔יד אֶת־אֲחוּמַ֖י וְאֶת־לָ֑הַד אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּח֥וֹת הַצָּֽרְעָתִֽי׃ {ס}
    3. ג׳וְאֵ֙לֶּה֙ אֲבִ֣י עֵיטָ֔ם יִזְרְעֶ֥אל וְיִשְׁמָ֖א וְיִדְבָּ֑שׁ וְשֵׁ֥ם אֲחוֹתָ֖ם הַצְלֶלְפּֽוֹנִי׃
    4. ד׳וּפְנוּאֵל֙ אֲבִ֣י גְדֹ֔ר וְעֵ֖זֶר אֲבִ֣י חוּשָׁ֑ה אֵ֤לֶּה בְנֵי־חוּר֙ בְּכ֣וֹר אֶפְרָ֔תָה אֲבִ֖י בֵּ֥ית לָֽחֶם׃
    5. ה׳וּלְאַשְׁחוּר֙ אֲבִ֣י תְק֔וֹעַ הָי֖וּ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים חֶלְאָ֖ה וְנַעֲרָֽה׃
    6. ו׳וַתֵּ֨לֶד ל֤וֹ נַֽעֲרָה֙ אֶת־אֲחֻזָּ֣ם וְאֶת־חֵ֔פֶר וְאֶת־תֵּֽימְנִ֖י וְאֶת־הָאֲחַשְׁתָּרִ֑י אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י נַעֲרָֽה׃
    7. ז׳וּבְנֵ֖י חֶלְאָ֑ה צֶ֥רֶת (יצחר) [וְצֹ֖חַר] וְאֶתְנָֽן׃
    8. ח׳וְק֣וֹץ הוֹלִ֔יד אֶת־עָנ֖וּב וְאֶת־הַצֹּבֵבָ֑ה וּמִשְׁפְּחֹ֥ת אֲחַרְחֵ֖ל בֶּן־הָרֽוּם׃
    9. ט׳וַיְהִ֣י יַעְבֵּ֔ץ נִכְבָּ֖ד מֵאֶחָ֑יו וְאִמּ֗וֹ קָרְאָ֨ה שְׁמ֤וֹ יַעְבֵּץ֙ לֵאמֹ֔ר כִּ֥י יָלַ֖דְתִּי בְּעֹֽצֶב׃
    10. י׳וַיִּקְרָ֣א יַ֠עְבֵּ֠ץ לֵאלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר אִם־בָּרֵ֨ךְ תְּבָרְכֵ֜נִי וְהִרְבִּ֤יתָ אֶת־גְּבוּלִי֙ וְהָיְתָ֤ה יָדְךָ֙ עִמִּ֔י וְעָשִׂ֥יתָ מֵּרָעָ֖ה לְבִלְתִּ֣י עׇצְבִּ֑י וַיָּבֵ֥א אֱלֹהִ֖ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־שָׁאָֽל׃ {ס}
    11. י״אוּכְל֥וּב אֲחִי־שׁוּחָ֖ה הוֹלִ֣יד אֶת־מְחִ֑יר ה֖וּא אֲבִ֥י אֶשְׁתּֽוֹן׃
    12. י״בוְאֶשְׁתּ֗וֹן הוֹלִ֞יד אֶת־בֵּ֤ית רָפָא֙ וְאֶת־פָּסֵ֔חַ וְאֶת־תְּחִנָּ֖ה אֲבִ֣י עִ֣יר נָחָ֑שׁ אֵ֖לֶּה אַנְשֵׁ֥י רֵכָֽה׃ {ס}
    13. י״גוּבְנֵ֣י קְנַ֔ז עׇתְנִיאֵ֖ל וּשְׂרָיָ֑ה וּבְנֵ֥י עׇתְנִיאֵ֖ל חֲתַֽת׃
    14. י״דוּמְעוֹנֹתַ֖י הוֹלִ֣יד אֶת־עׇפְרָ֑ה וּשְׂרָיָ֗ה הוֹלִ֤יד אֶת־יוֹאָב֙ אֲבִי֙ גֵּ֣יא חֲרָשִׁ֔ים כִּ֥י חֲרָשִׁ֖ים הָיֽוּ׃ {פ}
    15. ט״ווּבְנֵי֙ כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה עִ֥ירוּ אֵלָ֖ה וָנָ֑עַם וּבְנֵ֥י אֵלָ֖ה וּקְנַֽז׃
    16. ט״זוּבְנֵ֖י יְהַלֶּלְאֵ֑ל זִ֣יף וְזִיפָ֔ה תִּירְיָ֖א וַאֲשַׂרְאֵֽל׃
    17. י״זוּבֶ֨ן־עֶזְרָ֔ה יֶ֥תֶר וּמֶ֖רֶד וְעֵ֣פֶר וְיָל֑וֹן וַתַּ֙הַר֙ אֶת־מִרְיָ֣ם וְאֶת־שַׁמַּ֔י וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ח אֲבִ֥י אֶשְׁתְּמֹֽעַ׃
    18. י״חוְאִשְׁתּ֣וֹ הַיְהֻֽדִיָּ֗ה יָלְדָ֞ה אֶת־יֶ֨רֶד אֲבִ֤י גְדוֹר֙ וְאֶת־חֶ֙בֶר֙ אֲבִ֣י שׂוֹכ֔וֹ וְאֶת־יְקוּתִיאֵ֖ל אֲבִ֣י זָנ֑וֹחַ וְאֵ֗לֶּה בְּנֵי֙ בִּתְיָ֣ה בַת־פַּרְעֹ֔ה אֲשֶׁ֥ר לָקַ֖ח מָֽרֶד׃ {ס}
    19. י״טוּבְנֵי֙ אֵ֣שֶׁת הֽוֹדִיָּ֔ה אֲח֣וֹת נַ֔חַם אֲבִ֥י קְעִילָ֖ה הַגַּרְמִ֑י וְאֶשְׁתְּמֹ֖עַ הַמַּעֲכָתִֽי׃
    20. כ׳וּבְנֵ֣י שִׁימ֔וֹן אַמְנ֣וֹן וְרִנָּ֔ה בֶּן־חָנָ֖ן (ותולון) [וְתִיל֑וֹן] וּבְנֵ֣י יִשְׁעִ֔י זוֹחֵ֖ת וּבֶן־זוֹחֵֽת׃
    21. כ״אבְּנֵי֙ שֵׁלָ֣ה בֶן־יְהוּדָ֔ה עֵ֚ר אֲבִ֣י לֵכָ֔ה וְלַעְדָּ֖ה אֲבִ֣י מָרֵשָׁ֑ה וּמִשְׁפְּח֛וֹת בֵּית־עֲבֹדַ֥ת הַבֻּ֖ץ לְבֵ֥ית אַשְׁבֵּֽעַ׃
    22. כ״בוְיוֹקִ֞ים וְאַנְשֵׁ֣י כֹזֵבָ֗א וְיוֹאָ֧שׁ וְשָׂרָ֛ף אֲשֶׁר־בָּעֲל֥וּ לְמוֹאָ֖ב וְיָשֻׁ֣בִי לָ֑חֶם וְהַדְּבָרִ֖ים עַתִּיקִֽים׃
    23. כ״גהֵ֚מָּה הַיּ֣וֹצְרִ֔ים וְיֹשְׁבֵ֥י נְטָעִ֖ים וּגְדֵרָ֑ה עִם־הַמֶּ֥לֶךְ בִּמְלַאכְתּ֖וֹ יָ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃ {ס}
    24. כ״דבְּנֵ֖י שִׁמְע֑וֹן נְמוּאֵ֣ל וְיָמִ֔ין יָרִ֖יב זֶ֥רַח שָׁאֽוּל׃
    25. כ״השַׁלֻּ֥ם בְּנ֛וֹ מִבְשָׂ֥ם בְּנ֖וֹ מִשְׁמָ֥ע בְּנֽוֹ׃
    26. כ״ווּבְנֵ֖י מִשְׁמָ֑ע חַמּוּאֵ֥ל בְּנ֛וֹ זַכּ֥וּר בְּנ֖וֹ שִׁמְעִ֥י בְנֽוֹ׃
    27. כ״זוּלְשִׁמְעִ֞י בָּנִ֨ים שִׁשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ וּבָנ֣וֹת שֵׁ֔שׁ וּלְאֶחָ֕יו אֵ֖ין בָּנִ֣ים רַבִּ֑ים וְכֹל֙ מִשְׁפַּחְתָּ֔ם לֹ֥א הִרְבּ֖וּ עַד־בְּנֵ֥י יְהוּדָֽה׃ {ס}
    28. כ״חוַיֵּ֥שְׁב֛וּ בִּבְאֵֽר־שֶׁ֥בַע וּמוֹלָדָ֖ה וַחֲצַ֥ר שׁוּעָֽל׃
    29. כ״טוּבְבִלְהָ֥ה וּבְעֶ֖צֶם וּבְתוֹלָֽד׃
    30. ל׳וּבִבְתוּאֵ֥ל וּבְחׇרְמָ֖ה וּבְצִֽיקְלָֽג׃
    31. ל״אוּבְבֵ֤ית מַרְכָּבוֹת֙ וּבַחֲצַ֣ר סוּסִ֔ים וּבְבֵ֥ית בִּרְאִ֖י וּֽבְשַׁעֲרָ֑יִם אֵ֥לֶּה עָרֵיהֶ֖ם עַד־מְלֹ֥ךְ דָּוִֽיד׃
    32. ל״בוְחַצְרֵיהֶם֙ עֵיטָ֣ם וָעַ֔יִן רִמּ֥וֹן וְתֹ֖כֶן וְעָשָׁ֑ן עָרִ֖ים חָמֵֽשׁ׃
    33. ל״גוְכׇל־חַצְרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֧ר סְבִיב֛וֹת הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה עַד־בָּ֑עַל {ס} זֹ֚את מֽוֹשְׁבֹתָ֔ם וְהִתְיַחְשָׂ֖ם לָהֶֽם׃
    34. ל״דוּמְשׁוֹבָ֣ב וְיַמְלֵ֔ךְ וְיוֹשָׁ֖ה בֶּן־אֲמַצְיָֽה׃
    35. ל״הוְיוֹאֵ֑ל וְיֵהוּא֙ בֶּן־י֣וֹשִׁבְיָ֔ה בֶּן־שְׂרָיָ֖ה בֶּן־עֲשִׂיאֵֽל׃
    36. ל״ווְאֶלְיוֹעֵינַ֡י וְֽיַעֲקֹ֡בָה וִ֠ישׁוֹחָיָ֠ה וַעֲשָׂיָ֧ה וַעֲדִיאֵ֛ל וִישִׂימִאֵ֖ל וּבְנָיָֽה׃
    37. ל״זוְזִיזָ֨א בֶן־שִׁפְעִ֧י בֶן־אַלּ֛וֹן בֶּן־יְדָיָ֥ה בֶן־שִׁמְרִ֖י בֶּן־שְׁמַֽעְיָֽה׃
    38. ל״חאֵ֚לֶּה הַבָּאִ֣ים בְּשֵׁמ֔וֹת נְשִׂיאִ֖ים בְּמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם וּבֵית֙ אֲב֣וֹתֵיהֶ֔ם פָּרְצ֖וּ לָרֽוֹב׃
    39. ל״טוַיֵּֽלְכוּ֙ לִמְב֣וֹא גְדֹ֔ר עַ֖ד לְמִזְרַ֣ח הַגָּ֑יְא לְבַקֵּ֥שׁ מִרְעֶ֖ה לְצֹאנָֽם׃
    40. מ׳וַֽיִּמְצְא֤וּ מִרְעֶה֙ שָׁמֵ֣ן וָט֔וֹב וְהָאָ֙רֶץ֙ רַחֲבַ֣ת יָדַ֔יִם וְשֹׁקֶ֖טֶת וּשְׁלֵוָ֑ה כִּ֣י מִן־חָ֔ם הַיֹּשְׁבִ֥ים שָׁ֖ם לְפָנִֽים׃
    41. מ״אוַיָּבֹ֡אוּ אֵ֩לֶּה֩ הַכְּתוּבִ֨ים בְּשֵׁמ֜וֹת בִּימֵ֣י׀ יְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וַיַּכּ֨וּ אֶת־אׇהֳלֵיהֶ֜ם וְאֶת־[הַמְּעוּנִ֨ים] (המעינים) אֲשֶׁ֤ר נִמְצְאֽוּ־שָׁ֙מָּה֙ וַיַּֽחֲרִימֻם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתֵּיהֶ֑ם כִּי־מִרְעֶ֥ה לְצֹאנָ֖ם שָֽׁם׃
    42. מ״בוּמֵהֶ֣ם׀ מִן־בְּנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן הָֽלְכוּ֙ לְהַ֣ר שֵׂעִ֔יר אֲנָשִׁ֖ים חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת וּפְלַטְיָ֡ה וּ֠נְעַרְיָ֠ה וּרְפָיָ֧ה וְעֻזִּיאֵ֛ל בְּנֵ֥י יִשְׁעִ֖י בְּרֹאשָֽׁם׃
    43. מ״גוַיַּכּ֕וּ אֶת־שְׁאֵרִ֥ית הַפְּלֵטָ֖ה לַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}

    Share this chapter

    Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.

    Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.

    Rashi's commentary

    1. Verse 2

      וּרְאָיָ֤ה בֶן־שׁוֹבָל֙ הֹלִ֣יד אֶת־יַ֔חַת וְיַ֣חַת הֹלִ֔יד אֶת־אֲחוּמַ֖י וְאֶת־לָ֑הַד אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּח֥וֹת הַצָּֽרְעָתִֽי׃ {ס}

      וראיה — כן מנהג היחס הזה אף על פי שלא הזכיר עדיין ראיה כי דורות דורות קחשיב וכן בני חלאה צרת וצחר ואתנן וקוץ הוליד, ועדיין לא הזכיר קוץ ומזכיר את בניו:

    2. Verse 5

      וּלְאַשְׁחוּר֙ אֲבִ֣י תְק֔וֹעַ הָי֖וּ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים חֶלְאָ֖ה וְנַעֲרָֽה׃

      ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים — מוסב למעלה ואשת חצרון אביה ותלד לו את אשחור אבי תקוע כי לא יחס עד עתה:

    3. Verse 9

      וַיְהִ֣י יַעְבֵּ֔ץ נִכְבָּ֖ד מֵאֶחָ֑יו וְאִמּ֗וֹ קָרְאָ֨ה שְׁמ֤וֹ יַעְבֵּץ֙ לֵאמֹ֔ר כִּ֥י יָלַ֖דְתִּי בְּעֹֽצֶב׃

      ואמו קראה שמו יעבץ לאמר כי ילדתי בעצב — וכינה שמו יעבץ ודוגמתו בן אוני (ס"א ואביו קרא לו בנימין) (בראשית ל"ה):

    4. Verse 10

      וַיִּקְרָ֣א יַ֠עְבֵּ֠ץ לֵאלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר אִם־בָּרֵ֨ךְ תְּבָרְכֵ֜נִי וְהִרְבִּ֤יתָ אֶת־גְּבוּלִי֙ וְהָיְתָ֤ה יָדְךָ֙ עִמִּ֔י וְעָשִׂ֥יתָ מֵּרָעָ֖ה…

      והרבית את גבולי — בנחלות:

      והיתה ידך עמי ועשית מרעה — אם תהיה עמי ותצילני מרעה לבלתי עצבי שלא יארע לי שום נזק וצער ועצב והוא נדר מה שנדר:

      ויבא אלהים את אשר שאל — ושלם נדרו ומכאן מביאין ראיה כשפוסקין צדקה (בצבור) בעבור מה שאין נודרין אלא נותנין בלא נדר ומדרשו ידוע:

    5. Verse 11

      וּכְל֥וּב אֲחִי־שׁוּחָ֖ה הוֹלִ֣יד אֶת־מְחִ֑יר ה֖וּא אֲבִ֥י אֶשְׁתּֽוֹן׃

      וכלוב אחי שוחה — משפחות הוא דקחשיב בקצור ל' אע"פ שאין מזכירו למעלה וכן ובני קנז אע"פ שלא הזכירו למעלה וכן מעונתי כמו כן לא הזכירו כי כן דרך כל הספר הזה:

    6. Verse 12

      וְאֶשְׁתּ֗וֹן הוֹלִ֞יד אֶת־בֵּ֤ית רָפָא֙ וְאֶת־פָּסֵ֔חַ וְאֶת־תְּחִנָּ֖ה אֲבִ֣י עִ֣יר נָחָ֑שׁ אֵ֖לֶּה אַנְשֵׁ֥י רֵכָֽה׃ {ס}

      אבי עיר נחש — שם עיר ותחנה שר (היה) עליה:

      אלה אנשי רכה — בני אשתון ישבו באותו מקום ברכה, ע"א אנשי רכה המשפחה היתה מכונה אנשי רכה:

    7. Verse 14

      וּמְעוֹנֹתַ֖י הוֹלִ֣יד אֶת־עׇפְרָ֑ה וּשְׂרָיָ֗ה הוֹלִ֤יד אֶת־יוֹאָב֙ אֲבִי֙ גֵּ֣יא חֲרָשִׁ֔ים כִּ֥י חֲרָשִׁ֖ים הָיֽוּ׃ {פ}

      ושריה הוליד את יואב אבי גיא חרשים — יואב היה שר של עמק שיש בה חרשים ולמה אני קורא אותה גיא חרשים כי חרשים היו פתרון אותן שישבו בגיא החרשים חרשים המה ועל שמם נקרא הגיא:

    8. Verse 15

      וּבְנֵי֙ כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה עִ֥ירוּ אֵלָ֖ה וָנָ֑עַם וּבְנֵ֥י אֵלָ֖ה וּקְנַֽז׃

      ובני כלב בן יפונה — אמרו רבותינו כלב בן יפונה זה כלב בן חצרון ולמה נקרא בן יפונה שפינה מעצת מרגלים ואל תתמה שהרי ייחס כבר משפחת כלב בן חצרון שהרי כן הדרך שמייחס קצת ומדלג על משפחה אחרת ואח"כ תופש משפחה ראשונה:

      ובני אלה וקנז — כך היה שמו וקנז:

    9. Verse 18

      וְאִשְׁתּ֣וֹ הַיְהֻֽדִיָּ֗ה יָלְדָ֞ה אֶת־יֶ֨רֶד אֲבִ֤י גְדוֹר֙ וְאֶת־חֶ֙בֶר֙ אֲבִ֣י שׂוֹכ֔וֹ וְאֶת־יְקוּתִיאֵ֖ל אֲבִ֣י זָנ֑וֹחַ וְאֵ֗לֶּה בְּנֵי֙…

      ואשתו היהדיה — אשת כלב שנולדה מיהודית:

      ירד אבי גדור וגו' — שרי העירות כדכתיב ביהושע ויקדעם וזנוח וחלחול בית צור וגדור ירמות ועדלם שוכה ועזקה:

      ואלה בני בתיה בת פרעה — הוי"ו מפרדת בין בני יהודיה ובין בני בתיה:

      אשר לקח מרד — כלב הוא מרד שמרד בעצת מרגלים וכן דרך היחס שאפילו לאחד אומר בני כמו ובני אלה וקנז:

    10. Verse 21

      בְּנֵי֙ שֵׁלָ֣ה בֶן־יְהוּדָ֔ה עֵ֚ר אֲבִ֣י לֵכָ֔ה וְלַעְדָּ֖ה אֲבִ֣י מָרֵשָׁ֑ה וּמִשְׁפְּח֛וֹת בֵּית־עֲבֹדַ֥ת הַבֻּ֖ץ לְבֵ֥ית אַשְׁבֵּֽעַ׃

      בני שלה בן יהודה — לפי שעדיין לא יחסו מיחסו עתה שמשום כבודו של דוד מקדים ליחס בני תמר פרץ וזרח שמהם יצא גם הוא ועכשיו שייחס כל משפחות פרץ מתחיל לייחס כל משפחות שלה שהיו באותו הדור:

      ומשפחת בית עבודת הבוץ — ליריעות המקדש אף הם היו מבני שלה:

    11. Verse 22

      וְיוֹקִ֞ים וְאַנְשֵׁ֣י כֹזֵבָ֗א וְיוֹאָ֧שׁ וְשָׂרָ֛ף אֲשֶׁר־בָּעֲל֥וּ לְמוֹאָ֖ב וְיָשֻׁ֣בִי לָ֑חֶם וְהַדְּבָרִ֖ים עַתִּיקִֽים׃

      ויוקים ואנשי כזבא — עד וישבי לחם כל אלה בני שלה בן יהודה:

      ויואש ושרף — רבותינו אומרים זה מחלון וכליון:

      והדברים עתיקים — פתרון אל תאמר לפי שהתחלתי לייחס מאנשי דורינו שכולם היו אחרי כן אלא כולן שנאמרו בפסוק זה (העתיקים) הראשונים שהיו בימי קדמונים:

      אשר בעלו למואב — שלקחו נשים מואביות:

    12. Verse 23

      הֵ֚מָּה הַיּ֣וֹצְרִ֔ים וְיֹשְׁבֵ֥י נְטָעִ֖ים וּגְדֵרָ֑ה עִם־הַמֶּ֥לֶךְ בִּמְלַאכְתּ֖וֹ יָ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃ {ס}

      המה היוצרים — המה יוקים ואנשי כזבא וישבי לחם היו יוצרי חומר למלאכת המלך וגם קדרות למאכל המלך וגם לכהנים:

      ויושבי נטעים — שהיו עוסקים בנטיעות של מלך:

      וגדרה — אומנים גודרי גדר אבנים למלאכת המלך:

      עם המלך — פתרון הושיבן המלך באותן העיירות לפי שהיו עושים מלאכתו דוגמא במשפטים בשואל בעליו עמו לא ישלם כלומר עמו במלאכתו:

    13. Verse 24

      בְּנֵ֖י שִׁמְע֑וֹן נְמוּאֵ֣ל וְיָמִ֔ין יָרִ֖יב זֶ֥רַח שָׁאֽוּל׃

      בני שמעון — לפי ששמעון יושב בחלק יהודה הוא מקדימו ליחסו ולדבר בעיירותיו קודם לראובן:

    14. Verse 27

      וּלְשִׁמְעִ֞י בָּנִ֨ים שִׁשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ וּבָנ֣וֹת שֵׁ֔שׁ וּלְאֶחָ֕יו אֵ֖ין בָּנִ֣ים רַבִּ֑ים וְכֹל֙ מִשְׁפַּחְתָּ֔ם לֹ֥א הִרְבּ֖וּ…

      ולאחיו אין בנים רבים וכל משפחתם לא הרבו עד בני יהודה — לא הרבו בנים כבני יהודה לפי שהיו מועטים וחלק יהודה רב מהם קבל יהודה שמעון בחלקו כי שמעון לא היה לו חלק בא"י שנ' אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל (ראשית מ"ט) ושנינו בבראשית רבה אחלקם להעמיד סופרים בישראל בבתי כנסיות כו' ומניין שקבלו דכתיב (יהושע י״ט:ט׳) מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי היה חלק בני יהודה רב מהם וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם פן תרבה עליהם חית השדה ומה שכתוב (שם) ויעל הגורל לבני שמעון כך היה המעשה הפילו גורל איזה שבט יקבל שמעון בחלקו ונפל הגורל בחלקו של יהודה וגם מה שכתוב (שופטים א׳:ג׳) ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם אני אתך בחלק שנתתי לך:

    15. Verse 28

      וַיֵּ֥שְׁב֛וּ בִּבְאֵֽר־שֶׁ֥בַע וּמוֹלָדָ֖ה וַחֲצַ֥ר שׁוּעָֽל׃

      וישבו בבאר שבע — בני שמעון ישבו באותן עיירות של יהודה:

    16. Verse 31

      וּבְבֵ֤ית מַרְכָּבוֹת֙ וּבַחֲצַ֣ר סוּסִ֔ים וּבְבֵ֥ית בִּרְאִ֖י וּֽבְשַׁעֲרָ֑יִם אֵ֥לֶּה עָרֵיהֶ֖ם עַד־מְלֹ֥ךְ דָּוִֽיד׃

      אלה עריהם עד מלוך דוד — פתרון כשהרבו בני יהודה עשו תרעומות על בני שמעון מימי שאול ורצו לגרשם מארצם ולא היה יכול לגרשם ואף כי היה כל ימיו בטירדה ובמלחמות וכשמלך דוד באו שבטו לשאול מבני שמעון את ארצם שהשאילו להם והלך דוד וגר שם כי שאול לא חשש בכך מפני שנאת דוד שהיה מיהודה וזהו שכתב אלה עריהם עד מלך דוד וכשמלך גרשם מפי' רבי אליעזר בר משולם ז"ל וכן פי' לי רבי שלמה בר לוי אחי רבי משה הדרשן:

    17. Verse 32

      וְחַצְרֵיהֶם֙ עֵיטָ֣ם וָעַ֔יִן רִמּ֥וֹן וְתֹ֖כֶן וְעָשָׁ֑ן עָרִ֖ים חָמֵֽשׁ׃

      וחצריהם — הכפרים מי היו עיטם ועין ורמון וגו':

    18. Verse 33

      וְכׇל־חַצְרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֧ר סְבִיב֛וֹת הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה עַד־בָּ֑עַל {ס} זֹ֚את מֽוֹשְׁבֹתָ֔ם וְהִתְיַחְשָׂ֖ם לָהֶֽם׃

      זאת מושבותם והתיחשם להם — פתרון אע"פ שייחסם כאן מקצתן אל תאמר שלא היו כי אם אותן שהרי יש ספר יחוס אחר ושם היו יחוסין כל שבט ושבט כך היה לפרש יחוסו בפני עצמו:

    19. Verse 34

      וּמְשׁוֹבָ֣ב וְיַמְלֵ֔ךְ וְיוֹשָׁ֖ה בֶּן־אֲמַצְיָֽה׃

      ומשובב — וכל הכתובין:

    20. Verse 38

      אֵ֚לֶּה הַבָּאִ֣ים בְּשֵׁמ֔וֹת נְשִׂיאִ֖ים בְּמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם וּבֵית֙ אֲב֣וֹתֵיהֶ֔ם פָּרְצ֖וּ לָרֽוֹב׃

      אלה הבאים בשמות נשיאים במשפחותם ובית אבותיהם פרצו לרוב — לא היה להם מקום לישב:

    21. Verse 39

      וַיֵּֽלְכוּ֙ לִמְב֣וֹא גְדֹ֔ר עַ֖ד לְמִזְרַ֣ח הַגָּ֑יְא לְבַקֵּ֥שׁ מִרְעֶ֖ה לְצֹאנָֽם׃

      וילכו — על כן למבוא גדור וגו' לבקש מרעה לצאנם:

    22. Verse 40

      וַֽיִּמְצְא֤וּ מִרְעֶה֙ שָׁמֵ֣ן וָט֔וֹב וְהָאָ֙רֶץ֙ רַחֲבַ֣ת יָדַ֔יִם וְשֹׁקֶ֖טֶת וּשְׁלֵוָ֑ה כִּ֣י מִן־חָ֔ם הַיֹּשְׁבִ֥ים שָׁ֖ם לְפָנִֽים׃

      כי מן חם היושבים שם לפנים — בשקט ובשלוה היו יושבים ולא בא אדם להרע להם לפיכך לא נזהרו כשבאו עליהם להלחם ודוגמתו בשופטים ויבאו על ליש על עם שקט ובוטח וגו' ודבר אין להם עם אדם לפי שהיו שקטים לא היו יראים ולא כרתו ברית עם שום אדם לעזרם לפיכך נצחום אותם חמש מאות וגם כתיב לשם כמשפט צידונים שקט ובוטח וגו':

    23. Verse 43

      וַיַּכּ֕וּ אֶת־שְׁאֵרִ֥ית הַפְּלֵטָ֖ה לַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}

      ויכו את שארית הפליטה — מהכרתת דוד כי דוד הכרית כל זכר באדום:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 1

      בְּנֵ֖י יְהוּדָ֑ה פֶּ֧רֶץ חֶצְר֛וֹן וְכַרְמִ֖י וְח֥וּר וְשׁוֹבָֽל׃

      בני יהודה — פסוק זה מוקשה כמבואר, ונראה שאחר שחזר פה שנית על יחוס בני יהודה מה שמצא במגלה אחרת להשלים היחוס, הציג ציונים ממה ידבר פה. והנה יחשב עוד יחוס בני חצרון אשחור (פסוק ה), ע"ז ציין פרץ חצרון, ומבני זרח לא ידבר עוד לזה ציין כרמי, שהוא סוף יחוס זרח, ר"ל עליו אין להוסיף, ועוד ידבר מיחוס חור (פסוק ג - ד) ע"ז ציין חור, ועוד ידבר מיחוס שובל בן כלב עז"א שובל, ומפרש תחלה שובל, ואח"כ חור, ואח"כ חצרון. - אבל האמת הוא שבעל הספר העתיק מספר היחוס וכל מה שלא רצה להאריך ציין רק שם אחד, ודלג המותר, וכשבא שנית לדבר על יחוס בני יהודה שכבר העתיק מספר היחוס בסימן ב', ציין בני יהודה (הוא התחלת פסוק ג' מפרשה ב') כאומר בני יהודה וגו', פרץ מ"ש בפסוק ד' ה' פרץ בני פרץ חצרון וגו', עד כרמי וגו' (פסוק ז), עד חור (ר"ל ותלד לו את חור, פסוק י"ט) וגו' עד שובל, ר"ל אלה היו בני כלב בן חור שובל (פסוק נ) וגו', והוא ציון על הפרשה הקודמת. ואחר כל שם צריך להוסיף מלת וגו' או וכו' כמ"ש למעלה (ב, ח) ובכל הספר:

    2. Verse 2

      וּרְאָיָ֤ה בֶן־שׁוֹבָל֙ הֹלִ֣יד אֶת־יַ֔חַת וְיַ֣חַת הֹלִ֔יד אֶת־אֲחוּמַ֖י וְאֶת־לָ֑הַד אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּח֥וֹת הַצָּֽרְעָתִֽי׃ {ס}

      וראיה בן שובל — הוא הרואה בן שובל (שם פסוק נב) שאמר שם שממנו יצאו משפחות הצרעתי והאשתאלי, מפרש איך יצאו ממנו משפחות הצרעתי, וע"ז סיים אלה משפחות הצרעתי, שהם יצאו מן אחומי ולהד:

    3. Verse 3

      וְאֵ֙לֶּה֙ אֲבִ֣י עֵיטָ֔ם יִזְרְעֶ֥אל וְיִשְׁמָ֖א וְיִדְבָּ֑שׁ וְשֵׁ֥ם אֲחוֹתָ֖ם הַצְלֶלְפּֽוֹנִי׃

      ואלה — שם אדם ששמו אלה, והיה אבי עיטם, גם הוא נולד מראיה בן שובל, וכן יזרעאל וישמע וידבש נולדו מאם אחת, והיה להם אחות מצוינת שמה הצללפוני. ולקבלת חז"ל היתה אמו של שמשון, ועז"א ברבה במדבר (פ' י) ששמשון בא משבט דן ומשבט יהודה, ולמ"ש למעלה (ב, נד) בשם הרד"ק שצרעה ואשתאל היו בנחלת יהודה תבין מדוע החל רוח ה' לפעם את שמשון במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל, כי שם דרו אחי אמו שהיו מיהודה בני בנים של שובל אבי קרית יערים, ששם חנו מחנה דן, ומנוח שהיה מדן לקח בעת ההיא שחנו שם אשה משם. וכן פניאל אבי גדור וכו' כולם בני ראיה, ונתיחסו לחור ראש היחוס, כי ראיה היה בן שובל בן כלב בן חור. וגם יל"פ שמן פסוק ג' מוסב למטה אלה ויזרעאל וכו' ופנואל וכו' הם בני חור מבניו האחרים, וקורא לחור אבי בית לחם, כי היה שלמא אבי בית לחם בן בנו כלב, ונתיחס הכל אליו:

    4. Verse 5

      וּלְאַשְׁחוּר֙ אֲבִ֣י תְק֔וֹעַ הָי֖וּ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים חֶלְאָ֖ה וְנַעֲרָֽה׃

      ולאשחור — אחר שהשלים עוד יחוס כלב בן חצרון שראיה בן שובל היה מחלציו, שב אל אשחור שילדה אביה אשת חצרון אחר מותו וגדלו כלב ואפרתה אשתו כנ"ל (ב, כד), ושם לא ספר מיחוסו וספרו פה:

    5. Verse 8

      וְק֣וֹץ הוֹלִ֔יד אֶת־עָנ֖וּב וְאֶת־הַצֹּבֵבָ֑ה וּמִשְׁפְּחֹ֥ת אֲחַרְחֵ֖ל בֶּן־הָרֽוּם׃

      וקוץ — שיעורו ובני חלאה צרת וכו' וקוץ (אשר) הוליד את ענוב, גם קוץ היה בן חלאה, וכן משפחות אחרחל יצאו מחלאה, ועמ"ש לקמן (ח, לא) כי שם וקוץ מוסב למעלה ולמטה:

    6. Verse 9

      וַיְהִ֣י יַעְבֵּ֔ץ נִכְבָּ֖ד מֵאֶחָ֑יו וְאִמּ֗וֹ קָרְאָ֨ה שְׁמ֤וֹ יַעְבֵּץ֙ לֵאמֹ֔ר כִּ֥י יָלַ֖דְתִּי בְּעֹֽצֶב׃

      ויהי — בין משפחה זו היה יעבץ הנכבד מאחיו, ואמו קראה שמו יעבץ כי ילדתו בעוצב, וי"ל שמתה בעת לדתה כמו שקראה רחל בן אוני:

    7. Verse 10

      וַיִּקְרָ֣א יַ֠עְבֵּ֠ץ לֵאלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר אִם־בָּרֵ֨ךְ תְּבָרְכֵ֜נִי וְהִרְבִּ֤יתָ אֶת־גְּבוּלִי֙ וְהָיְתָ֤ה יָדְךָ֙ עִמִּ֔י וְעָשִׂ֥יתָ מֵּרָעָ֖ה…

      ויקרא יעבץ — ובאשר נולד רע התפלל לבטל גזרת המערכה ע"י ברכת ה' אשר לא תוסיף עצב עמה, ועז"א אם ברך תברכני. וגם כלל בתפלתו שאם יברכהו אלהים בזה ירבה גבולו בחכמה, שזה היה הגבול שגבל לו, וכמ"ש חז"ל (תמורה טז א) והרבית את גבולי בתלמידים. ואמר עוד שאם תהיה ידך עמי לעזרני לעבודת ה' אז ועשית מרעה לבלתי עצבי, שאז ישוו בעיניו כל עניני עולם, ומן רעת העולם יעשה לו לבל יעצב מהם, כי יקבל הכל בשמחה וישמח על הרעה כעל הטובה, כענין גם זו לטובה, וכדרך השלמים ומושגחי ה' שהרעה תתהפך להם לטובה

      ויבא אלהים אשר שאל — כי היה מושגח מה', וגם נכלל בזה שהוא הביא לאלהים אשר שאל, והרחיב גבול מלכות ה' על ידי שהפיץ תורה ברבים וכל עניני העולם היו שוים בעיניו הרע והטוב כפי ששאל:

    8. Verse 11

      וּכְל֥וּב אֲחִי־שׁוּחָ֖ה הוֹלִ֣יד אֶת־מְחִ֑יר ה֖וּא אֲבִ֥י אֶשְׁתּֽוֹן׃

      וכלוב — מבני אשחור יצא כלוב אחי שוחה שהוליד את מחיר, וכבר התבאר שעזרא העתיק דבריו מספר היחוס הגדול ולא העתיק כל הדברים רק דברים מצויינים, והמותר הניח, ובספר היחוס היה כתוב השתלשלות הדורות באורך עד שוחה וכלוב אחיו, ושם כתיב יחוס שוחה, ואחריו כתוב וכלוב אחי שוחה וכו', ועזרא דלג על כולם שלא היו אנשים מצוינים והתחיל בכלוב:

    9. Verse 12

      וְאֶשְׁתּ֗וֹן הוֹלִ֞יד אֶת־בֵּ֤ית רָפָא֙ וְאֶת־פָּסֵ֔חַ וְאֶת־תְּחִנָּ֖ה אֲבִ֣י עִ֣יר נָחָ֑שׁ אֵ֖לֶּה אַנְשֵׁ֥י רֵכָֽה׃ {ס}

      אלה אנשי רכה — כן נקראת משפחה זאת מטעם ידוע אצלם:

    10. Verse 13

      וּבְנֵ֣י קְנַ֔ז עׇתְנִיאֵ֖ל וּשְׂרָיָ֑ה וּבְנֵ֥י עׇתְנִיאֵ֖ל חֲתַֽת׃

      ובני קנז — היו ג"כ ממשפחה זאת. ולפי דעתי לישר פשטות הכתובים ולהסיר כל לחץ שנלחצו המפרשים, נראה שמן אשחור יצא קנז הראשון והוא הוליד את יפונה, שע"כ נקרא (במדבר לב, יב) כלב בן יפונה הקנזי, ר"ל שיפונה היה בן קנז, ויפונה הוליד שני בנים, קנז וכלב, וע"כ אמר (יהושע טו, יז) וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב, ר"ל שקנז אבי עתניאל היה אחי כלב, וכ"ז לא היה צריך לסופרנו להזכיר כי ידענו זאת מספר התורה וס' יהושע, והתחיל לבאר בני האחים קנז וכלב, שבני קנז (בן יפונה) היו עתניאל ושריה, ובני עתניאל היו חתת ומעונתי (אשר) הוליד את עפרה (וכדוגמא זו בפסוק ח', ולמ"ש לקמן (ח, לא) פי' חתת ומעונתי, ומעונתי הוליד)

      ושריה (בן השני של קנז) הוליד את יואב שממנו יצאו בני גיא חרשים, ונקראה העיר ע"ש מלאכתם כי חרשים היו. ובנחמיה (יא, לה) חשבה לבני בנימין, שבימיו ישבו שם בני בנימין:

    11. Verse 15

      וּבְנֵי֙ כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה עִ֥ירוּ אֵלָ֖ה וָנָ֑עַם וּבְנֵ֥י אֵלָ֖ה וּקְנַֽז׃

      ובני כלב — עתה חושב בני כלב אחי קנז בן השני של יפונה, והיה לו בנים מארבע נשים, הבנים מאשתו הראשונה (שלא הזכיר שמה) היו עירו אלה ונעם, ובני אלה היה שמו וקנז, הוא"ו הוא מעקר השם כמ"ש דוגמתו למעלה (ב, יח), ובס' היחוס שממנו העתיק היו כתובים עוד בנים ולא העתיקם שלא היו רשומים לכן אמר ובני כמ"ש למעלה (ב, ז - ח):

    12. Verse 16

      וּבְנֵ֖י יְהַלֶּלְאֵ֑ל זִ֣יף וְזִיפָ֔ה תִּירְיָ֖א וַאֲשַׂרְאֵֽל׃

      ובני יהללאל — היא אשת כלב השניה, היה זיף וכו'

      ובן עזרה — כך שמו, כמו בן חנן בן זוחת (בפסוק כ) (ועמ"ש לקמן ח, לא), וכן יתר ומרד וילון, כולם היו בני יהללאל

      ותהר — אח"כ הרתה יהללאל אשת כלב את מרים ואת שמי ואת ישבח, ר"ל שהרתה כולם כאחד שלשה בכרס אחת, לכן אמר ותהר ולא אמר ותלד:

    13. Verse 18

      וְאִשְׁתּ֣וֹ הַיְהֻֽדִיָּ֗ה יָלְדָ֞ה אֶת־יֶ֨רֶד אֲבִ֤י גְדוֹר֙ וְאֶת־חֶ֙בֶר֙ אֲבִ֣י שׂוֹכ֔וֹ וְאֶת־יְקוּתִיאֵ֖ל אֲבִ֣י זָנ֑וֹחַ וְאֵ֗לֶּה בְּנֵי֙…

      ואשתו היהדיה — אשה השלישית של כלב ששמה היהדיה, (וכבר בארתי למעלה (ב, נב) שנמצאו שמות רבים שמתחילים בה"א, וכמו הצללפוני וכן הרבה) היא ילדה את ירד שהיה אבי גדור, והיו ג' ערים שונות בית גדור (ב, נא), גדר (ד, ד) גדור שבכאן, ולדעת קצת גדרה (ד, כג), וכן חבר אבי שוכו

      ואלה בני בתיה — היא אשה הרביעית של כלב, אח"כ לקח בתיה בת פרעה (ולא ידענו אם פרעה זה שם איש ישראל, או שם מלך מצרים וכן פי' חז"ל (מגילה יג א)). ונראה שהפסוק הזה מחובר אל של אחריו, ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח, ר"ל שלקח כלב, בניה היו מרד ובני אשת הודיה כמו שיתבאר:

    14. Verse 19

      וּבְנֵי֙ אֵ֣שֶׁת הֽוֹדִיָּ֔ה אֲח֣וֹת נַ֔חַם אֲבִ֥י קְעִילָ֖ה הַגַּרְמִ֑י וְאֶשְׁתְּמֹ֖עַ הַמַּעֲכָתִֽי׃

      ובני אשת הודיה — בספר היחוס שממנו העתיק היה כתוב שבני בתיה היו מרד והודיה ושימון וישעי, ושם היה כתוב יחוס כל אחד באורך, וחשב כל בני הודיה מכמה נשים, שעזרא דלג אותם כי לא היו מצוינים, ובתוכם בני הודיה שהי"ל מאשתו שהיתה אחות נחם שהם היו מצויינים ואותם הזכיר, ואמר שבני בתיה בת פרעה אשר לקח (כלב) היה מרד ובני אשת הודיה שהיתה אחות נחם, שעם אשה זאת הוליד את אבי קעילה הגרמי, ר"ל הגרמי הוא שם איש שהיה אבי קעילה, ואת אשתמוע שהיה ראש בעיר מעכה. ואל תתפלא שהגרמי שם איש, כבר הראיתי כזה רבים למעלה (ב, נב):

    15. Verse 20

      וּבְנֵ֣י שִׁימ֔וֹן אַמְנ֣וֹן וְרִנָּ֔ה בֶּן־חָנָ֖ן (ותולון) [וְתִיל֑וֹן] וּבְנֵ֣י יִשְׁעִ֔י זוֹחֵ֖ת וּבֶן־זוֹחֵֽת׃

      ובני שימון — וכן בני שימון היו מבני בתיה, ולא חשב שימון עצמו, שלא היה ראש רק בניו

      ובן חנן — כך שמו. וכן בני ישעי היו ראשי משפחות מבני בתיה

      ובן זוחת — כך שמו:

    16. Verse 21

      בְּנֵי֙ שֵׁלָ֣ה בֶן־יְהוּדָ֔ה עֵ֚ר אֲבִ֣י לֵכָ֔ה וְלַעְדָּ֖ה אֲבִ֣י מָרֵשָׁ֑ה וּמִשְׁפְּח֛וֹת בֵּית־עֲבֹדַ֥ת הַבֻּ֖ץ לְבֵ֥ית אַשְׁבֵּֽעַ׃

      בני שלה — אחר שיחס פרץ וזרח בא ליחס קצת ראשי משפחות של בני שלה

      ומשפחת בית עבודת הבוץ — שהיו עושים מלאכה בבוץ, הוא הפשתים היקר, ורש"י פי' בוץ לעבודת המקדש, ומשפחה זאת נקראת בית אשבע:

    17. Verse 22

      וְיוֹקִ֞ים וְאַנְשֵׁ֣י כֹזֵבָ֗א וְיוֹאָ֧שׁ וְשָׂרָ֛ף אֲשֶׁר־בָּעֲל֥וּ לְמוֹאָ֖ב וְיָשֻׁ֣בִי לָ֑חֶם וְהַדְּבָרִ֖ים עַתִּיקִֽים׃

      ויוקים — היה ראש משפחה

      אשר בעלו למואב — פי' הרד"ק שכבשו את מואב והיו אדונים להם

      וישבי לחם — היו ג"כ ראש ממשפחה הזאת. וי"מ שנשאו נשים מואביות

      והדברים עתיקים — ספור זה הוא ספור ישן עתיק ימים שהיה להם קבלה עתיקה, או ר"ל שפרטי המעשה נעתקו על ספר מיוחד שהיה אז ביד עזרא:

    18. Verse 23

      הֵ֚מָּה הַיּ֣וֹצְרִ֔ים וְיֹשְׁבֵ֥י נְטָעִ֖ים וּגְדֵרָ֑ה עִם־הַמֶּ֥לֶךְ בִּמְלַאכְתּ֖וֹ יָ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃ {ס}

      המה היוצרים — היו בעלי מלאכות בכלי חרס ולצור צורות בכל אבן, שכ"ז נכלל בשם יוצר, כמו כחומר ביד היוצר (ירמיה יח, ו), מה הועיל פסל כי פסלו יוצרו חבקוק ב, יח). וכן היו אומנים בנטיעות אילנות, ועז"א ויושבי נטעים, וכן בגדרות צאן, בענין שהיה מלאכתם בדומם וצומח ובע"ח. גם יל"פ שהמקומות שישבו שם היו קרוים נטעים וגדרה, על שהיו מוכשרים לנטיעות וגדרות צאן, ועז"א ישבו שם, ר"ל במקומות אלה, והיו עם המלך במלאכתו שהיו עושים שם מלאכת המלך:

    19. Verse 24

      בְּנֵ֖י שִׁמְע֑וֹן נְמוּאֵ֣ל וְיָמִ֔ין יָרִ֖יב זֶ֥רַח שָׁאֽוּל׃

      בני שמעון נמואל וכו' — יריב תחת יכין שבתורה (במדבר כא, יב), ויחס שמעון אחר יהודה כי נחלת שמעון בתוך בני יהודה:

    20. Verse 25

      שַׁלֻּ֥ם בְּנ֛וֹ מִבְשָׂ֥ם בְּנ֖וֹ מִשְׁמָ֥ע בְּנֽוֹ׃

      שלום — לפי דעתי לא חשב רק הנשיאים, ומ"ש שלום בנו אינו בנו של שאול, כי בנו של שאול לא היה נשיא, ודלג מספר היחוס שהעתיק ממנו עד שלום שהוא שלומיאל בן צורי שדי שהיה הנשיא הראשון מבני שמעון, ובס' היחוס כתוב צורי שדי, שלום בנו, ואח"כ הולך הנשיאות מבן לבן עד משמע, שם נפסק הנשיאות. ורשם ובני משמע ולא הזכירם כי לא היו נשיאים, עד חמואל שצמח מזרעו שהיה נשיא, ואחריו זכור, ואחרי שמעי, אלה היו נשיאי השבט, ויתר הבנים לא הזכיר כי לא היה נשיא בהם. ונראה ששמעי שבו פסק הנשיאות הוא שמעיה הנזכר לקמן (פסוק לז), וע"כ מייחס את זיזא בן שפעי עד שמעיה, ומן שמעיה עד זיזא לא היה נשיא השבט רק נשיא המשפחה, שהיו י"ג נשיאים לי"ג משפחות. וכן בפסוק ל"ה ויהוא בן יושביה וכו', כל הנחשבים היו נשיאי משפחות, וע"כ הזכירו ביחוסו. וכ"מ שהזכיר היחוס עד למעלה היו אנשים מצוינים וידועים בשמותם כמ"ש בכ"מ:

    21. Verse 27

      וּלְשִׁמְעִ֞י בָּנִ֨ים שִׁשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ וּבָנ֣וֹת שֵׁ֔שׁ וּלְאֶחָ֕יו אֵ֖ין בָּנִ֣ים רַבִּ֑ים וְכֹל֙ מִשְׁפַּחְתָּ֔ם לֹ֥א הִרְבּ֖וּ…

      לא הרבו עד בני יהודה — ר"ל הגם שהרבו כמ"ש בפסוק ל"ח, לא הרבו כמו בני יהודה, ולכן היה נחלת שמעון תוך בני יהודה כנזכר בס' יהושע:

    22. Verse 28

      וַיֵּ֥שְׁב֛וּ בִּבְאֵֽר־שֶׁ֥בַע וּמוֹלָדָ֖ה וַחֲצַ֥ר שׁוּעָֽל׃

      וישבו בבאר שבע — עמ"ש בפי' יהושע י"ט

      אלה עריהם עד מלוך דוד — כי במלוך דוד היתה צקלג למלכי יהודה (כמ"ש ש"א כז, ו) ונגרעה מנחלת בני שמעון:

    23. Verse 32

      וְחַצְרֵיהֶם֙ עֵיטָ֣ם וָעַ֔יִן רִמּ֥וֹן וְתֹ֖כֶן וְעָשָׁ֑ן עָרִ֖ים חָמֵֽשׁ׃

      וחצריהם עיטם — לא נזכר ביהושע רק ערים ארבע, וי"ל שאחר שנתנה צקלג למלכי יהודה נתנו להם עיטם במקומו, ולא היתה עיר רק חצר פרזי:

    24. Verse 33

      וְכׇל־חַצְרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֧ר סְבִיב֛וֹת הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה עַד־בָּ֑עַל {ס} זֹ֚את מֽוֹשְׁבֹתָ֔ם וְהִתְיַחְשָׂ֖ם לָהֶֽם׃

      זאת מושבותם והתיחשם להם — ר"ל שראשי המשפחות התיחשו אחר הערים, שכל משפחה בחרה עיר מיוחדת למושבה והתיחסה אחר העיר ההוא, כמו אשחור אבי תקוע, מישע אבי זיף, שובל אבי קרית יערים ודומיהם:

    25. Verse 34

      וּמְשׁוֹבָ֣ב וְיַמְלֵ֔ךְ וְיוֹשָׁ֖ה בֶּן־אֲמַצְיָֽה׃

      ומשובב — והנה הערים של בני שמעון היו שלש עשרה (חוץ מן החצרות), ואחר שהתיחסו על הערים, היה להם שלש עשרה ראשי משפחות, לכן חשב שלש עשרה ראשים, שכל משפחה היה לה ראש מיוחד, ושמם היה בימי חזקיה (שנעשה על ידם המעשה שיזכיר בפסוק ל"ט) משובב וימלך וכו':

    26. Verse 38

      אֵ֚לֶּה הַבָּאִ֣ים בְּשֵׁמ֔וֹת נְשִׂיאִ֖ים בְּמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם וּבֵית֙ אֲב֣וֹתֵיהֶ֔ם פָּרְצ֖וּ לָרֽוֹב׃

      אלה הבאים בשמות נשיאים במשפחותם — ר"ל שלא היו נשיאי שבט שנחשב למעלה שהיה האחרון שמעי, רק נשיאי משפחות, י"ג נשיאים לי"ג משפחות

      ובית אבותיהם פרצו לרוב — שבימי חזקיה מצאו שאין המקום מחזקת רוב יושביהם כי נחלת שמעון היתה מעטה, ולכן:

    27. Verse 39

      וַיֵּֽלְכוּ֙ לִמְב֣וֹא גְדֹ֔ר עַ֖ד לְמִזְרַ֣ח הַגָּ֑יְא לְבַקֵּ֥שׁ מִרְעֶ֖ה לְצֹאנָֽם׃

      וילכו למבוא גדור וכו' ושוקטת ושלוה — שאין להם מלחמה מבחוץ ולא מרד מבפנים (שזה גדר שלוה), ולכן לא היו מוכנים למלחמה כי הם מבני חם שישבו שם מלפנים, והחזיקו בארץ מקדם קדמתה:

    28. Verse 41

      וַיָּבֹ֡אוּ אֵ֩לֶּה֩ הַכְּתוּבִ֨ים בְּשֵׁמ֜וֹת בִּימֵ֣י׀ יְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וַיַּכּ֨וּ אֶת־אׇהֳלֵיהֶ֜ם וְאֶת־[הַמְּעוּנִ֨ים] (המעינים) אֲשֶׁ֤ר נִמְצְאֽוּ־שָׁ֙מָּה֙ וַיַּֽחֲרִימֻם֙…

      ויבאו אלה הכתובים בשמות — הם י"ג ראשי אבות הנ"ל, וזה היה בימי חזקיה

      ויכו את אהליהם — כי היו רועי צאן ויושבי אהלים

      ואת המעונים — שם אומה נזכרה (שופטים י, יב; דה"ב כו, ז)

      עד היום שגם אחר שגלו בני שמעון לא שבו לשם:

    29. Verse 42

      וּמֵהֶ֣ם׀ מִן־בְּנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן הָֽלְכוּ֙ לְהַ֣ר שֵׂעִ֔יר אֲנָשִׁ֖ים חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת וּפְלַטְיָ֡ה וּ֠נְעַרְיָ֠ה וּרְפָיָ֧ה וְעֻזִּיאֵ֛ל בְּנֵ֥י…

      ומהם מן בני שמעון — שהגם שראשיהם היו מבני מנשה (כמ"ש חז"ל שישעי הוא ישעי הנזכר לקמן ה' כ"ד בין בני מנשה), בכ"ז לא נשתתפו בני מנשה בנחלתם שם:

    30. Verse 43

      וַיַּכּ֕וּ אֶת־שְׁאֵרִ֥ית הַפְּלֵטָ֖ה לַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}

      את שארית הפלטה — שנשתיירו אחרי הכה בם שאול ודוד:

    Edition: Malbim on I Chronicles -- Wikisource. License: Public Domain. Sefaria.

    Tanakh · chapter reading guide

    I Chronicles Chapter 4

    I Chronicles Chapter 4 presents 43 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Open the full commentary page

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    Continue the sequence

    Parallel sources

    Lessons and study tools

    A unit-by-unit map of the first 40 of 43 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 17 words

      Opens “בְּנֵ֖י יְהוּדָ֑ה פֶּ֧רֶץ חֶצְר֛וֹן וְכַרְמִ֖י וְח֥וּר וְשׁוֹבָֽל׃…”

    2. Verse 212 words

      Opens “וּרְאָיָ֤ה בֶן־שׁוֹבָל֙ הֹלִ֣יד אֶת־יַ֔חַת וְיַ֣חַת הֹלִ֔יד אֶת־אֲחוּמַ֖י…”

    3. Verse 39 words

      Opens “וְאֵ֙לֶּה֙ אֲבִ֣י עֵיטָ֔ם יִזְרְעֶ֥אל וְיִשְׁמָ֖א וְיִדְבָּ֑שׁ וְשֵׁ֥ם…”

    4. Verse 413 words

      Opens “וּפְנוּאֵל֙ אֲבִ֣י גְדֹ֔ר וְעֵ֖זֶר אֲבִ֣י חוּשָׁ֑ה אֵ֤לֶּה…”

    5. Verse 58 words

      Opens “וּלְאַשְׁחוּר֙ אֲבִ֣י תְק֔וֹעַ הָי֖וּ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים חֶלְאָ֖ה…”

    6. Verse 610 words

      Opens “וַתֵּ֨לֶד ל֤וֹ נַֽעֲרָה֙ אֶת־אֲחֻזָּ֣ם וְאֶת־חֵ֔פֶר וְאֶת־תֵּֽימְנִ֖י וְאֶת־הָאֲחַשְׁתָּרִ֑י…”

    7. Verse 76 words

      Opens “וּבְנֵ֖י חֶלְאָ֑ה צֶ֥רֶת (יצחר) [וְצֹ֖חַר] וְאֶתְנָֽן׃…”

    8. Verse 87 words

      Opens “וְק֣וֹץ הוֹלִ֔יד אֶת־עָנ֖וּב וְאֶת־הַצֹּבֵבָ֑ה וּמִשְׁפְּחֹ֥ת אֲחַרְחֵ֖ל בֶּן־הָרֽוּם׃…”

    9. Verse 912 words

      Opens “וַיְהִ֣י יַעְבֵּ֔ץ נִכְבָּ֖ד מֵאֶחָ֑יו וְאִמּ֗וֹ קָרְאָ֨ה שְׁמ֤וֹ…”

    10. Verse 1021 words

      Opens “וַיִּקְרָ֣א יַ֠עְבֵּ֠ץ לֵאלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר אִם־בָּרֵ֨ךְ תְּבָרְכֵ֜נִי…”

    11. Verse 117 words

      Opens “וּכְל֥וּב אֲחִי־שׁוּחָ֖ה הוֹלִ֣יד אֶת־מְחִ֑יר ה֖וּא אֲבִ֥י אֶשְׁתּֽוֹן׃…”

    12. Verse 1213 words

      Opens “וְאֶשְׁתּ֗וֹן הוֹלִ֞יד אֶת־בֵּ֤ית רָפָא֙ וְאֶת־פָּסֵ֔חַ וְאֶת־תְּחִנָּ֖ה אֲבִ֣י…”

    13. Verse 137 words

      Opens “וּבְנֵ֣י קְנַ֔ז עׇתְנִיאֵ֖ל וּשְׂרָיָ֑ה וּבְנֵ֥י עׇתְנִיאֵ֖ל חֲתַֽת׃…”

    14. Verse 1413 words

      Opens “וּמְעוֹנֹתַ֖י הוֹלִ֣יד אֶת־עׇפְרָ֑ה וּשְׂרָיָ֗ה הוֹלִ֤יד אֶת־יוֹאָב֙ אֲבִי֙…”

    15. Verse 159 words

      Opens “וּבְנֵי֙ כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה עִ֥ירוּ אֵלָ֖ה וָנָ֑עַם וּבְנֵ֥י…”

    16. Verse 166 words

      Opens “וּבְנֵ֖י יְהַלֶּלְאֵ֑ל זִ֣יף וְזִיפָ֔ה תִּירְיָ֖א וַאֲשַׂרְאֵֽל׃…”

    17. Verse 1711 words

      Opens “וּבֶ֨ן־עֶזְרָ֔ה יֶ֥תֶר וּמֶ֖רֶד וְעֵ֣פֶר וְיָל֑וֹן וַתַּ֙הַר֙ אֶת־מִרְיָ֣ם…”

    18. Verse 1820 words

      Opens “וְאִשְׁתּ֣וֹ הַיְהֻֽדִיָּ֗ה יָלְדָ֞ה אֶת־יֶ֨רֶד אֲבִ֤י גְדוֹר֙ וְאֶת־חֶ֙בֶר֙…”

    19. Verse 1910 words

      Opens “וּבְנֵי֙ אֵ֣שֶׁת הֽוֹדִיָּ֔ה אֲח֣וֹת נַ֔חַם אֲבִ֥י קְעִילָ֖ה…”

    20. Verse 2011 words

      Opens “וּבְנֵ֣י שִׁימ֔וֹן אַמְנ֣וֹן וְרִנָּ֔ה בֶּן־חָנָ֖ן (ותולון) [וְתִיל֑וֹן]…”

    21. Verse 2114 words

      Opens “בְּנֵי֙ שֵׁלָ֣ה בֶן־יְהוּדָ֔ה עֵ֚ר אֲבִ֣י לֵכָ֔ה וְלַעְדָּ֖ה…”

    22. Verse 2211 words

      Opens “וְיוֹקִ֞ים וְאַנְשֵׁ֣י כֹזֵבָ֗א וְיוֹאָ֧שׁ וְשָׂרָ֛ף אֲשֶׁר־בָּעֲל֥וּ לְמוֹאָ֖ב…”

    23. Verse 2310 words

      Opens “הֵ֚מָּה הַיּ֣וֹצְרִ֔ים וְיֹשְׁבֵ֥י נְטָעִ֖ים וּגְדֵרָ֑ה עִם־הַמֶּ֥לֶךְ בִּמְלַאכְתּ֖וֹ…”

    24. Verse 247 words

      Opens “בְּנֵ֖י שִׁמְע֑וֹן נְמוּאֵ֣ל וְיָמִ֔ין יָרִ֖יב זֶ֥רַח שָׁאֽוּל׃…”

    25. Verse 256 words

      Opens “שַׁלֻּ֥ם בְּנ֛וֹ מִבְשָׂ֥ם בְּנ֖וֹ מִשְׁמָ֥ע בְּנֽוֹ׃…”

    26. Verse 268 words

      Opens “וּבְנֵ֖י מִשְׁמָ֑ע חַמּוּאֵ֥ל בְּנ֛וֹ זַכּ֥וּר בְּנ֖וֹ שִׁמְעִ֥י…”

    27. Verse 2717 words

      Opens “וּלְשִׁמְעִ֞י בָּנִ֨ים שִׁשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ וּבָנ֣וֹת שֵׁ֔שׁ וּלְאֶחָ֕יו…”

    28. Verse 285 words

      Opens “וַיֵּ֥שְׁב֛וּ בִּבְאֵֽר־שֶׁ֥בַע וּמוֹלָדָ֖ה וַחֲצַ֥ר שׁוּעָֽל׃…”

    29. Verse 293 words

      Opens “וּבְבִלְהָ֥ה וּבְעֶ֖צֶם וּבְתוֹלָֽד׃…”

    30. Verse 303 words

      Opens “וּבִבְתוּאֵ֥ל וּבְחׇרְמָ֖ה וּבְצִֽיקְלָֽג׃…”

    31. Verse 3111 words

      Opens “וּבְבֵ֤ית מַרְכָּבוֹת֙ וּבַחֲצַ֣ר סוּסִ֔ים וּבְבֵ֥ית בִּרְאִ֖י וּֽבְשַׁעֲרָ֑יִם…”

    32. Verse 328 words

      Opens “וְחַצְרֵיהֶם֙ עֵיטָ֣ם וָעַ֔יִן רִמּ֥וֹן וְתֹ֖כֶן וְעָשָׁ֑ן עָרִ֖ים…”

    33. Verse 3311 words

      Opens “וְכׇל־חַצְרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֧ר סְבִיב֛וֹת הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה עַד־בָּ֑עַל {ס}…”

    34. Verse 344 words

      Opens “וּמְשׁוֹבָ֣ב וְיַמְלֵ֔ךְ וְיוֹשָׁ֖ה בֶּן־אֲמַצְיָֽה׃…”

    35. Verse 355 words

      Opens “וְיוֹאֵ֑ל וְיֵהוּא֙ בֶּן־י֣וֹשִׁבְיָ֔ה בֶּן־שְׂרָיָ֖ה בֶּן־עֲשִׂיאֵֽל׃…”

    36. Verse 367 words

      Opens “וְאֶלְיוֹעֵינַ֡י וְֽיַעֲקֹ֡בָה וִ֠ישׁוֹחָיָ֠ה וַעֲשָׂיָ֧ה וַעֲדִיאֵ֛ל וִישִׂימִאֵ֖ל וּבְנָיָֽה׃…”

    37. Verse 376 words

      Opens “וְזִיזָ֨א בֶן־שִׁפְעִ֧י בֶן־אַלּ֛וֹן בֶּן־יְדָיָ֥ה בֶן־שִׁמְרִ֖י בֶּן־שְׁמַֽעְיָֽה׃…”

    38. Verse 389 words

      Opens “אֵ֚לֶּה הַבָּאִ֣ים בְּשֵׁמ֔וֹת נְשִׂיאִ֖ים בְּמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם וּבֵית֙ אֲב֣וֹתֵיהֶ֔ם…”

    39. Verse 399 words

      Opens “וַיֵּֽלְכוּ֙ לִמְב֣וֹא גְדֹ֔ר עַ֖ד לְמִזְרַ֣ח הַגָּ֑יְא לְבַקֵּ֥שׁ…”

    40. Verse 4014 words

      Opens “וַֽיִּמְצְא֤וּ מִרְעֶה֙ שָׁמֵ֣ן וָט֔וֹב וְהָאָ֙רֶץ֙ רַחֲבַ֣ת יָדַ֔יִם…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: I Chronicles 4

    Open in the reader